מדיליס ציפר

המלצה לאוכלוסייה בעניין עיבוד שטח כנגד קרציות בעזרת תכשיר

“מדיליס-ציפר”

את פעולת החיטוי באמצעות “מדיליס ציפר” הכרחי לבצע בעונות בהן פעילות הקרציות בשיאה, שהן אביב-קיץ (מיד לאחר שנמס השלג ועד הסתיו), זאת עדיף לעשות 3 ימים לפני שצפויה נוכחות של אנשים במקום. החומר נשאר פעיל לתקופה של עד חודש וחצי על גבי דשא ואזורי אדמה.

   לפני השימוש ב”מדיליס ציפר” יש לאתר את האזורים בהם יש נוכחות של קרציות. לאחר מכן יש ללכוד את הקרציות השוהות בדשא, שיחים נמוכים או על אדמה על ידי העברת בד (פלנל המחובר למקל כמעין דגל). הקרציות נדבקות היטב על גבי הבד בתקופת האביב.

   תוך כדי פעולת האיתור מומלץ לכלול בחשבון גם אזורים הצמודים לשטח העיקרי. את הקרציות שנאספו יש לרכז בכלי סגור ולזהות את סוגם, על ידי פניה לכל מרכז היגיינה ומגפות או כל ארגון הקשור לתחום זה.

   בפדרציה הרוסית ניתן לפגוש בסוגי קרציות אלה:

1. סוג Ixodes  – נשאים של וירוס קדחת המוח ומחלת הליים.
2. סוג Dermacentor – נשאים של מעוררי ריקטסיה בבני אדם ופירופלסמוזיס בכלבים.

תכשיר ה”מדיליס ציפר” משמיד באופן פעיל את הקרציות מסוג Ixodes, Dermacentor, Haemaphysalis או Rhipicephalus.

   את פעולת העיבוד יש לבצע כאשר צפוי מזג אוויר נח, ללא רוחות ומשקעים מכל הסוגים בשלושת הימים שלאחר מכן. לעיבוד מאית השטח, היכן ששוהות קרציות מסוג Ixodes, יש להוסיף כ5 מ”ל מן התרכיז ל-100 מ”ל מי ברז ולערבב היטב, לאחר מכן יש להביא את נפח התכשיר לליטר עד שני ליטר ולערבב בשנית. כמות ממוצעת של חומר אמורה להיות 5 מ”ל חומר על  100 מטר רבוע של שטח המתוכנן לטיפול (50 מ”ל חומר על 10 מאיות).

   לאזורים בהם שוהות קרציות מסוג Dermacentor Haemaphysalis או Rhipicephalus ל-12 מ”ל תרכיז יש להוסיף כ-200 מ”ל מי ברז ולערבב היטב, לאחר מכן יש להביא את נפח התכשיר לליטר על שני ליטר ולערבב בשנית. כמות ממוצעת של חומר אמורה להיות 12 מ”ל על 100 מטר רבוע של שטח המתוכנן לטיפול (120 מ”ל חומר על 10 מאיות).

   לאחר הכנת תכשיר ה”מדיליס ציפר” יש לרסס בעזרתו את הדשא והשיחים הנמוכים (שגובהם עד 50 ס”מ) בעזרת כל מכשיר ריסוס נגיש. במיוחד יש לרסס את השטח הנמצא סביב לאזור שהות הקרציות באופן היקפי. אין לרסס את האזורים בהם קיימים גידולים חקלאיים (ירקות, פירות וכד’), אזורי משחקיות של ילדים, ארגזי חול וכד’.

   במקרה ונוצרה כמות משמעותית של משקעים בשלושת הימים הראשונים שלאחר הריסוס, קיימת אפשרות לירידה ביעילות החומר. השמדה כללית של הקרציות מתרחשת כ-3 ימים לאחר הריסוס.

ניתן לבצע קטיף של פטריות ופירות יער כ-40 ימים לאחר ביצוע הריסוס.

אם אינכם מצליחים להבדיל בין סוגי הקרציות, רצוי להשתמש בכמות הנורמה של התכשיר שהיא 120 מ”ל חומר על 10 מאיות מים.

מימין: חותמת “מאושר” אשר הוטבעה על ידי המנהל הכללי של “מעבדת מדיליס”, א.א גרישינה, מתאריך 17.2.2015.

משמאל: חותמת “מוסכם” אשר הוטבעה על ידי המנהל של האוניברסיטה לחקר חיטוי, נ.ו שסטופלוב, מתאריך 17.2.2015.

הוראה מס’ 1-11/15

לעניין שימוש בתכשיר קוטל חרקים

“מדיליס ציפר”

(“מעבדת מדיליס”, רוסיה)

שימוש בתכשיר “מדיליס ציפר”

בביצוע הדברה רפואית נכללים אזורים מקטגוריות שונות: מאוכלסים ולא מאוכלסים, תעשייתיים, אזורי משק ואזורים הנמצאים מתחת לפני הקרקע, כמו מרתפים, אזורים המיועדים למחיה, מפעלי תעשיית מזון, מקומות הסעדה למיניהם, חנויות, מוסדות ילדים, מרכזי טיפול בכינים וגרדת, אזורים בהם קיימת פעילות רכבות ולאורך מסילותיה; השמדת אימאגו,ביצי זבובים וימשושיים, ביצי יתושי Chironomidae, וכמו כן לטיפול בקרציות Ixodes, טיפול באזורי טבע, הגנה על אנשים מפני קרציות ופרעושים באמצעות טיפול בבגדים בעזרת החומר; השמדת חרקים באזורי מזבלות.

הטבלה מורכבת על בסיס הוראה מס’ 1-11/15 לעניין שימוש בתכשיר קוטל חרקים “מדיליס ציפר”

 

אובייקטים לטיפול,השלבים לביצוע חיטוי	כמות חומר  (במ”ל)	כמות  מים	ניצול ממוצע של חומר פעיל הנדרשת לביצוע ריסוס	תנאים, אופי ושיטה לביצוע טיפול, הערות.
טיפול באזורים נגועי קרציות  מסוג Ixodes	250 מ”ל	999.75 ליטר	100 ליטר חומר פעיל לדונם 1*	במקומות אשר בהם שפע נמוך של עשבים דלילים;	טיפול באזורים למטרת הגנה על האוכלוסייה (תושבים, תיירים, נופשים, ילדים) , בתי עסק ונופש. משך פעולת החומר על הקרקע הוא כחודש-חודש וחצי
500 מ”ל	99.5  ליטר
במקומות אשר בהם שפע בינוני של עשבים דלילים;
750 מ”ל	99.25 ליטר
במקומות אשר בהם שפע בינוני וגדול של עשבים צפופים;
טיפול באזורים נגועי קרציות מסוג Dermacentor  ו-  Haemaphysalis Rhipicephalus	1200 מ”ל	98.8 ליטר	100 ליטר חומר פעיל	כנ”ל כמו מעלה
טיפול באזורים נגועי קרציות מסוג Hyalomma marginatum	2000 מ”ל	98 ליטר	בעת זיהוי אזורים מקומיים בסיכון גבוה לתקיפת אנשים על ידי קרציות מסוג זה, מטפלים באזורים למטרת הגנה על האוכלוסיה.
טיפול בבגדים למטרת הגנה על אנשים מפני   Ixodes קרציות מסוג	5 מ”ל	995 מ”ל	40 מ”ל למטר מרובע של בד, או 160-200 מ”ל לסט אחד של בגדים	יש לפזר את התכשיר באופן אחיד ומשני הצדדים על ידי ריסוס בעזרת ציוד מתאים אפקט האקריצידים נשמר במשך 14 ימים
השמדת קרציות נושאות גרדת, כינים וכל סוגי הפרעושים	2 מ”ל	998 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	רצפה, רהיטים, יריעות בד, ידיות של דלתות וכו’ יעילים יותר בשימוש באמצעי ריסוס ידני או באמצעות ניגוב בעזרת סמרטוט רטוב. את הניקיון של האזור מבצעים כ-20 דקות לאחר מכן. יש לשים לב אין לבצע טיפול באופן ישיר על אנשים!
השמדת זבובים (אימאגו)	0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	100 מ”ל למטר מרובע	במקומות סגורים	מטפלים באזורים בהם שוהים הזבובים (זכוכיות ודפנות חלון), מסגרות הדלתות,קירות חיצוניים, חדרי אשפה וכו”
2 מ”ל	998 מ”ל	במקומות סגורים הנמצאים בסביבה מלוכלכת
4 מ”ל	996 מ”ל	במקומות פתוחים הנמצאים בסביבה מלוכלכת
השמדת זבובים (זחלים)	4 מ”ל	996 מ”ל	0.5 ליטר  למטר  מרובע	אשפה נוזלית	טיפול באזורי הטלת הביצים, בורות חפורים, מצבורי צואה ואשפה.
2 מ”ל	998  מ”ל	ליטר 1-3 למטר מרובע	אשפה מוצקה (שכבה שעובייה עד 50 ס”מ)
2 מ”ל	998 מ”ל	ליטר 3-6 למטר  מרובע	אשפה מוצקה (שכבה שעובייה מעל 50 ס”מ)
4 מ”ל	996 מ”ל	ליטר 2 למטר מרובע	זבל וצואת חיות, מצעי זבל וצואה
השמדת יתושי אימאגו, מוסקיטו, יתושי מים וברחשים	0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	מ”ל 100   למטר מרובע	כמות ממוצעת לשימוש נקבעת על פי סוג הטיפול, אמצעי הטיפול והסוג שבו מטפלים
2 מ”ל	998 מ”ל	100 מ”ל למטר  מרובע
השמדת יתושים (זחלים)	0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	10-30 מ”ל למטר מרובע	טיפול במאגרי מים מסוגים שונים
2 מ”ל	999.6 מ”ל	50-100  מ”ל למטר מרובע	טיפול באזורי טבע
4 מ”ל	999.6 מ”ל	50-100 מ”ל  למטר מרובע	טיפול באזורי טבע עם צמחייה סבוכה
השמדת יתושים ימשושיים (זחלים)	4 מ”ל	996 מ”ל	30 מ”ל   למטר מרובע	מקורות מים סגורים, אזורי הטלת ביצים של היתושים במרתפים, מבנים מתחת לפני האדמה, מנהרות תת קרקעיות
4 מ”ל	996 מ”ל	50-100 מ”ל למטר מרובע	שטחים טבעיים פתוחים שאינם משק חקלאי
השמדת תיקנים וצרצרים	4 מ”ל	996 מ”ל	50 מ”ל  למטר  מרובע	משטח שאינו סופג	מטפלים באזורי שהייה ודרכי חדירה, בהתאם לנסיבות
4 מ”ל	996 מ”ל	100 מ”ל   למטר מרובע	משטח סופג
השמדת פשפשי מיטה	0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	כאשר מדובר בכמות מזערית, על פני שטח לא סופג	מטפלים באזורי שהיית מזיקים ואזורים אפשריים ליישוב מחדש. האפקט השיורי הוא 1.5-3 חודשים
0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	100 מ”ל למטר מרובע	כאשר מדובר בכמות מזערית על פני שטח סופג
2 מ”ל	998 מ”ל	50-100 מ”ל למטר מרובע	כאשר מדובר בכמות גדולה של מזיקים
השמדת פרעושים	0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	כאשר מדובר בכמות לא משמעותית על פני משטח עליון שאינו סופג מים	מבצעים טיפול ברצפה, חריצים מאחורי לוחות, קירות עד גובה של מטר אחד, צדם האחורי של שטיחים, שבילי הליכה. האפקט השיורי הוא 1.5 חודשים
0.4 מ”ל	999.6 מ”ל	100 מ”ל למטר מרובע	כאשר מדובר בכמות מזערית על פני משטח עליון סופג מים
2 מ”ל	998 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	ללא קשר לסוג המשטח העליון
4 מ”ל	996 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	כאשר מדובר בכמות גדולה של מזיקים
השמדת נמלים.	1.6 מ”ל	998.4 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	טיפול על פני שטח על פניהם מתניידים החרקים ואזורי ההתאספות שלהם
2 מ”ל	998 מ”ל	50 מ”ל למטר  מרובע
השמדת קרציות של חולדות	2 מ”ל	998 מ”ל	50 מ”ל למטר מרובע	מרססים את אזורי החדירה, התניידות וההתאספות של מכרסמים באזורים מחוממים. לאחר ההדברה, לאחר לא יותר מ-3 ימים יש לבצע צעדי הפצה
השמדת מיני צרעות	4 מ”ל	996 מ”ל	100-200  מ”ל למטר מרובע	טיפול בקנים של צרעות, קצוות מיכלי אשפה. הריסוס מתבצע בעזרת מוט ארוך
השמדת זנבזיף כספי, עוריתיים	2 מ”ל	998 מ”ל	50-100 מ”ל למטר מרובע	תלוי בסוג פני השטח (סופג או לא סופג) מטפלים באזורי השהות ודרכי החדירה, סדקים, תלוי  בנסיבות המצב, מקומות בהם נשמרות נעליים
השמדת עכבישים מסוג אלמנה שחורה	10 מ”ל	990 מ”ל	ליטר 100 לדונם	מטפלים באזורי שהות (ראה הוראות). את הטיפול מתחילים לפני הופעת הנקבות בתחילת חודש יוני
השמדת חרקים באזורי איסוף זבל (משאיות אשפה, מצבורי אשפה וכו’)	מ- 0.4 מ”ל	מ-999.6  מ”ל	תלוי בסוג החרקים	מרססים פני שטח עליונים של אשפה מוצקה, אשפת מזון, תאי אשפה, משאיות אשפה וכו’

              

*הכמות בה משתמשים תלויה בסוג הציוד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 טיפול באשפה במוסדות בריאותיים, טיפוליים ומניעתיים באמצעות תכשיר “מדיליס ציפר” להשמדת פרוקי רגליים באשפה של מוסדות בריאותיים, טיפוליים ומניעתיים.

 

הטבלה בנויה על בסיס הוראה מס’ 1-11/15   לשימוש בקוטל חרקים “מדיליס ציפר”

אובייקטים לטיפול,השלבים לביצוע חיטוי	כמות חומר (במ”ל)	כמות מים	ניצול ממוצע של חומר פעיל הנדרשת לביצוע ריסוס	תנאים, אופי ושיטה לביצוע טיפול, הערות.
השמדת תיקנים	4	996	100 מ”ל למטר רבוע	מטפלים במשטחים עליונים של פסולת מוצקה ופסולת מזון, מקומות איסוף אשפה, מיכלי אשפה, בתקופה החמה – את האזורים שמסביב למיכלים.
השמדת פרעושים	4	996	50-100 מ”ל למטר רבוע	מטפלים במשטחים עליונים של פסולת מוצקה ופסולת ממזון, מקומות איסוף אשפה, מיכלי אשפה, מיכלי אשפה, בתקופה החמה – את האזורים שמסביב למיכלים. לאחר ביצוע ההדברה כעבור לא יותר מ3- ימים, יש לבצע צעדי הפצה.
השמדת קרציות של חולדות	2	998	50-100 מ”ל למטר רבוע
השמדת כינים	2	998	50-100 מ”ל למטר רבוע	טיפול בחדרי קבלה במוסדות בריאותיים, טיפוליים ומניעתיים, חדרי בידוד, חדרי בידוד סניטריים. מרססים את שקי הניילון הכפולים או שקי הפוליאתילן בתוכם הבגדים הנגועים.
השמדת קרציות קרדית סקביאס	2	998	50-100 מ”ל למטר רבוע
השמדת נמלים אדומות ביתיות	2	998	50 מ”ל למטר רבוע	מרססים את שקי האשפה של חדרי ניתוח וחדרי לידה הכוללים דם, כמו כן מטפלים במבנים בהם נשמרה פסולת.
השמדת זבובים (אימאגו)	4	996	100 מ”ל למטר מרובע	מטפלים במאגרי פסולת, מיכלי פסולת ותאי פסולת.
השמדת זבובים (זחלים, ביצים)	2	998	1-3 ליטר למטר רבוע	לטיפול בפסולת מוצקה (שכבה בעובי של פחות מ-50 ס”מ)	מטפלים במאגרי פסולת, מיכלי אשפה ותאי אשפה. בקיץ יש בהכרחיות לבצע טיפול במיכלים מרוכבים ומגרשים.
2	998	3-6 ליטר למטר רבוע	לטיפול בפסולת מוצקה  (שכבה בעובי של יותר  מ-50 ס”מ)
4	996	100 מ”ל למטר רבוע	לטיפול בפסולת נוזלית.
השמדת מיני צרעות	4	996	100-200 מ”ל למטר רבוע	טיפול בקצוות מיכלי אשפה. בתקופת שיא הקיץ טיפול בצרעות מבוצע אחת לשבוע (לאחר גשם יש לבצע ריסוס נוסף)
השמדת זחלי יתושים	4	996	50-100 מ”ל למטר רבוע על פני המים	טיפול במאגרי מים זמניים (שלוליות) אשר מתהווים בסמוך למיכלי פסולת.
טיפול באמצעי תחבורה רפואיים	4	996	50-100 מ”ל למטר רבוע	השמדת תיקנים, זחלי זבובים	טיפול באמצעי תחבורה המיועדים להסעת חולים, הנגועים בחיידקים סינתרופיים. טיפול באזורי שהייה, דרכי חדירה ואזורי ישוב.
2	998	50-100 מ”ל למטר רבוע	השמדת נמלים, קרציות, פרעושים

הטבלה בנויה על בסיס הוראה מס’ 1-11/15   לשימוש בקוטל חרקים “מדיליס ציפר”

הוראה מס’ -1-11/15

לשימוש בתכשיר קוטל חרקים “מדיליס ציפר”

ההוראה פותחה במקום הוראה מס’ -1-11/12 בנוגע לשימוש בתכשיר קוטל חרקים “מדיליס-ציפר” ע”י המוסד הפדרלי הממלכתי למדע של רוסיה, האוניברסיטה לחקר חיטוי.

מחברים: אוליפר ו.ו., רוסלבצבה ס.א., ששינה נ.א., גרמנד .א.מ., מלצבה מ.מ., בידובקנה מ.ו., לובושניקובה ו.מ., זייצבה ג.נ.

1. ממצאים כלליים

1.1  תכשיר קטילת החרקים  בריכוז תחליב 25% “מדיליס-ציפר” (תרכיב בהמשך) מכיל כ-רכיב פעיל את הציפרמטרין, אשר נראותו נוזל שקוף צהבהב עד צהוב. הוא מיושם כ-תחליב נוזלי אשר מכיל 0.01-0.5% ציפרמטרין.

     האריזה: אמפולות של 1 מ”ל, בקבוקי זכוכית או פולימר מ-10 עד 100 מ”ל, קיבולת פולימרית מ0.15 עד 10 ליטר.

     תאריך תפוגה של התכשיר – 5 שנים מיום הכנתו, כ-תחליב נוזלי פעיל – 8 שעות מרגע ההכנה.

1.2 לתכשיר יש השפעה חדה על חרקים בהקשר לתיקנים סינתרופיים, נמלים, פשפשי מיטה, פרעושים, כינים, צרעות, זחלי זבובי אימאגו ויתושים, חולדתיים, נשאי גרדת ומסוג Ixodes ועכבישי אלמנה שחורה.

    משך הפעילות על פני שטח של מבנים הוא בין 1-3 חודשים בהתאם לריכוז החומר וסוג המשטח המעובד; במים 1-3 שבועות; באזורי טבע: בטיפול באזורי מזיקים – 1-4 שבועות, בטיפול בקרציות Ixodes – חודש עד חודש וחצי.

    בגדים אשר טופלו באמצעות החומר לא דוחים פרעושים וקרציות אך במגע של פרוקי רגליים עימם, הם נכנסים למצב של שיתוק, לא מצליחים להיאחז בבגדים ומתים. פעולת ההדברה נשמרת עד 14 יממות.

    יעילות פעילות החומר תלויה ברמת הרגישות של פרוקי הרגליים לציפרמטרין על גבי המשטחים המטופלים: בנוכחות של אוכלוסיה עמידה לפרטרואידים, יעילות התכשיר עשויה לפחות.

1.3 רמת ההשפעה על יצור חי בעל דם חם בעת חדירה חד פעמית למערכת העיכול נכנסת לקטגוריה רמה 3 – מסוכן למדי, בעת מגע עם עור – לרמה 4 – סכנה מועטה על פי סטנדרט בינלאומי 12.1.007-76. על פי מידת תנודתיות, אדי החומר נכנסים לרמה 3 – מסוכן למדי על פי קריטריונים לבחירת חומרים קוטלי חרקים.

התחליב הנוזלי הפעיל (0.1%) לא גורם לגירוי על פני העור. שאיפת תרסיס 0.1% של התחליב הנוזלי נכנס לקטגוריה רמה 2 – סיכון גבוה, ואילו האדים – רמה 5 – סיכון מועט על פי קטלוג רמות סיכון של חומרי הדברה.

    לציפרמטרין קיימים התקנים הבאים: ריכוז מרבי מותר של חומרים מזיקים באזורי עבודה – 0.5 מ”ל למטר בחזקת 3 (רסיסים ואדים); ריכוז מרבי מותר של חומרים מזיקים באזורים מאוכלסים – 0.04 מ”ג למטר בחזקת 3, ריכוז מרבי מותר של חומרים מזיקים בממוצע יומי – 0.01 מ”ל למטר בחזקת 3; מנה יומית מותרת –  0.003 מ”ג לק”ג; לחץ חיובי בסוף נשיפה – 0.006 מ”ג לדצימטר בחזקת 3; ריכוז מרבי מותר של חומרים מזיקים באדמה – 0.02 מ”ג לקילוגרם.

1.4 התכשיר מיועד לשימוש בהדברה רפואית ולאוכלוסיה הכללית.

1.4.1 התכשיר מומלץ לשימוש על ידי מומחים בעלי היתר לביצוע פעילות הדברה על אובייקטים מסוגים שונים לשם:

• מאבק בהתפשטות פרוקי רגליים סיננטרופיים (תיקנים, צרצרים, פשפשי מיטה, פרעושים, נמלים, זנבזיף כספי ועוריתיים, קרציות חולדתיות (, זבובים, ומיני צרעות) על אובייקטים מקטגוריות שונות:

 מאוכלסים ולא מאוכלסים, תעשייתיים, אזורי משק ואזורים הנמצאים מתחת לפני הקרקע, כמו מרתפים, אזורים המיועדים למחיה, מפעלי תעשיית מזון, מקומות הסעדה למיניהם, חנויות, מוסדות ילדים ומוסדות רפואיים (לא כולל מיטות וחדרי משחקים).

• הדברה במוסדות טיפול ומניעה והתפרצויות גרדת כנגד קרציות נושאות גרדת וכינים;
• טיפול בפסולת ברמה א’, ב’ ו-ג’ במוסדות טיפול ומניעה על מנת להשמיד חקרים סיננטרופיים (תיקנים, פרעושים, נמלים, כינים, זחלים של זבובים ואימאגו, יתושים ומיני צרעות), קרציות חולדתיות ונושאי גרדת.

• הדברת מצבורי פסולת של משקי בית;
• הדברת ציוד איסוף אשפה, משאיות אשפה, מיכלי אשפה (צדדיהם) ומאגרי אשפה מקטגוריות שונות, כולל במוסדות קהילתיים;
• הדברה באובייקטים הקשורים לתחבורת רכבות ותחבורה תת קרקעית, כולל קרונות מסוגים שונים, קרונות שירות ובעלי יעוד מיוחד, קרונות הסעדה וכל ציוד נייח אחר באזור, בהיעדר נוכחות של אנשים.
• מאבק ביתושים וזחליהם במאגרי מים עירוניים סגורים ובמבנים סגורים;
• מאבק ביתושים ומזיקים אחרים באזורי טבע – במאגרי מים טבעיים, מלאכותיים או קבועים אשר לא מהווים מאגרי גידול דגים, שדות פורחים באזורי שטח פתוח ובמבנים;
• מאבק ביתושים ימשושיים וזחליהם במאגרי מים סגורים ואזורי טבע – בעת הטיפול במאגרי מים טבעיים ומלאכותים קבועים וזמניים אשר לא מהווים מאגרי גידול דגים.

            אסור בהחלט השימוש בתכשיר במאגרי מים המהווים מאגרי גידול דגים וציפורים.   

• מאבק בקרציות Ixodes (נשאי נגיף דלקת קרום המוח, מחלת ליים ומחלות נוספות) באזורי טבע.
• מאבק בקרציות Hyalomma marginatum – נשאי נגיף קדחת דימום קרימית;
• הגנה על בני אדם מפני תקיפת קרציות ופרעושים (נשאי נגיפי מחלות מסוכנות לבני אדם) על ידי הדברת פני הבגדים;
• מאבק בעכבישים מסוג אלמנה שחורה.

 1.4.2. בתכשיר ניתן להשתמש בחיי היומיום להשמדת תיקנים, נמלים, פשפשי מיטה, פרעושים, זבובים, צרעות, קרציות חולדתיות במבנים, קרציות Ixodes (נשאי נגיפי דלקות קרום המוח מסוגים שונים ומחלות מסוכנות נוספות לחיי אדם) באזורי שדות.

     2. הכנת תחליבים נוזליים פעילים

2.1 את התחליב הנוזלי הפעיל מכינים באופן ישיר לקראת מועד השימוש. על מנת לעשות זאת, מערבבים את התרכיז עם מי ברז, או מים מסוננים של מאגרי מים קרובים, באופן עקבי ושווה למשך 5 דקות רצוף. בתחליב מוכן מומלץ להשתמש עד 8 שעות מרגע ההכנה.

2.2 על מנת לפזר את החומר משתמשים במכשירי ריסוס המתאימים לחומרי הדברה (תרמיל אוטומטי, מרסס רב תכליתי, גנרטור לפיזור מבוקר וכו’). התנאי העיקרי – פיזור שווה על פני כל השטח המעובד.

2.3 בעת טיפול במאגרי מים, במבנים ובגדים משתמשים בציוד ריסוס בטפטוף גס בקוטר חציוני של טיפות – 100-350 מיקרומטר.

2.4 בעת טיפול באזורי טבע יש להשתמש בציוד ריסוס בטפטוף דק בקוטר חציוני של טיפות – 20-150 מיקרומטר. אם התנאים מאפשרים, בעת הטיפול באזור ניתן להשתמש בציוד ריסוס רכוב.

2.5 במאבק ביתושים ומזיקים אחרים באזורי טבע יש להשתמש בציוד לטפטוף דק (5-100 מיקרומטר) כאשר מבצעים ריסוס עם תערובת שמן, ריסוס בנפח נמוך במיוחד או טיפול בעזרת תרסיס שמן, להכנת תערובת מתאימה יש להשתמש בשמן דיזל או סולר או ממס אחר בהתאם להוראות שימוש בציוד ביחס של 1 חלקי תכשיר ל1-10 חלקי הממס. אסור להשתמש ביותר מ0.4 ליטר על דונם 1 של אדמה, אסור בהחלט להשתמש בכמויות גדולות יותר.

2.6 כמות החומר הנדרשת להכנת תחליבים פעילים תלויה בסוגי היעד של פרוקי הרגליים, כפי שמתואר בטבלה 1-3.

תחליבים פעילים להשמדת פרוקי רגליים סיננתרופיים*

טבלה מס’ 1

סוג פורק הרגליים	ריכוז (%) לפי חומר פעיל	כמות חומר בתחליב פעיל במ”ל
1 ליטר	5 ליטר	10 ליטר
תיקנים סיננתרופיים	0.10	4	20	40
פשפשי מיטה	0.05	2	10	20
צרצרי אימאגו במיקום הטלת הביצים	0.012 0.10	0.48 4	2.4 20	4.8 40
פרעושים	0.01	0.4	2	4
0.05	2	10	20
0.10	4	20	40
נמלים	0.04	1.6	8	16
0.05	2	10	20
קרציות חולדתיות נושאות גרדת וכינים	0.05	2	10	20
זבובי אימאגו	במקומות פתוחים	0.10	4	20	40
במקומות סגורים	0.01	0.4	2	4
0.05	2	10	20
זבובים וזחלים	0.10	4	20	40
0.05	2	10	20
צרעות	0.10	4	20	40
יתושים יתושים	אימאגו	0.01	0.4	2	4
0.05	2	10	20
זחלים	0.01	0.4	2	4
0.05	2	10	20
0.10	4	20	40
יתושים ימשושיים (זחלים)	0.10	4	20	40
זנזניב כספי ועוויתיים	0.05	2	10	20
עכבישים מסוג אלמנה שחורה	0.25	10	50	100

*הערה: את ההרכבים הפעילים יש לבחור על פי אינדיקציות אנטומולוגיות סניטריות אפידמיולוגיות.

טבלה מס’ 2

סוג קרציות	נורמת שיעור צריכת חומר, ליטר לדונם	ריכוז תחליב פעיל, %	כמות חומר בתחליב פעיל, במ”ל
לפי חומר פעיל	לפי  תכשיר	1  ליטר	5  ליטר	10 ליטר
Ixodes	0.25	0.0625	0.25	2.5	12.5	25.0
0.50	0.1250	0.50	5.0	25.0	50.0
0.75	0.1880	0.75	7.5	37.5	75.0
Dermacentor, Haemaphysalis Rhipicephalus	1.20	0.3	1.20	12.0	60.0	120.0
Hyalomma Marginatum	2.0	0.5	2.0	20	100	200
טבלה מס’ 3 תחליב פעיל לטיפול בבגדים כנגד קרציות xodes  ופרעושים. ריכוז תחליב פעיל (%) כמות חומר בתחליב פעיל (מ”ל) לפי חומר פעיל לפי חומר 1 ליטר 5 ליטר 10 ליטר 0.125 0.50 5.0 25.0 50.0

3. שימוש בתכשיר

3.1 השמדת פרוקי רגליים סיננתרופיים על גבי אובייקטים מסוגים שונים.

 

3.1.1 השמדת תיקנים סיננתרופיים. יש להשתמש ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי פעיל לפי נורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע על גבי משטחים שאינם סופגים ו-100 מ”ל על מטר רבוע על גבי משטחים סופגים.

      מטפלים באזורי שהיית התיקנים ודרכי החדירה שלהם למבנה: חריצים לאורך הפנלים ואזורי רצפה וקירות המקבילים להם, לאורך צינורות מים, ביוב, סדקים וחריצים בקירות, מאחורי המשקופים, מאחורי רהיטים (שולחנות, מזנונים, מדפים) וכו’.

     את הטיפול יש לבצע בו זמנית בכל האזורים בהם אותרו תיקנים. כאשר מדובר בכמות גדולה של חרקים יש לבצע טיפול גם בחללים קשורים על מנת לתחום את האזור מפני יישוב תיקנים.

    יש לבצע טיפול במאגרי אשפה.

את החרקים המתים ו-המשותקים יש לטאטא ולהשמיד (לשרוף או לשטוף אותם בצנרת של הביוב), מאחר וכאשר יש כמות גדולה של תיקנים קיימת אפשרות של תגובות אלרגיות בקרב אנשים הנמצאים במקומות שטופלו. טיפול נוסף מבצעים על  פי ממצאים אנטומולוגיים.

3.1.2 השמדת פשפשי מיטה. יש להשתמש ב0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי על פי נורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע ללא קשר לסוג המשטח המטופל (האפקט השיורי פעיל עד כ-3 חודשים). כאשר מדובר בכמות מועטה של פשפשים יש להשתמש ב0.01% (לפי חומר פעיל) תחליב נוזלי על פי נורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע על פני משטח שאינו סופג נוזלים וב100 מ”ל למטר רבוע – על גבי משטח שסופג נוזלים (האפקט השיורי נמשך עד חודש וחצי). כאשר מדובר בכמות מזערית של פשפשי מיטה יש לטפל רק במקום הימצאותם (מיטות, ספות, שטיחים וכו’), כאשר מדובר בכמות גדולה של פשפשי מיטה – יש לרסס את אזורי השהות ומקומות יישוב אפשריים (חריצים בפאנלים, אבני שפה, מקומות בהם טפטים מתקלפים, ליד חריצים בסביבת החלונות והדלתות, רשתות אוורור, חריצים בדפנות רהיטים וכו’). כאשר מדובר בכמות גדולה של פשפשים או כאשר מדובר בשטח גדול לטיפול אשר סופג נוזלים (דיקטים מעץ, עץ לא צבוע, בדים) את חומר הפעיל ניתן להגדיל פי 2. טיפול נוסף יש לבצע על פי ממצאים אנטומולוגיים.

3.1.3 השמדת פרעושים. יש להשתמש ב 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב פעיל בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע ללא קשר לסוג השטח בו מטפלים (האפקט השיורי נמשך עד 3 חודשים). כאשר מדובר בכמות מועטה של פרעושים יש להשתמש ב 0.01% לפי חומר פעיל של תחליב מימי נורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע על גבי משטח שאינו סופג נוזלים ו100 מ”ל למטר רבוע למשטח סופג נוזלים (האפקט השיורי נמשך עד חודש וחצי).

   יש לבצע טיפול בחלקה העליון של הרצפה, חריצים מאחורי פאנלים, קירות עד גובה של מטר, הצד האחורי של השטיחים וכו’.

   בעת ביצוע הטיפול במרתפים מזוהמים יש לבצע ניקיון של אשפה מראש ולאחר מכן לרסס ביסודיות בעזרת התכשיר. כאשר מדובר בכמות גדולה של פשפשים על גבי משטחים סופגי לחות (בטון, רצפת עפר) ניתן להגדיל פי -2 את את כמות התחליב הפעיל או/ו את ריכוזה. קודם כל, יש לבצע הדברה של המבנים בהם שוהים הפשפשים, לאחר מכן (לא יותר מ3 ימים) – יש להשמידם. טיפול נוסף יש לעשות לפי ממצאים אנטומולוגיים.

    בעת הטיפול בתעלות ומדרונות של מדרגות נעות יש להשתמש ב0.1% תחליב נוזלי על פי נורמת שימוש של 100מ”ל למטר רבוע.

3.1.4 השמדת נמלים. יש להשתמש ב 0.04-0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי פעיל בנורמת שימוש של 50 מ”ל עד מטר רבוע ללא תלות במשטח המטופל. במאבק עם נמלים אדומות, ביתיות או כל סוג אחר, כאשר מדובר ביחידים, אשר פעמים רבות חודרים למבנה, יש לטפל במשטחים בדרכי ההתניידות של החרקים ובמקומות ההתאספות שלהם. טיפול נוסף יש לבצע על פי ממצאים אנטומולוגיים.

3.1.5 השמדת זנבזיף כספי ועוריתיים. יש להשתמש ב 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי פעיל על פי נורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע על גבי משטחים שאינם סופגים לחות, ו-100 מ”ל למטר רבוע על גבי משטחים סופגי לחות.

     יש לטפל במקומות הישוב של החרקים ודרכי חדירתם לתוך המבנה: חריצים לאורך הפנלים והחלקים המקבילים להם (קירות, רצפה), צנרת מים, צנרת ביוב, חריצים בקירות, משקופים וכו’; מצדם האחורי של מזנונים, שולחנות, מדפים. כנגד העוריתיים יש לבצע טיפול בארונות קיר (במצב ריק) ומקומות אחסון נעליים. טיפול נוסף יש לבצע על פי ממצאים אנטומולוגיים.

3.1.6 השמדת קרציות חולדתיות. יש להשתמש ב0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי פעיל לפי נורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע. מרססים את אזורי החדירה וההתניידות של מכרסמים – צינורות מסוגים שונים, פנלים, קירות, רצפות, לאורך הקירות והרצפה, כמו כן מקום איסוף אפשרי של קרציות – מקומות מחוממים של הקירות והרצפות הנמצאים על ידי מכשירי חימום, חלקו התחתון של הריהוט, שולחנות עבודה בהם יש לטפל בשלמותם, כולל מגירות וכו’ (בצידם החיצוני). כאשר מדובר בשטיחים מלאכותיים (הערת מתרגמת: כמו שטיחים בבתי מלון אשר פרוסים לאורך כל הרצפה, או שטיחי PVC), מאחוריהם יכולים להתנייד המכרסמים, תקרות וקירות כמו כן גם נדרשים לעבור טיפול. קודם כל, יש לבצע השבתה של המבנים בהם שוהות הקרציות, לאחר מכן (לא יאוחר מ3 ימים) – יש לבצע בקרת מזיקים.

   טיפול נוסף יש לבצע על פי ממצאים אנטומולוגיים אך לא לפני שחלפו 7 יממות מאז הטיפול הראשון.

3.1.7 השמדת זבובים. להשמדת אימאגו או סוגים אחרים של זבובים השוהים בחדרים יש להשתמש ב 0.01% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי אותו יש לרסס במקומות נחיתת זבובים במקומות מחייה ותעשייה: זכוכית ומסגרת החלון, משקופי דלתות וכו’. כאשר מדובר במקום מזוהם, עם כמות זבובים גדולה, על מנת להשיג אפקט מתמשך יש להשתמש ב0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי.

   לטיפול בקירות חיצוניים, תאי אשפה, פחי אשפה, מצבורי אשפה וכו’ יש להשתמש ב0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי.

   נורמת השימוש בתחליב היא 100 מ”ל למטר רבוע.

   טיפול נוסף יש לבצע בעת הופעת זבובים מעופפים במבנה.

   להשמדת זחלי זבובים מטפלים באזורי התרבותם במרווחים של פעם אחת כל 20-30 ימים; בפסולת נוזלית בבורות הטמנת אשפה ופחי אשפה יש להשתמש ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 0.5 ליטר על מטר מרובע של מצעו העליון של השטח; פסולת קשה (של משקי בית) 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 1-3 ליטר על מטר רבוע אחד במצבורי פסולת בעובי של עד 50 ס”מ ו 3-6 ליטר כאשר מדובר בעובי של יותר מ-50 ס”מ. לטיפול במאגרי צואה של חיות בית ותשתיות הנמצאות במזבלות יש להשתמש ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בשימוש ב-2 ליטר על מטר רבוע אחד אם הזחלים מתרכזים בשכבות עמוקות על גבי המשטח.

3.1.8 השמדת מיני צרעות. באזורים מיושבים על מנת להפחית את כמות הצרעות, יש לבצע טיפול בקצוות של מיכלי אשפה עם 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100-200 מ”ל למטר רבוע. יש לבצע את הטיפול בעונת השיא של הצרעות, אחת לשבוע (לאחר גשם יש לחזור על הפעולה, מאחר וקוטל החרקים נשטף במים מעל פני המשטח). להשמדת קני צרעות משתמשים ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי נורמת שימוש של 100-200 מ”ל למטר רבוע, אשר מרססים באמצעות ציוד ריסוס בעל מוט ארוך. טיפול בקנים יש לבצע לאחר שקיעת השמש בעת דמדומים או בשעות בוקר מוקדמות, בעת שהצרעות הפעילות נמצאות בתוך הקן. יש להשתמש בביגוד מגן מותאם, אשר אוטם היטב את אזור הראש, הצוואר, אמות הידיים (מעיל העשוי מחומר אשר אינו סופג מים בעל כובע (קפוצ’ון)), הבגדים צריכים להיות בצבעים כהים, כמו כן, לא כדאי להשתמש בבישום.

   בקנים אשר נמצאים בחללים פתוחים ונגישים (טרסות ומרפסות, פאטיו; מתחת לרעפים, נישות בתקרה וכו’), כמו כן, בתוך מבני משק בית (מחסן, חניה מקורה, עליית גג, שירותים חיצוניים וכו’) יש לטפל ישירות על ידי כיוון הזרם מתוך המרסס אל תוך הקן.

   בקנים, אשר ממוקמים במקום חבוי שאין אליו גישה ישירה (חללים סגורים תחת גג, מאחורי קירות, בתוך הרצפה ובחריצים בקירות, בתוך האדמה, בתוך צנרת מים וכו’) יש לבצע טיפול על ידי כיוון הזרם אל תוך מיקומו המשוער של הקן (מתחת לגג, מאחורי קירות), במיוחד בפתחים מהם יוצאות הצרעות.

   לאחר שהצרעות יפלו מהקן יש לגזום אותו, לעטוף אותו בנייר או שק ניילון ולשרוף.

   טיפול נוסף בקנים חבויים יש לבצע על פי ממצאים אנטומולוגיים אך לא לפני שעבר לפחות שבוע אחד.

3.1.9 השמדת צרצרים.  להשמדת צרצרים המטרידים את האדם יש להשתמש ב 0.012% של תחליב נוזלי, על ידי פיזורו במקומות השהייה שלהם אשר אותם מאתרים על ידי הקשבה למקור קולם: מתחמים מרתפיים, אזורים עיוורים של בתים מצידם החיצוני, סדקים שונים ומקומות מסתור נוספים אחרים.

   על מנת למנוע את התרבותם יש לבצע טיפול באזורים לחים, לא דחוסים, בהם שוהים הצרצרים, ביציהם ובהם מתבצעת בקיעתם (מרתפים) בתחליב נוזלי בריכוז של 0.1%. טיפול נוסף יש לבצע על פי ממצאים.

3.1.10 ביצוע טיפול באזורי משק בית בהתאם להוראות.

 

3.2 הדברה במבנים כנגד קרציות נושאות גרדת וכינים.

3.2.1 להשמדת קרציות נושאות גרדת וכינים יש להשתמש ב0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע.

   את הטיפול יש לבצע במוקדי התפרצות גרדת וכינמת (כולל במשקי בית) כמו כן במבנים, בהם מאבחנים חולי גרדת וכינמת) ואמצעי תחבורה שבהם משתמשים על מנת להעביר חולים אלה ממקום למקום. יש לבצע טיפול בכסאות, רצפה, ידיות של דלתות, ספות ופריטים אחרים איתם היה לחולה מגע. אין לבצע טיפול ישיר על בני אדם!

  את הרצפה מרססים בעזרת מתיז כדוגמת “קוואזר”. משטחים אחרים יש לנגב בעזרת סמרטוט הספוג בתחליב נוזלי.

  את הטיפול יש לבצע ללא נוכחות של אנשים באזור. כעבור לפחות 20 דקות יש לשטוף את המקום בעזרת נתרן פחמתי-סודיום קרבונט או סודה לשתיה (כפית אחת על ליטר מים). את הניקיון ניתן לבצע ביום שלמחרת לפני תחילת קבלת מטופלים.

3.3 השמדת פרוקי רגליים במוסדות רפואה, טיפול ומניעה

3.3.1 השמדת תיקנים

         להשמדת תיקנים יש להשתמש ב0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100 מ”ל למטר רבוע, מפרזים על פני משטחה של פסולת קשה ופסולת מזון, פחי אשפה, מיכלי אשפה, בעת קיץ – את האזורים שסביב למיכלים.

3.3.2 השמדת זבובים

להשמדת זבובים יש להשתמש ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100 מ”ל למטר רבוע, מטפלים במיכלי אשפה, מתקני אשפה וכו’.

   להשמדת ביצי וזחלי זבובים יש להשתמש ב 0.1 (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100 מ”ל למטר רבוע במצבורי פסולת נוזלית או 0.05% (לפי חומר פעיל) בנורמת שימוש של 1-3 ליטר למטר רבוע בטיפול בפסולת קשה בעובי של לא יותר מ-50 ס”מ ובנורמת שימוש של 3-6 ליטר למטר רבוע בעובי של יותר מ-50 ס”מ.

   בעת קיץ יש בהכרח לבצע טיפול באזורים שמסביב ב 0.1% תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100 מ”ל למטר רבוע.

3.3.3 השמדת צרעות. למען התמודדות עם צרעות יש לבצע טיפול בקצוות של מיכלי אשפה עם  0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100-200 מ”ל למטר רבוע. טיפול בעונות שיא של צרעות יש לבצע אחת לשבוע באופן קבוע (לאחר גשם יש לבצע את הטיפול פעם נוספת מאחר וקוטל החרקים נשטף מהמשטח).

3.3.4 השמדת זחלי יתושים.

להשמדת זחלי יתושים יש להשתמש ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50-100 מ”ל למטר רבוע. מבצעים טיפול במאגרי מים זמניים (שלוליות), אשר עשויים להיווצר על ידי מכלי אשפה ובסביבתם.

3.3.5 השמדת פרעושים וקרציות חולדתיות.

להשמדת פרעושים יש להשתמש ב 0.1%, להשמדת קרציות חולדתיות יש להשתמש ב 0.05 (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 -100 מ”ל למטר מרובע. מטפלים בפני שטח של פסולת קשה ופסולת מזון, מיכלי אשפה וביניהם ובקיץ גם שטחים בסביבת המכלים. לא יאוחר מ כעבור 3 ימים יש לבצע פעולות פיזור למניעת יישוב מחדש של קרציות ופרעושים.

3.3.6 השמדת נמלים אדומות ביתיות.

נמלים אדומות בדרך כלל מתיישבות בפסולת של חדרי ניתוח וחדרי לידה, אשר מכילה דם, איברים ורקמות של מטופלים. בפסולת המרוכזת יחדיו יש לטפל על ידי 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר מרובע של משטחה העליון של הפסולת. את הטיפול יש לעשות לאחר שאוספים את הפסולת בשקים. יש לבצע טיפול גם בחלל בו נשמרה הפסולת.

3.3.7 השמדת כינים וקרציות נושאות גרדת.

כאשר מקבלים מטופלים החולים בכינמת גרדת ומחלת הסקביאס, במרכזי רפואה, מניעה, טיפול, בידוד וחדרי בדיקה סניטריים וכאשר אין אפשרות לשמור את בגדיהם עקב בלאי, את הבגדים יש לארוז בשק ניילון דו שכבתי או פוליאתילן ולרסס 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי ורק לאחר מכן יש לזרוק אותם למיכל האשפה.

3.3.8 טיפול בכלי תחבורה.

בכלי תחבורה, בו משתמשים להעברת פסולת רפואית, מומלץ לטפל במקרה של הופעת זחלי זבובים ותיקנים- ב-0.1%, ואילו נמלים, קרציות ופרעושים – ב-0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50-10 מ”ל למטר רבוע.

3.4 הדברה באזורי תחבורת רכבות ותחבורה תת קרקעית

3.4.1 את ההדברה יש לבצע בחללים סגורים, כולל קרונות מסוגים שונים, קרונות שירות וקרונות בעלי ייעוד מיוחד, קרונות הסעדה ואובייקטים נייחים אחרים הנמצאים במתחם באין שהות של אנשים. את הטיפול יש לבצע לפי הוראות 3.1-3.2 ו 3.5.2.1 במסמך זה, תוך התחשבות בסוג האובייקט.

3.4.2 השמדת תיקנים.

בעת איתור של תיקנים בקרונות של רכבות יש לבצע טיפול ב-0.1% (לפי נורמת שימוש) של תחליב נוזלי. את ההדברה מבצעים בקרון אשר מופרד משאר הקרונות, ביעדי הרכבה או בנקודות המפנה של הרכבות. את הטיפול מבצעים בכל תא בקרון, על מנת לשלול התניידות של חרקים מתא אחד לאחר. (הערת מתרגמת: רכבות ברוסיה בנויות מקרונות בעלי תאים נפרדים סגורים, מעין חדרים קטנים לנסיעות ארוכות בהם יש מיטות ושולחן). יש לבצע טיפול באזור הימצאותם של תיקנים: אזורי חימום, ארגזים לשמירת חפצים, חריצים מתחת לכיסאות והמיטות, לוקרים, אדני חלון, יש לטפל כמו כן בקירות בגובה בהם עוברים הצינורות מחלל אחד לשני, חריצים בקירות החיצוניים ובידוד של צנרת חימום, חריצים בארונות ליד עמדת שטיפת הכלים בקרון השירות, באזורי מיקומם של פחי אשפה, קירות וחריצים מאחורי הכיורים. בקרון הסעדה וקרונות אחרים בהם קיימים מקררים, יש לבצע טיפול גם באזורים מאחורי המקררים.

   על פני משטח אובייקט ריהוט (מזנונים, שולחנות, מדפים) יש לרסס את התכשיר על הצד האחורי.

   בקרונות של רכבת תחתית יש לטפל בחריצים במושבים ותחתם, לאורך פאנלים, חריצים של דלתות כניסה והמעבר.

   בתחנות של רכבת תחתית יש לבצע טיפול בחריצים לאורך השדרות, ספסלי נוסעים; חדרי שירות ומנוחה של עובדים ברחבי התחנה, חדרי אוכל, מקלחות, שירותים, מאגרי זבל, תעלות שירות ומדרגות נעות.

3.4.3 השמדת פרעושים, נמלים ופשפשי מיטה.

איתור נוכחות של פרעושים בדרך כלל מתרחשת כאשר מתקבלות תלונות מהנוסעים, אשר הבחינו בהם; טיפול בנוכחות של פרעושים נעשה על בסיס תלונות נוסעים ומפעילי הרכבות ובעזרת דפי דבק. להשמדת פרעושים יש לעיין ב3.1.3 – להשמדת פשפשים יש לעיין ב 3.1.2 בהוראות הרשמיות.

3.4.3.1 להשמדת פרעושים ומניעת מגעם עם בני אדם יש להשתמש ב 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע.

בקרונות יש לבצע טיפול ברצפות, חריצים מאחורי פאנלים, חלקם העליון של קירות בגובה של עד מטר, אשפה הנמצאת על הרצפה אשר נאספת לאחר מכן בשקי פוליאתילן ונשרפת.

בעת הטיפול בתעלות שירות ומדרגות נעות של רכבת תחתית יש להשתמש ב 0.1% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 100 מ”ל למטר רבוע.

3.4.3.2 להשמדת נמלים יש להשתמש ב 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע. יש לבצע טיפול באזורי חדירת נמלים לתוך החללים, מקומות הימצאותם, התאספותם, התניידותם (“שבילי נמלים”) בחללים סגורים (קירות, חריצים לאורך פנלים).

3.4.3.3 להשמדת פשפשי מיטה משתמשים ב0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע. את התחליב הנוזלי יש לפזר באופן אחיד באזורי המצאות החרקים; יש לטפל בחריצים בקירות הקרונות, תאי חפצים, וחריצים בין המדפים לבין הקירות.

   אין לבצע טיפול במצעי ואביזרי מיטה.

3.4.4. השמדת כינים וקרציות נושאות גרדת.

בעת זיהוי המצאות חולים בגרדת או כינמת יש לטפל באזור או בתאי הקרונות על שימוש ב0.05% תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע (ראה ערך 3.2 בהוראות הרשמיות). את אביזרי המיטה הנגועים יש להדביר בהתאם לפי סעיף 3.4.5 אין לבצע הדברה על בני אדם!

3.4.5 בעת זיהוי רמת הזיהום של פרעושים או כינים על ידי נוסעים או אנשי הצוות בעת נסיעה יש להחרים את סט המצעים הנגוע, לארוז אותו בשק נייר או פוליאתילן או בשק אחר שאינו בד אשר בו מטפלים ב 0.05% תחליב נוזלי ושומרים באותו התא בתנאי בידודו מנוסעים או בקרון או תא מבודד אחר עד להגעת הרכבת ליעד.  את השקים בהם ארוזים מצעי וכלי המיטה יש למסור ביעדים המתאימים למחלקה המתאימה לטיפול באובייקטים הנגועים. כלי מיטה (מזרונים, כריות ושמיכות) יש למסור לביצוע חיטוי כללי אותו יש לעשות פעם ברבעון.

3.4.6 השמדת קרציות חולדתיות.

להשמדת קרציות חולדתיות יש להשתמש ב 0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50 מ”ל למטר רבוע, אותו יש לפזר על אזורי חדירתם או התניידותם של מכרסמים – צנרת, פנלים, קירות ורצפה, כמו כן אזורי התאספות אפשרית של קרציות – אזורי חימום של קירות ורצפות, על יד צנרת חימום, תאי אחסון (ראה סעיף 3.1.5).

3.4.7 השמדת יתושים.

מקרים כלליים של טיפול כנגד יתושי אימאגו או זחלי יתושים יש לבצע על פי הנהלים שהוצגו בסעיף 3.5.2 ו-3.5.3 במסמך זה) להשמדת זחלי יתושים במאגרי מים בחללים סגורים הנמצאים בסמוך לתחבורת רכבות ורכבות תחתיות (תעלות מים, תעלות שאיבה, מערכת ניקוז, אזורים עם מים עומדים, אזורי איסוף מים, תעלות ניקוז, מנהרות הרכבת התחתית ומרתפים) יש להשתמש ב0.2% תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50-100 מ”ל למטר רבוע על פני המים. לפני טיפול בפני המים יש לנקותם מאשפה ולהגדיר את השטח המטופל. בחללים תת קרקעיים המחולקים ביניהם, את פני המים מגדירים בכל חלק ובהתאם משתמשים בכמות מתאימה של חומר.

   כנגד יתושי אימאגו יש לבצע טיפול גם במבני שירות (עמדות שירות וכו’)

3.5 מאבק כנגד יתושים ומזיקים אחרים.

3.5.1 ממצאים כללים

3.5.1.1  תכנון וביצוע הטיפול מתנהל על פי מסמכים שיטתיים נורמטיביים (הוראות שיטתיות, כללים ונורמות סניטריות), הפעולות הנעשות בשטחי הפדרציה הרוסית מתבצעות בסדר הנקבע מראש.

בעת בחירת אסטרטגיית מאבק ביתושים יש לקבוע את סוג מוצצי הדם במטרה לקבוע את היחס הכמותי של המינים האקזופיליים.

3.5.1.2 את הפעילות מתחילים בעת הופעה מסיבית של יתושים לאחר תקופת החורף מסוגים Culiseta, Culex, Anopheles. במאבק כנגד יתושים מסוג Aedes t את הטיפול מתחילים בעונת ההופעה המאסיבית שלהם לאחר סוף שלבי ההתפתחות שלהם במאגרי מים. את הטיפול ביתושים מתחילים לבצע במרכז המדינה בחודשים מרץ עד אמצע אפריל ואילו בצפון המדינה בחודשים מאי-יוני. המועדים המדויקים ואזורי העבודה נקבעים על ידי אנטומולוגיים.

3.5.2 מאבק בשלבי התפתחות סופיים של עוברי יתושים.

3.5.2.1 השמדת זחלי יתושים במאגרי מים סגורים.

בעת השמדת זחלי יתושים באזורי הטלה באזורים סגורים (מרתפים מוצפים, תעלות תת קרקעיות, מנהרות רכבת תחתית) יש להשתמש ב0.01% (לפי חומר פעיל) בכמות של 10-30 מ”ל למטר רבוע אחד על פני המים. לפני הטיפול בפני המים יש בהכרח לבצע ניקיון מאשפה ולהגדיר את שטח האזור המטופל.

 באזורים תת קרקעיים המחולקים ביניהם, משטח פני המים נקבע בכל אזור בנפרד ובהתאם משתמשים בכמות החומר המתאימה. במרתפים אשר מוצפים באופן קבוע ומהווים אזור הטלה מאסיבית של יתושים במשך השנה יש לטפל בהתאם לממצאים אנטומולוגיים אשר נקבעים באמצעות בדיקה של מאגרי המים כל 10-15 ימים לאחר ביצוע הטיפול.

3.5.2.2 כאשר מדובר בהשמדת זחלי יתושים באזורי טבע פתוחים שהם לא מאגרי גידול דגים, את הטיפול יש לעשות בתקופת האביב-קיץ בעת הופעת זחלי יתושים, על מנת למנוע או להפחית את היווצרותם. יש להשתמש אך רק בשיטת ריסוס יבשתי בעזרת 0.01-0.05% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50-100 מ”ל על מטר רבוע, בעזרת ציוד לריסוס גס.

   הטיפול כפוף למקומות שהם לא אזורי גידול דגים, מאגרי מים מלאכותיים או טבעיים אשר קיימים באופן קבוע או זמני – ביצות, כרי דשא רטובים, עצים חלולים, שפלות, שיטפונות מי גשם, תעלות ניקוז של כבישים, בורות מים, תעלות מים, מכתשים, נחלי אורז, שטחי גידול וכו’. במטרה להגדיל את אפקטיביות התכשיר במאגרי מים בעלי צמחייה סבוכה יש בהינתן ההזדמנות לגזום אותה. בעת טיפול במאגרי מים בעלי צמחייה סבוכה, אשר מזוהמת ברמה גבוהה על ידי חומרים אורגניים, ניתן להכפיל את כמות החומר בו משתמשים. אין לבצע טיפול בבריכות דגים, מאגרי מי שתייה ומאגרי מים הנמצאים בקירוב למוסדות ילדים בהם עשויים לשחות ילדים. אין לבצע טיפול באזורי שהות של ציפורים.

   את המאבק ביתושי מלריה באזורים מאוכלסים יש לבצע בהתאם להוראה שיטתית מס’ 3.2.3974-00 “יתושי מלריה והמאבק בהם בטריטוריית הפדרציה הרוסית” ( מיום 16.05.2000) על פי ממצאים מגפתיים, על ידי ריסוס סלקטיבי או כללי. במקרים חריגים, בהימצאות מוקדים פעילים של יתושי מלריה יש לבצע טיפול בכל מאגרי המים, גם באזורים מאוכלסים כולל רדיוס של 3 ק”מ. טיפול נוסף מומלץ בעת הופעת יתושי אימאגו במאגרי מים.

3.5.3 מאבק ביתושי אימאגו.

3.5.3.1 במאבק באימאגו אנדופיליים של יתושים יש לרסס את אזורי הנחיתה האפשריים והידועים של החרקים: תקרות וקירות מרתפים, מחסנים, אזורים בהם שומרים חפצים, האנגרים כולל אזורים המאוכלסים על ידי חיות ואת הצומח סביבם. את התחליב פעיל 0.01-0.05% (לפי חומר פעיל) על פי נורמת שימוש של 100 מ”ל למטר רבוע בעזרת ציוד המפזר באופן שווה את החומר על גבי המשטחים, החל מעומק המבנה וכלפי היציאה. הטיפול כולל: קירות ותקרות מבנים מאוכלסים ולא מאוכלסים, נישות, שולחנות, מיטות, מדפים, אזורי האכלת בהמות, מאחורי רהיטים העומדים צמוד לקירות. במיוחד יש לטפל היטב  בפינות העליונות של המבנה והנישות – מקומות התאספות של יתושים. לפני הטיפול יש לנקות את כורי העכביש, המסתירים את המשטחים העליונים בהם יש לטפל. אין לדלג על אף חלל, במיוחד כאלה בהם היתושים מוצאים מזון (חדרי שינה, רפת, לול וכד’). מאבק באוכלוסיית יתושי מלריה אנדופיליים הסמוך לאזורי מים מתבצע בטיפול מקומי (אזורים נבחרים). בהתאם לתנאים המקומיים יש לבצע את הטיפול 2-4 פעמים בשנה.

3.5.3.2 מאבק ביתושי מלריה אנדופיליים בחללים סגורים תלוי בממצאים אפידמיולוגיים, ומתבצע בשיטות ריסוס עקביות וסלקטיביות בטיפול במשטחים פנימיים וחיצוניים של המבנים.

3.5.3.3 בעת טיפול השוטף באזור הנגוע יש להשתמש בחומרי הדברה בכל המבנים המאוכלסים או לא מאוכלסים ללא יוצא מן הכלל, כולל מגורי בעלי חיים ודירי חזירים במשקי בית. טיפול שוטף מאפשר הקטנת כמות היתושים הכולל הקטנת לידות של נקבת היתוש. טיפול שוטף מתבצע ביישובים בהם לאורך השנים הקודמות תועדה מלריה בקרב האוכלוסייה.

3.5.3.4 טיפול מונע מתבצע על מנת להגן על אוכלוסיות גדולות כנגד יתושים המגיעים אליהם מאזורי מחייתם והטלת ביציהם, הנמצאים מחוץ לישוב. בעת הטיפול מתייחסים למבנים הנמצאים בשורות הראשונות בדרכם של היתושים למקום המאוכלס. הטיפול במאגרי מים בתוך הישוב הכרחית.

3.5.3.5 מטרתה של שיטת הטיפול הנבחרת להשמדת יתושים הנמצאים במבנים בהם אותר מקרה של מלריה ובמבנים שכנים (מאוכלסים או לא) בעת עונת המגיפה, נבחרת על פי הצורך להשמיד יתושים אשר הספיקו לשתות דם מאנשים חולים.

3.5.3.6 במקרים חריגים במאבק ביתושים חצי אקזופיליים ואקזופיליים יש לטפל במשטחים החיצוניים. כמו כן מטפלים באזורים מוצלים של הקירות עד 1.5 מטר, במיוחד אם יש בקרבתם צמחייה וכמו כן בצד התחתי של רעפים חיצוניים. בצמחייה הקרובה הנמצאת מעל מאגרי המים שהם לא מאגרי גידול דגים, יש לטפל ב0.01% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50-100 מ”ל למטר רבוע או לגזום לגמרי את הצמחייה. טיפול באובייקטים הנמצאים באוויר הפתוח יש לבצע במזג אוויר נח (ללא צפי של משקעים ב-3 הימים העוקבים).

3.5.3.7 בהימצאות נקבות באזורים טבעיים (מערות,מחילות,סדקים באדמה או בסלעים, צמחייה או עצים חלולים) יש לבצע טיפול בעזרת התכשיר ולטפל היטב במאגרי מים הנמצאים באזורי התפרצויות של מלריה.

3.5.3.8 יישום השמדת יתושי אימאגו מלאריים באמצעות התכשיר אפשרי רק בהצגת הוכחות אנטומולוגיות חותכות לקיום אוכלוסיות אנזופיליות נושאות מלריה במקום.

3.5.4 מאבק במזיקים אחרים.

3.5.4.1 בעת המאבק ביבחושיים יש לטפל בעזרת אותם שלבים בהם מטפלים ביתושי Aedes, כמו כן באזורי מצבור אשפה נוזלית בסביבת חוות של חיות, זחלים של יבחושיים המתרבים על מצע לח (מאגרי מים זמניים כמו שלוליות, ביצות, הנמצאים בסביבת ישובים ושלוליות באזורי חוות) משתמשים באותן שיטות כמו כנגד יתושים וקרציות.

3.5.4.2 בברחשים בעת הופעתם המאסיבית יש לטפל באזורים מוגנים בצורה מיטבית תוך כדי טיפול בצמחייה לאורך אזורי ההתרבות של הברחשים אשר נמצאת במרחק של לפחות 200 מטר מקו החוף. לא מבצעים הדברת זחלים.

3.5.4.3 בעת השמדת יתושים תוך כדי ביצוע טיפול ברדיוס של 1.5 ק”מ באזורים מאוכלסים, מרססים שטחים עליהם קיימים בורות חול במרחק של עד 3 ק”מ מהמקום עליו מגנים. באזורים המאוכלסים בקולוניות של גרביליים, מטפלים בעזרת ריסוס בתקופה אקטיבית של היתושים. את מועדי ביצוע הטיפול קובעים אנטומולוגים.

3.5.5  לאחר ביצוע טיפול של כל אובייקט מסמנים אותו בצורה בולטת על מנת לא לפסוח על מקומות חשובים ולא ליצור כפילויות.

3.5.6 טיפול חוזר יש לבצע על פי ממצאים אנטומולוגיים או מגפתיים.

3.5.7 שימוש במרסס מכני להשמדה מיידית של מזיקים מעופפים.

3.5.7.1 משתמשים בציוד ריסוס בשיטת “ערפל קר” (של חברות כגון שטיל, טורבופוגר וכו’) או בציוד תרמו מכני בעוצמות שונות. גודל אפקטיבי ביותר של ענן ערפל של חלקיקי תרסיס – 1-20 מיקרום. טיפול בעזרת ציוד ריסוס מחייב בתו תקן של משרד הבריאות הרוסי התואם להוראות מחלקת סניטריה ומגפות ובהתאם להוראות שימוש וטיפול. לשם הכנת הציוד המכני לעבודה יש להצטייד בהוראות לגבי שימוש נכון. לפני תחילת העבודה יש לבצע בדיקה לציוד, בעזרת נוזל ללא החומר הפעיל, ולכייל אותו למצב המתאים של פיזור החומר.

3.5.7.2 שימוש בחומר (ריכוז) לא יעלה על 0.4 ליטר לדונם. להשמדה יעילה של יתושי אימאגו ומזיקים אחרים יש לחשב את כמות החומר לפי 0.2-0.3 ליטר לדונם.

3.5.7.3 המרחק אליו מגיע ענן הריסוס נקבע על פי תנאי מזג אוויר (היפוך מזג אוויר, מהירות הרוח, מערבולות וכו’), פיזור החלקיקים מתבצע בהתאם לשטח בו מבצעים את הטיפול (סוג הצמחייה, גובה העצים וכו’)

3.5.7.4 חשוב לציין מספר דרישות כלליות.

לפני ההכנה לעבודה עם ציוד ריסוס מכני יש להבחין:

א. תקופה אופטימלית מבחינת מזג אוויר לביצוע הטיפול.

ב. רוחבו (עומקו) של האזור המטופל.

ג. יעילות תפוקת הציוד המכאני.

3.5.7.5 לפני תחילת העבודה, מנהל העבודה יחד עם מפעיל הציוד עוברים על פני כל השטח. מאתרים מקומות בהם ניתן לבצע עצירות, פניות וכו’. תשומת לב מיוחדת יש לתת למקומות המסוכנים מבחינת בטיחות אש – התאספות חציר, חיטה, דשא יבש, שדות יבשים וכו’. ציר התנועה של הציוד העובד על פי אפשרות תוחמים במרחק של כ-מטר מאזורי סיכון דליקות אלה.

3.5.7.6 שיטת הטיפול באזור.

את הטיפול מבצעים באופן נקודתי (ציוד עומד במקום) וליניארי (ציוד בתנועה). מהירות התנועה של הציוד צריכה להישמר עד 3-8 ק”מ לשעה.

את הטיפול מתכננים באופן כזה שהרוח ביחס לציוד תהיה צדדית או נגדית בעלת מהירות של לא יותר מ- 5 מטר לשנייה. בעת שימוש במספר מכונות ריסוס יש למקמן במקומות שונים כך שלא יפריעו לפעילות אחת של השניה.

   עקרון העבודה באזור מסתכם בכך שהמרחק בין שני קווי עבודה מקבילים יהיה שווה מבחינת ההתזה. לבסוף, סוג הציוד בו משתמשים יכול להשתנות בהתאם לשטח בו עובדים ויכולת הפיזור שלו משתנה בין 100-2000 מטר.

את ריכוז החומר הפעיל בתערובת וצריכתו על פי ליטר לדקה ומהירות התקדמותו של הציוד קובעים על פי גודל היקף הפיזור על פני השטח. למשל ברוחב של 2 ק”מ במהירות ציוד של 6 ק”מ לשעה וצריכה של 5 ליטר לדקה, 50% מכמות החומר תכסה 300 דונם ב-15 דקות. בצריכה של 0.125 ליטר על דונם.

   3.5.7.7 המלצות לטיפול באובייקטים נפרדים.

טיפול בשטח של 60 מטר סביב האובייקט בעזרת “גארד-20 אם” היוצר ריסוס גס (קוטר טיפות 50-100 מיקרונים) 0.01% (לפי חומר פעיל) של תחליב נוזלי בנורמת שימוש של 50-100 מ”ל למטר רבוע. את הטיפול מבצעים בשטח של 1-5 ק”מ בתלות לאופי השטח סביב האובייקט, למטרת הקטנת כמויות מזיקי אימאגו יש לבצע בפיזור דק (קוטר טיפות 10-20 מיקרון) בהתאם לסעיף 2.5 במסמך זה.

3.5.8 בחינת היעילות של הטיפולים אשר בוצעו כנגד יתושים ומזיקים אחרים.

ספירת נוכחות של יתושים מודדים על פי שיטות סטנדרטיות.

עדויות לטיפולים כנגד מזיקים מהווים:

א.  בחלקיה הדרומיים של רוסיה – איתור של 5 יתושים תוך 10 דקות על רגליו או כתפיו של אדם;

ב. במרכז וצפון רוסיה – איתור של 15 יתושים ב20 דקות בדגש על כתפי אדם עומד.

את האפקט מחשיבים כחיובי כאשר ממצא האפקטיביות מראה על אפקטיביות של מעל 90% לסוגים אנדרופילים ו70% בסוגים אקזופילים אשר לא מהווים מעבירי מחלות בשטח זה.

בהתאם להוראת משרד הבריאות של רוסיה מס’ 254 מתאריך 3.09.89 בעניין “פיתוח עבודות הדברה במדינה” קריטריונים ליעילות החיטוי מהווה מוות של 100% של יתושי המלריה.

במקרה של יעילות לא מספקת של ההדברה לפני הריסוס הנוסף מבררים את הסיבה: יתכן שנשארו אזורים לא מטופלים בהם יש שהיית חרקים, חרקים השוהים במאגרי מים חיצוניים בקרבת מקום וכו’.

3.6 טיפול בזחלי יתושים ימשושיים

3.6.1 השמדת זחלי יתושים ימשושיים במאגרי מים סגורים.

בעת השמדת זחלים באזורי הטלתם במאגרי מים סגורים (מרתפים מוצפים, מבנים תת קרקעיים, מנהרות של רכבת תחתית וכו’)  משתמשים ב 0.1% (לפי חומר פעיל) בנורמת שימוש של 30 מ”ל למטר רבוע על פני המים. לפני ביצוע הטיפול יש לנקות ביסודיות את פני המים להגדיר את השטח המטופל. בחללים תת קרקעיים המחולקים ביניהם, את שטח פני המים מגדירים בכל חלל נפרד ובהתאם משתמשים בכמות החומר הנדרשת.

3.6.2 השמדת זחלי יתושים ימשושיים באזורי טבע.

לשם מניעת או הקטנת כמות הימשושיים בשטחי טבע באזורי מים אשר לא מגדלים בהם דגים, מבצעים טיפול בתקופת אביב-קיץ או בסתיו לקראת החורף. משתמשים רק בשיטה קרקעית של טיפול, בשימוש של 0.1% לפי נורמת שימוש של 50-100 מ”ל למטר רבוע, על ידי ציוד לריסוס גס.

  את הטיפול יש לבצע במאגרי מים מלאכותיים וטבעיים הנמצאים באופן קבוע או זמני – ביצות, בורות מים וכו’ אשר לא מגדלים בהם דגים. אין לבצע טיפול באגמים בהם מגדלים דגים, כמו כן מאגרי מי שתיה ומאגרי מים הנמצאים בקירוב למוסדות ילדים אשר עשויים לשחות בהם. אין לבצע טיפול באזור המחייה של ציפורים.

3.7 מאבק בקרציות Ixodes הנמצאים באזורים טבעיים.

3.7.1 השמדת קרציות נעשית בשטחים בסיכון גבוה להידבקות במחלת הליים או דלקת קרום המח, אזורי שטח טבעיים ואזורי משק בית (אזורים בהם עוברת צנרת גז, נפט וכו’), אזורי נופש ( בתי מלון, בתי הארחה, קייטנות וכו’)

3.7.2 מטפלים בשטחים למטרת הגנה על האוכלוסיה הקיימת בהם (עובדי יערות, עובדי קדיחות, תיירים, נופשים, ילדים במחנות קיץ וכו’)  מפני יתושי Ixodes (בחלקה האירופאי של הפדרציה הרוסית מדובר בקרציות היער), I. ricinus L. וכמו כן קרציית I. persulcatusP. Sch.

בחלקה האסיאתי של המדינה – הסוג העיקרי הוא I. persulcatus.) Dermacentor, Haemaphysalis ו- Rhipicephalus והם מהווים נשאים של מחלות מסוכנות.

3.7.3 בשטחים אשר בהם יש מבקרים באופן תכוף (שבילים, גני שעשועים של ילדים וכו’) יש לבצע פינוי של צמחייה בה עשויים להימצא פרעושים. יש לבצע טיפול בשאר הצמחייה הנגישה לקרציות.

3.7.4 בהימצאותו של השטח המטופל באזור יער סבוך, אשר מאפשר התרבות של קרציות, מומלץ להקים מחסום שרוחבו לא פחות מ 50-100 מטר.

3.7.5 את הטיפול מבצעים 3-5 ימים לפני הגעת מבקרים למקום.

3.7.6 יש לבצע טיפול בתנאי מזג אוויר נוחים, ללא משקעים בשלושת הימים העוקבים.

3.7.7 נורמת שימוש של תחליב פעיל תלויה בסוג הציוד בו משתמשים וצפיפות הצמחייה. בדרך כלל משתמשים ב 100 ליטר תחליב פעיל לדונם, אך בהימצאות צמחייה סמוכה כמות גדולה יותר של החומר.

3.7.8 נורמת שימוש בחומר תלויה בסוג וכמות הקרציות וכמו כן רמת הצפיפות של הצמחייה. להשמדת קרציות מסוג Ixodes: בהימצאות כמות נמוכה של קרציות  (עד 10 ק”מ בתקופת שיא הפעילות של היתושים) באזורים בעלי צמחייה דלה שימוש בכמות של 0.25 ליטר לדונם; בהימצאות בינונית של יתושים וצמחייה סבוכה – 0.75 ליטר לדונם, בהימצאות דלילה – 0.5 ליטר לדונם. להשמדת קרציות מסוג Dermacentor, Haemaphysalis ו- Rhipicephalus יש להשתמש ב 1.2 ליטר לדונם.

3.7.9 תוקף ההשפעה של החומר על הקרציות על גבי מצע נשמר כ1-1.5 חודשים. במידה והיו גשמים בכמות גדולה תיתכן ירידה בהשפעת האפקטיביות של החומר. במקרה הצורך, ניתן לבצע טיפול נוסף.

3.7.10 שימוש במקומות מאוכלסים יש לבצע על פי ההוראות.

3.8 טיפול בשכבתם העליונה של הבגדים.

3.8.1 בתחליב הנוזלי הפעיל משתמשים על מנת לטפל בשכבתם העליונה של בגדי אדם הנמצאים באזורים מסוכנים ביחס לקרציות Ixodes ופרעושים – נשאי מחלות מסוכנות. התכשיר אפקטיבי ביחס לכל סוגי הפרעושים וביחס לקרציות Ixodes. לפני הכל, מדובר בפרעושי טייגה (הנמצאים באזורים מיוערים באסיה)

I. persulcatus P. Sch וקרציות היער I. ricinus L., אשר פרוסים על כל האזור המיוער באזור האירופאי אסייאתי ומהווהים נשאים עיקריים של מחלות מסוכנות בטריטוריית הפדרציה הרוסית. אפקטיביות החומר ביחס לקרציות Ixodes מסוגים אחרים (כגון זן Hyalomma ) לא מספקת.

3.8.2 בבגדים מטפלים על ידי ריסוס. את הטיפול מבצעים בחללים לא מאוכלסים, מאובזרים במדפי אוורור או בחללים פתוחים. את החומר מפזרים באופן שווה על הבגדים הפרוסים ממרחק של 20-50 ס”מ (תלוי בציוד).

תחילה מרססים מצד אחד, לאחר מכן הופכים את הבגדים ומרססים את הצד השני. במיוחד יש לשים לב לטיפול במכנסיים, מפני שרב ההיצמדות של הקרציות מתרחשת בגובה 0.2-1.0 מטר.

3.8.3 ריכוז של תחליב נוזלי פעיל כולל 0.125% לפי חומר פעיל (0.50% לפי החומר). נורמת שימוש היא 40 מ”ל למטר רבוע של בד (מעיל או חולצה ומכנסיים – 160-200 מ”ל, תלוי במידה).

   לאחר הטיפול בבגדים יש לייבש את הבגדים באופן פרוס בחוץ או בחלל מאוורר היטב למשך שעתיים.

3.8.4 תוקף השפעת קטילת החרקים על גבי הבגדים המטופלים היא עד 14 יום. להגדלת משך הזמן יש לשמור את הבגדים בשק פוליאתילן סגור. הירטבות הבגדים מורידה משמעותית את ההשפעה ואילו כביסה מבטלת את האפקט לגמרי. במקרה של היחלשות האפקטיביות יש לבצע טיפול נוסף.

3.8.5 במקרה והפרעושים נכנסו למבנה, טיפול בבגדים יהיה יעיל רק לזמן ביצוע הטיפול.

3.8.6 באזורים הנמצאים במוקדים טבעיים של פיזור מחלות, יש לבצע חקירה סניטרית לימודית לגבי כללי התנהגות בשטח, המסוכנים ביחד לקרציות Ixodes ופרעושים.

את הידיעות הכלליות לגבי כללי התנהגות בשטחים, המסוכנים ביחס לקרציות Ixodes יש ליישם על פי סעיף 3.7-3.8!

באזורים המותנים (מיושבים ומקצועיים), בהם יש התפרצות מחלות בעונות האביב קיץ, יש לבצע חקירה סניטרית לימודית לגבי כללי התנהגות: בהימצא באזור מסוכן יש להתלבש בצורה כזו שמונעת את כניסת הקרציות אל תוך הבגדים ועל מנת שיהיה קל לאתרם על הגוף. המכנסיים צריכים להיות בתוך הנעליים, גרביים עם גומיה חזקה. חלקם העליון של הבגדים (מעיל, חולצה) צריכים להיות בתוך המכנסיים, וקצוות השרוולים צריכים להיות צמודים ליד. אסור שעל קצוות החולצה והמכנס יהיו כפתורים אלא סוגרים מסוג “ריצ’ראץ'” תחתיההם אין אפשרות כניסת קרציות ופרעושים. על הראש עדיף לחבוש כובע (קפוצ’ון) אשר תפור היטב לחולצה או למעיל ובמקרים חריגים גם השיער צריך להיות תחת הכובע. עדיף שהבגדים יהיו בצבע אחיד, כך שניתן יהיה לזהות קרציות באופן בולט. יש לזכור שקרציות נתפסות לבגדים מתוך צמחיה (על עצים לא ניתן למצוא קרציות) והם תמיד מטפסים כלפי מעלה, בניגוד לגאוטקסיס.

יש לבצע באופן קבוע בדיקה לגבי היתפסות קרציות על גופף שלך או של הסובבים אותך. באזורים מסוכנים אין לשכב או לשבת על הדשא, כך שפרעושים וקרציות עשויים להיתפס לגוף במגע בחלקים לא מרוססים. בהתרחשות סיטואציה כזו, יש לבצע בדיקה באופן היקפי ויסודי. לבחירת מקום לינה ביער יש להעדיף מקומות יבשים בעלי אדמה חולית או אזורים ללא צמחייה כלל. לפני הלינה יש לבחון היטב את הבגדים, גוף ושיער.

לאחר החזרה מן היער יש לבצע בדיקה היקפית של הגוף והבגדים. אין להכניס למבנה ענפים, צמחים ובגדים עליהם עשויים להיות פרעושים וקרציות.

3.9 מאבק בעכבישים מסוג אלמנה שחורה.

3.9.1 הטיפול כפוף ל:מקומות שהייה מועדפים של אלמנה שחורה – קרקע בתולה, שממות, חוף ים, מצוקים; מצבורי אבנים, בורות עכברים, חריצים בקירות, מצבור עצי הסקה, מבנים בחצר בבתים פרטיים, פינות חשוכות בחניות מקורות ומחסנים, אורוות, ערימות יבשות של אשפה ישנה וכו’).

3.9.2 את הטיפול מתחילים לפני הגירת הנקבות בתחילת יוני.

3.9.3 יש להשתמש ב0.25% תחליב נוזלי, לפי נורמת שימוש של 100 ליטר לדונם. את הטיפול מבצעים בעזרת ציוד מתאים המאפשר פיזור טיפות של קוטל חרקים שקוטרם החציוני הוא 20-40 מיקרומטר.

4. אמצעי זהירות

4.1 דרישות כלליות

את העבודה צריך לבצע בגיל 18 לפחות, לא נשים הרות ומניקות וכמו כן לא אנשים שאסור להם לבוא מגע עם חומרי הדברה (על פי חוק של משרד הבריאות של הפדרציה הרוסית בעניין רשימת גורמים מסוכנים ו/או מזיקים בביצוע עבודות המחייבות בדיקה רפואית תקופתית מס’ 302 מתאריך 12.4.2011).

העובדים עם חומר זה מחויבים להקפיד על כללי היגיינה אישית. איסורים במקום העבודה כוללים לאכול לשתות או לעשן במהלך העבודה. לאנשים העובדים עם החומר יש לספק אמצעי הגנה אישיים. סט אמצי ההגנה האישיים כולל בתוכו:

א. בגדי עבודה  – סרבל מחומר נוגד מים, בגד עליון עם כובע העשוי מפלוליוניל כלוריד, סינר ומגפיים העשויים מגומי; כפפות גומי (חל איסור בשימוש בכפפות רפואיות).

ב.משקפיים הרמטיות כדוגמת “מונובלוק”

ג. מינשמים להגנת איברי נשימה ומסיכות הגנה כנגד גז. המסכות צריכות להיות צמודות לפנים אך לא ללחוץ עליהם. במידה ונכנס ריח של גז לתוך המסיכה זהו סימן שיש להחליף את פילטר האוויר במידי.

   לאחר סיום העבודה את חלקי הגומי של המסכה יש לשטוף היטב בעזרת פד עם כוהל, לאחר מכן לשטוף במים נקיים ולייבש. לאחר סיום העבודה כמו כן שוטפים ידיים, פנים ושאר המקומות הפתוחים בהם עשויים היו לפגוע רסיסים של חומר. לאחר מכן יש לבצע מקלחת. את בגדי העבודה יש לאוורר, לכבס לפי מידת הצורך אך לא יותר מפעם אחת בשבוע, את הכביסה יש לעשות במי סודה חמים (50 גר’ סודה לדלי מים).

את אביזרי ההגנה האישיים שומרים בתאי אחסון באזור לא מאוכלס.

4.2 הוראות לעבודה בחללים סגורים

באזור ביצוע העבודה חל איסור מוחלט על נוכחות של אנשים חיצוניים, חיות בית, ציפורים, דגים (אקווריום יש לאטום היטב ולכבות את האוורור). בזמן ההדברה יש להוציא מן המקום כל דבר אכיל, כמו כן את כלי האכילה. את ההדברה יש לבצע כאשר החלונות פתוחים. לאחר סיום העבודה יש לאוורר את החלל במשך לפחות 30 דקות. באובייקטים של תחבורת רכבות יש להוציא את כלי האוכל ופריטי האוכל מן המבנה (עמדות שירות, קרונות הסעדה, מזנונים). את ההדברה יש לבצע בקרון מופרד מהשאר באזור הרכבת הרכבות או נקודות המפנה של הרכבות. את הטיפול באזורי שירות יש לבצע בשעות הבוקר.

 בטיפול באזורי תעשייה יש לבצע נקיון, למגן היטב את כל האובייקטים והתוצרים העשויים לספוג את החומר. טיפול במוסדות ילדים, בחנויות, במוסדות רפואיים, חדרי אוכל, מפעלי תעשיית מזון וכו’ יש לבצע בימי טיפול מיוחדים או בימים בהם המקום לא פעיל. במקומות כמו מגורים, מקומות נותני שירות ומעונות יש לבצע את הטיפול בשעות הבוקר.

   אין להשתמש בחללים שעברו טיפול לפני שבוצע ניקיון יסודי אשר נעשה לא לפני 8-12 שעות אחרי הריסוס. את החומר מסירים מהמקומות העלולים לבוא במגע עם מזון או עם אנשים (משטחי עבודה של חדרי אוכל, ארונות, מדפים, אדן החלון וכו’), לאחר מכן יש לשטוף את המשטחים העליונים הללו בעזרת סודה וסבון. במקומות בהם אין סכנת חשיפה לחומר (מאחורי פאנלים, צנרת, משקופים וכו’), מבצעים נקיון רק לאחר מות כל החרקים או בסוף משך השפעתו. בביצוע הניקיון יש ללבוש בגדי מגן אישיים (סעיף 4.1) ולפתוח חלונות.

 אמצעי זהירות בשימוש על ידי האוכלוסייה ביום יום מפורטים בהוראות הנספח.

4.3 טיפול באזורי טבע

משך יום עבודה הכולל שימוש בחומר נמשך בין 4-6 שעות כאשר ישנה הפסקה של 10-15 דקות, כל 45 דקות עבודה, במקומות מיוחדים שנקבעו מראש למנוחה, אשר רחוקים לפחות ב-200 מטר ממקום העבודה והן ממקומות הכנת החומר. לפני היציאה להפסקה יש בהכרח להוריד את הגדי העבודה ולשטוף את הידיים והפנים בסבון.

   טיפול כנגד יתושים מתבצע במאגרי מים שאינם בתי גידול דגים, במאגרי מים סגורים או פתוחים, זמניים או קבועים, צמחייה בסמוך למאגרי מים ושטחים פתוחים. אין לטפל במקורות מים במאגרי מים לגידול דגים. חל איסור שימוש בחומר באזורים סניטריים הנמצאים באזור גידול דגים במרחק של 500 מטר מגבול התחלת הבריכה, ולא פחות מ2 ק”מ מחופים קיימים. איסוף פטריות ופירות יער באזור שעבר טיפול מותר רק לאחר כ-40 יום מרגע הטיפול. יציאת אנשים לשטחים המעובדים לא לפני 3-7 ימים מרגע הטיפול.

   יש לשמור על ביטחון המים באזור הנהרות, נחלים, אגמים, מאגרי מים, אזורי רצועות 1 ו-2 של שמירה סניטרית השומרת על ביטחונם של מתקנים לצריכת מים ואוויר.

   לא מומלץ לבצע טיפול בחביות מים לעת שריפה וחפצים בעלי קיבולת דומה מפני שבמים עשויים להשתמש להשקיה. ביצוע טיפול באזורי מקורות מים הצמודים למוסדות ילדים ורפואיים ועשויים לשמש לשחייה.

  את הטיפול יש לבצע לפי הוראות המפורסמות באמצעי התקשורת או נשלחות בדואר במשקים ספציפיים. על גבול השטח המטופל יש להציב שלטי זהירות, את השלטים מורידים לאחר סיום תוקף פעילות החומר שנקבעה. התכנית צריכה לכלול את המידע הבא: צורך העבודה, אמצעי זהירות המומלצים להגנה על אנשים והטבע. רעיית צאן, ליקוט פירות יער ופטריות בשטח המעובד ניתן לבצע לאחר כ-40 יום מביצוע הטיפול.

   שימוש בחומר דורש “הקפדה על כללי מניעת הרעלה של דבורים על ידי חומרי הדברה”. אמצעים ארגוניים כוללים את ידוע האוכלוסייה בזמן הנכון (לא פחות מ2 ימים לפני המועד) לגבי עיתוי ומיקום הריסוס ואת מגבלות הזמן לביצוע העבודה בשעות הבוקר והערב. את הטיפול יש לעשות באמצעות ריסוס של האדמה במהירות רוח של 1-2 מטר לשניה. כאמצעי הגנה על כוורות של דבורים מהשפעת חומר יש בהכרח להוביל אותם למקור איסוף צוף אחר במרחק של לפחות 5 ק”מ (מרחק גבולי מינימלי) את האזורים המטופלים יש לבודד במשך 10 יום מיום הטיפול. הגבלת מעוף דבורים במשך 96-120 שעות.

הכנת התחליב ומילויו במיכלים מתבצע במקומות המיועדים לכך.

יעד המילוי צריך להימצא במרחק של לפחות 200 מטר ממקומות מרעה צאן ומאגרי מים. במקרה של זיהום האדמה יש לבצע בה חיטוי. במקום בו מבצעים טיפול עם החומר מספקים לעובדים מקור מים נקיים, סבונים, מגבות וערכת עזרה ראשונה.

   אופן פעולה בשימוש ביתי יש לבצע כמפורט בהוראות.

5. עזרה ראשונה במקרה של הרעלה

במקרה וחלה אי שמירה על כללי הבטיחות או במקרה של תאונות יתכן מצב של הרעלה. תסמיני הרעלה: טעם לוואי לא נעים בפה, חולשה, הקאות, כאב ראש, בחילות (מתחזקות בזמן עישון או אכילה), כאבים באזור חלל הבטן, גירוי באיברי הנשימה, ריור לבן.

   למתן עזרה ראשונה יש להשתמש בערכת העזרה הראשונה הארוזה. לאחר מתן עזרה ראשונה יש לפנות לרופא באופן מידי. במקרה של הרעלה דרך קני הנשימה יש להוציא את הנפגע לאוויר צח, להוריד ממנו את בגדי העבודה, לתת לו לשטוף את חלל הפה עם תערובת 2% של סודה לשתייה ולשתות 1-2 כוסות מים עם טבליות פחם פעיל (10 טבליות לכוס מים).

במקרה של תאונת בליעה של החומר יש לשתות 1-2 כוסות מים עם פחם פעיל (10-20 טבליות).

במקרה של מגע עם העיניים יש לשטוף בזרם מים או תערובת 2% של סודה לשתיה במשך מספר דקות. בעת הופעת גירוי ודמעות בעיניים יש לטפטף תערובת  סולפצטאמיד 30%. בעת מגע עם העור יש להוריד את החומר בטפיחות בעזרת פד, אין לשפשף; לאחר מכן יש לשטוף את האזור במים עם סבון.

6.שינוע ואחסון

6.1 החומר המרוכז דליק במיוחד. יש לשמור את החומר במיכלים המיועדים לכך ואטומים היטב, הרחק מאש, אביזרי חימום ובנפרד ממוצרי מזון ותרופות. על המיכל צריכה להיות מדבקה עם שם החומר, תאריך ייצור ותאריך תפוגה. את התחליב הפעיל אין לשמור ויש להשתמש בו עד 8 שעות מרגע ההכנה.

6.2 טמפרטורת האחסון צריכה להיות בין 10-30 מעלות צלזיוס. ניתן לשנע את החומר בטמפרטורה של בין

-35-35 מעלות צלזיוס.

6.3  את השינוע ניתן לבצע בכל סוגי הרכבים המאושרים לשינוע חומרים בעלי מרכיבים אלה. למקום עבודה באזורי טבע את החומרים משנעים בנוכחות מפקח ובשימוש בכלי תחבורה המותאם לכך.

7. נטרול והסרה

7.1 את המיכל בו נשמר החומר אשר לא הושמש ושאריות חומר יש לנטרל בעזרת אבקת סיד או קלציום כלוריד (1 ק”ג סיד לדלי מים) או בתערובת 5% סודה קאוסטית או סודיום כלוריד (300-500 ג”ר לדלי מים). את המיכל ממלאים באחד מחומרים מנטרלים אלה ומשאירים למשך 6-12 שעות ולאחר מכן שוטפים היטב במים. שאריות חומר יש להציף באחד מהחומרים שצוינו מעלה, לערבב היטב ולהשאיר ל-12 שעות. את המיכלים ממחזרים. אין להשתמש במיכלים לאחסון מזון!

8. שיטות כימיות ופיזיקליות ושיטות אנליטיות לבקרת איכות.

התיעוד הנורמטיבי של אופי החומר  נעשה על ידי הממצאים הבאים: מראה חיצוני, משקל מנות ציפרמטרין, אינדיקטור לריכוז של יוני מימן (PH) בתחליב פעיל של 0.5%.

ממצאים מבוקרים:

מראה חיצוני – נוזל שקוף בצבע צהבהב בהיר עד צהוב.

ריכוז יוני מימן – 5.0-7.5

משקל מנת ציפרמטרין – (25.0+-2%),

יציבות של אחוז תחליב נוזלי לאחר שעמד במשך 1-4 שעות. כך מתאפשרת הפרשה של שמנים לא יותר מ1.0 ס”מ בחזקה שלישית.

עמידות בקירור – עד 5- מעלות צלזיוס במשך שעתיים – לא צריך להתרחש ריבוד החומר ופליטת חלקיקים קשיחים.

8.1 הגדרת מראה חיצוני

מראה חיצוני של החומר מגדירים על צפייה ויזואלית במדגם בינוני, הנמצא בכלי סגור ושקוף המותאם לחדירת אור על רקע לבן.

8.2 את ריכוז יוני המימן מגדירים בהתאם לתקן הממשלתי.

8.3 מדידת משקל מנת ציפרמטרין

8.3.1 שיטת המדידה של ציפרמטרין מבוססת על שיטות כרומוטוגרפית של גז נוזלי בשימוש ב Flame ionization detector  ובחינה כמותית של חומרים פעילים לפי שיטת הכיול המוחלט.

8.3.2 ציוד ראקטיבים וחומרים

למען ביצוע מדידה משתמשים באמצעי המדידה הבאים:

-כרומוטוגרף אנליטי של גז בעזרת Flame ionization detector.

– עמודה כרומוטוגרפית באורך של 100 ס”מ בעלת קוטר פנימי של 0.3 ס”מ המלאה בכרומוטונום 5% SE-30;

ציפרמטרין –  בהתאם לסטנדרט של ביטחון לאומי 7736-99 או לפי מאסת החומר הפעיל 96.3% – דוגמית להשוואה.

-פחמן טטרכלוריד.

8.3.3 הכנת תערובת סטנדרטית

להכנת תעבורת סטנדרטית במשקל ציפמטרין הקרוב ל 0.1 מ”ג (בהנחה של 100% חומר פעיל), הנשקל על משקל אנליטי בדיוק של עד 0.0002 גרם, ממיסים ב-15 ס”מ בחזקת 3 בפחמן טטכלוריד, את התערובת מעבירים למיכל מדידה בעל יכולת תכולה של 25 ס”מ בשלישית ומביאים את הכמות עד לקו המסומן. ריכוז הציפרמטרין בתערובת המקורית הסטנדרטית – 4.0 מ”ג/ס”מ בשלישית. דילול מתאים מתקבל על ידי פתרונות כיול סטנדרטיים עם ריכוז צפרמטרין של 2.0 ו-1.0 מיליגרם חלקי ס”מ בשלישית. התערובת הסטנדרטית המתקבלת עוברת כרומוטוגרפיה לא פחות מ-3 פעמים. בונים תרשים כיול הקובע את הגובה ואת אזור השיא הכרומוטוגרפי.

8.3.4 הכנת התערובת הנבחנת.

מכינים תעבורת בחינה לשקילה של חומר במשקל של 0.2 גרם הנשקל בעזרת משקל אנליטי עם דיוק של 0.0002 גרם, מעבירים לכלי מדידה שיכולת תכולתו היא 25 ס”מ בשלישית. מוסיפים פחמן טטרכלורידי עד הקו המסומן ומערבבים היטב. במנה הכללית המתקבלת יש לבצע כרומוטוגרפיה במקביל עם תעבורת סטנדרטית לא פחות מ 3 פעמים.

את בחינת הציפרמטרין מבצעים ב-3 דגימות שונות של חומר. הכרומוטוגרפיה מחושבת על פי נתוני שיא בביצוע הכרומוטוגרפיה.

8.3.5 תנאי כרומוטוגרפיה:

טמפרטורת תרמוסטט של העמודה, במעלות צלזיוס        250

טמפרטורת אידוי, במעלות צלזיוס                                270

חיישן, במעלות צלזיוס                                               260

סקאלת רגישות של אלקטרומטר, באמפר                      5X10 בחזקת מינוס 10

כמות הדגימה, עפ”י mm בשלישית                              1.0

זמן שמירת הציפרמטרין                                             4 דקות ו25 שניות.

8.3.6 עיבוד התוצאות

את מנת הציפרמטרין (X), % מחשבים על פי הנוסחה:  

X=

כאשר,

 Cx – ריכוז ציפרמטרין הנמצאה בעת כיול, מיליגרם חלקי ס”מ בשלישית

מאסת משקל של החומר, בגרמים – Mx

 היקף התערובת הנבחנת, ס”מ בחזקת 3 –   Vx  

לתוצאות המתקבלות נותנים משמעות ממוצעת חישובית בעלת הגדרת מקבילות, ההפרש המוחלט ביניהן אינו צריך לחרוג מההפרש המותר של צפרמטרין השווה ל 0.6%.

גבולות השגיאה המותרת הם +-5%.

8.4 אבחנת יציבות של תחליב נוזלי מבצעים על פי הסטנדרט הממשלתי 16291.

8.5 אבחנת עמידות לקור בודקים על פי הסטנדרט הממשלתי 51247.

9.שיטה כימו-אנליטית לבקרת ציפרמטרין בגבולות יער ובצמחיה.

 9.1 איסוף דגימות. 

בוחרים 3 דגימות של דשא ואדמה בעלי שטח של 20X20 ס”מ (400 ס”מ בריבוע) במקביל בוחרים דגימות בקרה תואמות של דשא ואדמה גם מאזורים בהם לא בוצע טיפול.

   את הדגימות מאחסנים בשקי פוליאתילן ושומרים במקררים עד לביצוע הניתוח.

9.2 הכנת הדגימות.

את שלושת דגימות הדשא בהם ביצעו בדיקות מקצצים בעזרת מספריים, מבודדים, שוקלים ומחלקים ל2 דגימות שוות (על פי משקל)

את הדגימות האדמה בהם ביצעו בדיקות מקצצים בעזרת מספריים, מבודדים, שוקלים ומחלקים ל3 דגימות שוות (על פי משקל).

את הדגימות מאזורי הבקרה מעבדים באותה הצורה כמו את הבדיקות מהאזורים המטופלים.

3.9 ביצוע אנליזה.

9.3.1 הכנת תערובות מבוקרת וניסיונית.

שוקלים את הדשא מופקים בכמות כפולה של ממס שאינו קוטבי ביחס למשקל הדשא במהלך 12 שעות בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, ומבצעים שפייה, את הדשא שוטפים בעזרת ממס, את החומרים שנשטפו מאחדים עם התמצית הראשונה ומביאים את הנפח לכמות מקור; כך מתקבלת תערובת ניסיונית.

את האדמה שוטפים בעזרת ממס, את החומרים שנשטפו מאחדים עם התמצית הראשונה ומביאים את הנפח לכמות מקור; כך מתקבלת תערובת ניסיונית.

טמפרטורת העמודה — 260° С;

טמפרטות אידוי — 270° С;

טמפרטורת חיישן — 260° С;

היקף גודל הדגימה הסטנדרטית של החומר — 1,0 מיקרוליטר;

היקף גודל הדגימה הנבדקת של החומר  — 2,0 מיקרוליטר;

רגישות סקאלת האלקטרומטר — 10×10-11 а;

זמן שימור ציפרמטרין —3 דקות ו-5 שניות;

ריכוז ציפרמטרין בתעבורת סטנדרטית — 0,01 מ”ג/см3

9.3.3 עיבוד תוצאות הניתוח.

9.3.3.1 בתערובת המנותחת (ניסיונית ומבוקרת) מבצעים כרומוטוגרפיה במקביל לסטנדרטים, על הכרומוטוגרף מודדים את גובה נקודות השיא.

את התוצאות המחושבות של גובה השיא של הציפרמטרין (Нх, mm) מחשבים לפי הנוסחה:

Hx=Hon-Hk

כאשר,

  גובה שיא כרומוטוגרפי בעת שימור של ציפרמטרין בתעבורת ניסיונית, במילימטרים – Hon

 גובה שיא כרומוטוגרפי  של ציפרמטרין בתעבורת ניסיונית, במילימטרים – Hk

9.3.3.2 את משקלו של הצפרמטרין (X%) מחשבים לפי הנוסחה הבאה:

                                               

כאשר,

Нx, Нст. — גובה שיא כרומוטוגרפי של ציפרמטרין בדגימה הסטנדרטית והנבחנת, במ”מ

Сст. — ריכוז של ציפרמטרין בתערובת סטנדרטית, מ”ג/ס”מ בחזקת 3

m — מסת שקילה של החומר במ”ג;

V — כמות החומר הנבדק, ס”מ בחזקת 3

מקדם החילוץ של הציפרמטרין K מהווה (0.65-0.70)%.

כמות הציפרמטרין בדגימה הנבדקת של האדמה אינה בעלת חשיבות (בערך 1/10 מכמות הנמצאת בדשא).