הבנייה של גבריות נורמטיבית בקרב גברים סטרייטים המקיימים יחסי מין עם גברים

המאמר נכתב  על ידי טוני סילבה בשנת 2017 והתבסס על מחקר שנערך באוניברסיטת אורגון בארצות הברית.

במה שונה המחקר ממחקרים קודמים שנעשו בתחום? מחקרים קודמים התמקדו בגברים עירוניים, בהקשר צבאי או הקשר של כלא. הרבה מהספרות מתייחסת למיניות בריאה, איידס, ניתוח תוכן וכדומה. לטענת החוקר כדי להבין את קבוצת האוכלוסייה של גברים סטרייטים המקיימים יחסי מין עם גברים צריך לערוך ראיונות. לפיכך, המחקר היה אחד מהמחקרים הראשונים שבחנו את הסיפור האישי של גברים סטרייטים כפריים שמקיימים יחסי מין עם גברים באופן קבוע או מידי פעם.  בנוסף, המחקר בחן כיצד מבנים הגברים הסטרייטים הללו את המיניות והמגדר שלהם, וכיצד יחסי המין שלהם משפיעים על תפיסותיהם.

מהי מטרת המחקר? סילבה ניסה להבין בצורה יותר טובה את יחסי הגומלין בין “גבריות כפרית נורמטיבית” (מערכת של נורמות וחוקים המגדירים מה זה אומר להיות גבר כפרי) למפגשים המיניים של הגברים הללו. כדי לתאר זאת הוא מציג מושג “bud sex”.  הוא בעצם רצה ללמוד עוד על הbud sex ולהבין מה הגורמים המשפיעים על זהויות מיניות כמו תרבות, הקשר חברתי, מיקום, תקופה ופרשנות אישית.

מה זה bud sex? מושג המתייחס ליחסי מין בין גברים הטרוסקסואלים לצורך הנאה בלבד.

מהי שיטת המחקר? סילבה פרסם מודעות בלוח מודעות אינטרנטי שנמצא בשימוש נרחב, אנונימי, חינמי ופוקדים אותו מספר רב של אנשים. הוא ביצע ראיונות חצי מובנים ל-19 גברים; מתוכם 15 ראיונות טלפונים ועוד 4 ראיונות פנים מול פנים. לאחר מכן הוא ביצע ניתוח כמותני של הנתונים.

אוכלוסיית המחקר: גברים שגרים באזורים כפריים (עם פחות מ-25 אלף תושבים) שקיימת בהם אוכלוסייה לבנה ושמרנית מבחינה חברתית. המשתתפים הם לבנים, ממעמד בינוני, רובם מעל גיל 50 ואפשר להגיד שהם מאתגרים את התפיסה של סטרייטים MSM שהם עירוניים, שחורים ממעמד נמוך. כל המשתתפים אומרים לאנשים אחרים שהם סטרייטים אך רק 17 מהם הגדירו עצמם כסטרייטים כאשר סילבה שאל; אחד הגדיר עצמו כהומו ועוד אחד הגדיר עצמו כביסקסואל (דו-מיני).

הבנייה חברתית של גבריות: רק בסוף המאה ה-19 החלו לזהות על זהות מינית בעקבות כתביו של פוקו. לטענת החוקר, האופן שבו אנשים מבינים וחווים חוויות מיניות הוא בעל משמעות חברתית עמוקה. לטענתו, זהויות מיניות הן הבניות חברתיות הנבדלות זו מזו לפי תרבות ותקופת זמן. כלומר, זהויות מיניות משקפות תפיסות תרבותיות, תקופת זמן מסוימת, מבנים חברתיים ופרשנות אישית.

המחקר מתבסס על המסגרת התיאורטית של קונל הטוענת כי המגדר עבר הבנייה חברתית. לטענת קונל גבריות משקפת תהליך בין אישי מתמשך שבאמצעותו מגדירים פעולות שיכול להיות שאינן עולות בקנה אחת עם הגבריות ההגמונית על ידי אחרים. אזורים כפריים שונים יפתחו גבריות ייחודית שונה.

הצטלבות של גבריות, כפריות ומיניות: גבריות כפרית מתייחסת לעבודה פיזית וקשיחות. היא חשובה מכיוון שהיא מאפשרת מידה של קבלה חברתית.

ממצאים: הבנייה של bud-sex:

• כל המשתתפים תיארו עצמם כגבריים. הם עשו זאת על ידי הסבר על ההתנהגויות שלהם, תחביבים ומיומנויות. באמצעות התיאורים הללו כולם הגדירו עצמם כגברים בעלי זהות “גברית נורמטיבית”. (אני ג’נטלמן, קאבוי, אגריסיבי, אוהב לצוד, לדוג, לובש ג’ינס ומגפיים, נוהג במשאית…).

הסטטוס שלהם כאנשים מאזור כפרי מילא תפקיד גדול בתיאור העצמי שלהם כגברים. הם מגלמים בעצם הביטוס גברי- מקומי שמשפיע על מחשבותיהם, הטעם שלהם וההתנהגות שלהם, על האופן שבו הם מבינים את העולם.

• המרואיינים העדיפו לקיים יחסי מין עם גברים שדומים אליהם- גברים לבנים, לא הומואים (סטרייטים או ביסקסואלים בארון). זה אלמנט מפתח בbud sex, שהפרטנר שלך הוא בעל פריבלגיה דומה לשלך במספר צירים שמצטלבים0 מגדר, גזע וזהות מינית.

הבחירה בבני זוג בעלי זהות גברית עזרה למרואיינים להבנות ולשמר את הגבריות הנורמטיבית שלהם.

• המרואיינים העידו כי יחסי מין הם רק חלק קטן מהקשר שלהם עם גברים אחרים, הם אמרו “אנחנו יותר חברים.. מדברים על פוליטיקה, שותים בירה.. יוצאים לטיולים”. BUD SEX  בעצם דוחה את הקשרים הרומנטיים וקשרים רגשיים אחרים אבל לא את כל הרגשות.

לא מדובר על איזה אקטים מיניים הם עשו אלא איך זה השפיע על התפיסה הגברית שלהם. על ידי שמירה על סודיות ויחסי מין עם פרטנר מאותו המין ללא רומנטיקה, הם היו מסוגלים לאשר מחדש את תחושת הגבריות הנורמטיבית שלהם.

• רוב המרואיינים שהגדירו עצמם כסטרייטים הנושא של גידול ילדים / נישואים היה נושא מרכזי. כל הגברים הנשואים העידו כי הם רוצים להמשיך בחיי הנישואים שלהם. לטענתם, יחסי מין עם גברים לא מאיימים על הנישואים שלהם (לעומת יחסי מין עם נשים שזה יכול להיות עם קשרים רומנטיים). “אני לא בוגד באשתי…”
• הגיל משפיע על הפרשנויות של המשתתפים למיניות ולמגדר.

סילבה טוען כי הגבריות הכפרית הבנתה את החוויות והתפיסות של המרואיינים, כולל התפיסות המיניות.

מה מסקנת החוקר? באמצעות תהליך פרשני מורכב המשתתפים עיבדו מחדש פרקטיקות מיניות לא נורמטיביות (בדר”כ) כאנטי- תזה לגבריות כפרית, כדי לבנות למעשה גבריות נורמטיבית.

המשתתפים בחרו בבני זוג גברים על בסיס גבריות, גזע וזהות מינית. רובם בחרו גברים, לבנים, סטרייטים או ביסקסואלים (בסתר) לצורך יחסי מין לא רומנטיים (כלומר, יחסי מין להנאה בלבד). על ידי בחירת בני זוג אלה וקיום יחסי מין רק לצורך הנאה, המשתתפים נרמלו והגדירו את המיניות שלהם כגברית ונורמטיבית.

מגבלת המחקר: מכיוון שמדובר במחקר איכותני ולא כמותי, חשוב להגיד שייתכן שהגברים שרואיינו לא היו בהכרח מייצגים. אלו היו אנשים שהסכימו להשתתף במחקר אקדמי אחרי שראו מודעה. מטרת המחקר של סילבה היה פחות לתאר מסקנות על הגברים הסטרייטים המקיימים יחסי מין עם גברים, או על אוכלוסייה כולה, אלא להקשיב לסיפורים ולהשוות את הנרטיבים שגילו המחקרים לפניו (WARD).

סיכום: המחקר מתייחס לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים אך אינם מזדהים כהומואים או ביסקסואליים. למעט היחסי מין עם גברים, יש להם נשים ומשפחות, הם חובקים נורמות גבריות שונות וכו’. למעשה, ההיבט של חיי המין שלהם אינו מטשטש או מסבך את זהותם הציבורית, מכיוון שהם יוצרים הפרדה בין השניים.

למרות שהם מקיימים יחסי מין עם גברים רוב האנשים הללו הם הומופובים. למה? בגלל שיש מחשבה סטריאוטיפית קודמת המבוססת על תפקידי מגדר. הם מאמינים כי התכונות הנשיות הן נחותות והגבריות הן ערכיות. לסיכום, חלק מהגברים פונים לבאד סקס כדי להביע איזה תשוקה מינית לא מסופקת. עם זאת, המוסר והנורמות שהם הפנימו מנחים את מעשיהם. כך האופן בו הם פועלים ומאפיינים של הפרטנר שלהם ליחסי המין מאפשרים להם לאשר מחדש את אמונותיהם.

התופעה הזו בעצם מסבירה לנו על האופן שבו בני אדם מפרשים שאלות של זהות, תשוקה מינית וציפיות תרבותיות.

איך זה מתקשר לפרק של רוחס?  רוחס הגדיר הבנייה חברתית כאוסף של תהליכים או מנגנונים חברתיים המעצבים את האופן שבו אנשים יוצרים יחד את עולמם החברתי. רוחס הציג כי קיימות עובדות פיזיות אל מול עובדות חברתיות / מוסדיות. עובדות חברתיות משקפות מצב בו אנשים מאמינים במשהו ומבחינתם זה אמיתי. אפשר להגיד שהגברים שרואיינו במחקר מאמינים שהם סטרייטים ואף מגדירים את עצמם באופן הזה, כך שמבחינתם זה אמיתי והם סטרייטים למרות שהם מקיימים יחסי מין עם גברים.

רוחס אומר שתהליך ההבנייה החברתית כולל 3 שלבים: טקסים/ ריטואלים, מסגור ומלאי (מערך) של ידע.

כדי להסביר את השלב השני (מסגור) רוחס משתמש בתיאוריה של גופמן שמסבירה איך הבנייה חברתית נוצרת וכיצד היא עוברת מקבוצה אחת לקבוצה אחרת. הוא משתמש במטאפורה של תיאטרון / במה כדי להסביר איך אנשים יוצרים לעצמם מציאות. לכל אדם יש פרטי וציבורי והעצמי הציבורי נועד לנהל ציפיות ורגשות המגנים על העצמי הפרטי. אפשר לומר שהגברים הללו מציגים התנהגויות הטרוסקסואליות בפומבי (מציגים עצמם כסטרייטים בפני אנשים אחרים)  ויש להם העדפות אחרות שלא נחשפות.

בסוף הפרק רוחס מתייחס למושג אלימות סימבולית של בורדייה הממחיש כיצד אנשים מקבלים השקפות עולם. תיאוריות של הבנייה חברתית בעצם מושכות תשומת לב לסוגייה כיצד אנשים מפתחים אידיאולוגיה מגדרית.