(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

התקשרות ניבוי מערכות יחסים Attachment theory predicts the formation of romantic relationships

תיאוריית ההתקשרות מנבאת את היווצרותן של מערכות יחסים רומנטיות

תקפות ההתקשרות

בספרות המקצועית, התוקף הכללי של מבני ההתקשרות סובב סביב הויכוח האם מערכות ההתקשרות הן נלמדות או טבועות. השאלה נוגעת לכיוון הסיבתיות, כלומר, ההנחה כי המזג מוביל להתקשרות. קייגן טען המזג הטבוע של התינוק (הנמדד לפני הלידה ונחשב כיציב לאורך זמן) מוביל לכך שהמטפל הראשי יגיב או לא יגיב לילד באופן רגיש. בלסקי ורובין בחנו נתוני אורך המבוססים על “המצב הזר” (strange situation) על מנת לחקור סוגיה זו. הם מצאו כי מודל שלושת הגורמים המסורתי של ההתקשרות (בטוחה, נמנעת, חרדה) לא הושפע ממזג התינוק. עם זאת, המזג ניבא כיצד תינוקות מביעים את מצוקתם במצב הזר תחת מודל ארבעת הגורמים (בטוחה, חרדה, נמנעת ובלתי מאורגנת). התנהגות ההתקשרות נבדלה מהתנהגות טיפוסית הנובעת ממזג. לדוגמא, ילד בעל התקשרות בטוחה אך בעל מזג קשה יביע את חוסר הביטחון שלו דרך בכי, התקרבות והיצמדות למטפל. בניגוד לכך, ילד בעל מזג נוח והתקשרות בטוחה יקבל את פני אימו ויעסוק באינטראקציה תוך שמירת מרחק. מנגלסדורף, גונאר, קסטנבאום, לאנג ואנדריאס מצאו גם הם כי אין השפעה ישירה של המזג על ההתקשרות, במחקר שכלל 66 זוגות של אם-ילד. עם זאת, הם כן מצאו כי התקשרות בטוחה ניתנת לניבוי באמצעות אינטראקציה בין רמות מצוקת המזג לבין אישיות האם. עבודה זו מלמדת כי קיימת שונות קלה הנגרמת בשל התנהגות טבועה שההתקשרות אינה מבדלת לחלוטין. כתוצאה מכך, מזג אינו מהווה משתנה סיבתי אלא ממתן ביצירת ההתקשרות.

איז’זנדורן הסכים כי המידה המשמעותית שבה התינוק מאמץ את אותה מערכת התקשרות כמו המטפל אינה נשענת באופן בלעדי על רמת רגישות התגובתיות של המטפל, וכי ייתכן ושונות זו מוסברת על ידי המזג. במחקרו של ואן דן בום, תוקף המבנה של מערכות ההתקשרות הודגם באמצעות התערבות ניסיונית. מחקר זה דגם תינוקות שהוערכו כרגזניים בלידה. התינוקות ואמהותיהם חולקו רנדומאלית לקבוצת התערבות או קבוצת בקרה. קבוצת הבקרה לא קיבלה כל התערבות. בקבוצת ההתערבות, האמהות קיבלו הדרכה במהלך 3-9 החודשים הראשונים של חיי התינוק. ההדרכה שיפרה את מיומנות האמהות בטיפול ותגובה כלפי התינוק. התינוקות בקבוצת ההתערבות היו בעלי התקשרות בטוחה יותר באופן משמעותי מאשר אלו בקבוצת הבקרה בגיל 12 חודשים. למרות שמחקר זה היה מוגבל דמוגרפית בהקשר לדגימה שלו, הוא הראה כי מערכות התקשרות יכולות להוות מערך פנימי נלמד התלוי ברגישות התגובתיות של המטפל. מחקר זה תומך ברעיון כי התקשרות הינה מבנה נבדל ממזג: אם מזג הוא הבסיס לסגנון ההתקשרות, אזי כיוון הסיבתיות היה מהילד כלפי המטפל. בנוסף, המחקר של בנואה ופארקר, שהניב קורלציות בין הדירוג בראיון ההתקשרות הבוגרת (AAI) ובין המצב הזר בקרב שלוש דורות, מצא כי מערכות התקשרות ניתנות לניבוי במידה רבה באמצעות סגנון ההתקשרות של המטפל; ממצא זה מצביע שוב על כך כי התקשרות הינה תגובה נלמדת ואינה מולדת. תקפות מבנה ההתקשרות לפיכך אושש. עם זאת, יש לבחון גם את היציבות/מהימנות של מערכות ההתקשרות.

קיימים נתונים סותרים בספרות הנוגעים למהימנות ההתקשרות. סוגיה זו מסתבכת יותר בשל המגוון הרחב של טכניקות מדידה ואומדן והטרמינולוגיה המגוונת המשמשת להגדיר מערכות התקשרות. מלבד המצב הזר (מדידת תצפית), מדידת מערכות התקשרות בוגרות נשענת על ראיונות או שאלוני דיווח עצמי. עד היום, ה- AAI, כלי מדידה קטגורית, נמצא ככלי האומדן האמין והתקף ביותר מבחינה בין-תרבותית לשם הערכת סגנונות התקשרות בוגרים. סולמות המדידה של AAI משקפים מונחים יחסיים כמו אהבה, הזנחה, לחץ, או אי התערבות. הקטגוריות הנובעות מכך הן בטוחה, מבטלת, מוסחת ובלתי פתורה. הכלי השני הנפוץ והאמין ביותר מבין שיטות מדידה אלו הוא סולם סגנונות ההתקשרות הבוגרת (AAS), אשר מודד התקשרות בהקשר של מערכות יחסים רומנטיות. שיטת מדידה זו נעזרת בסולמות לייקרט רציפים האומדים את שלושת סגנונות ההתקשרות העיקריים; בטוח, נמנע וחרד. המגבלה העיקרית של השיטות למדידת התקשרות נובעת מהמחסור בתוקף מתכנס בין האומדנים בשל ההבדלים בין הטרמינולוגיה והמתודולוגיה, כשיוצאת הדופן היא התקשרות בטוחה. מלבד סוגיות הנוגעות לאופן המדידה, קיימת גם ביקורת הנוגעת למהימנות מבחן חוזר.

בולדווין ופהר בחנו את מהימנות המבחן החוזר על מדגם של 159 סטודנטים לתואר ראשון עם AAS. התוצאות הראו שינוי של 30% בסגנון ההתקשרות לאורך זמן. משך הזמן בין המבחנים לא השפיע באופן משמעותי על התוצאות. באופן ראוי לציון, היו אלו מערכות ההתקשרות חסרות הביטחון שהפגינו רגישות גבוהה יותר לשינויי מצב. מדגם זה היה גם הוא מוגבל, בשל העובדה כי הוא כלל כמות גדולה פי שתיים של נשים לעומת גברים. שרף וברתולומאו גם הם מצאו r > .7 ביחס ליציבות של מערכות ההתקשרות הבוגרות באמצעות ה-AAI. מחקר אחר של דווילה, בורג והאמן, שהתבסס על מדגם שכלל אך ורק נשים, חשף קורלציה משמעותית בין נשים עם עבר יחסים שלילי ודפוסים יציבים של התקשרות חסרת ביטחון לבין שינויים משמעותיים בדיווח העצמי שלהן לגבי התקשרות. גוף מחקרי זה מרמז על אישוש משמעותי לטיעון כי התקשרות חסרת ביטחון הינה אמינה פחות במונחי מהמינות מבחן חוזר, ורגישה יותר למשתנים סביבתיים. מאמר זה ביקר את התיאוריה והאומדנים של מערכות ההתקשרות; החלק האחרון של ביקורת זו יבחן כעת את ההתקשרות כמנבאת יחסים רומנטיים על מנת לחבר בין חלקי הספרות השונים.

התקשרות ומערכות יחסים רומנטיות

מערכת יחסים רומנטית מוגדרת כמערכת יחסים ממושכת, משמעותית, אינטימית ומחויבת בין שני אינדיבידואלים. מערכות יחסים רומנטיות מתחילות בדרך כלל עם רגשות עזים. חזן ושייבר ניהלו מחקר חלוצי לגבי סגנונות התקשרות וגישות כלפי רומנטיקה. המחקר שלהם כלל מדגם של 620 משתתפים; גיל המשתתפים נע בין 14 ל-82, כששני שליש מהמשתתפים היו נשים. נמצאו הבדלים משמעותיים בגישות: אנשים בעלי התקשרות בטוחה היו בעלי סבירות גבוהה יותר לאמץ אמונה במערכות יחסים רומנטיות ממושכות, בניגוד למשתתפים שאופיינו בהתקשרות חסרת ביטחון. בהתאם לתיאוריה, נמצא בנוסף כי אלו שהשתייכו לקטגוריה הנמנעת היו בעלי הסבירות הנמוכה ביותר להאמין באפשרות של מערכות יחסים רומנטיות ממושכות, בשל חוסר הרצון במערכת יחסים אינטימית קרובה. הסגנון האמביוולנטי היה ייחודי בכך שהם דיווחו על תחושות משמעותיות של בדידות, עובדה המרמזת כי קיים קונפליקט בין הרצון ברומנטיקה לבין היכולת לקיים יחסים ממושכים המושפעת מחרדה. מחקר זה סיפק תמיכה בתיאוריית ההתקשרות במובן כי מדובר בנטייה ממושכת ובלתי מודעת הנוצרת בינקות ונמשכת לכל אורך החיים. מילר והויקוביץ ערכו לאחרונה מחקר עם 118 סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה על מנת לבחון מחדש את מנבאי הגישות הרומנטיות. הממצאים שלהם היו עקביים עם מחקרים קודמים. נמצא כי סגנון ההתקשרות הנמנע היה באופן כללי קשור שלילית לאורך ואיכות מערכות היחסים הרומנטיות. לא נמצאה כל קורלציה לגבי משך מערכת היחסים עם סגנון ההתקשרות החרד; עם זאת, איכות מערכת היחסים הייתה בעלת קורלציה שלילית עם ההתקשרות החרדה. בניגוד למחקרים קודמים, התקשרות הורה-ילד בהתקשרות הנמנעת הייתה קשורה באופן שלילי למשך מערכת היחסים הרומנטית רק כאשר דירוג החרדה היה גם הוא גבוה עבור אנשים אלו. לא נמצאה כל השפעה כאשר דירוג החרדה היה נמוך אצל המשתתפים שאופיינו בהתקשרות נמנעת. בהתאם לתיאוריית ההתקשרות, ההתקשרות ההורית אכן חזתה את האיכות; עם זאת, לא ניתן היה לנבא את משך מערכת היחסים. במחקר אחר, לחרדה הייתה קורלציה משמעותית עם קנאה רגשית כלפי השותף הרומנטי. מחקר זה הצליח לזהות שונות מצבית וייתכן אף שונות במזג לגבי אורך מערכות היחסים, תודות לשימוש בסולם עקבי ורצוף.

סיכום

לסיכום, תיאוריית ההתקשרות הינה מבנה אמין ותקף במונחים של נטיות נלמדות בנוגע למערכות יחסים. מערכות ההתקשרות, במיוחד התקשרות בטוחה, נותרות איתנות במהלך כל החיים. התקשרות בטוחה נמצאה קשורה למחויבות ואמונה ביחסים רומנטיים ממושכים. התקשרות חסרת ביטחון, לעומת זאת, נמצאה כמושפעת ביותר מאירועים מצביים. ממצא זה תומך בתיאוריית חוסר הביטחון הכללית לפיה יחסי המטפל-ילד חסרו תגובתיות רגישה. המחקרים זיהו כי תיאוריות ואומדני ההתקשרות דורשים עידון נוסף, בשל העובדה כי מערכות חסרות ביטחון נמדדות בעזרת טרמינולוגיה מגוונת, העשויה להסביר את חוסר היציבות של מבנים אלו. מחקרים עתידיים יכולים לערוך ניתוח גורמים לגבי אומדני ההתקשרות המגוונים שצוינו מעלה, הן בתחום הפסיכואנליזה והן בתחום האתולוגיה. באופן זה, ניתן יהיה ליישם אומדן פסיכומטרי אוניברסאלי לגבי התקשרות, לשם הסקת מסקנות ופרשנות בהירה יותר. לבסוף, בנוגע לחקר הסיבתיות של נטיות טבועות או נלמדות והשפעתן על האישיות, מחקרים עתידיים צריכים להמשיך ולבחון כיצד המזג מתבטא בסוגי המשנה של מערכות ההתקשרות. ניתן להשיג מטרה זו באמצעות השוואה בין אומדני התקשרות רציפים לבין המזג.

תיאוריית ההתקשרות מנבאת את היווצרותן של מערכות יחסים רומנטיות

תקפות ההתקשרות

בספרות המקצועית, התוקף הכללי של מבני ההתקשרות סובב סביב הויכוח האם מערכות ההתקשרות הן נלמדות או טבועות. השאלה נוגעת לכיוון הסיבתיות, כלומר, ההנחה כי המזג מוביל להתקשרות. קייגן טען המזג הטבוע של התינוק (הנמדד לפני הלידה ונחשב כיציב לאורך זמן) מוביל לכך שהמטפל הראשי יגיב או לא יגיב לילד באופן רגיש. בלסקי ורובין בחנו נתוני אורך המבוססים על "המצב הזר" (strange situation) על מנת לחקור סוגיה זו. הם מצאו כי מודל שלושת הגורמים המסורתי של ההתקשרות (בטוחה, נמנעת, חרדה) לא הושפע ממזג התינוק. עם זאת, המזג ניבא כיצד תינוקות מביעים את מצוקתם במצב הזר תחת מודל ארבעת הגורמים (בטוחה, חרדה, נמנעת ובלתי מאורגנת). התנהגות ההתקשרות נבדלה מהתנהגות טיפוסית הנובעת ממזג. לדוגמא, ילד בעל התקשרות בטוחה אך בעל מזג קשה יביע את חוסר הביטחון שלו דרך בכי, התקרבות והיצמדות למטפל. בניגוד לכך, ילד בעל מזג נוח והתקשרות בטוחה יקבל את פני אימו ויעסוק באינטראקציה תוך שמירת מרחק. מנגלסדורף, גונאר, קסטנבאום, לאנג ואנדריאס מצאו גם הם כי אין השפעה ישירה של המזג על ההתקשרות, במחקר שכלל 66 זוגות של אם-ילד. עם זאת, הם כן מצאו כי התקשרות בטוחה ניתנת לניבוי באמצעות אינטראקציה בין רמות מצוקת המזג לבין אישיות האם. עבודה זו מלמדת כי קיימת שונות קלה הנגרמת בשל התנהגות טבועה שההתקשרות אינה מבדלת לחלוטין. כתוצאה מכך, מזג אינו מהווה משתנה סיבתי אלא ממתן ביצירת ההתקשרות.

איז'זנדורן הסכים כי המידה המשמעותית שבה התינוק מאמץ את אותה מערכת התקשרות כמו המטפל אינה נשענת באופן בלעדי על רמת רגישות התגובתיות של המטפל, וכי ייתכן ושונות זו מוסברת על ידי המזג. במחקרו של ואן דן בום, תוקף המבנה של מערכות ההתקשרות הודגם באמצעות התערבות ניסיונית. מחקר זה דגם תינוקות שהוערכו כרגזניים בלידה. התינוקות ואמהותיהם חולקו רנדומאלית לקבוצת התערבות או קבוצת בקרה. קבוצת הבקרה לא קיבלה כל התערבות. בקבוצת ההתערבות, האמהות קיבלו הדרכה במהלך 3-9 החודשים הראשונים של חיי התינוק. ההדרכה שיפרה את מיומנות האמהות בטיפול ותגובה כלפי התינוק. התינוקות בקבוצת ההתערבות היו בעלי התקשרות בטוחה יותר באופן משמעותי מאשר אלו בקבוצת הבקרה בגיל 12 חודשים. למרות שמחקר זה היה מוגבל דמוגרפית בהקשר לדגימה שלו, הוא הראה כי מערכות התקשרות יכולות להוות מערך פנימי נלמד...

295.00 

מק"ט 03e09794d0d7 קטגוריה
מק"ט 03e09794d0d7 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.