(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

הבדלים דוריים ערכי עבודה Generational Differences in Work Values

הבדלים דוריים בערכי עבודה: סקירה של תיאוריה וראיות

מאמר זה מציג סקירה ביקורתית של הבסיס התיאורטי והראיות האמפיריות של הרעיון הפופולארי לפיו קיימים הבדלים דוריים בערכי עבודה. הקונספט של דורות מבוסס באופן חזק בתיאוריה הסוציולוגית, אך הראיות האקדמיות האמפיריות לקיומם של הבדלים דוריים בערכי עבודה הן מעורבות, לכל היותר. מחקרים רבים אינם מסוגלים למצוא הבדלים אלו בערכי עבודה, ואלו שכן מצאו אותם במקרים רבים אינם מסוגלים להבדיל בין “דור” ל”גיל” במניעים האפשריים להבדלים נצפים אלו. בנוסף, הספרות האמפירית גדושה במגבלות מתודולוגיות בשל השימוש במערכי מחקר רוחביים במרבית המחקרים, בלבול לגבי ההגדרה של “דור” להבדיל מקוהורט, וחוסר התחשבות בהבדלים בהקשר הלאומי, במגדר ובמוצא האתני. בהתחשב במספר הרב של הבעיות הכרוכות בראיות לגבי הבדלים דוריים בערכי עבודה, לא ברור מהו ערכו של רעיון הדור עבור הפרקטיקה, וייתכן שבשל כך קונספט זה זוכה להתעלמות. בסופו של דבר, ייתכן ואין זה רלוונטי כלל עבור אנשי המקצוע האם הבדלים בערכים של קוהורטים שונים המבוססים על שנת הלידה משקפים השפעות דוריות אמיתיות, בהנחה כי ניתן להוכיח כי הבדלים אלו אכן קיימים. עם זאת, כיום זהו אינו המצב, ולפיכך דרוש תחילה חקר משמעותי בכדי להבדיל בין השפעות דור וקוהורט ובין אלו הנגרמות מגיל או תקופה. הרעיון כי לקבוצות שונות של עובדים יש ערכים שונים והעדפות, על בסיס גיל וגורמים אחרים כמו מגדר, נותר כקונספט מועיל עבור מנהלים; אך טרם נוסח טיעון משכנע התומך ב”דור” כגורם מבדל נוסף.

מבוא

אם נעלעל בכל מגזין ניהול, ירחון כלכלי או אפילו עיתון יומי שפורסם במהלך השנים האחרונות, קרוב לוודאי כי נמצא התייחסות כלשהי לדורות השונים המרכיבים את האוכלוסייה. בכתבות אלו, מוקדשת תשומת לב רבה להבדלים דוריים בהעדפות צריכה, או בגישות והתנהגויות במקום העבודה. בתוך הקשר פרקטי זה, רעיון ה”דור” מוגדר לעתים קרובות באופן נרחב ביותר, כמו לדוגמא “קבוצה מזוהה החולקת שנת לידה, גיל, מיקום ואירועי חיים משמעותיים בשלבי התפתחות קריטיים”, לפי קופרשמידט. הגישה הסטנדרטית במדינות מערביות כמו ארה”ב, בריטניה ואוסטרליה היא כי קיימים כיום 4 דורות: הווטרנים, הבייבי-בומרז, דור ה- X ודור ה- Y. טבלה 1 מציגה את הסיווג לפי שנות לידה, המיושם באחד הספרים המצוטטים ביותר בנושא זה (שטראוס והאו).

ההגדרה המדויקת של קבוצות אלו, במונחים של שנות הלידה, משתנה במידת מה ממחקר למחקר. עם זאת, הקיבוץ של אינדיבידואלים בתוך 4 דורות אלו מונע על ידי האמונה כי כל אחד מהם חולק סט שונה של ערכים וגישות, כתוצאה מחוויות ואירועים משותפים. לדוגמא, רבים מתייחסים לעובדה כי בני דור ה- X היו עדים לפיטורים של הוריהם במהלך שנות ה- 80, וכי עובדה זו עיצבה את תפיסתם לגבי עבודה בתקופה של חוסר ביטחון כלכלי. הטענה היא כי מצב זה הוביל לנטייה לראות בכל עבודה כזמנית בלבד ובכל חברה כ”מדרגה” המובילה למקום אחר.

טבלה 1: ההגדרות של הקבוצות הדוריות המיוצגות כיום בסגל העובדים.

דור

שנת לידה

ידוע גם בתור

ווטרנים

1925-1942

הדור השקט, הבוגרים, המסורתיים

בייבי-בומרז

1943-1960

דור ה- X

1961-1981

הדור ה- 13, בייבי-באסטרז, הדור האבוד

דור ה- Y

1982-

מילניאלז, nexters, אקו-בומרז

הספרות הפרקטית מראה כי הבדלים דוריים בערכי עבודה משפיעים על הדרישות בכל היבטי ניהול כוח האדם: גיוס עובדים, פיתוח והכשרה, פיתוח קריירה, תגמולים והסכמי עבודה וסגנון ניהולי, וכמו גם הפוטנציאל לגרום לקונפליקטים של ממש במקום העבודה. לאור ההבדלים המשוערים בין הדורות בכל נוגע להעדפות ושאיפות, גופי ייעוץ והנהלה מציעים כיום מגוון עצות לגבי הניהול הטוב ביותר של הבדלים דוריים במקום העבודה.

אפילו בחינה קצרה של המורשת של 4 קטגוריות דוריות אלו מעלה חששות לגבי הבסיס הראייתי של “אופנה ניהולית” זו. לדוגמא, הקטגוריה של הבייבי-בומרז נוסחה לראשונה על בסיס דמוגרפי, בעוד שבבריטניה המונח “דור ה- X” מבוסס על מאמר של ג’יין דברסון במגזין Woman’s Own ב- 1964. לצד מורשת מעורבת זו, ניצבת העובדה כי אומדנים סיסטמטיים של הבסיס התיאורטי והראיות האמפיריות של ההבדלים הדוריים הינם נדירים. ליונס ועמיתיו גרסו כי “למרות הפופולאריות של נושא זה, נערכה עבודה אקדמית מועטה יחסית בכדי לאמת או להפריך את הסטריאוטיפים הפופולאריים”. סקירת הספרות שלנו מצאה כי המחקר המקיף האחרון שנערך בנושא זה היה מחקרה של רודס ב- 1983. מטרת הסקירה שלנו היא לבדוק האם עניין זה בהבדלים דוריים בתחום אחד ספציפי – ערכי עבודה – התפתח על בסיס תיאורטי וראייתי מוצק.

בסקירה שלנו, רודס גרסה כי השפעות “קשורות-גיל” בערכי עבודה יכולות להיחשב ככאלו המורכבות מ”השפעות קוהורט, השפעות גיל והשפעות תקופתיות”, וטענה כי, לדוגמא, השפעות גיל הן התפתחויות באופיין ונגרמות כתוצאה מהתבגרות פסיכולוגית או ביולוגית. השפעות אלו הינן שונות מ”השפעות קוהורט”, הנובעות מההשפעה של הסביבה או חוויות. לפי רודס, אם הבדלים בגישות עבודה נובעים מהשפעות גיל, יש לצפות כי בוגרים צעירים יהפכו דומים יותר למבוגרים ככל שהם מזדקנים. אם, לעומת זאת, ההבדלים נובעים מהשפעות קוהורט (או דוריות), יש לצפות כי גישות אלו וההבדלים בין קוהורטים של גיל יישארו יציבים יחסית.

רודס לא התמקדה בהבדלים דוריים באופן ספציפי. למעשה, מתוך כל הספרות עליה היא הסתמכה, רק בלטס עוסק באופן מפורש ב”דורות”. עם זאת, באמצעות הטענה כי השפעות קשורות-גיל על ערכי עבודה יכולות להיחשב ככאלו המורכבות מ”השפעות קוהורט, השפעות גיל והשפעות תקופתיות”, רודס יוצרת קו-בסיס מצוין ממנו ניתן לפתח את המחקר הנוכחי.

השלב הראשון בסקירה זו כולל דיון מפורט לגבי הבסיס התיאורטי של “דורות” (תוך הפרדה בין השפעות דוריות, השפעות גיל והשפעות התבגרות); לאחר מכן נציג סקירה ביקורתית של הספרות האקדמית העשויה לספק ראיות אמפיריות לקיומם של הבדלים דוריים בערכי עבודה. בסופו של  דבר, המטרה שלנו היא לתעד את המורשת התיאורטית והאמפירית לגבי הבדלים דוריים, להבהיר את המסגרת עבור הניתוח של הדורות, ולשקול מחדש את ההקשר הפרקטי של ימינו לאור הממצאים. נסכם בהערות לגבי הערך של רעיון הדורות כאמצעי לפילוח סגל העובדים ונעלה הצעות לכיווני מחקר עתידיים.

המקור התיאורטי של רעיון הדורות

רודס מספקת נקודה פתיחה כרונולוגית ברורה עבור סקירת הראיות האמפיריות. עם זאת, כאשר בוחנים את המקור של תיאוריית הדורות, ראשית עלינו לבדוק מקורות מוקדמים יותר.

יסודות סוציולוגיים

למרות שפרשנים רבים בימינו אינם מודעים למורשת זו, ניתן למצוא התייחסויות להבדלים דוריים כבר בשנות ה- 50, כאשר המקור לכך הינו סוציולוגי, ובפרט בעבודתו של קרל מנהיים, שבחן את “בעיית הדורות” במחקרו משנת 1952. מנהיים הדגיש את החשיבות של רעיון הדורות כבסיס להבנת המבנה של תנועות חברתיות ואינטלקטואליות. הוא הגדיר “דור” כרעיון הדומה למעמד החברתי של האדם, בכך שדור אינו מהווה “קבוצה קונקרטית” (כלומר, לחברים בו אין קירבה מנטאלית או פיזית והם אינם מכירים זה את זה), אלא “מיקום חברתי”. מנהיים טען כי קיומם של דורות מתאפשר בזכות 5 מאפיינים של החברה שלנו: 1) הופעתם של משתתפים חדשים בתהליך התרבותי; 2) היעלמותם ההדרגתית של משתתפים קודמים; 3) בני דור מסוים יכולים להשתתף רק בחלק מוגבל טמפורלית של התהליך ההיסטורי; 4) נדרשת העברה של מורשת תרבותית; 5) המעבר מדור לדור הינו רציף.

בני דור מסוים חולקים שנת לידה, כך שיש להם מיקום משותף בממד ההיסטורי של התהליך החברתי. עובדה זו מגבילה אותם לטווח ספציפי של חוויות פוטנציאליות, וכך מטמיעה בהם צורה אופיינית של חשיבה וניסיון. עם זאת, מנהיים גורס כי בני אדם אינם יכולים להיחשב כבני דור מסוים רק בשל העובדה כי הם חולקים את אותה שנת לידה. הם נדרשים לקחת חלק בחוויות משותפות מסוימות כך שנוצר קשר קונקרטי בין בני אותו דור, החולקים “זהות של תגובות, זיקה מסוימת באופן שבו הם מושפעים ומעוצבים על ידי חוויות משותפות”.

לפי מנהיים וחסידיו, המונח “דור” כולל שני יסודות חשובים. ראשית, מיקום משותף בציר ההיסטוריה, ושנית, “תודעה ייחודית לגבי פוזיציה היסטורית זו… המעוצבת על ידי האירועים והחוויות של אותה תקופה”. החשיבות של יסוד שני זה מודגשת בעבודתם של טרנר ועמיתיו ואצל אקדמאים בני זמננו שבחנו את הקונספט של “זיכרונות קולקטיביים”. מחקרים אלו מציעים כי אנשים הנמצאים בשנות התבגרותם במהלך אירועים לאומיים או בין-לאומיים חשובים יגבשו זיכרון משותף של אירועים אלו, המשפיע על הגישות, ההעדפות וההתנהגות שלהם בעתיד (“החתמה דורית”). שומן וסקוט מצאו כי כאשר אמריקאים התבקשו לשחזר אירועים מ- 50 השנים האחרונות, הם ציינו אירועים דומים (כמו וייטנאם, מלחמת העולם השנייה), אך זיכרונות קולקטיביים אלו היו שטחיים למדי, אלא אם כן האינדיבידואל חווה אותם באופן אישי.

בהרחבה נוספת של גישתו של מנהיים, סוציולוגים מודרניים הרחיבו את התמקדותם מבחינת ההשפעות של אירועים היסטוריים על הגדרתו של דור, לבחינת אלמנטים תרבותיים כמו זיקה למוזיקה או צורות אחרות של תרבות פופולארית. לדוגמא, תיאוריית הדורות של מנהיים הורחבה על ידי טרנר, שהגדיר “דור” בתור “קוהורט של אנשים החולפים בזמן וחולקים הביטוס וסגנון חיים… ומיקום טמפורלי אסטרטגי כלפי מערך של משאבים כתוצאה ממקריות היסטורית והפרקטיקה הבדלנית של הסתגרות חברתית”. בהגדרה זו, טרנר שואל את הקונספט של “הביטוס” מהסוציולוגיה התרבותית של פייר בורדייה. רעיון זה כולל את התפיסה לפיה בני דור מסוים חולקים שדה תרבותי משותף (הכולל גישות, רגשות, העדפות ונטיות) ומערך של פרקטיקות מעשיות (פעילויות ספורט ופנאי). הולדברוק ושינדלר טוענים כי לנוסטלגיה ולתרבות הפופ יש השפעה גדולה יותר על ההבדלים הדוריים, כאשר אנשים מציגים נטייה חזקה כלפי חיברות של מוזיקה (בגיל 23 בקירוב), כוכבי קולנוע (גיל 14), וביגוד (בבגרות הצעירה). לפיכך, דורות מגבשים סולידריות באמצעות סמלים תרבותיים משותפים כמו מוזיקה ואופנה. מקמלין ועמיתיו הרחיבו טענה זו והכלילו בה בנוסף טכנולוגיה ממוחשבת בתור סממן תרבותי המוביל להתגבשות של דורות.

איירמן וטרנר המשיכו לפתח רעיונות אלו, והתמקדו ברעיון לפיו לקוהורט תרבותי יש גישה אסטרטגית למשאבים קולקטיביים, ועל ידי הגבלת גישה זו למשאבים תרבותיים ומטריאליים מאחרים, הוא מסוגל לשמר את זהותו התרבותית. טענה זו הינה עקבית לרעיונותיו של בורדייה לפיהם דורות הם תוצר של קונפליקט לגבי משאבים כלכליים ותרבותיים ושל העובדה כי דורות שונים יראו במשאבים שונים כחשובים, עובדה המובילה לקונפליקטים בין-דוריים כמו תנועת ה- anti-youth. איירמן וטרנר גרסו כי הקוהורט הדורי שורד על ידי שימור זיכרון קולקטיבי של מקורותיו ומאבקיו, אירועים היסטוריים ופוליטיים, והדמויות והאידיאולוגיות המובילות שלו. דגש זה על המאבק על משאבים מבדיל בין התיאוריה של טרנר ועמיתיו לבין עבודתו של מנהיים. דורות נתפסים כפעילים פוליטית ובעלי מודעות עצמית כאשר הם מסוגלים לנצל משאבים ולהפוך לחדשניים מבחינה פוליטית, אינטלקטואלית או תרבותית.

מסקנות

מאמר זה סיפק סקירה ביקורתית של קונספט ה”דורות”, או, ליתר דיוק, הבדלים דוריים בערכי עבודה, קונספט שאומץ באופן נרחב בספרות הפרקטיקה הניהולית. לרעיון ה”דורות” יש בסיס תיאורטי חזק בתיאוריה הסוציולוגית, ולפיכך, יהיה זה סביר לטעון כי הבדלים דוריים עשויים להשפיע על מקום העבודה ועל תחומי חיים אחרים. אכן, אנשי מקצוע רבים מאמינים כי ההבדלים בין הדורות הם ברורים מאליהם, על בסיס הניסיון שלהם בניהול עובדים בקבוצות גיל שונות.

עם זאת, מה ניתן לומר על הראיות האמפיריות הממשיות לגבי הבדלים דוריים בערכי עבודה? במבט מהיר, ניתן לומר כי הראיות הן מעורבות, בכך שחלק מהמחקרים מצאו הבדלים דוריים בערכי עבודה, בעוד שמחקרים אחרים לא מצאו הבדלים כאלו. מחקרים רבים מצאו יותר נקודות דמיון בין הדורות מאשר הבדלים, בעוד שחלק מאלו שאכן מצאו הבדלים סיפקו ממצאים מובהקים בקנה מידה קטן בלבד ואף מצאו הבדלים בכיוון ההפוך מאלו הנצפים על ידי הסטריאוטיפים הדוריים הנפוצים.

עם זאת, הקושי בחקר של הבדלים דוריים הינו עמוק יותר מהוריאציות בממצאים האמפיריים, והוא מהותי מספיק בכדי לשאול מה בדיוק מחקרים אלו מבקשים לבדוק. ראשית, הסקירה שלנו חשפה קשיים ביישום של “דורות”, להבדיל מ”קוהורטים”. הספרות הסוציולוגית מראה כי לא ניתן להגדיר דורות רק על בסיס שנת הלידה, וכי ההתגבשות שלהם מבוססת על שילוב מורכב של קוהורט לידה וחוויות משותפות של אירועים היסטוריים ופוליטיים, תרבות קולקטיבית ומאבק על משאבים. לאור תפיסה זו של רעיון הדורות, ניתן לראות כי “קוהורט” יכול לשמש כפרוקסי של קבוצת דור, כאשר קוהורט מוגדר היטב יכיל מספר רב של חברים בני דור מסוים החולקים חוויות משותפות. למרות העובדה ששני מונחים אלו לעתים קרובות מיושמים באופן חליפי בספרות, קוהורט מהווה קבוצה פשוטה וא-תיאורטית יותר מאשר דור. בדומה, בספרות הנרחבת יותר של מדעי החברה, קוהורט מהווה קונספט פשטני יותר. לעתים קרובות לא מצוינים שינויים בגישות או בהתנהגויות כתוצאה משנת לידה משותפת – במקום זאת, גורמים סביבתיים ומוסדיים קובעים את החוויות המשותפות של הקוהורט.

בסתירה ישירה לכך, הסקירה מראה כי הגישה הנפוצה לסוגיית הדורות ברוב המחקרים היא להתייחס לקוהורטים מוגדרים מראש (כמו ווטרנים, בייבי-בומרז, דור ה- X ודור ה –Y) ככאלו המייצגים דורות מובחנים. ההנחה הא-פריורית היא כי קיימים 4 דורות, המקובצים לפי שנת הלידה, וגישה זו מתבססת על ההנחה כי המשימה של הוכחת קירבה לאירועים היסטוריים ותופעות חברתיות, תרבותיות וכלכליות, כבר הושלמה. כאשר בוחנים את הראיות האמפיריות, אין הצדקה ברורה לשימוש בשנת הלידה כרף הסיווג, בדומה למפורט בטבלה 1.

החוקרים בתחום זה עשויים לטעון כי השימוש בקוהורטים מוגדרים מראש הינו הדרך היחידה ליישם את הקיבוץ הדורי. עם זאת, אם זהו אכן המצב, הממצאים של מחקרים אלו צריכים להכיר בכך. כאשר עורכים מחקר המיישם קטגוריות קוהורטים קיימות, כל ראיה המראה כי לא מתקיימים הבדלים בערכים, בגישות ובהתנהגויות, דורשת פרשנות זהירה. ייתכן ופירוש הדבר הוא כי (i) קוהורטים אלו אינם מהווים פרוקסי מוצלח לדורות המתוארים, או (ii) הקטגוריות הן נכונות, אך באמת אין הבדלים מהותיים בין הדורות. בשל ההנחה הא-פריורית לפיה 4 הקוהורטים מהווים מדידה מדויקת של הדורות, כל התוצאות הדוחות ראיות להבדלים כלשהם בערכי עבודה אינן גורמות לסימני שאלה לגבי הקטגוריות הדוריות כשלעצמן. אנו נתקלים כאן במצב שבו הקוהורטים משמשים כפרוקסי של דורות, וכל מחקר הנובע מכך בוחן בעת ובעונה אחת את התוקף של הקוהורט כפרוקסי של הדור ואת ההשפעות האפשריות.

מצב זה הופך לבעייתי יותר כאשר בוחנים את הבעיות המתודולוגיות בהן דנו רודס, ודנקר ועמיתיו, שהדגישו את הקושי להבדיל בין השפעות גיל, תקופה וקוהורט, וטענו כי אין דרך לזהות השפעות קוהורט באמצעות מחקרי רוחב. סקירת הספרות העכשווית שלנו מראה כי החקר של הבדלים דוריים בערכי עבודה עדיין מתמקד בעיקר במחקרי רוחב, ולפיכך טרם התגבר על מכשולים אלו. בנוסף, הספרות מראה כי השפעות קוהורט עשויות להיות שונות לפי מיקום, תרבות, והבדלים אישיים כמו מגדר. בהתחשב בהטרוגניות הצפויה בקרב קוהורטים של שנת לידה המפורטים בטבלה 1, לא מפתיע לגלות כי מחקרים לגבי הבדלים דוריים לעתים קרובות אינם מוצאים נקודות דמיון בתוך הקוהורטים והבדלים בין הקוהורטים. בעוד שניתן לצפות כי הגלובליזציה תגרום להתכנסות של חוויות לרוחב קבוצות תרבותיות/לאומיות בתוך קוהורטים דוריים, קרוב לוודאי כי כל מקום עבודה יכלול עובדים ממגוון הולך וגדל של רקעים.

אפילו אם נוכל להתגבר על האתגרים המתודולוגיים, האם באמת נוכל לצפות להומוגניות כלשהי בקרב גברים ונשים, עשירים ועניים, לבנים ובני מיעוטים שנולדו באותן שנים? כאשר מציגים את הסוגיה כך, ברור כי ניתוח דורי מודרני חייב לכלול לא רק מחקר אורך לפי שנת לידה, אלא גם התמקדות בקבוצות ספציפיות, כמו נשים.

השלכות פרקטיות

בתור אקדמאים, אנו יכולים לראות כיצד שאלות חשובות כמו “כיצד ההשפעה של מגדר במקום העבודה השתנתה במשך השנים?” נכללות בהגדרה של מחקרים דוריים המשלבים את הטענות של מנהיים, עם התמקדות עדכנית יותר בתוקף אמפירי. עם זאת, בתוך ההקשר של הפרקטיקה העסקית, קיים תמריץ קטן בהרבה לזהות תוצאות שהן “דוריות” באופיין.

מנהלים עשויים שלא למצוא תועלת רבה בניתוח קפדני של המידה שבה הבדלים כלשהם בערכי עבודה או העדפות צרכניות נובעים מגיל, קוהורט, דור או תקופה מסוימת. אם ניתן להראות כי עובדים שנולדו בין שני תאריכים מסוימים מציגים מערך מסוים של ערכים ותכונות, המידה שבה תופעה זו נגרמת תודות להשפעות קוהורט/דור (שיתחזקו ככל שקבוצה זו תתבגר), להבדיל מהשפעות גיל או תקופה (שיתמידו במידה פחותה יותר) לעתים קרובות אינה חשובה עבור אנשי המקצוע, במיוחד אם הם מעדיפים להתמקד בתכנון קצר טווח במקום לעסוק בתמונה הרחבה. בהקשר פרקטי זה, השימוש במחקרי רוחב והיעדר ההבדלה בין השפעות גיל, דור/קוהורט ותקופה מהווה סוגיה פחות בוערת. עם זאת, אם זהו אכן המצב, על המחקרים המיישמים גישות אלו להיכר במורכבות זו, אם ברצוננו לצייר תמונה ברורה יותר.

מחקרים עתידיים

המחקר האקדמי צריך להמשיך ולנסות לפתור את התסבוכת של השפעות גיל, קריירה, קוהורט ותקופה, תוך הכרה בכך שניתוח דורי עשוי להתאים יותר לקבוצות ספציפיות בתוך הקוהורטים, כמו נשים ומיעוטים, ובתוך תרבויות לאומיות. ייתכן ואמנם יש לנו בסיס תיאורטי לתפיסה כי דורות אכן קיימים, אך כיום, ישנן ראיות אמפיריות מעטות בלבד התומכות בכך, וממצא זה אינו מפתיע בהתחשב בחוסר ההתאמה בין היסודות התיאורטיים לבין היישום האמפירי של המונחים.

הספרות העוסקת בזיכרונות קולקטיביים גורסת כי אנשים בני קוהורט מסוים זוכרים אירועים דומים, אך טרם נערך חקר מספיק המקשר בין רעיון זה לבין העדפות או ערכי עבודה ממשיים. דרוש חקר נוסף הבוחן את הקשר בין זיכרונות קולקטיביים אלו לבין ערכי עבודה, ואת ההשפעה על ההתנהגות בפועל. דנקר ועמיתיו הציעו מסגרת תיאורטית עבור הקשר בין זיכרונות קולקטיביים לבין ההתנהגות, אך קשר זה טרם נבדק כהלכה.

הסיכום שלנו מתמקד בשקילת “ממדי הבדל” אחרים במקום העבודה (לדוגמא, מגדר, מוצא אתני ותרבות לאומית). אנו מציעים התייחסות לדורות תוך שקילת מאפיינים נוספים כאלו (כמו “דור של נשים” או “דור שני/שלישי של מהגרים”) בתור דרך לפתח את הספרות האקדמית, רעיון התואם את היסודות הסוציולוגיים אותם זיהינו (לפיהם דורות צריכים להיות “קרובים” חברתית לאירועים) ואת ההתמקדות המודרנית בתוקף אמפירי, בכל הנוגע לערכי עבודה (בהם עלינו ליישם קבוצות פחות הטרוגניות).

הבדלים דוריים בערכי עבודה: סקירה של תיאוריה וראיות

מאמר זה מציג סקירה ביקורתית של הבסיס התיאורטי והראיות האמפיריות של הרעיון הפופולארי לפיו קיימים הבדלים דוריים בערכי עבודה. הקונספט של דורות מבוסס באופן חזק בתיאוריה הסוציולוגית, אך הראיות האקדמיות האמפיריות לקיומם של הבדלים דוריים בערכי עבודה הן מעורבות, לכל היותר. מחקרים רבים אינם מסוגלים למצוא הבדלים אלו בערכי עבודה, ואלו שכן מצאו אותם במקרים רבים אינם מסוגלים להבדיל בין "דור" ל"גיל" במניעים האפשריים להבדלים נצפים אלו. בנוסף, הספרות האמפירית גדושה במגבלות מתודולוגיות בשל השימוש במערכי מחקר רוחביים במרבית המחקרים, בלבול לגבי ההגדרה של "דור" להבדיל מקוהורט, וחוסר התחשבות בהבדלים בהקשר הלאומי, במגדר ובמוצא האתני. בהתחשב במספר הרב של הבעיות הכרוכות בראיות לגבי הבדלים דוריים בערכי עבודה, לא ברור מהו ערכו של רעיון הדור עבור הפרקטיקה, וייתכן שבשל כך קונספט זה זוכה להתעלמות. בסופו של דבר, ייתכן ואין זה רלוונטי כלל עבור אנשי המקצוע האם הבדלים בערכים של קוהורטים שונים המבוססים על שנת הלידה משקפים השפעות דוריות אמיתיות, בהנחה כי ניתן להוכיח כי הבדלים אלו אכן קיימים. עם זאת, כיום זהו אינו המצב, ולפיכך דרוש תחילה חקר משמעותי בכדי להבדיל בין השפעות דור וקוהורט ובין אלו הנגרמות מגיל או תקופה. הרעיון כי לקבוצות שונות של עובדים יש ערכים שונים והעדפות, על בסיס גיל וגורמים אחרים כמו מגדר, נותר כקונספט מועיל עבור מנהלים; אך טרם נוסח טיעון משכנע התומך ב"דור" כגורם מבדל נוסף.

מבוא

אם נעלעל בכל מגזין ניהול, ירחון כלכלי או אפילו עיתון יומי שפורסם במהלך השנים האחרונות, קרוב לוודאי כי נמצא התייחסות כלשהי לדורות השונים המרכיבים את האוכלוסייה. בכתבות אלו, מוקדשת תשומת לב רבה להבדלים דוריים בהעדפות צריכה, או בגישות והתנהגויות במקום העבודה. בתוך הקשר פרקטי זה, רעיון ה"דור" מוגדר לעתים קרובות באופן נרחב ביותר, כמו לדוגמא "קבוצה מזוהה החולקת שנת לידה, גיל, מיקום ואירועי חיים משמעותיים בשלבי התפתחות קריטיים", לפי קופרשמידט. הגישה הסטנדרטית במדינות מערביות כמו ארה''ב, בריטניה ואוסטרליה היא כי קיימים כיום 4 דורות: הווטרנים, הבייבי-בומרז, דור ה- X ודור ה- Y. טבלה 1 מציגה את הסיווג לפי שנות לידה, המיושם באחד הספרים המצוטטים ביותר בנושא זה (שטראוס והאו).

ההגדרה המדויקת של קבוצות אלו, במונחים של שנות הלידה, משתנה במידת מה ממחקר למחקר. עם זאת, הקיבוץ של...

295.00 

מק"ט 9374dff0ee16 קטגוריה
מק"ט 9374dff0ee16 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.