Models of disability A brief overview

מודל הזהות: מוגבלות כזהות

מודל הזהות קשור למודל החברתי של מוגבלות עם הבדלים. למודל הזהות יש אותה ההבנה של המודל החברתי כי חוויית המוגבלות היא חברתית, אך שונה במידה בה היא טוענת מוגבלות כזהות חיובית. ההגדרה הבאה מסבירה כיצד מודל הזהות שונה המודל החברתי: במודל הזהות, מוגבלות היא סימן חברות בזהות מיעוט, בדומה למגדר או גזע. במודל הזהות מוגבלות מוגדרת בעיקר על ידי סוג מסוים של ניסיון בעולם – חוויה חברתית ופוליטית של ההשפעות של מערכת חברתית לא נועדת לאנשים עם מוגבלות. Swain and French (2000:577–578) דנים בדרכים בהן מודל הזהות מעצב זהות של PWD (people with disabilities אנשים עם מוגבלות):

• הכרה במימד חברתי של מוגבלות;
• מוטיבציה של PWDs להשתייך לקבוצת קמפיין אשר מסייע בפיתוח הזהות הקבוצתי;
• הביטוי הקבוצתי של ‘תסכול וכעס’;
• אין שום דבר רע עם אנשים עם זהות כ”זרים ” אבל ל- PWDs יש זכות להיות “מבפנים”;
• הזהות הקבוצתית נתנה השראה ל- PWDs רבים לעתים קרובות תחת הדגל של “זכויות אזרח” ו”שוויון הזדמנויות “.

מודל הזהות השפיע על קהילת המוגבלים ומעורר השראה PWDs לאמץ דימוי עצמי חיובי שחוגגת “גאוות מוגבלות”. מבקרים את מודל הזהות: נראה שהיא מחייבת אנשים להזדהות עם תרבות קבוצתית מסוימת. נקודת ביקורת נוספת היא כי מודל הזהות שולל את המאבק על חלוקה מחדש, ואינו מקדיש תשומת לב מספקת למציאות של אי-השוויון הכלכלי.

מודל זכויות האדם: מוגבלות כנושא זכויות אדם

מודל נוסף הקשור למודל החברתי הוא מודל זכויות האדם של המוגבלות. מספר הבדלים חשובים ביניהם. 1) בעוד שהמודל החברתי מסייע להבין את הגורמים החברתיים העומדים בבסיס ההבנה לגבי מוגבלות, מודל זכויות האדם מציע מסגרת תיאורטית למדיניות מוגבלות המדגישה את כבוד האדם בקהילת PWDs. 2) מודל זכויות האדם משלב את זכויות האדם במובן שהוא כולל את זכויות האדם ואת זכויות האזרחיות, הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות. 3) המודל החברתי לרוב אינו מעריך את המציאות של כאב וסבל בחייהם של חלק מ-PWDs, מודל זכויות האדם לקח בחשבון גורמי תיאורטיות של צדק חברתי. 4) המודל החברתי אינו שם לב על לחשיבותה של מדיניות הזהות, מודל זכויות האדם מציע מקום לזהות מיעוטים תרבות. 5) המודל החברתי מבקר את מדיניות הבריאות הציבורית שתומכת במניעת פגיעה, ומודל זכויות האדם מכיר בכך שמדיניות מניעה יכולה להיחשב כמעשה של הגנה על זכויות אדם ל-PWDs. 6) המודל החברתי מסביר מדוע הרבה אנשים חיים בעוני, ומודל זכויות האדם מציע הצעות לשיפור מצב של PWDs.

המודל התרבותי: נכות כמו תרבות

המודל התרבותי של המוגבלות פותח בקונטקסט צפון אמריקאי. המאפיינים העיקריים של המודל במיוחד איך הוא שונה מהמודל הרפואי ומהמודל החברתי: המודל הרפואי והמודל החברתי מתמקדים בגורם אחד בגישתם למוגבלות, והמודל התרבותי מתמקד במגוון של גורמי תרבות. גורמים אלה כוללים גורמים רפואיים וחברתיים, אבל לא רק. הגישה התרבותית אינה מבקשת להגדיר מוגבלות בדרך מסוימת, אלא מתמקדת באופן שבו מושגים שונים של מוגבלות פועלים בהקשר של תרבות מסוימת. “מיקומים תרבותיים של מוגבלות” נוצרו למען PWDs: מערכות צדקה של המאה התשע-עשרה; המוסדות למפגרים בתקופת האאוגניקה; המחקר הבינלאומי בתחום המוגבלות; סדנאות ל”רב-נכים”; ייצוגי סרטים רפואיים ותיעודיים. הבעיה עם המיקומים הללו היא ההנחות המודרניסטיות העומדות ביסודן, ובמיוחד האסטרטגיה “לסווג את ההבדלים בין האנשים (המוכרים כיום כמוגבלות). המודל התרבותי של מוגבלות הולך וגובר בקהילת המוגבלים, ובפרט בקרב תרבות חרשים.

מודל צדקה: מוגבלים כקורבנות

על פי מודל צדקה, PWDs הם קורבנות הנסיבות שיש לרחם עליהן. אנשים בריאים צריכים לסייע ל PWDs- בכל דרך אפשרית. בניגוד למודלים מוסריים ודתיים של מוגבלות, מודל צדקה מבקש לפעול לטובת PWDs, עידוד יחס אנושי לאנשים עם מוגבלות. אנשים רבים בקהילת המוגבלים מתייחסים למודל הצדקה באור שלילי מאוד. המודל מוצג לעתים קרובות כמתאר PWDs כמו חסרי אונים, מדוכאים, תלויים באנשים אחרים.

המודל הכלכלי: מוגבלות כאת גר לפריון

המודל הכלכלי של מוגבלות משמש בניתוח הכלכלי, תוך התמקדות בהשפעות השונות של פגיעה ביכולתו של האדם, ובייחוד ביכולות העבודה והתעסוקה. המודל הכלכלי משמש על ידי ממשלות כנקודת התייחסות לגיבוש מדיניות בהקשר למוגבלות. המודל הכלכלי של המוגבלות זכה לביקורת

בגלל שהוא משתמש בעיקר במונחים של עלות-תועלת, ולא לוקח בחשבון גורמים חשובים אחרים.

מודל ההגבלות: מוגבלות כניסיון מגולם

לפי המודל הזה, מוגבלות ניתן להבין בהקשר בשימוש במושגי התגלמות ו-‘ללא גבולות’. 1) בהקשר להתגלמות, יש להתייחס ברצינות לגוף האדם כאשר מדובר בתיאולוגיה. על פי מודל ההגבלות, חשוב שאנשים מקבלים את העובדה כי כל בני האדם נתקלים בהגבלה בחיי היומיום שלהם. ההגבלות הן למעשה “פן נפוץ, לא מפתיע, של היי האדם”. גבולות אנושיים לא צריכים להיראות כמשהו שלילי או כמשהו שלא ניתן לעשות אלא כחלק חשוב להיות בן אדם. המודל מבקש להימנע מקטגוריות כגון ‘מוגבל’, ‘בעל כושר’, ‘גוף לא תקין’ או ‘גוף נורמלי’, ומעדיף להתמקד ב’רשת של חוויות’. המודל מראה כי מגבלות מסוימים נתפסים כיותר נורמליים (אני לא יכול לעוף) מאחרים (אני לא יכול לרוץ).

מסקנות

המאמר תיאר 9 מודלים של מוגבלות שממשיכים להשפיע על הדרך שבה אנשים חושבים על PWDs. אמנם הם לא המודלים היחידים של מוגבלות, כיום הם המודלים הדומיננטיים ביותר של מוגבלות.