(13/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

מאמר צבא (סיכום) “About Face” for Delinquent Youth – Military Service as a Turning Point (summary)

סיכום מאמר –

“About Face” for Delinquent Youth: Military Service as a Turning Point Across the Life Course

By Elizabeth L. Gloyd, Wanda E. Leal

המאמר מציג כיצד שירות צבאי יכול להשפיע על פשיעה וביצוע עבירות עתידיות אצל נוער אמריקאי בעלי רקע עברייני. המאמר בוחן האם הצבא מהווה נקודת מפנה עבור נוער בעלי עבר פלילי ונסמך על מחקרים קודמים ותוצאותיהם, אך גם משתמש בשיטות מחקר חדשות ומתודות שונות. עד כה בדקו מחקרים קודמים בנושא את הסוגיה על פשעים הרשומים ברקורד משטרתי, ואילו מאמר זה בודק פשעים שדווחו על ידי הנערים עצמם. התוצאות מראות שיש השפעה ניכרת על נערים שכאלו בחלק מסוגי הפשיעה ושיש הבדל בין חיילי מילואים לחיילים בסדיר. המאמר עוסק בניגודים ובמחלוקות השונות שעולים במחקרים השונים העוסקים בנושא ומעלה נקודות לגבי נקיטת מדיניות תואמת.

הצבא האמריקאי לאחר מלחמת וייטנאם הפך לצבא התנדבותי לחלוטין. עם זאת, הוא משתמש בשיטת מיון בררנית וקפדנית ונחשב היום לאחד המקצועות המכובדים ביותר בארצות הברית. מסיבה זו, נעשו מחקרים רבים על אופן ההשפעה של השירות הצבאי על חיי אדם מבחינות שונות, כמו מצב סוציו-אקונומי, מוסריות ועבריינות. רבים מהמחקרים הסיקו שאכן מדובר בנקודת מפנה חיובית המשפיעה על אופי האדם. מחקר שביצעו סימפסון ולאוב (Sampson and Laub’) מציע הסבר לסיבה שדווקא הצבא גורם לשינוי גישה זה, שם הציגו תיאורית שליטה חברתית מתקדמת על השפעתם של תהפוכות בחיים על בני אדם. התיאוריה מציגה כיצד מסלול חייו של אדם הוא גורם משתנה ולא קבוע, ומושפע מאירועים שונים בחיים. התיאורייה מסבירה כיצד הזיקה לפשע מושפעת מהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה קונבנציונאלית. לפיה, אפילו פושעים מבוססים יכולים לקיים קשרים פרו-חברתיים במהלך בגרותם. מחקרים רבים הראו שבין כל הדברים שמשפיעים על חייו של אדם, מקום תעסוקתו הוא המרכזי ביותר, שכן הוא משפיע על סדר החיים. הצבא, שבו יש רמת משמעת גבוהה וסדר, יכול להרחיק נוער עברייני מלפשוע על ידי שינוי אורח החיים הנוקשה.  למרות זאת, עדיין יש פערים במחקרים הקודמים בנושא. הפער הראשון הוא שרוב המחקרים נעשו לפני מלחמת וייטנאם, בתקופה שבה חייבו אנשים להתגייס, ושכן כיום הצבא האמריקאי הוא התנדבותי הדוגמאות והממצאים ממחקרים אלו פחות רלוונטיים. הפער השני הוא שמחקרים שונים נסמכו רק על ראיות משטרתיות כהוכחה לעבר פלילי, ולאו דווקא על פשע שדווח באופן עצמאי. בנוסף, במחקרים לא הודגמו שיטות שונות של פשיעות (אלימות, סמים, גניבה וכו׳), אלא נשענו על סוגה מרכזית אחת. מטרת מאמר זה היא לקבוע האם השירות הצבאי מהווה נקודת מפנה בחייהם של נוער בעל רקע עברייני, על סמך התיאוריה שהוצגה מקודם. המחקר למד מהפערים במחקרים הקודמים ומשתמש בשיטות אשר יגשרו עליהם, כמו  ייצוג של מגוון אוכלוסיות בקרב משרתים ומשרתות בצבא מאז תחילת התקופה ההתנדבותית, ומוגבל עבור אלו שדיווחו על עצמם שהם אכן היו נוער עברייני. המאמר בוחן גם פשעים אשר דווחו במשטרה, וגם פשעים שדווחו באופן עצמאי. המחקר משתמש ברגרסיה לוגיסטית ובניתוח הישרדות מתוקן לנטיות על מנת לאמוד בצורה נכונה את היחס בין ההשפעות של השירות הצבאי על תוצאותיו, ומשמשות  כמשתנה מתערב במחקר.

על פי תאוריית השליטה החברתית הבלתי פורמאלית של סימפסון ולאוב שהוצגה קודם, ועל סמך מחקרים אחרים בתחום, נמצא כי מקום התעסוקה הוא גורם השפעה ישיר על חייו של בן אדם. מכאן ניתן להעסיק שתעסוקה משמעותית כמו קריירה צבאית יכולה להשפיע ולשנות חיי אדם. המשמעת הנוקשה יכולה להשפיע בצורה חיובית על נערים עבריינים שכן היא שונה מהותית מחיי העבריינות אליהם הם רגילים. היא הופכת אותם לאנשים עצמאיים יותר, ומספקת להם הכשרות בתחומים שלא היו יכולים להיחשף אליהם אילולא הצבא.  הצבא יכול לסייע במגוון דרכים חיוביות, על ידי הטמעת קשרים חברתיים חדשים, הקניית מסגרת מסודרת שממוקדת על אחריות חברתית ועוד. אמנם, ישנם מחקרים שטוענים כי הצבא אינו מספק שינוי חיובי ואף מהווה תשתית להמשך ההתנהגות העבריינית של אותם נערים. בין הטענות נאמר כי הצבא מלמד פתירת בעיות על ידי שימוש ברגרסיה וכוח, שהוא טעון באווירה של לחץ ומתיחות שפוגמת באותם נערים ושיש אפליה נגד יוצאי הצבא על סמך ההשלכות של מלחמת וייטנאם.

חוסר הקביעות במחקרים אלו נגרמים על סמך העובדה שהם לא בודקים את ההשפעות של השירות לאורך כל מסלול החיים. הם מראים ראיות סותרות לגבי המשך העיסוק העברייני נוכח השירות הצבאי. הממצאים האלה אינם רלוונטיים להיום כי הם נעשו לפני מלחמת וייטנאם, בתקופה שבה היה גיוס חובה. בנוסף לכך, הם אינם בודקים מנעד של סוגי שירות צבאי וסוגי פשיעה שונים. מאמר מזה מכוון לפצות על כל הסתירות אלו, שכן הוא בודק סוגי שירות ופשיעות שונים ומטרתו היא לבחון האם יש ירידה בפשיעה אצל נוער עבריין לאחר שירות בצבא.

על מנת למלא את הפערים העולים ממחקרים קודמים, במחקר זה, התנהגות קרימינלית נמדדת גם בצורת דיווח עצמי וגם בצורה רשמית במערכת המשפט הפלילי. בנוסף, נבדק גם ההבדל בין אנשי סדיר לאנשי מילואים. המשתתפים נשאלו בזמן 4 תקופות בחייהם, שמתייחסים אליהם במאמר כ-“4 גלי שאלות” או 4 גלי תשובות.

במחקר נבדקו קבוצות מייצגות של אוכלוסיית אמריקה, שנבחרו בין השנים 1994-1995 מכיתות ז’-י”ב. מחקר זה הינו מחקר אורך ולכן הנבדקים רואיינו מספר פעמים לאורך טווח שנים מסוים, עד שנות ה-30 לחייהם. 80 בתי הספר שנבחרו נועדו גם הם לייצג את מגוון בתי הספר הקיים בארה”ב. באמצעות משתנים הבאים – אתניות, גודל, סוג, אורבניות והאזור במדינה. המודדים עבר עברייני ניתן יהיה לקבוע האם הצבא עשה שינוי על אותו אדם. רק הנשאלים אשר העידו כי עסקו בפשע בתור נערים נבדקו. כדי לבדוק את ההבדל בין מילואים לסדיר נלקחו נתונים מאנשים שהעידו כי שירתו בצבא בגל התשובות השלישי, ומגלים 1-2 מאנשים שהעידו שעסקו בעבריינות בגיל צעיר ולאחר מכן העידו בגיל 3 ששירתו בצבא.  

ישנם שני סוגים של משתנים תלויים הנבדקו בסוגת הפשע, רובם נותחו בגל הבדיקות ה-4. תחילה נבדק פשיעה באופן כללי בגיל צעיר, במתן רשימה של עבירות אפשריות. לאחר מכן העבירות חולקו לקטגוריות – פשעים אלימים, פשעי סמים ופשעים על רכוש. אם הנשאלים ענו “כן” לאם עשו עבירות אלו, קוטלגו בספרה 1 ואם ענו “לא” קוטלגו בספרה 0.

סוג המעצר הוא המשתנה התלוי השני שנבדק בגל ה-4. הנשאלים נבדקו האם נעצרו על סמך סוגי פשיעה שונים, בקטגוריות שצוינו מעלה לאחר יום הולדתם ה-18. כל אחד קוטלג לפי קטגורית הפשיעה אליה השתייך בעת המעצר.

המשתנה הבלתי תלוי הינו השירות הצבאי, ונבדקים נשאלו החל מהגל ה-3 האם התנדבו לצבא. בנוסף, הם חולקו לקבוצות של חיילי מילואים וחיילי סדיר על מנת לבדוק בצורה טובה את ההשפעה של אופי השירות הצבאי, על מנת לתת מענה מדויק להשפעת צורת השירות על ביצוע עבירות קרימינלית עתידיות.

במחקר זה נעשה שימוש במספר משתנים שולטים. משתנים אלו הם גזע, כדי לוודא שהמדגם מייצג את כלל האוכלוסיות, רמת ההשכלה, שכן הצבא דורש 12 שנות לימוד או תעודת בגרות, מין, הכנסת ההורים שכן הרקע ממנו הנבדק בא יכול להשפיע על גיוסו לצבא, גיל, נישואים כנקודת תפנית בחיים ועבר השירות הצבאי של ההורים. בנוסף, מכיוון שמחקרים רבים הצביעו על כך ששליטה עצמית נמוכה מובילה לסף פשיעה גדול יותר, נבדקה גם רמת השליטה העצמית של המשתתפים על ידי מדידת פשעים אימפולסיביים.

על מנת שלא לערער על הבדיקה של היחסים בין השירות עצמאי לביצוע מעשי פשיעה, בתצורת הניתוח של המחקר נעשה שימוש בניתוח השרדות מתוקן לנטיות, על מנת להעריך נכון את ההשפעה על התוצאה. נמצאו מספר גורמים היכולים להשפיע על הקשר בין השירות הצבאי לביצוע פשיעה, וכן נעשה שימוש ברגרסיה לוגיסטית על מנת לבדוק את ההשפעה של השירות לאורך זמן וכן את ההשפעה של סוג השירות – מילואים או סדיר.

כדי לסנן את כל הגורמים המפריעים לקשר, ערכו החוקרים משוואה הבודקת את השירות הצבאי כמשתנה תלוי ואת כל הגורמים המפריעים האפשריים כבלתי תלוי, והפיקה תוצאות מ-1 עד 0. בנוסף, בוצעו התאמות עבור כל קבוצות הטיפול והבקרה על מנת לוודא שהחשיפה לטיפול (השירות הצבאי) אינה אקראית. לכל צעיר שדיווח על עצמו עבריין ששירת בצבא, הותאם אדם עם ניקוד דומה אשר אינו שירת בצבא, ונבחרו רק אלו אשר נמצאו כעת הים לחלוטין, וכך נבדקה בצורה נכונה השפעה השירות הצבאי על מעשי פשיעה ומעצר לטווח הרחוק.

התוצאות הראו שמרבית הנבדקים אינם המשיכו לבצע עבירות פשיעה במשך חייהם, שסוג הפשיעה הנפוץ ביותר הוא פשע על רכוש ושרוב האנשים שעלו בבדיקה היו גברים לבנים.

המחקר משתמש בשיטה שמוצאת התאמה כמעט זהה בין קבוצת הבדיקה וקבוצת הבקרה, וכל הממצאים משם נרשמו בטבלה. התוצאות מהטבלה מעידות שלצבא היה אפקט השפעה שלילי על ביצוע עבירות עתידיות. נבדקים אשר שירתו בצבא והינם בעלי רקע פלילי בצעירותם הם בעלי סיכוי נמוך יותר ב-28% לבצע עבירות בעתידם, אך לא נראה שיש השפעה ניכרת של השירות הצבאי על סוג פשיעה ספציפי (סמים, אלימות, רכוש). בסוגיית המעצר, נמצא שרק בתחום פשעי הסמים אלו ששירתו בצבא צפויים פחות להיות עצורים ב-43 אחוזים. מבחינת אופי השירות, נמצא כי משרתים בסדיר הם בעלי סבירות נמוכה יותר לבצע עבירות סמים ממשרתים במילואים ב-69 אחוזים. למשרתי מילואים יש סבירות גבוהה של 557 אחוזים לבצע פשיעות הקשורות לשימוש בסמים מאילו שבסדיר.

ממצאים אלו מראים מדוע זה חשוב לבחון גם פשיעות שדווחו באופן עצמאי וגם מעצרים, על פני סוגי שירות שונים. הממצאים הסותרים ממאמרים קודמים יכולים להיות לקויים בחסר בגלל חוסר בדיקת הנושאים האלו.

סיכום ומסקנות

המאמר הזה שואף לבחון האם הצבא מהווה נקודת תפנית חשובה בחייהם של נוער עבריין שיסיט אותם ממעורבות במערכת אכיפת החוק בהמשך החיים. במחקר נמצא שהצבא אכן משפיע על אותו נוער עבריין בצורה משמעותית, אך רק לפשיעה כללית, ולא לסוגי פשיעה מסוימים. בנוסף, נמצא שבכל הקשור לעבירות סמים, הצבא אכן מסייע להפחית את סיכויי הפשיעה העתידיים בקרב נוער עבריין, אך נמצא שיש הבדל מהותי בין חיילים בסדיר וחיילים במילואים, שכן למרות שירותם הצבאי, חיילי מילואים עדיין בעלי סיכוי גבוה יותר לבצע עבירות סמים. לכן, יש צורך לבצע מחקרים בהמשך הבודקים את הקשר בין שימוש פלילי בסמים ושירות בצבא.

 נראה שאין השפעה על מעצרים פליליים מלבד סמים, מה שמצביע על כך שאולי הצבא מסיט עבריינים מהמסלול הפלילי עבור פשעים פחות חמורים. ניכר גם כי יש הבדלים מהותיים בין אלו אשר מקדישים את כל חייהם וזמנם לשירות הצבאי מאשר אלו שאינם נמצאים במסגרת זו באופן יומיומי (כלומר – סדיר ומילואים). יש לחקור את אופי השירות בהמשך שכן המאפיינים של שתי אוכלוסיות אלו בפן הצבאי שונות. מחקר זה הראה גם שיש לבחון גם סוגים שונים של רקעים פליליים ולבחון האם יש הבדל בין אופי השירות של הנבדקים. אמנם יש כמה מגבלות שיש לציין – יכול להיות שחלק מהמשתתפים במחקר ביצעו עבירות שאינם דיווחו עליהם לחוקרים. בנוסף, לא נבדקו מעצרים שהתרחשו לפני גיל 18. כמו כן, היו נבדקים שיכלו להתגייס לצבא בין גלי הבדיקה השלישים והרביעים שכן כלל המתגייסים שנבדקו היו רק מהגל השלישי. בנוסף לכך, זה אפשרי שחלק מהמשתתפים פרשו מהמחקר שכן הוא נפרש לאורך זמן רב. יכול גם להיות שלא כל הגורמים המפריעים נבדקו ושחלק הושמטו בטעות מהמחקר. מחקרים עתידיים צריכים לחקור התערבות של גורמים אחרים בקשר השירות הצבאי ועשייה פלילית. יכול להיות שיש גם הטיה לרעה בין חיילי מילואים לסדיר עקב שימוש בניתוח השרדות מתוקן לנטיות. נמצא שיש לבחון בהמשך איך שליטה עצמית נמוכה משפיעה על הקשר בין שירות צבאי לעיסוק פלילי בשלב מאוחר בחיים. המחקרים הבאים צריכים להתמקד גם על למה אנו רואים את ההשפעה הזו.

מחקר זה הראה שהצבא יכול לחזות בצורה טובה את המשך המעורבות של אדם מסוים במעשים פליליים. אם זה המקרה, יש לקדם תכניות שונות המכווינות נוער עבריין אל עבר קריירה צבאית. מכיוון שרמת הנשירה מהמכללות היא גדולה יחסית אצל נוער מסוג זה, יש להכווין אותם אל עבר קריירה מסודרת יותר כמו קרירה צבאית שיכולה לסייע להם בהמשך.

בנוסף, יש להעריך מחדש את מדיניות ההרשעה של מעשים פליליים בקרב אוכלוסיות כאלו כדי להבטיח שוויון בהפללה ומשפט עבור כל סוגי האוכלוסיות.

סיכום מאמר –

“About Face” for Delinquent Youth: Military Service as a Turning Point Across the Life Course

By Elizabeth L. Gloyd, Wanda E. Leal

המאמר מציג כיצד שירות צבאי יכול להשפיע על פשיעה וביצוע עבירות עתידיות אצל נוער אמריקאי בעלי רקע עברייני. המאמר בוחן האם הצבא מהווה נקודת מפנה עבור נוער בעלי עבר פלילי ונסמך על מחקרים קודמים ותוצאותיהם, אך גם משתמש בשיטות מחקר חדשות ומתודות שונות. עד כה בדקו מחקרים קודמים בנושא את הסוגיה על פשעים הרשומים ברקורד משטרתי, ואילו מאמר זה בודק פשעים שדווחו על ידי הנערים עצמם. התוצאות מראות שיש השפעה ניכרת על נערים שכאלו בחלק מסוגי הפשיעה ושיש הבדל בין חיילי מילואים לחיילים בסדיר. המאמר עוסק בניגודים ובמחלוקות השונות שעולים במחקרים השונים העוסקים בנושא ומעלה נקודות לגבי נקיטת מדיניות תואמת.

הצבא האמריקאי לאחר מלחמת וייטנאם הפך לצבא התנדבותי לחלוטין. עם זאת, הוא משתמש בשיטת מיון בררנית וקפדנית ונחשב היום לאחד המקצועות המכובדים ביותר בארצות הברית. מסיבה זו, נעשו מחקרים רבים על אופן ההשפעה של השירות הצבאי על חיי אדם מבחינות שונות, כמו מצב סוציו-אקונומי, מוסריות ועבריינות. רבים מהמחקרים הסיקו שאכן מדובר בנקודת מפנה חיובית המשפיעה על אופי האדם. מחקר שביצעו סימפסון ולאוב (Sampson and Laub’) מציע הסבר לסיבה שדווקא הצבא גורם לשינוי גישה זה, שם הציגו תיאורית שליטה חברתית מתקדמת על השפעתם של תהפוכות בחיים על בני אדם. התיאוריה מציגה כיצד מסלול חייו של אדם הוא גורם משתנה ולא קבוע, ומושפע מאירועים שונים בחיים. התיאורייה מסבירה כיצד הזיקה לפשע מושפעת מהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה קונבנציונאלית. לפיה, אפילו פושעים מבוססים יכולים לקיים קשרים פרו-חברתיים במהלך בגרותם. מחקרים רבים הראו שבין כל הדברים שמשפיעים על חייו של אדם, מקום תעסוקתו הוא המרכזי ביותר, שכן הוא משפיע על סדר החיים. הצבא, שבו יש רמת משמעת גבוהה וסדר, יכול להרחיק נוער עברייני מלפשוע על ידי שינוי אורח החיים הנוקשה.  למרות זאת, עדיין יש פערים במחקרים הקודמים בנושא. הפער הראשון הוא שרוב המחקרים נעשו לפני מלחמת וייטנאם, בתקופה שבה חייבו אנשים להתגייס, ושכן כיום הצבא האמריקאי הוא התנדבותי הדוגמאות והממצאים ממחקרים אלו פחות רלוונטיים. הפער השני הוא שמחקרים שונים נסמכו רק על ראיות משטרתיות כהוכחה לעבר פלילי, ולאו דווקא על פשע שדווח באופן עצמאי. בנוסף, במחקרים לא הודגמו...

295.00 

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.