עבודות אקדמיות

תקציר בעבודה זו בוצעה סקירה של דיסלקציה מתוך זווית של דו-לשוניות. העבודה סקרה מקרים שונים אודות דיסלקציה ודו לשוניות מתוך מטרה לבחון כלים אפקטיביים לאבחון דיסלקציה עבור האוכלוסייה הדו-לשונית. כלים אלו צריכים להיות מתוקפים ורגישים לדיסלקציה כמו כן עליהם להיות לא רגישים למאפייני השפות השונות והעלות קריטריון אחיד עבור כלל השפות של המאובחן. על מנת שנמצא כלי המאפשר את כלל הקריטריונים שלעיל סקרנו שלושה מאמרים אשר השתמשו השלושה שיטות שונות לאבחן דיסלקציה בקרב דו-לשוניים. המחקר הראשון הגיע מתוך הגישה הסימפטומטית, המחקר השני השתמש השיטות של הדמיה מוחית והמחקר השלישי ייצר מבחן דינמי חדש אשר לא הצריך שימוש בשפות הנבדק. מצאתי כי המחקר השלישי אכן ענה על שלושת הקריטריונים על מנת שיתאים לאיתור דיסלקציה בקרב דו-לשוניים   תוכן מבוא 2 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 3 רקע 4 דיסלקציה- הגדרות ומאפיינים 4 דו לשוניות- הגדרות ומאפיינים 8 דיסלקציה בקרב ילדים דו-לשוניים 13 שאלת המחקר 14 תיאור החומר המחקרי 15 ניתוח החומר המחקרי  16 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 19 סיכום 20 ביבליוגרפיה 21

מבוא מחקר זה עוסק בהשוואה בין שתי דמויות טראגיות במחזותיו של שייקספיר, מקבת’ והמלט, תוך שימת דגש על התהליך אותו עובר הגיבור בכל מחזה. עבודה זו עושה שימוש רב בנושאים העולים מתוך הסולילוקווי (דברים שהשחקן שח לעצמו בהיותו לבד על הבמה), ההיצד (הדברים שהשחקן שח לעצמו או לקהל בנוכחות דמויות אחרות על הבמה, שאינן שומעות אותו) והמונולוגים אותם נושאים הדמויות, מתוך הנחה כי במונולוגים אלו מוצגים היבטים נוספים באישיות הדמות, ורבדים כמוסים אותם היא אינה מציגה לדמויות הסובבות אותה. הדברים אותן שחים הדמויות לעצמן, מהווים אשנבי הצצה לעולמן הפנימי ומאפשרים ראייה מעמיקה יותר של התהליך אותן הן עוברות. הפרק הראשון בעבודה יספק רקע על שייקספיר ועבודותיו, ולאחר מכן על שתי המחזות בהן יתמקד חיבור זה. כמו כן, יציג הפרק את מאפייני הטרגדיה לפי אריסטו ולפי דורותיאה קרוק, ויתאר את מקבת’ והמלט כדמויות טראגיות לפי סכימות אלו. הפרק השני יעסוק ביסודות ובנושאים משותפים לשתי המחזות. בפרק יידונו נושאים ככוחות על טבעיים, מניעים תת מודעים של הדמויות ומוטיב השיגעון החוזר בשתי העלילות, תוך הקבלה והנגדה בין שתי המחזות. הפרק השלישי יעסוק בניתוח המונולוגים של המלט ושל מקבת’. תחילה, יציג הפרק את תיאור וניתוח המונולוגים של המלט (הארוכים והמפורטים יותר), ולאחר מכן יתמקד בסולילוקווי של מקבת’. הפרק האחרון, הלא הוא פרק הדיון, יערוך השוואה מסכמת בין דרכו של מקבת’ והתהליך אותו עבר במחזה לזה של המלט. בעבודה זו מגולמת ההנחה שמאורעות ושינויים שהתרחשו בתקופתו של שייקספיר נותנים אותותיהם ביצירתו. שייקספיר, שחי ויצר בתקופת הרנסנס, הושפע מהשינויים התפיסתיים שחוללה תקופה זו, ומן הניגוד בין התפיסה התיאוצנטרית שרווחה עד אז לבין האתוס ההומניסטי. המאבק בין

מבוא קבוצות אתנית מוגדרות כקבוצות שהתגבשו סביב יסודות אתניים משותפים ושיוכים שאינם פרי בחירה כמו: מוצא, מקום,  שפה, מנהגים, תרבות היסטוריה, לעיתים גם דת. לעיתים חלק מאותה קבוצה אתנית מעוניין בהגדרה עצמית לאומית במסגרת של מדינה בעלת מוסדות מוכרים, כגון פרלמנט, ממשלה, מערכת משפטית וכן מערכות בריאות חינוך וכו’. היהודים הם קבוצה אתנית  (2015, and Owsiński (Eberhardt. בעבודה נראה שתופעות של שנאה עצמית(Overton, Powell and Simpson,2015),  קיימות בקבוצות אתניות ולאומיות שונות בעולם. נראה תופעה כזו קיימת אצל היהודים והיא הוגדרה כאוטואנטישמיות. Self hating Jews .) 2015,(Reitterהנושא הזה מוגדר כשנאה עצמית של יהודים כלפי מקורותיהם הדתיים, האתניים והלאומיים. זוהי תופעה חשובה שקרתה ועדיין קורית בעם היהודי. נבדוק שתופעת שנאת ישראל ע”י יהודים היא התפתחות חדשה של באותו הקשר. למעשה הקמת המדינה היהודית בשנת 1948 העניקה לאוטואנטישמים אפשרות נוספת למימוש שנאתם לקבוצה האתנית שלהם וזאת באמצעות השנאה לישראל. ננסה לבדוק שתופעת האוטואנטישמיות בגירסתה החדשה קשורה לשנאת ישראל על ידי יהודים. כלומר, נבדוק שהאוטואנטישמים הם ברובם הגדול שונאי ישראל וששתי התופעות קשורות זו לזו בקשרים פסיכולוגיים ולהן מכניזם דומה וכזה שבא ממקור דומה . אוטואנטישמיות אינה מקבילה להעברת ביקורת על החיים הישנים ורצון לחיים חדשים. היא הרבה מעבר לזה: לא מדובר בדחיית החיים היהודיים הישנים ומעבר לחיים חילוניים/פוליטיים יותר במטרה לשפר את המיקום היהודי בתשתית החברתית הכללית. מדובר בניסיון לשים קץ לכל שורש יהודי בזהות העצמית. המניע הבסיסי, אם כן, לפיתוח שנאה עצמית, הוא הרצון להיטמע בחברה אחרת, שהוא רצון סביר בקרב כל מיעוט. ה”מוזרות” הפסיכולוגית, לעומת זאת, שעומדת מאחורי השנאה העצמית היהודית, שלכאורה תומכת באותו רצון לנורמליות, היא הכל מלבד נורמלית: היא

תקציר המחקר הנוכחי עוסק בבדיקה האם לשימוש בחוזקות בעבודה יש השפעה על רמת הסיפוק ותחושת הערך של פרט בעבודה ובהמשך לכך האם יש לכך השפעה על רמת האושר הכללי של האדם. מטרתו המרכזית הינה לבדוק קשר זה בצורה כמותית תוך הבחנה בין מינים ובין גילאים. להשערתי ימצא קשר בין שימוש בחוזקות בעבודה לתחושות הסיפוק והערך בעבודה ואלה ישפיעו על תחושת האושר הכללי של כל אדם. בנוסף אני משערת כי אצל נשים רמת הסיפוק בעבודה תהיה גבוהה יותר ורמת תחושת האושר הכללי תהיה גבוהה יותר בהתאמה.  זאת ועוד, להשערתי אצל מבוגרים מעל גילאי השלושים ימצא גם כן קשר גבוה בהתאמה בין המשתנים. לשם בדיקת השערות אלו חולקו שאלונים, במשך כל שנת 2011, השאלון הורכב מחמישה תתי שאלונים: שאלון האושר הכללי, שאלון האושר הספציפי, שאלון חוזקות, שאלון סיפוק וערך בעבודה ושאלון דמוגרפי. אוכלוסיית המחקר כללה 40 נבדקים, חלקם סטודנטים לתואר ראשון במחלקות משפטים ומדעי ההתנהגות, שבמכללה למנהל וחלקם מסביבתי הקרובה (חברים, עבודה וכד’). מתוכם 13 גברים ו25 נשים, כאשר שני נבדקים לא ציינו את מינם על כן לא נכנסו לחלוקה לפי מין. מניתוח ממצאי המחקר עלה קשר מובהק בין שימוש בחוזקות בעבודה לתחושות הסיפוק והערך בעבודה אך לא נמצא קשר מובהק בין משתנים אלה לתחושת האושר הכללי של כל אדם. ממצא זה תואם את הממצאים הקיימים בספרות המחקרית. הדיון מעלה שורה של הדגשים באלו דרכים ניתן לשפר את רמת המודעות של בני-אדם לחוזקותיהם ולשימוש בהם בסביבת עבודתם, חשיבות ההתייחסות לעבודה כייעוד, כמו גם על הגורמים החיצוניים והפנימיים המשפיעים על תחושת האושר. כדאי אם כן במחקר המשך לבדוק האם יש צורך בכל שלושת

מבוא חיבור זה בא לבחון תחילה את תפקידו של שוק ההון. כיצד שוק ההון תורם לחברה ולכלכה, וכיצד ואיך יש להגן עליו. לאחר שאעמוד על תפקידו של שוק ההון, אנסה להסביר כיצד יש להגן על שוק הון יעל, זאת על ידי הצגת מהותה של חובת הגילוי לניירות ערך. לאחר מכן, אבחן פרמטר אחד של אלמנט הגילוי – איסור על פרסום של פרט מטעה סמכי גילוי החברה. בחלק זה אבחן תחילה מדוע חשובה חובת הגילוי ומשם אגזור את המסקנה כיצד ניתן לבחון מהו פרט מטעה במסמכי החברה. לאחר מבחן באילו מסמכים מוגדר פרט מטעה, וכלפי ישנה חובה להציג פרט מטעה ומי אחראי בגין פרסומו של פרט מטעה. בנוסף, אעמוד על ההגנות השונות הקיימות בחקיקה כלפי אותם גרומים האחראים על פרסומו של פרט מטעה. לבסוף, אציג מה נדרש מתובע המעוניין להגיש תביעה בגין פרט מטעה, מהן עילות התביעה עליהן יכול התובע להתבסס במסגרת תביעה על פרט מטעה – מדובר הן בתביעות מחוק ניירות ערך והן תביעות מהדין הכללי, וכן אציג כיצד הפסיקה והספרות מתייחסים לדרך בה יש לחשב את הנזק בגין פרטה מטעה במסמכי הגילוי. תוכן עניינים א. מבוא 2 ב. חשיבות הגילוי בשוק ההון 4-3 ג. חובת הגילוי ככלי לשמירה על שוק ההון 8-4 ד. פרט מטעה במסכי הגילוי של חברה הנסחרת בבורסה 12-9 ה. האחריות האזרחית לחובת הגילוי 20-13 1. פרט מטעה בתשקיף שאלת האחריות יסודות התביעה בגין פרט מטעה 2. פרט מטעה בדיווח שוטף 3. עילות התביעה בגין פרט מטעה ו. שאלת חישוב בנזק 22-21 ז. סיכום 23 ביבליוגרפיה 25-24

מבוא סוכרת היא מחלה שמתבטאת ברמת סוכר גבוהה בדם ובהפרעה לחילוף החומרים בגוף. כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה מהנדרש הגוף ניזוק ותפקודו התקין נפגע. מצב מתמשך של עודף גלוקוז (סוכר) בדם מכונה היפרגליקמיה, (Saltiel, A. R., & Kahn, C. R. 2001).  . בסוכרת מסוג 2 הגוף אינו מסוגל לנצל ביעילות את האינסולין הקיים, ואף אינו מייצר כמות מספקת של ההורמון. יותר מ-90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2, אך על אף שכיחותה, חלק מהלוקים במחלה כלל אינם מודעים למצבם. זאת מאחר שהמחלה מתפתחת בהדרגה, וסימניה פחות ברורים מאלו של סוכרת סוג 1. בשנים האחרונות חלה בעולם עלייה משמעותית במספר חולי הסוכרת בכלל, ובפרט של חולי סוכרת סוג 2. (Saltiel, A. R., & Kahn, C. R. 2001). בין הגורמים לעלייה ניתן למנות מצד אחד את הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל בעלי עודף משקל ואלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית וומן הצד האחר – שיפור תוחלת החיים של חולי סוכרת. חולי סוכרת מהווים כיום כ-8% מכלל האוכלוסייה, וכ-20-25% מהאוכלוסייה הבוגרת. כ-300 מיליון אנשים בעולם חולים בסוכרת, ולכן המחלה מוגדרת כמגיפה עולמית, American Diabetes Association. 2014)). Dugan, J. A., Brennan, M. A., & Paik, D. T. (2020) אומרים שמחלת הסוכרת מגבירה את הסיכון לפתח מחלות נוספות, ולהחמרה במחלות קיימות, כגון יתר לחץ דם, עלייה ברמת השומן בדם, מחלות לב וכלי דם ומחלת כליות. בנוסף מחלת הסוכרת כרוכה בנטל נפשי, פיזי וכלכלי, וגורמת לקשיים ולסבל רב לחולים ולבני משפחותיהם. הקפדה על אורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מפחיתה את הסיכון ללקות במחלה, ומשפרת את מצבם של החולים בה.

מבוא אי ספיקת כליות כרונית וסיבוכיה פוגעים במערכות רבות בגוף, אשר מחמירים עוד יותר את המחלה. מאחר וניתן לעצור את ההידרדרות בתפקוד הכליות, חשוב לזהות ולטפל מוקדם ככל האפשר במחלת כליה כרונית ובגורמי הסיכון למחלה, ולשם כך נדרשת תוכנית טיפולית מסודרת למחלה על כל שלביה. בעבודה זו אנסה להציג תוכנית לניהול טיפול עבור חולים הלוקים באי ספיקת כליות כרונית. בפרק הראשון בחלקו הראשון אציג שני דוגמאות למטופלים בשלבים שונים של התקדמות מחלת אי ספיקת כליות כרונית, המתאימים לאוכלוסיית חולי אי ספיקת הכליות ודורשים התערבות מורכבת לניהול מחלתם. בחלק השני אציג שהעניין לארגון בניהול הטיפול עבור חולים אלו הוא ראשון במעלה גם עבור שירותי הבריאות הציבוריים בכלל, וכמובן לביתי החולים או למרפאות המטפלות בפרט. כיום, ניהול הטיפול והתיעוד הקיים מתבסס על נתוני חולי הכליה סופניים, הנזקקים לדיאליזה או להשתלת כליה בכדי להישאר בחיים שהם כ- 2% בלבד מכלל החולים המחלה. מעבר לפגיעה האיומה באיכות חייהם, חולי הדיאליזה נחשבים היקרים למערכת הבריאות ולמדינה, לפיכך אחת המטרות בתוכנית הניהול היא זיהוי חולי אי ספיקת כליות כרונית מבעוד מועד בטרם יהפכו לחולי כליה סופניים, ולמנוע או להאט את קצב התקדמות מחלתם על ידי הדרכה וחינוך למעקב שוטף, שינוי אורח חיים וטיפול תרופתי מתאים. בכדי לבנות נתיב טיפולי יעיל ומקיף, בחלק השלישי של הפרק הראשון סקרתי באופן מקיף את מאפייני מחלת אי ספיקת כליות כרונית: סיווגה לפי שלבים המתארים את מידת תפקוד הכליות, גורמי סיכון להיארעות המחלה, תסמינים אופייניים, שיטות האבחון, ושיטות הטיפול (תרופות, שינוי אורח חיים, ומעקב). בפרק השני, הגדרתי את מטרות התוכנית הטיפולית: מבחינת עלות תועלת ומטרות הקליניות, מטרות אלו שזורות זו בזו,

מבוא עבודה זו תבחן את שאלת המחקר הבאה: האם קיימת אפליה סביבתית ואי צדק סביבתי כלפי ערביי ישראל והאם אפליה זו הינה חלק מהאפליה הרוחבית כלפיי ערביי-ישראל? בעבודה זו נציג את המצב הקיים בישראל, סיבות ודרכי הטיפול בסוגיה זו. האוכלוסייה הערבית בישראל נפגעת מאי-צדק סביבתי, כך עולה מהנתונים. דוגמה לכך, העלייה בנפגעי הסרטן אשר נגרם מהזיהום הסביבתי סביב אזורי מחיה של הערבים. בין השנים 1987-1997 עלתה התחלואה הכוללת במחלות סרטן ב-19% בקרב היהודים וב-65% בקרב הערבים. נתון אשר מעלה תמונה של מצב בריאותי ירוד מאוד שפוגע בעיקר באוכלוסיה הערבית בישראל באופן קיצוני. מאבקם של תושבי תמרה ואעבלין, הזועקים על הפגיעה לבריאותם, כנגד הקמת משרפת פסולת שמתוכננת להיבנות על ידם ולא על ידי ישובים יהודיים עשירים על ידם. מתעוררת השאלה – מדוע הם אמורים לסבול מנזק בריאותי זה ולא מרחיקים את המקום הזה לאזור נייטרלי. האזור סביב רמת חובב שהפך לאזור עם מפגעים בריאותיים ואקולוגיים קשים גורל לתחלואה ומומים מולדים בקרב הבדואים בסביבה. בעלי המפעלים מודעים לכך, אך אין להם פתרונות לזיהומים הקשים שנוצרים במקום, נשים הרות מפילות בעקבות כך והמדינה אינה עושה דבר בנדון. האוכלוסיה הערבית-ישראלית והערבית-הבדואית היא קורבן של אי צדק סביבתי בנוסף לזיהומים של מפעלים כימיים, ישנו מפגע הנובע מריסוסי יבולים שמגיעים עם הרוחות לתושבי המקום שגרים ליד וזה פוגע בעיקר בתושבי הדרום והצפון הערביים.מאבקה של עיריית סח’נין להרחבת גבולות השיפוט של העיר מול המועצה האזורית משגב שטענה כנגד כי מדובר ב”הגנה על שטחים פתוחים”, קיבל סיוע מהתנועה הסביבתית שהתייצבה באופן חד-משמעי, לצד עיריית סח’נין במאבקה. המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע

הקדמה היחידה לחקירות ילדים במדינה כ 100 חוקרים. רוב העובדים יושבים בשישה מרכזים. כמה עובדים מפוזרים במשרדי שירות מבחן לנוער במדינה. חקירת ילדים מבוצעת מתוקף החוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו- 1955. לאחר הזמנת החקירה ע”י המשטרה. הרציונל הגנה על נפשיות  של הילדים הנחקרים והנגשת החקירה ליכולתם ומצבם הנפשי ברגע נתון בכל מה שקשור לתהליך החקירה וכל הפעולות הנדרשות לכך. שכן למשטרה אין סמכות לחקור ילדים ובכלל זה הפעולות הנלוות, עד גיל 14 שנים בשני תחומי פגיעה: הראשון פגיעה מינית והשני פגיעה פיזית על ידי הורה וכל  מי שהוגדר כאחראי  על הילד בעת התרחשות הפגיעה בו. החוק הורחב לחקירת ילדים עדים לאלימות בין הורית. ועדים למקרי רצח. החקירה מבוצעת לפי פרוטוקול מובנה לחקירת ילדים, החקירה מצלמת, הסיכום מועבר למשטרה. כמו גם בהמשך התמלול והקלטות.  לחוקר הילדים מספר סמכויות לרבות קביעת מהימנות עדות הילד. התרה /איסור העדה בבית משפט. אישור וליווי בכל הפעולות הנדרשות לצורכי החקירה החל מבדיקה רפואית, מסדר זיהוי על כל סוגיו כלה בביצוע ביקור בזירת האירוע, בנוסף אחראים החוקרים על חקירתם של אנשים עם מוגבלות שכלית.

מבוא: דיני המשפחה בישראל הם סבוכים בעיקר משום שהם מאגדים את כל נבכי נפשו של האדם ומגוון ענפים משפטיים לידי נושא אחד. אלו דיני המשפחה על רגל אחת. דיני המשפחה כוללים בתוכם  יסודות מן המשפט חוקתי, שכן הם נועדו לשמור על זכויות בני הזוג, והילד המשותף. דיני המשפחה כוללים שאלות סבוכות בנוגע לפונדקאות, לזכות הבסיסית להיות הורה ועוד נושאים רבים. דיני המשפחה בישראל קשורים בטבורם לדין הדתי, מה שמעורר שאלות חוקתיות רבות הנוגעות ליחס בין טריבונלים דתיים הפועלים מכוח הלכה דתית ישנה ולא עדכנית, לבין זכותו של כל אדם לשאת אישה וזכותה של כל אישה לשאת גבר, לרבות מאותו מין (מה שמוגדר כאיסור בל יעבור על פי הדין הדתי). דיני המשפחה כוללים נושאים כלכליים, שכן כאשר בני זוג מתגרשים, יש צורך לחלק את הרכוש שלהם, ולכן לא אחת יש צורך בהיעזרות באקטוארים ומומחים כלכליים. שאלות מסוגים אלו עולות מיום ליום בערכאות הדיוניות. דיני המשפחה כוללים גם נושאים לא משפטיים, כגון מבחני הורות, התאמה הורית, ומסוגלות הורית. אלו שאלות העולות לעיתים תכופות במסגרת דיונים משפטיים העוסקים במשמורת של ילדים. תחומים אלו עוסקים בנפשם של קטינים ובטובתם וברצונם של ההורים לגדלם ולהיות קרובים אליהם בכל שלב התפתחותי בחייהם, שכן “מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים. מאה ילדים – מאה אנשים, אשר לא ‘אי פעם’, לא ‘עדיין לא’, לא ‘מחר’, אלא כבר… עכשיו… היום – אנשים הם. לא עולם קטן, אלא עולם ומלואו, לא – פעוטים, אלא נשגבים, לא תמימים, כי אם אנושיים – ערכים, יתרונות, נטיות, שאיפות”. דיני המשפחה בישראל