(21/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

טיפול בעלי חיים ליקויים קוגניטיביים (סיכום) Effects of animal assisted therapy (AAT) carried out with dogs on the evolution of mild cognitive impairment (summary)

ההשפעות של טיפול בעזרת בעלי חיים (AAT) הנערך עם כלבים על ההתפתחות של ליקויים קוגניטיביים קלים

מבוא

טיפול בעזרת בעלי חיים משולב בתוכניות תרפויטיות עבור קשישים הסובלים מדמנציה, כאשר הטיפולים מסוגלים לסייע בשיפור בעיות לחץ דם ולעורר נוירו-כימיקלים הקשורים ברגיעה והתקשרות. טיפול בעזרת בעלי חיים משמש בעיקר בתוכניות המתמקדות בהפרעות קוגניטיביות. גישה זו מסתמכת על מספר עובדות: 1) בעלי החיים הם יצורים אקטיביים; 2) הם יוצרים אינטראקציות עם בני אדם; 3) הם מקבלים בני אדם ברצון; 4) הם מסוגלים להעניק תמיכה רגשית; 5) הם מעוררים תחושות אחריות כלפי בני אדם אחרים.

מחקר אחר שנערך במוסד גריאטרי על סובייקטים ללא ליקויים קוגניטיביים השווה בין 3 קבוצות: מגע במשך 3 חודשים עם קנרית, מגע עם עציץ, וקבוצת בקרה. בסוף המחקר הקבוצה שטיפלה בקנרית הציגה שיפור ניכר במלאי הסימפטומים הקצרים ובמבחני איכות חיים בהשוואה לשאר הקבוצות.

תוכניות AAT  בדרך כלל נערכות עם כלבים, במערכים קליניים הכוללים מטופלים המציגים ליקויים קוגניטיביים ודמנציה, כאשר המחקרים שנערכו בעבר הציגו תוצאות חיוביות. למרבה הצער, מרבית המחקרים העוסקים באפקטיביות של AAT על ליקויים קוגניטיביים סובלים מבעיות מתודולוגיות, מחסור בנתונים, טיפולים תרופתיים מקבילים ובעיות דגימה. לפיכך, טרם קיימות תוצאות חד-משמעיות בתחום זה. אף על פי כן, נראה כי AAT בעזרת כלבים מפחית אגרסיביות וסימפטומים פסיכוטיים, ומביא להקלה בעקה נפשית. במרבית המקרים, הסשנים נערכים פעם בשבועיים, במפגשים של שעה אחת, במשך 6-8 שבועות. אמנם אין הגבלה על גזע הכלבים, אך על הכלב להיות ידידותי, סבלני, בטוח, רגוע וקל לאילוף. מטרת המחקר הנוכחי הינה לאמת את ההשפעה הקלינית של AAT בעזרת כלבים, כאשר המחקר נערך במשך 8 חודשים אצל מטופלים הסובלים מליקויים קוגניטיביים קלים הנובעים מאלצהיימר (AD), מול קבוצת בקרה.

חומרים ושיטות

הוועדה הוטרינרית בחרה 3 גזעי כלבים: בורדר קולי, גולדן רטריבר ו- ווימרנר. הכלבים גדלו אצל משפחות החל מגיל 60 יום ונחשפו למגע עם בני אדם שונים (ילדים, מבוגרים, קשישים), אולפו לציית לפקודות בסיסיות ובאו במגע עם כלבים אחרים. הכלבים הנבחרים עברו אילוף ספציפי עבור המחקר, בהתאם להנחיות המקובלות. הכלבים שנבחרו לבסוף היו: גולדן רטריבר זכר אחד (בן 3 שנים), שתי נקבות בורדר קולי (בנות שנתיים), ונקבת ויימרנר אחת (בת 3 שנים).

המטופלים, שאובחנו עם AD מינורית עד מתונה, נבדקו על ידי צוות הפסיכולוגים שלנו וסווגו בהתאם לבדיקת MMSE. המטופלים שקיבלו דירוג MMSE של 16-24 נקבעו כמתאימים למחקר, בתאני שהם לא החזיקו בחיות מחמד או כלבים במהלך חייהם, לא סבלו ממחלה אחרת, או שהטיפול במחלה היה ביתי. קריטריוני ההסרה היו טיפול מקביל תרופתי ספציפי או טיפול אלטרנטיבי כמו טיפול במוזיקה, שיאצו וכדומה.

המטופלים התחלקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ה- AAT וקבוצת בקרה (C). קבוצת ה- AAT עברה סשנים דו-שבועיים של שעה אחת במשך 8 חודשים, וקבוצת הבקרה נוטרה במשך אינטרוולים זהים. המטופלים יכלו לדחות את מפגשי ה- AAT או הבקרה לשבוע אחד לכל היותר. מפגשי ה- AAT נערכו בקליניקה באופן אינדיבידואלי, וכללו פעילויות סטנדרטיות כגון: 1) סטימולציה קוגניטיבית (התמצאות במרחב ובזמן, זיכרון), היכרות בין המטופל לכלב (מגע, שם, אופי הכלב), זיהוי של גזע הכלב בעזרת תמונות, היזכרות באירועים אישיים עם בעלי חיים, ולמידה של פקודות בסיסיות; 2) תקשורת (הבנת שפת הגוף של הכלב, עידוד יחסים עם משתתפים אחרים); 3) פעילות מוטורית (טיולים עם הכלב, ליטוף, משחק בכדור, טיפוח, סטימולציה של כישורים מוטוריים); 4) רווחה ובידור.

לאחר 8 חודשים, הצוות בדק את הסובייקטים בעזרת מדד ברתל של פעילויות יומיות, מבחן ADAS בכדי לאמוד את הסימפטומים של הליקויים הקוגניטיביים בסולם של 0-70, וסולם קורנל. בחודשים 3 ו- 5, נבדקה מידת הציות לפרוטוקול וגורמים אחרים העשויים להשפיע על השתתפות המטופלים, כמו שיקולים רפואיים, התדרדרות המצב הקוגניטיבי, או סוגיות פרקטיות כמו יכולת ההגעה לקליניקה. הדגימה כלל 12 סובייקטים בכל קבוצה, עם ציפייה לתגובה אובייקטיבית של 50% ממקרי ה- AAT, עוצמה של 80% ו- α = 0.01 (מבחן חד-זנבי). הניתוח הסטטיסטי נערך באמצעות מבחן-U של מאן-וויטני עבור נתונים בלתי-תלויים לא-פרמטריים, על הבדלים אבסולוטיים של 8 חודשים מול קו-הבסיס.

תוצאות

במחקר השתתפו 32 מטופלים עם הפרעות קוגניטיביות מינוריות/קלות המתגוררים בביתם עם בני משפחה או מטפלים, ונהנים מאיכות חיים סטנדרטית טובה. כל קבוצה כללה 16 סובייקטים. תוצאות קו-הבסיס הממוצעות של ה- MMSE היו 17.26 ± 3.66 SD. 8 מטופלים, 4 מכל קבוצה, פרשו מהמחקר בגלל: 2 מקרי מחלה מקבילה בקבוצת ה- ATT (מקרה אחד של שבר בירך ומקרה אחד של תאונה), מקרה אחד של הפניה למוסד אחר בשל הופעת הפרעות התנהגותיות ובעיות לוגיסטיות, וסירוב להמשיך במחקר ב- 5 המקרים הנוספים. לפיכך, 24 סובייקטים (12 בכל קבוצה) נכללו בניתוח. שתי הקבוצות כללו 8 נשים ו- 4 גברים, הגיל הממוצע היה 82.1 ± 6.2 (SD) בקבוצת ה- AAT ו- 78.3 ± 10.3 בקבוצה C.

ב- 29.2% מהמקרים (7/24) המטופלים לא נטלו תרופה נוספת בזמן המחקר, בעוד שב- 70.8% (17) נערך טיפול שגרתי נוסף, כולל מספר רב של תרופות ב- 41.6% (10/24). אף אחד מהמטופלים לא נזקק לתרופות הספציפיות לאלצהיימר או CNS בזמן המחקר. טבלה 1 מציגה את תוצאות מדד ברתל, מבחן ADAS וסולם קורנל בקו-הבסיס ולאחר 8 חודשים. לאחר 8 חודשים, מדד ברתל היה -1.2% בקבוצת ה- AAT מול -2.5% בקבוצה C; דירוג ADAS היה 16.2% בקבוצת ה- AAT מול 36.6% בקבוצה C; סולם קורנל היה 52.1% בקבוצת ה- AAT מול -28.4% בקבוצה C. ההבדלים האבסולוטיים בין קו-הבסיס לבין הערכים הסופיים בקבוצת ה- AAT היו שונים במידה מובהקת סטטיסטית מאלו של קבוצת הבקרה.

דיון

המחקר תומך בהיתכנות של טיפול AAT עם כלבים למשך תקופה בינונית, אצל אנשים הסובלים מ- AD  נמוך או מתון שאינם מקבלים טיפול תרופתי, אפילו כאשר ה- AAT כרוך בקשיים מסוימים המפריעים להתקדמות הסשנים. מדד ברתל בודק פעילויות יומיות, כאשר ערכים גבוהים מציינים חיי יום-יום תקינים. המדדים בקבוצת ה- AAT מצביעים על פגיעה פחותה יותר בפעילויות אלו. העלייה המתונה ב- ADAS בקבוצת ה- AAT מול קבוצה C עשויה לייצג האטה בליקויים הקוגניטיביים הקשורים ב- AD. הדירוגים בסולם קורנל נשארו מתחת ל- 9 בשתי הקבוצות, כלומר היעדרות של סינדרום דיכאוני.

מהימנות הנתונים הובטחה על ידי בחירה בגזעי כלבים מתאימים וזיהוי הכלבים ההולמים ביותר לפי התנהגותם ומידת הידידות שלהם כלפי זרים, כפי שנאמדו על ידי הוועדה הוטרינרית. ייתכן וגודל הכלב ישפיע על היחסים שלו עם המטופל, מכיוון שחלק מהאנשים אינם חשים בנוח ליד כלבים גדולים. מוטב להקפיד כי הסשנים לא יימשכו מעבר לשעה אחת, מכיוון שזהו משך הזמן המקסימאלי שבו הכלבים מסוגלים לשתף פעולה בפעילות מתואמת, ועדיף שלא לעייף את המטופלים בסשנים ארוכים מדי.

הארכת תקופת המחקר ל- 12 חודשים או יותר עשויה להפיק שיפורים גדולים אף יותר בממצאים, ולהביא להאטה רבה יותר בהתפתחות הליקויים הקוגניטיביים. עם זאת, ייתכן ויהיה קשה ליישם זאת, עקב שיעור הנשירה הגבוה. ייתכן וניתן יהיה ליישם טיפול AAT בבתי המטופלים, למרות הקשיים הכרוכים בך. בכדי לקבל עוצמה סטטיסטית גבוהה יותר, יש לערוך מחקר מבוקר במספר רב של קליניקות, למרות שייתכנו קשיים בשמירה על הומוגניות (גזעי כלבים שונים, פעילויות שונות).

ההשפעות של טיפול בעזרת בעלי חיים (AAT) הנערך עם כלבים על ההתפתחות של ליקויים קוגניטיביים קלים

מבוא

טיפול בעזרת בעלי חיים משולב בתוכניות תרפויטיות עבור קשישים הסובלים מדמנציה, כאשר הטיפולים מסוגלים לסייע בשיפור בעיות לחץ דם ולעורר נוירו-כימיקלים הקשורים ברגיעה והתקשרות. טיפול בעזרת בעלי חיים משמש בעיקר בתוכניות המתמקדות בהפרעות קוגניטיביות. גישה זו מסתמכת על מספר עובדות: 1) בעלי החיים הם יצורים אקטיביים; 2) הם יוצרים אינטראקציות עם בני אדם; 3) הם מקבלים בני אדם ברצון; 4) הם מסוגלים להעניק תמיכה רגשית; 5) הם מעוררים תחושות אחריות כלפי בני אדם אחרים.

מחקר אחר שנערך במוסד גריאטרי על סובייקטים ללא ליקויים קוגניטיביים השווה בין 3 קבוצות: מגע במשך 3 חודשים עם קנרית, מגע עם עציץ, וקבוצת בקרה. בסוף המחקר הקבוצה שטיפלה בקנרית הציגה שיפור ניכר במלאי הסימפטומים הקצרים ובמבחני איכות חיים בהשוואה לשאר הקבוצות.

תוכניות AAT  בדרך כלל נערכות עם כלבים, במערכים קליניים הכוללים מטופלים המציגים ליקויים קוגניטיביים ודמנציה, כאשר המחקרים שנערכו בעבר הציגו תוצאות חיוביות. למרבה הצער, מרבית המחקרים העוסקים באפקטיביות של AAT על ליקויים קוגניטיביים סובלים מבעיות מתודולוגיות, מחסור בנתונים, טיפולים תרופתיים מקבילים ובעיות דגימה. לפיכך, טרם קיימות תוצאות חד-משמעיות בתחום זה. אף על פי כן, נראה כי AAT בעזרת כלבים מפחית אגרסיביות וסימפטומים פסיכוטיים, ומביא להקלה בעקה נפשית. במרבית המקרים, הסשנים נערכים פעם בשבועיים, במפגשים של שעה אחת, במשך 6-8 שבועות. אמנם אין הגבלה על גזע הכלבים, אך על הכלב להיות ידידותי, סבלני, בטוח, רגוע וקל לאילוף. מטרת המחקר הנוכחי הינה לאמת את ההשפעה הקלינית של AAT בעזרת כלבים, כאשר המחקר נערך במשך 8 חודשים אצל מטופלים הסובלים מליקויים קוגניטיביים קלים הנובעים מאלצהיימר (AD), מול קבוצת בקרה.

חומרים ושיטות

הוועדה הוטרינרית בחרה 3 גזעי כלבים: בורדר קולי, גולדן רטריבר ו- ווימרנר. הכלבים גדלו אצל משפחות החל מגיל 60 יום ונחשפו למגע עם בני אדם שונים (ילדים, מבוגרים, קשישים), אולפו לציית לפקודות בסיסיות ובאו במגע עם כלבים אחרים. הכלבים הנבחרים עברו אילוף ספציפי עבור המחקר, בהתאם להנחיות המקובלות. הכלבים שנבחרו לבסוף היו: גולדן רטריבר זכר אחד (בן 3 שנים), שתי נקבות בורדר קולי (בנות שנתיים), ונקבת ויימרנר אחת (בת 3 שנים).

המטופלים, שאובחנו עם AD מינורית עד מתונה, נבדקו על ידי צוות הפסיכולוגים שלנו וסווגו בהתאם...

295.00 

מק"ט 4ca97945b8d7 קטגוריה
מק"ט 4ca97945b8d7 קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.