(20/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

Inequality in education – the challenge of measurement

חוסר שיוויון בחינוך: האתגר במדידה

חינוך הוא חיוני להתפתחות אקונומית, הפחתת העוני, שיוויון מגדרי, בריאות הציבור, פתירת קונפליקטים, ומעבר לצרכנות וייצור בר קיימא.

הבטחת השיוויון בחינוך תאיץ את התפתחות מטרות בר קיימא אלו ואחרות (SDGs).

מאמר זה עוסק באיך לפקח על הצמצום של הפער בחינוך, איזה אינדיקציה ניתנת לשימוש, ומהם האתגרים לתקשור תוצאות אלו.

חוסר שיוויון בחינוך נמצא במגמת עלייה.(מילנוביק, 2013).

דבר זה מסביר למה צמצום חוסר השיוויון בשכר הוא אחד מהSDGs.

מעבר למטרה זו, הרצון ” לא להשאיר אף אחד מאחור” מאפיין את האג’נדה של 2030.

התוצאה היא התחייבות גלובאלית חסרת תקדים המוקדשת לניתוח התקדמות הנושא בשימוש במידע המורכב מהכנסה, מין, גיל, מוצא, מוצא אתני, סטטוס הגירה, נכות, מיקום גאוגרפי, ומאפיינים אחרים הרלוונטיים להקשר המדיני (האו”ם,2015).

במקרה של החינוך(שהוא SDG 4), מטרה 4.5 מתרכזת אך ורק ב’להבטיח גישה שווה לכל הרמות’.

חינוך היא זכות בסיסית של בני אדם שהמדינות באו”ם שחתמו בשנת 1948 על הצהרת זכויות האדם האוניברסיאלית מחויבות לשמור עליה.

חינוך הוא גם דרך מרכזית להשגת רוב המטרות בר קיימא (SDGs) עד שנת 2030, בין אם בתחומי שיוויון מגדרי, בריאות משפחתית, הפחתה בעוני, צריכה חכמה, ערים יציבות וחברה ללא אלימות.

למרות זאת בשביל שלחינוך יהיה השפעה חיובית בקידום מטרות אלו, יש צורך בסיסי להבטיח תחילה את השיוויון בנתינת הזדמנויות שוות בתחום החינוך.

בהתחשב בכך שכל אדם הוא בעלת יכולות ייחודיות לו, אין זה מציאותי לצפות לתוצאות זהות מכלל האוכלוסייה.

למרות זאת, הבדלים אלה לא צריכים להיקבע בגלל נסיבות הלידה של כל אדם.

בפועל, חינוך נשאר מוסד המשקף ומשכפל את החסרונות הסיוצו-אקונומיים והתרבותיים הקיימים בחברה. (בורדיאו ופסרון, 1977).

למשל, תלמידים מרקע אקונומי נמוך בעלי סבירות גבוהה יותר ללמוד בבתי ספר בעלי תשתיות פחות טובות, ללמוד עם מורים בעלי הסמכה פחות טובה, להיות מושפעים תלמידים הסובבים בעלי שאיפות נמוכות יותר וללמוד בשיטות פדגוגיות מיושנות בהשוואה לתלמידים החיים באזורים עשירים יותר.

לכן הם יותר סבירים לסיים עם תוצאות למידה נמוכות יותר..

היפטרות מאי השיוויון בחינוך יעצים את ההשפעה החיובית של החינוך על מטרות התפתחותיות אחרות.

לדוגמא, לרמה מסוימת של השכלה ממוצעת באזור אוכלוסייה, חלוקה שווה יותר ברמת ההשכלה היא בעלת השפעה חיובית על צמיחה אקונומית.

שיטה בעלת שוויון רב יותר לחינוך היא חיונית להתמודדות עם שורש הבעיה של חוסר שביעות רצון בערים.

ומחקרים של הכנסה נמוכה-בינונית הראו שחוסר שוויון בחינוך הוא בעל קשר לסיכוי גבוהה יותר של יצירת קונפליקטים ואי הסכמה מצד האוכלוסייה. (UNESCO,2014)

מספר דרכים למדידת חוסר שוויון

מדידת חוסר שוויון היא הכרחית להבין איך וכמה השכלה תורמת לקידום חברה טובה יותר.

דבר זה בהכרח מצריך סדרת קבלת החלטות.

דבר ראשון, ניתן לבחון חוסר שוויון ע”י אינדיקטורים הקולטים מאפיינים שונים של השכלה ממשאבים- לגישה , השתתפות והישגים.

מאפיינים אלה יכולים לכלול לדוגמא את אחוז האינדיבידואלים שהשיגו רמה מסוימת של השכלה, או מספר השנים של השכלה.(מוריסון ומרטין, 2013, מסצ’י וסקרביני, 2014).

היכולת הגוברת במדינות ובעולם לעשיית סקרים המודדים את רמת ההישגים הלימודיים עוזר לקדם את מדידת חוסר השוויון בתוצאות למידה. (לדוגמא OECD,2010, פריירה וגיגנוקס, 2014)

דבר שני, סוגים שונים של מדידות יכולים להיות מיושמים בשביל לתאר את רמת ההשפעה של האינדיקטור.

לכל סוג מדידה יש יתרונות וחסרונות, גם במובנים טכניים וגם באיזו קלות ניתן לתקשר אותה לקהל האינו מומחה בתחום ואנשים האחראים לקביעת מדיניות.

למרות זאת, מדידות שונות לחוסר שוויון יכולות גם להוביל למסקנות שונות לגבי רמת חוסר השוויון והשינוי שלה במשך זמן בשביל אותו אינדיקטור השכלה.(כפי שנראה בFigure 10.4)

דבר שלישי, למרות שזה מעניין לראות את התפרסות אינדיקטור ההשכלה באוכלוסייה, קובעי מדיניות(פוליטיקאים, מנהלים, חברי וועדות) צריכים לדעת איך הערך משתנה ע”י מאפיינים ספציפיים אם ברצונם לדאוג לבעיות של חוסר שוויון.

המאפיינים הרלוונטיים יותר לגרימת תנאים ירודים בתחום ההשכלה כוללים מין, מיקום, הכנסה או עושר, מוצא אתני, וחוסר יכולת למדוד התקדמות לאורך זמן, ניתן גם למדוד חוסר שוויון לאורך דורות.(לדוגמא ביאנדן, 2013).

דבר רביעי, ישנם מקורות מידע שונים זמינים המודדים הבטים שונים של התקדמות חינוכית ומספקים מידע על מאפיינים המבוססים על רקע.

למרות זאת, צריך לשים לב אם מקורות אלה מספקים שיקוף של כלל האוכלוסייה, והאם הם אמינים מספיק בשביל לסקר את המגמות הנראות לאורך זמן.

תקשורת של חוסר שיוויון בחינוך

Figure 10.1 אחוז השלמה נמוך יותר של השכלה לאחר תיכון עפ”י מיקום, בבחירה של מדינות בעלות הכנסה נמוכה-בינונית בשנים, 2008-14

image3 1

Figure 10.2     אחוז סיום נמוך יותר של השכלה לאחר תיכון עפ”י מיקום, הון ומגדר, בניגריה ובפיליפינים,2013

image2 2

Figure 10.2    Lower secondary education completion rate by location, wealth and gender, Nigeria and the Philippines, 2013

בשביל לשקף את חוסר השוויון בהשכלה, דוח פיקוח ההשכלה הגלובלי פיתח את מאגר המידע העולמי על חוסר השוויון בהשכלה (WIDE), בשימוש בסקרים דמוגרפיים ובריאותיים(DHS), סקרים של מספר אינדיקטורים במקבצי אוכלוסייה (MICS), וסקרי משק בית ארציים(UNESCO, 2015).

דוח זה גם פיתח תיאורים גרפיים בשביל להמחיש את רמת חוסר השוויון וליצור השוואות בין מדינות ובין קבוצות תוך- מדיניות.

לדוגמא, אחוז הצעירים שהשלימו בית ספר תיכוני משתנה מ6 אחוז בניגר ל100 אחוז בארמניה.

פער זה יוכל גם להתהוות בהבדל של כ40% נקודות בתוך מדינות – למשל בין אזורים כפריים לעירוניים בלאוס ונמיביה (Figure 10.1).

סמנים חופפים של חוסר שוויון מראים איך מגרעות וחסרונות יכולים להצטבר, ולפגוע בצורה רצינית בקבוצות מסוימות.

בניגריה, רק 3% מהבנות באזורים כפריים עניים סיימו חטיבת ביניים בשנת 2013.

בהשוואה, כ17% שנים מאותם אזורים וכ95% בנים מאזורים עירוניים עשירים יותר סיימו רמה זו של השכלה.

בפיליפינים, הבדלים בין המגדרים הם בכיוון ההפוך, כאשר אחוז הבנות שסיימו חטיבת ביניים גבוהה ב25% מאחוז הבנים, באזורים כפריים ועירוניים עניים.(Figure 10.2)/

קבוצת המומחים והסוכנויות האחראיות על אינדיקטורים של SDG הציעה את ‘אינדקס השוויון’ כמדד חוסר השוויון ההשכלתי הגלובלי.

זהו היחס בין אינדיקציית ההשכלה בין שתי קבוצות מחייה, וטווחו הוא בין 0(חוסר שוויון קיצוני) ל-1(שוויון).      (חוסר שוויון קיצוני על חשבון הקבוצה השנייה).

לדוגמא, אם 30% מהעניים ביותר ו60% מהעשירים ביותר בעלי השכלה של בית ספר יסודי אז אינדקס השיוויון הוא 0.5.

שיטת מדידה זו הוצעה מכיוון שהיא קלה לתקשורת לקהל רחב.

למרות זאת, יש לתרגם את אינדקס השיוויון בצורה זהירה.

בFigure 10.3, הציר המאוזן מראה את סיום החינוך היסודי במדינות נבחרות, והציר המאונך מראה את אינדקס סיום החינוך היסודי עפ”י רמת הכנסה.

בממוצע, האינדקס הוא גבוהה יותר ולכן חוסר השיוויון נמוך יותר – כאשר אחוז הסיום גבוהה יותר, ולהפך.

במילים אחרות, יש סיכון שמדידה פשוטה של חוסר שיוויון עלולה להיות מפורשת בצורה שונה אם ניתנת שלא בהקשרה.

במיוחד, דבר מטעה ביותר יהיה להשוואת את אינדקס השיוויון של שתי מדינות ברמת התפתחות חינוכית שונה, כמו הונדוראס ומאוריטניה ולקבוע של שהמדינה השנייה היא בעלת חוסר שיוויון גבוהה יותר.

למרות זאת, אינדקס זה שימושי בניתוח אי שיוויון בין מדינות בעלות אותה רמה של התפתחות חינוכית : לדוגמא, לכל 100 ילדים עשירים שסיימו בית ספר יסודי, בפקיסטן סיימו רק 28 ילדים עניים, ובמלוואי כ51 ילדים עניים.

אם אנו רוצים לדעת כיצד אינדיקטור בעל מאפיין מסוים כגון הכנסה מתבטא באוכלוסיה (מהעני ביותר לעשיר ביותר) אז ניתן להשתמש באינדקס ההתרכזות.

אינדקס זה גדול פי שתיים בין שטח עקומת ההתרכזות (המראה של החלוקה האקטואלית) והקו האלכסוני (המראה שיוויון מושלם): ככל שקו נמצא מימין יותר לקו האלכסוני, כך חוסר השיוויון גבוהה יותר.

לדוגמא באיזור אפריקה הסב-סהרית, אחוז השלמת החינוך של חטיבת הביניים המתחלק לפי הכנסה בשנים 2000 ו2010, ה40% העניים ביותר יצגו רק כ20% ממסיימי חטיבת הביניים.

אך למרות שחוסר השיוויון הצטמצם באופן כללי בין השנים 2000 ל -2010, עקומת ההתרכזות מראה שמעמד הביניים הוא זה שהרוויח הכי הרבה, בזמן שהעניים סיימו עוד פחות מבעבר.

דוגמא זו מעודדת אותנו לפתח אינדיקטורים הרגישים למדידת התפחות חינוכית בכל קבוצות האוכלוסיה(Figure  10.4).

מסקנה

הזמינות העולה של סקרים במשקי בית ובבתי ספר הפכה לאפשרות למדידה באיכות גבוהה של חוסר שיוויון בחינוך גם בתוך המדינות וגם בין מדינות.

למרות זאת, ישנם אתגרים ברורים בפיקוח אחר ההתקדמות ההשכלתית למטרה הגלובאלית החינוכית השואפת להשיג גישה שווה לכל רמות ההשכלה עד שנת 2030, הכולל את הצורך לפתח מסרים ברורים לקהל הרחב.

הסכמה גלובאלית כללית רחבה יותר נדרשת בבחירה על מה יהיה הדגש בנושאים של אינדיקטורים למדידת אי שוויון, מאפיינים אינדיבידואליים ומאגרי מידע.

(אינדקס ההבדל הכלכלי – היחס בין ה20% העניים ביותר ל20% העשירים ביותר)

Figure 10.3   אחוז סיום השכלה בסיסית ואינדקס ההבדל הכלכלי, בבחירה של מדינות בעלות הכנסה נמוכה-בינונית, 2008-14

image1 2

Figure 10.4     עקומה של אחוז סיום השכלה לאחר תיכון, אפריקה הסב-סהרית, 2000 ו 2010.

image4 1

חוסר שיוויון בחינוך: האתגר במדידה

חינוך הוא חיוני להתפתחות אקונומית, הפחתת העוני, שיוויון מגדרי, בריאות הציבור, פתירת קונפליקטים, ומעבר לצרכנות וייצור בר קיימא. הבטחת השיוויון בחינוך תאיץ את התפתחות מטרות בר קיימא אלו ואחרות (SDGs). מאמר זה עוסק באיך לפקח על הצמצום של הפער בחינוך, איזה אינדיקציה ניתנת לשימוש, ומהם האתגרים לתקשור תוצאות אלו. חוסר שיוויון בחינוך נמצא במגמת עלייה.(מילנוביק, 2013). דבר זה מסביר למה צמצום חוסר השיוויון בשכר הוא אחד מהSDGs. מעבר למטרה זו, הרצון " לא להשאיר אף אחד מאחור" מאפיין את האג'נדה של 2030. התוצאה היא התחייבות גלובאלית חסרת תקדים המוקדשת לניתוח התקדמות הנושא בשימוש במידע המורכב מהכנסה, מין, גיל, מוצא, מוצא אתני, סטטוס הגירה, נכות, מיקום גאוגרפי, ומאפיינים אחרים הרלוונטיים להקשר המדיני (האו"ם,2015). במקרה של החינוך(שהוא SDG 4), מטרה 4.5 מתרכזת אך ורק ב'להבטיח גישה שווה לכל הרמות'. חינוך היא זכות בסיסית של בני אדם שהמדינות באו"ם שחתמו בשנת 1948 על הצהרת זכויות האדם האוניברסיאלית מחויבות לשמור עליה. חינוך הוא גם דרך מרכזית להשגת רוב המטרות בר קיימא (SDGs) עד שנת 2030, בין אם בתחומי שיוויון מגדרי, בריאות משפחתית, הפחתה בעוני, צריכה חכמה, ערים יציבות וחברה ללא אלימות. למרות זאת בשביל שלחינוך יהיה השפעה חיובית בקידום מטרות אלו, יש צורך בסיסי להבטיח תחילה את השיוויון בנתינת הזדמנויות שוות בתחום החינוך. בהתחשב בכך שכל אדם הוא בעלת יכולות ייחודיות לו, אין זה מציאותי לצפות לתוצאות זהות מכלל האוכלוסייה. למרות זאת, הבדלים אלה לא צריכים להיקבע בגלל נסיבות הלידה של כל אדם. בפועל, חינוך נשאר מוסד המשקף ומשכפל את החסרונות הסיוצו-אקונומיים והתרבותיים הקיימים בחברה. (בורדיאו ופסרון, 1977). למשל, תלמידים מרקע אקונומי נמוך בעלי סבירות גבוהה יותר ללמוד בבתי ספר בעלי תשתיות פחות טובות, ללמוד עם מורים בעלי הסמכה פחות טובה, להיות מושפעים תלמידים הסובבים בעלי שאיפות נמוכות יותר וללמוד בשיטות פדגוגיות מיושנות בהשוואה לתלמידים החיים באזורים עשירים יותר. לכן הם יותר סבירים לסיים עם תוצאות למידה נמוכות יותר.. היפטרות מאי השיוויון בחינוך יעצים את ההשפעה החיובית של החינוך על מטרות התפתחותיות אחרות. לדוגמא, לרמה מסוימת של השכלה ממוצעת באזור אוכלוסייה, חלוקה שווה יותר ברמת ההשכלה היא בעלת השפעה חיובית על צמיחה אקונומית. שיטה בעלת שוויון רב יותר לחינוך היא חיונית להתמודדות עם שורש הבעיה של חוסר...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.