עבודות אקדמיות

מבוא האלימות במשפחה היא תופעה חברתית קשה שאליה ואל תוצאותיה הנוראיות אנו נחשפים כמעט מדי יום בדיווחים החדשותיים. אופן הטיפול וההתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה תלוי ומושפע מהאופן שבו נתפסת התופעה על ידי החברה שאנו חיים בה, הן מבחינה חוקית והן מבחינה ערכית. אין ספק כי בשנים האחרונות חל שינוי ביחס שניתן לתופעה – חוקית וערכית גם יחד. בכל מדינות העולם המערבי ובכללן במדינת ישראל חל שינוי תפיסתי לפיו אין עוד החברה מצדיקה או לכל הפחות מקבלת תופעות של התעללות בבן משפחה, מידת הסובלנות שמגלה מערכת אכיפת החוק לגברים המכים את נשותיהם היא קטנה מאוד וכמו כן לא נראים יותר גילויים המאשימים את הקורבן באלימות שמופעלת כנגדו. במדינת ישראל, כמו בכל מדינות העולם המערבי, הוקצו בשנים האחרונות משאבים רבים לצורך פיתוח והקמה של שרותים סוציאליים לתמיכה בנשים מוכות מחד ולטיפול בגברים אלימים מאידך. בנוסף, נחקקו חוקים חשובים שמטרתם העיקרית היא להביא למניעה של מקרי אלימות במשפחה. אך למרות זאת, לא ניתן לומר כי תופעת האלימות במשפחה פחתה, אלא ההיפך הוא הנכון. ומכאן, נשאלת השאלה שהיא גם שאלת המחקר שבה נתמקד בעבודה זאת, שאלת המחקר: האם חל שינוי במדיניות האכיפה ביחס לאלימות במשפחה? בעבודה זאת ארבעה פרקים כדלקמן: הפרק הראשון – סקירה כללית של תופעת האלימות במשפחה ומרכיביה השונים. הפרק השני –  דן בהתפתחות התפיסה החברתית והחקיקה שנועדה להלחם בתופעת האלימות במשפחה הפרק השלישי – בוחן את שאלת המחקר בדבר השינוי במדיניות האכיפה בישראל ביחס לתופעת האלימות במשפחה הפרק הרביעי – משפט משווה עם מדיניות האכיפה לתופעת האלימות במשפחה המקובלת בארה”ב תוכן העניינים בחינת השינויים במדיניות האכיפה ביחס לאלימות במשפחה 1

הקדמה   שאלת שיטת הבחירות בישראל הינה שאלה אשר הדיון בה הופך נוקב ונוקב מידי יום. באומרנו שיטת הבחירות עלינו להבין שישנה התייחסות לבחירות לכנסת ולראשות הממשלה, וישנן הבחירות המקדימות, הפריימריז. בבחירות לכנסת נהוגה שיטת בחירות רב מפלגתית יחסית ארצית אשר “התקבלה בירושה” עוד מתקופת היישוב, מתוך הבנה שהפלגים השונים בעם שומרים בקנאות על האידיאולוגיה שלהם (רבים יתהו היום האם האידיאולוגיות הישנות של המפלגות ברות תוקף גם היום, והאם איתנותן של האידיאולוגיות הישנות חזקה כמו של הדורות המייסדים) , ללא בחירות נפרדות לראשות הממשלה (למעט תקופה של 11 שנים בין 1992 ל 2003 שהונהגו בחירות ישירות לראשות הממשלה), אולם בעבודה זו לא נגע בשיטת הבחירות לכנסת אלא בשיטת הבחירות המקדימות. הבחירות המקדימות הינם הבחירות הפנימיות בתוך המפלגות השונות אשר על פי תקנון המפלגה נבחרים מועמדי המפלגה אשר יתמודדו בבחירות הארציות לכנסת. בחירות מקדימות, הרי הן דרכן של המפלגות השונות להציג את מועמדיהן לבחירות הכלליות נקראות בשם פריימריז ( מאנגלית primaries   ) יכולות להיות שונות בין מפלגה ומפלגה ועל כן אין השם מצביע על דפוס אחיד וכיום נהוגות מספר שיטות לפריימריז אשר יכולות להתקיים או לא במגוון של מפלגות ללא קשר להיותן מימין או משמאל. על השיטות והדרכים השונות נרחיב בהמשך. מידי כמה שנים אנחנו נחשפים לתחקירים, מאמרים או דעות אשר מדגימים לנו מדוע שיטת הבחירות בישראל היא פגיעה מהותית בדמוקרטיה אולם במהלך כל השנים לא נעשה שום ניסיון להחליף שיטה זו וזאת למרות הביקורות הרבות. הביקורות לא נחסכות גם מהפריימריז אולם המודעות בקרב הציבור לדרך בה נבחרים נציגי המפלגות לעיתים קרובות נמוכה אם לא קיימת. במפלגות הגדולות – העבודה והליכוד- ניתן

הקדמה: תותב הינו אביזר מכאני שנועד להחליף איבר חסר בגוף ומבחינה תפקודית ממלא, באופן מלא או חלקי, את תפקידו של האיבר החסר. מערכת שיניים תותבות מחליפה את כל או כמעט את כל השיניים הטבעיות בפעולות הנגיסה והלעיסה. לשיניים תותבות יש חשיבות לאיכות חיי המטופלים מבחינה תפקודית, אסתטית ובריאותית. אבדן התותבת הינו מקרה שכיח בקרב האוכלוסייה המבוגרת וגורם למצוקה והוצאות כספיות. אפוא בשנים האחרונות מחקרים מפנים תשומת לב אל חשיבות לסמן תותבת לצורכי זיהוי בעליה.  

מבוא עבודה זו עוסקת ביחסי גוף-כוח על פי פוקו בהקשר למשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה אשר השתמש בשילוב של כפייה ושכנוע כדי לשלוט באוכלוסייה ולשמור על השלטון, במטרה הסופית ליצור מדינה טוטליטרית. נושא השליטה של משטרים באזרחים הינה סוגיה מרכזית. שליטה זו מתייחסת לדרכים שבהן ממשלות מפעילות כוח על אזרחיהן. זה יכול ללבוש צורות רבות, מצנזורה ומעקב ועד דיכוי ואלימות. במקרים מסוימים, משטרים עשויים להשתמש בכוח, לרבות באמצעות שימוש במשטרה חשאית, עינויים והרג ללא משפט. במקרים אחרים, הם עשויים להשתמש בשיטות מתוחכמות יותר, כגון תעמולה ומניפולציה של התקשורת,. לשליטת המשטר עלולה להיות השפעה משמעותית על חייהם של אזרחים, להגביל את זכויותיהם וחירויותיהם ולהקשות עליהם להתבטא נגד הממשלה. נושא חשוב זה הוא , והוא חושף את השיטות השונות שבהן ממשלות משתמשות בכוחן. מצנזורה ומעקב ועד לדיכוי ואלימות, כולל שימוש במשטרה חשאית, עינויים והרג ללא משפט. שליטה זו יכולה להיות ישירה או מתוחכמת יותר, דרך תעמולה ומניפולציה של התקשורת. התוצאה היא השפעה עמוקה על חיי האזרחים, הגבלת זכויות וחירויות והקשה על ביטוי דעות נגד השלטון.בהקשר ההיסטורי, המשטר הנאצי השתמש בכלים אלו בצורה אכזרית במיוחד כדי לשלוט באוכלוסייה ולהגשים את מטרותיו הפוליטיות. תיאוריית הכוח של מישל פוקו מציעה נקודות מבט מעמיקות על האופן שבו משטרים, כמו המשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילים שליטה על אוכלוסיות. לפי פוקו, הכוח אינו מרוכז בידי יחידים או קבוצות אלא מפוזר בכל רחבי החברה, ומתבטא בצורות שונות בהקשרים שונים. המשטר הנאצי השתמש ביעילות בתעמולה, צנזורה ומעקב ככלים לעיצוב דעת הקהל וטיפוח תחושת אחדות לאומית. שיטות אלו מדגישות כיצד ניתן להפעיל כוח כדי להשפיע על

מבוא חיים נחמן ביאליק (1873 – 1934), נחשב למשורר הלאומי, במהלך חייו שהיו מאוד לא פשוטים כתב ביאליק שירים וסיפורים רבים, מסות ופואמות. בנוסף לכל אלו היה גם מתרגם ומחדש עברי, נחשב לאחד מגדולי היוצרים העבריים בתקופת תחיית התרבות העברית. שירתו נודעת בשל תכונות רבות ותחומי יצירותיו הכתובות היו מגוונות, הוא כתב שירים, סיפורים, מסות ופואמות.   שירתו של ביאליק מאופיינת בביטויים מן המקורות. ביאליק התחנך על ערכי המסורת היהודית הגלותית וגדל בתקופת דור ההשכלה בה רבים מבני גילו, גילו את העולם המשכיל, הנאור שנפתח בפניהם ואת ההזדמנויות שנפתחו בפניהם וקרצו להם. חייו האישיים של ביאליק כמו גם יצירותיו נקשרים ומושפעים מחוויותיו האישיות בצל משפחתו הענייה וסאגת החיים הפרטית שלו ובצל ההתרחשויות וההשפעות של דור ההשכלה.   שאלת המחקר תבקש לבחון כיצד מבטא ביאליק את ה’אני’ הפרטי מול ה’אני’ והלאומי ביצירותיו ”לבדי” ו”הכניסיני תחת כנפך”?.   שני השירים מחוברים זה אל זה בכמה היבטים שיש בהם קשר של משמעות שיפורטו במהלך העבודה. בעוד השיר ‘לבדי’ עניינו היחס שבין האדם לאל, בין העם למסורת, השיר ‘הכניסיני’ עניינו לכאורה, באהבת בשר ודם, אולם, בפועל קריאה חתרנית מגלה כי השיר ‘הכניסיני’ אינו בהכרח מעיד רק על אהבת בשר ודם אלא משקף גם הוא ברמיזותיו הדתיות על היחס של הדובר עם המסורת ועם התהפוכות ההיסטוריות המתרחשות מסביב לו ומשפיעות עליו.   העבודה תסקור אירועים וגורמים משפיעים בחייו של ביאליק, תנתח את שני השירים, תציג את הסמל בשירתו של ביאליק. ביטוי ה’אני’ של ביאליק, הקשר הפרטי והלאומי של שני השירים. לצורך המענה והדיון בשאלת המחקר ייעשה שימוש בסקירת ספרות שבחלקה תנתח את דמותו ומהלכים וגורמים

מבוא הלאומיות היא תופעה של העידן המודרני שצברה תאוצה החל מהמאה ה-18. במסגרתה, דורשת קבוצת לאום מסוימת זכות להגדרה עצמית ומימוש של ריבונות מדינית בטריטוריה כלשהי. במחקר מקובלת ההשקפה כי לאומים אינם קהילות עתיקות יומין, אלא כאלה שהופיעו בעקבות המהפכה התעשייתית והקפיטליסטית כדי להתאים לדרישות התפקודיות והתרבותיות של חברות מודרניות. מכאן, שקפיטליזם ולאומיות הופיעו בקירוב באותו הזמן וניתן לראותן כמשלימות זו את זו; לאומיות מקושרת עם תחרות כלכלית בין מדינות ועם השאיפה לצמיחה כלכלית לאומית, שהם מיסודות הקפיטליזם. בשונה מכלכלה מרקנטליסטית שרווחה בין המאה ה-16 למאה ה-18, המניחה כי הסחר העולמי קבוע ודוגלת בהגדלת הייצוא והקטנת הייבוא, הרי שכלכלה קפיטליסטית, ובייחוד תחת הגישה הניאוליברלית, מעוניינת להתפשט בכל העולם כדי להגשים את עקרונות הסחר החופשי וה-laissez faire; כך הופיעה הגלובליזציה, שעיקרה עידוד השקעות זרות ומעבר חופשי של סחורות, שירותים, אנשים והון ממדינה למדינה. בין היתר, הובילה הגלובליזציה לסגירת מפעלים ותעשיות שונות בארצות המערב והעברתן למדינות המזרח כגון סין וקוריאה, כדי לנצל את כוח העבודה הזול ולחסוך בעלויות.עוד הביאה הגלובליזציה להופעתו של קפיטליזם קורפורטיבי, במסגרת תאגידים בינלאומיים בעלי ממון ועוצמה שאינם כפופים לפיקוח ורגולציה משפיעים על מקבלי ההחלטות במדינות שונות ועל מדיניותן. המהומות בזמן כינוס פסגת ארגון הסחר העולמי בסיאטל בנובמבר 1999 העלו לכותרות את תנועת האנטי-גלובליזציה, המורכבת מגורמים שונים בחברה האזרחית, ביניהם אנשי רוח, פעילים למען איכות הסביבה ונציגי ארגוני עובדים, המתנגדים לגלובליזציה, למצער במתכונתה הנוכחית. תנועה זו אינה הומוגנית וקיימות בה מספר גישות, ביניהן ביטול מוחלט של הקפיטליזם ומעבר לאנרכיזם או סוציאליזם או אימוץ גרסה דמוקרטית יותר של גלובליזציה ושיטה קפיטליסטית מעודנת הכוללת מעורבות ממשלתית בדרגה זו או אחרת. תנועת

מבוא ביתא ישראל או ה”פלאשה”, כפי שהם מוכרים מן הספרות המחקרית, משכו את תשומת ליבם של חוקרים ונוסעים מערביים רבים האחראים על קיומה וליצירתה המתמשכת של ספרות רחבה העוסקת בקבוצה זו. חוקרים רבים סבורים שמקורה בקשרי ההגירה והתרבות של אתיופיה העתיקה הן עם חצי האי הערבי והן עם עמק הנילוס. מקורות כתובים ועדויות לפעילותה של עדת “ביתא ישראל” באתיופיה קיימים, מכל מקום, רק מן המאה ה-13, מעת ראשיתה של השושלת הסולומונית. בערך באותה תקופה זכו גם “ביתא ישראל” לכתבי הקודש שלהם, התורה וחלק מכתבי הנביאים בשפת הגעז. ה”פלאשה” הוא כינוי שמשמעותו המילולית איננה חד משמעית. משמעותו המרכזית קשורה בסטטוס הקבוצה כחסרת אדמה, כאשר אל המשמעות ברמה הפרקטית נלווית משמעות סמלית. התפיסה הסמלית נקשרה עם היותם זרים, ואולי גם פולשים אל קרקע שלא שייכת להם. כך למעשה נקשר הכינוי אל ביתא ישראל עם התפיסה שקשורה להיבטים תרבותיים אחרים אשר הולידה את הכינוי “היהודי הנודד”, ולפיה נענשו היהודים על ידי האל להיות מפוזרים במקומות שונים בעולם.[3] מכל מקום ברור, שבצפון אתיופיה התקיימה קהילה שהגדירה את עצמה כיהודית, שראתה ב”ציון” את ירושלים שבארץ ישראל, ולא את אקסום, ונאבקה על זהותה וקיומה האוטונומי לכל אורך הדורות. היא איבדה את האוטונומיה הפוליטית רק לאחר “תקופת הזוהר” של השושלת הסולומונית, בימי הקיסר סוסניוס, אך המשיכה בחייה הדתיים והחברתיים. בעבודה זו אני אדגיש את שאלת היחסים שבין בני הקבוצה ושכניהם בני הדתות האחרות, בחינת יחסי היומיום שבין ביתא ישראל לבין שכניהם הלא יהודים, כאשר הקבוצה המשמעותית ביותר עבורם היא זו הנוצרית, וזאת על אף שביתא ישראל חיו בתוך אוכלוסייה של נוצרים , של מוסלמים ואף של בני דתות

מבוא עבודה זו בוחנת כיצד משתנה היחס לסיכון אצל משקעים מקצועיים בעקבות רווחים והפסדים קודמים בהשקעות מאותו הסוג. שיטת המחקר היא סקירת הספרות הרלוונטית תוך השמת דגש על ההשלכות הפרקטיות של המאמרים הנסקרים. העבודה מגלה גם ראיות אמפיריות לאפקט ה-  disposition, הנטייה של פרטים לממש רווחים מהר מדי ו”לרכב” על הפסדים זמן ממושך מידי, וגם ראיות לאפקט ההפוך (the house-money). הקשר בין הראיות הללו לתאוריית הערך, התאוריה המובילה להחלטות בתנאי סיכון, נבחן בהרחבה וגם השאלה איזה הוא אפקט בעל השפעה חזקה יותר באופן כללי מקבלת מענה מסוים. לבסוף, עולות כמה הצעות להמשך מחקר. תוכן עניינים: מבוא 3 הקדמה 4-5 חלק א פרק 1- Do behavioral biases affect price 6-11 פרק 2- Do loses linger? 12-17 פרק 3- Prior Consequences and Subsequent Risk Taking: New Field Evidence from the Taiwan Futures Exchange 18-22 חלק ב פרק 4 – סקירה ספרותית נוספת 4.1 הקדמה 23 4.2 תיאוריית הערך 21-27 4.3 אפקט ה-disposition 27-30 4.4 ראיות אמפיריות לאפקט ההפוך 30-31 סיכום 32 ביבליוגרפיה 33-34

מבוא “לא נהיה אפיקורסים להכעיס או אפיקורסים לתיאבון ולא נאמר: משפט עברי נדחה מעל פנינו, שאבק העלה ודרכנו אינה דרכו. אכן, באשר משפטנו ההיסטורי הוא ואבותינו בחוקותיו הלכו, קשר לנו אליו, קשר נפשי ורגשי. קשר זה מזכה אותנו – אפשר מחייב אותנו – להעסיק עצמנו בו, לבקש לעסוק בו ובזאת אפשר נשתנה המשפט העברי משאר משפטי העמים. “על היקפו האדיר של המשפט העברי ידענו כולם: מקרא ומפרשיו, משנה וגמרא, ראשונים ואחרונים, רמב”ם וטור, שולחן ערוך ונושאי כלים, ספרות אדירה של שאלות ותשובות – וכל אלה שולחים את פארתיהם ומתפרשים על פני מאות בשנים ומלוא ארץ כבודם, מקצה עולם ועד קצהו. “אחר שמענו דברים אלה, חיל ורעדה יאחזו בנו, נעתקו מלים מלב, היינו לאבן. אכן, כחוק הנסתר הוא המשפט העברי, לא ידענו מבואותיו ומוצאיו, קשה הוא בהשגה תרתי משמע, ובחלקים ניכרים בו אף שפתו – שפת שנער – לא ידענו. “ואולם, אין בכל אלה אלא תנאי מהותי מוקדם והכרחי לעסוק בו, ואין הוא תנאי מספקי להשלטתו של המשפט העברי עלינו. עד שכך נעשה, עלינו להעבירו בכור מצרף משלנו, לבדוק אותו, לחוש אותו, למשש אותו, ללמוד אותו. אם טוב ומיטיב הוא חנו – נעשה בחוכמתנו. “ונזכור שהדרך להחייאתו של משפט עברי צורכת אף היא בדיקה: אם בלימוד נעשה, אם בחקיקה ואם בכל דרך אחרת. ואולם לא נקבל עלינו עול משפט עברי קודם שנדע מהו. זה המבדיל והמבחין בין המאמין – שכפו עליו “הר כגיגית” וקיבל עליו – לבין אחרים“.[1] המונח “עברי” התחדש בראשית המאה ה- 20 מסיבות היסטוריות. יחד עם התעוררות התנועה הלאומית נוסדו המושגים לשון עברית ומדינה עברית. מבחינה אנאליטית טהורה