(13/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

איכות החברויות, תחושת השייכות לקבוצת בני הגיל Friendship Quality, Peer Group Affiliation, and Peer Antisocial Behavior as Moderators of the Link Between Negative Parenting and Adolescent Externalizing Behavior

איכות החברויות, תחושת השייכות לקבוצת בני הגיל והתנהגות אנטי-חברתית של בני הגיל כגורמים המשפיעים על הקשר שבין הורות לא טובה והתנהגות בני הנוער

על המחקר

המחקר בדק כיצד איכות היחסים בין ילדים לבני גילם והתנהגות אנטי-חברתית מושפעים מהורות לא טובה. לטובת המחקר נאספו נתונים מ-362 הורים במהלך חופשת הקיץ שלפני כיתה ו’.

רקע

ההורים משפיעים במידה רבה על חיי החברה של ילדים ומתבגרים. הורות קשוחה יותר מובילה לביטחון עצמי נמוך והורות שמזניחה את הילד מובילה לכך שלא יהיה מסוגל להתמודד לבד עם בעיות. הורים שלא מפקחים על ילדיהם גורמים לכך שהם יהיו ממושמעים פחות. הורות לא טובה מסכנת את הילד, אך לא ניתן לומר שזה משהו שיקרה ב-100 אחוז מהמקרים.

גורמים היכולים להפחית את הסיכון כוללים תכונות חיוביות כמו יכולת אינטלקטואלית גבוהה, מצב כלכלי טוב במשפחה או מוסד השכלה המעודד מצוינות. בנוסף, יחסים טובים עם ילדים ומתבגרים אחרים באותו גיל יכולים גם הם להפחית את הסיכון. הדבר נכון במיוחד בגיל ההתבגרות, כשיחסים בין חברים נעשים קרובים יותר ובני נוער סומכים על חבריהם, שאיתם הם מבלים זמן רב יותר מאשר בילדות, ובעזרתם מצליחים להתגבר על קשיים ביחסים עם ההורים ובני המשפחה האחרים.

מטרת המחקר

במחקר זה המטרה הראשונית הייתה לבדוק האם הקשר בין הורות לא טובה והתנהגות בחברה הושפעה על ידי גורמים חיוביים כגון תמיכה מצד החברים ותחושת השייכות לקבוצה מסוימת. השערת המחקר הייתה שבקרב בני נוער שלא חוו את הגורמים החיוביים הנ”ל, הורות לא טובה השפיעה רבות על היחס שלהם לחברה.

במקרים שבהם החברים משפיעים על הנער באופן שלילי לא תהיה השפעה חיובית למרות הידידות ותחושת השייכות. מחקרים הראו שחברים כאלה עלולים להוביל לרמות גבוהות של תוקפנות, לבעיות עם גורמי אכיפת החוק ולהתנהגות אנטי-חברתית. מחקר מ-1999 הראה שבני 13 ו-14 ללא חברים קרובים שהשפיעו עליהם לרעה פיתחו התנהגות חברתית שלילית שנתיים מאוחר יותר בהשוואה לבני גילם שהיו להם חברים קרובים שהשפיעו עליהם לרעה. חברים אנטי-סוציאלים מלמדים התנהגות רעה, לכן הם לא עוזרים להתמודד עם בעיות בבית.

שיטת המחקר

במחקר השתתפו 362 משפחות שגויסו לטובתו באופן אקראי בשנים 1987 ו-1988 כשילדיהן התחילו ללמוד בגן ילדים. מדובר במשפחות משלוש ערים: נוקסוויל, נאשוויל ובלומינגטון. כ-15 % מהילדים לא נרשמו לגני הילדים מראש וגויסו למחקר ביום הלימודים הראשון. כ-75 % מהנשאלים הסכימו להשתתף במחקר. המעקב אחר הילדים נמשך עד כיתה ז’. מתוך 585 נערים, נבחרו 362 שהמורים דיווחו לגביהם על התנהגות בעייתית בכיתות ה’ ו-ז’, ושההורים דיווחו לגביהם על התנהגות בעייתית בכיתה ו’.

לפני כיתה ו’, האימהות של הנערים רואיינו בבתיהן במשך 90 דקות. בשלושה מקרים נערכו הראיונות עם האב או הסב, כיוון שלאם לא היו זכויות אפוטרופסות על הילד. מידת קבלת ההחלטות בידי ההורה נבדקה על פי שאלון שפותח על ידי שטיינברג, אלמן ומאונטס ב-1989 ועל פיו, ההורים נדרשו לדרג 16 נושאים מ-1 עד 4, כש-1 – הילד מחליט, 2 – החלטה משוטפת, 3 – ההורה אומר את המילה האחרונה לאחר דיון, 4 – ההורה מחליט עבור הילד. הדירוג הממוצע היה 72. בנוסף, האימהות נשאלו בכמה מקרים הן יודעות היכן הילד נמצא ברגע נתון, בחברתו של מי הוא, מתי יחזור הביתה, מהם שמותיהם של חבריו, כמה קשה לדעת איפה הוא ומה הוא עושה, האם הוא הולך למקומות אסורים, האם ישנם מבוגרים בבתיהם של חבריו כשהם שם, האם הנער חובר לנערים במצוקה והאם הוא מתקשר עם אחרים כשהוא בחוץ לבד. שאלון נוסף בדק כמה פעמים, אם בכלל, ההורים היכו את הילד למטרות חינוך.

במהלך החורף כשהנערים היו בכיתה ז’, הם נתבקשו להשתתף בראיון פנים אל פנים בבית או בבית הספר בנושא עזרה מחברים, קירבה וביטחון. שאלון אחר בדק כמה בעייתית התנהגות החברים של הנער. הנערים נשאלו גם אם את זמנם הפנוי הם מבלים בעיקר לבד או עם חברים. רובם ענו שבילו עם קבוצת החברים שלהם ונשאלו לגבי הקבוצה הזו ולגבי החשיבות של בילוי הזמן אתה, כמו גם לגבי התנהגות בעייתית של הקבוצה.

במהלך האביב בכיתות ה’ ו-ז’ סיפקו המורים מידע לגבי התנהגותם של הנערים בבית הספר. המורים שנשאלו היו אלה שמזכירת בית הספר המליצה עליהם ככאלה שהכירו את הנערים הכי טוב.

שאלת המחקר

שאלת המחקר העיקרית הייתה אם חברים או דוגמה שלילית מבני נוער אחרים יכולים להקל על השפעה שלילית של הורות לא טובה, ולהיפך – אם מחסור בחברים או השפעה מדוגמה שלילית יכולים להרע את מצבו של נער שהוריו משפיעים עליו לרעה על ידי הזנחה או על ידי חינוך נוקשה.

תגליות

המחקר גילה קשר בין קבלת החלטות חד-צדדית על ידי ההורים לבין התנהגות אנטי-סוציאלית, במיוחד כשהנערים חברו לבני-גילם שגם היו אנטי-סוציאלים. תוצאות דומות התגלו גם בקרב נערים שלא חשו זיקה לבני-גילם, במיוחד כשאלה היו אנטי-סוציאליים. המחקר גילה גם שנערים שההורים שלהם השגיחו עליהם פחות היו נתונים יותר להתנהגות אנטי-סוציאלית כשלא הרגישו זיקה חזקה לבני-גילם.  הדבר היה נכון גם לגבי הורים שחינכו את ילדיהם באופן נוקשה.

נערים שלא היו להם חברים קרובים ושלא חשו זיקה חזקה לבני-גילם הושפעו יותר מהורים שלא התחשבו בדעותיהם בעת קבלת החלטות לגביהם, במיוחד כשאותם נערים חברו לבני-גילם שהפגינו התנהגות אנטי-חברתית חזקה. במקרה שבו רמת ההשגחה של ההורים הייתה נמוכה, הייתה הזיקה לקבוצת חברים, ללא קשר לאופייה, גורם שחיזק את תחושת הביטחון. חברים שלא הפגינו התנהגות אנטי-חברתית חזקה הקלו על נערים שהוריהם דרשו משמעת נוקשה.

דיון

המחקר גילה שקשרי חברות חזקים מאפשרים למזער ואף לנטרל נזקים של הורות לא טובה. נערים שהוריהם לא שאלו לדעתם בעת קבלת החלטות לגביהם פיתחו התנהגות אנטי-חברתית חזקה יותר כשלא היו להם חברים קרובים, או כשהיו בקשר עם נערים אנטי-סוציאלים.

למה זה מתרחש? הסיבה היא שחברים קרובים יכולים להיות מקור לביטחון, הם יכולים להיות אנשי סוד שאפשר לספר להם הכול ולדבר על בעיות – דבר שהורים במקרים כאלה לא מספקים. זוהי סוציאליזציה שבאפשרותה לתקן את נזקי הקשיים ביחסים עם בני המשפחה. בני נוער יכולים ללמוד מבני-גילם התנהגויות חיוביות שהם לא למדו בבית, לפתח ביטחון עצמי, תקשורת נכונה עם הסביבה והישגיות בלימודים.

נמצא שקבוצת חברים משפיעה באופן חזק יותר מאשר כשמדובר בקשר עם חבר בודד. נראה שהסיבה היא אחת מבין שתיים: קבוצת החברים היא מעין משפחה שנייה, או שבקבוצת חברים יש פשוט מבחר גדול יותר של אנשים לדבר איתם ולהיות מושפע מהם.

כשמדובר בחברים המפגינים התנהגות אנטי-סוציאלית, נערים ממשפחות שבהן ההורים משפיעים לרעה עלולים להתדרדר להתנהגות אלימה ואנטי-חברתית בהשפעת חבריהם, כי הם לא לומדים כיצד לתקשר עם הסביבה באופן “הולם” לא בבית ולא בקרב החברים. למרה ההפתעה, גם בחברה כזאת נמצאה השפעה חיובית, כי למרות ההתנהגות האנטי-סוציאלית של חברים אלה, הם בכל זאת עזרו להתגבר על ההשפעה השלילית מקבלת החלטות חד-צדדית מצד ההורים ומהזנחה. ממצא זה לא נמצא במחקרים קודמים. גם אם החברים נחשבים לאנטי-חברתיים, כשיש עם מי לדבר, גם חברים כאלה יכולים לעזור במניעת התנהגות לא רצויה.

הדבר עובד גם הפוך, כפי שגילו פאטרסון, קוהן וקאו במחקרם משנת 1989 – הורות טובה מסייעת להתגבר על דחייה מצד נערים אחרים.

הצעות לעתיד

החוקרים מציעים לשים לב להבדל בין מה שההורים מדווחים שהם יודעים לבין מה שההורים מדווחים שסיפרו להם. בנוסף, רצוי לשאול הן את הנערים הנחקרים והן את בני-גילם לגבי טיב היחסים ביניהם כדי לקבל תמונה מדויקת יותר של המתרחש. כיוון שנמצא שהאופן שבו הנערים רואים את ההתנהגות האנטי-חברתית של בני-גילם יכולה להשפיע על הנזקים מקבלת החלטות חד-צדדית, רצוי לבדוק במחקרים עתידיים תכונות של בני הגיל כמו התנהגות הולמת בחברה ותמיכה – גורמים אלה גם יכולים להשפיע על מזעור הנזקים. בנוסף, ייתכן שהשפעה של הורות לא טובה יכולה גם לבוא לידי ביטוי בתכונות שחבריו של הנער יקבלו כטובות, כמו למשל היכולת להסכים בקלות, הדבר יכול גם למנוע מקרים של התנהגות אנטי-חברתית בבית הספר. רציו גם לא לדרג כל מקרה של הורות לא טובה ככזה, אלא ככזה בהשוואה לשאר המקרים. ולגבי מקרים של הורות באמת לא טובה, רצוי לחקור בני נוער שנחשפו להתעללות או להזנחה מצד הוריהם. מודגש שחשוב לקחת בחשבון הן את הסיכונים והן את ההשפעה החיובית והמגנה של היחסים עם ההורים ועם בני נוער אחרים כדי להבין נכון כיצד בני נוער מפתחים את התנהגותם החברתית.

איכות החברויות, תחושת השייכות לקבוצת בני הגיל והתנהגות אנטי-חברתית של בני הגיל כגורמים המשפיעים על הקשר שבין הורות לא טובה והתנהגות בני הנוער

על המחקר

המחקר בדק כיצד איכות היחסים בין ילדים לבני גילם והתנהגות אנטי-חברתית מושפעים מהורות לא טובה. לטובת המחקר נאספו נתונים מ-362 הורים במהלך חופשת הקיץ שלפני כיתה ו'.

רקע

ההורים משפיעים במידה רבה על חיי החברה של ילדים ומתבגרים. הורות קשוחה יותר מובילה לביטחון עצמי נמוך והורות שמזניחה את הילד מובילה לכך שלא יהיה מסוגל להתמודד לבד עם בעיות. הורים שלא מפקחים על ילדיהם גורמים לכך שהם יהיו ממושמעים פחות. הורות לא טובה מסכנת את הילד, אך לא ניתן לומר שזה משהו שיקרה ב-100 אחוז מהמקרים.

גורמים היכולים להפחית את הסיכון כוללים תכונות חיוביות כמו יכולת אינטלקטואלית גבוהה, מצב כלכלי טוב במשפחה או מוסד השכלה המעודד מצוינות. בנוסף, יחסים טובים עם ילדים ומתבגרים אחרים באותו גיל יכולים גם הם להפחית את הסיכון. הדבר נכון במיוחד בגיל ההתבגרות, כשיחסים בין חברים נעשים קרובים יותר ובני נוער סומכים על חבריהם, שאיתם הם מבלים זמן רב יותר מאשר בילדות, ובעזרתם מצליחים להתגבר על קשיים ביחסים עם ההורים ובני המשפחה האחרים.

מטרת המחקר

במחקר זה המטרה הראשונית הייתה לבדוק האם הקשר בין הורות לא טובה והתנהגות בחברה הושפעה על ידי גורמים חיוביים כגון תמיכה מצד החברים ותחושת השייכות לקבוצה מסוימת. השערת המחקר הייתה שבקרב בני נוער שלא חוו את הגורמים החיוביים הנ"ל, הורות לא טובה השפיעה רבות על היחס שלהם לחברה.

במקרים שבהם החברים משפיעים על הנער באופן שלילי לא תהיה השפעה חיובית למרות הידידות ותחושת השייכות. מחקרים הראו שחברים כאלה עלולים להוביל לרמות גבוהות של תוקפנות, לבעיות עם גורמי אכיפת החוק ולהתנהגות אנטי-חברתית. מחקר מ-1999 הראה שבני 13 ו-14 ללא חברים קרובים שהשפיעו עליהם לרעה פיתחו התנהגות חברתית שלילית שנתיים מאוחר יותר בהשוואה לבני גילם שהיו להם חברים קרובים שהשפיעו עליהם לרעה. חברים אנטי-סוציאלים מלמדים התנהגות רעה, לכן הם לא עוזרים להתמודד עם בעיות בבית.

שיטת המחקר

במחקר השתתפו 362 משפחות שגויסו לטובתו באופן אקראי בשנים 1987 ו-1988 כשילדיהן התחילו ללמוד בגן ילדים. מדובר במשפחות משלוש ערים: נוקסוויל, נאשוויל ובלומינגטון. כ-15 % מהילדים לא נרשמו לגני הילדים מראש וגויסו למחקר ביום...

295.00 

מק"ט a60035b324d8 קטגוריה
מק"ט a60035b324d8 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.