(13/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

מוטיבציה ללמידה בבית הספר – הלכה ומעשה

המאמר עוסק בשאלה המוטיבציה והגורמים השונים המהווים את ההבדלים בין תלמידים בבית הספר – מה גורם לתלמיד מסוים לפתח מוטיבציה כלפי מקצוע מסוים בעוד שתלמיד אחר לא מפתח את אותה המוטיבציה? מוטיבציה הוא נושא שנחקר בשדות מחקר רבים, מפסיכולוגיה ועד לביולוגיה ופותחו תיאוריות מוטיבציה שונות במהלך השנים. המאמר מציג סקירת ספרות שנערכה על מספר תיאוריות וגישות מוטיבציוניות על מנת להגדיר את מושג המוטיבציה ללמידה.

ניתן לחלק את התיאוריות השונות לארבעה ממדים: איכות המוטיבציה, מקור המוטיבציה, קביעות התהליכים המוטיבציוניים וספציפיות התהליכים המוטיבציוניים. התיאוריות השונות מגיעות לנקודת השקה אך קיימים הבדלים בין התיאוריות.

תיאוריית ההכוונה העצמית שמה את הדגש על הנטייה הטבעית של האדם לממש את העצמי האמיתי שלו. התיאוריה מבוססת על הגישה ההומניסטית. התיאוריה שמה דגש על שלושה צרכים: הצורך באוטונומיה, ביכולת ובקשר ושייכות. סיפוק הצרכים האלו גורם לאדם להגיע למעורבות איכותית לעסוק בפעילויות מה שיגביר את המוטיבציה שלו.

גישה אחת שפותחה על ידי דייויד מקללנד גורסת שהמוטיבציה היא תכונית אישיות שמעוצבת בשנים הראשונות לחייו של הילד והיא תוצאה של הצורך בהישגיות. הוא מודד את הצורך באמצעות מבחן TAT כאשר המשתתפים במבחן צריכים לספר סיפור על תמונות ובכך הוא בוחן את עוצמת המניעים של המשתתפים להישגיות. ביקורת על הגישה הזו מדגישה שתלמידים חסרי מוטיבציה בלימודים מבטאים מוטיבציה גבוהה בתחומים אחרים ולכן לא ניתן להכליל את המוטיבציה שלהם בכיתה על תכונות האופי הכוללות שלהם.

הגישה ההתנהגותית שדוגלת בחיזוקים חיוביים ושליליים השפיעה על תחום החינוך. בהשראתה, פותחו שיטות רבות שמטרתן לגרום לתלמידים לפתח הרגלי למידה רצויים באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים. מבין הביקורות שנמתחו על גישה זו הייתה ההפרדה בין מוטיבציה פנימית לחיצונית. בתיאוריית ההכוונה העצמית ניתן למצוא פתרון להפרדה זו כאשר התיאוריה מציגה את המוטיבציה החיצונית והפנימית כמשלימות זו את זו.

הגישה הקוגניטיבית חברתית מבוססת על תפיסת המסוגלות העצמית. תפיסת המסוגלות העצמית אצל תלמידים כללה הצבת מטרות תוך כדי שכנוע התלמידים שהם מסוגלים להצליח באמצעות נתונים על היכולות של חבריהם מהקבוצה. בגישה הקוגניטיבית חברתית, הדגש הוא על האינטראקציה החברתית ומה שהאדם לומד מהסביבה תוך כדי השפעה הדדית. תיאוריה שהתפתחה בעקבות גישה זו היא תיאוריית הייחוסים הסיבתיים שגורסת שאדם מסביר כישלונות והצלחות אישיים שלו על ידי ייחוסים חיצוניים או פנימיים. התיאוריה טוענת שהמוטיבציה מושפעת מייחוסים אלו. תחושת השליטה על אירועים שונים שמגיעה בעקבות ייחוסים פנימיים או חיצוניים משליכה על תחושת המוטיבציה של התלמידים להצלחה. למשל, אם כישלון נתפס על ידי התלמיד כתוצאה מאירוע חיצוני הוא חש חוסר שליטה במשימה. לכן, המוטיבציה שלו תרד כיוון שפעם הבאה הוא לא ינסה לשלוט בסיטואציה.

תיאוריית מטרות ההישג אשר מבוססת על תיאוריית הייחוסים הסיבתיים מתמקדת במטרות של התלמידים. התיאוריה גורסת שמטרה מסוימת של תלמיד, למשל, לקבל ציון גבוה במבחן מבטא מטרה עמוקה יותר. לכן, התיאוריה מתמקדת בלמה התלמידים עושים את מה שהם עושים ולא מה הם עושים. באופן הזה, ניתן להבין מה הן הסיבות שתלמידים מסוימים מראים מוטיבציה גבוהה יותר לעומת אחרים. למשל, תלמידים שמאמינים שניתן לפתח מיומנויות למידה לעומת תלמידים שלא מאמינים בכך, והאחרונים, יראו דפוס של חוסר אונים נלמד. תלמידים אלו לא יחפשו דרכים לפיתוח המיומנויות שלהם לעומת התלמידים האחרים מה שיתבטא בחוסר מוטיבציה.

שילוב של תיאוריות מוטיבציה לבין תיאוריות חברתיות נבחנו במחקרים. במסגרת התפתחות תחום המוטיבציה נערכו ניסיונות להבין את התנהגות המורים ואיך התנהגות זו משפיעה על התלמידים באמצעות מושגים מוטיבציוניים. המטרה היא להגיע למחקר אינטגרטיבי המשלב בין תיאוריות מוטיבציה שונות לבין תיאוריות המסבירות תהליכים חברתיים אחרים כמו יחסים בין קבוצות, ערכים שונים בין תרבויות והתנהגות המורים אל התלמידים. כיום, נעשה שימוש בשיטות מחקר שונות ושילובן על מנת לנתח מקרוב את התהליך של המוטיבציה אצל האדם. המטרה היא לערות ניתוח פסיכולוגי המקיף היבטים שונים של האדם ומשם להגיע למסקנות עמוקות יותר ומועילות יותר לגבי מושג המוטיבציה אצל האדם, מאשר להסתמך על המוטיבציה ברמה השטחית יותר.

המאמר מציג את התיאוריות השונות על מנת להגיע למסקנות העמוקות יותר ועל מנת לעודד את ההסתכלות הרחבה יותר על המוטיבציה. כותבי המאמר טוענים שהמוטיבציה של המורים להשקיע בלמידה אודות מוטיבציה תגדל כאשר המטרה המרכזית שלהם תהיה שיפור איכות הלמידה וחיי הרגש של התלמיד.

כותבי המאמר טוענים שהמטרה של השגת ציונים גבוהים יותר היא לא איכותית מספיק על מנת לשפר את המוטיבציה הן אצל התלמידים והן אצל המורים. על כן, הכותבים מציעים גישה שונה לפיתוח המוטיבציה במערכת החינוך בישראל – התרכזות בלמידה איכותית וההתפתחות האישית של התלמיד על פני הישגים הנמדדים על ידי ציונים. שינוי סדר עדיפויות זה יגרום לפיתוח מוטיבציה עמוקה ויציבה יותר.

המאמר עוסק בשאלה המוטיבציה והגורמים השונים המהווים את ההבדלים בין תלמידים בבית הספר – מה גורם לתלמיד מסוים לפתח מוטיבציה כלפי מקצוע מסוים בעוד שתלמיד אחר לא מפתח את אותה המוטיבציה? מוטיבציה הוא נושא שנחקר בשדות מחקר רבים, מפסיכולוגיה ועד לביולוגיה ופותחו תיאוריות מוטיבציה שונות במהלך השנים. המאמר מציג סקירת ספרות שנערכה על מספר תיאוריות וגישות מוטיבציוניות על מנת להגדיר את מושג המוטיבציה ללמידה.

ניתן לחלק את התיאוריות השונות לארבעה ממדים: איכות המוטיבציה, מקור המוטיבציה, קביעות התהליכים המוטיבציוניים וספציפיות התהליכים המוטיבציוניים. התיאוריות השונות מגיעות לנקודת השקה אך קיימים הבדלים בין התיאוריות.

תיאוריית ההכוונה העצמית שמה את הדגש על הנטייה הטבעית של האדם לממש את העצמי האמיתי שלו. התיאוריה מבוססת על הגישה ההומניסטית. התיאוריה שמה דגש על שלושה צרכים: הצורך באוטונומיה, ביכולת ובקשר ושייכות. סיפוק הצרכים האלו גורם לאדם להגיע למעורבות איכותית לעסוק בפעילויות מה שיגביר את המוטיבציה שלו.

גישה אחת שפותחה על ידי דייויד מקללנד גורסת שהמוטיבציה היא תכונית אישיות שמעוצבת בשנים הראשונות לחייו של הילד והיא תוצאה של הצורך בהישגיות. הוא מודד את הצורך באמצעות מבחן TAT כאשר המשתתפים במבחן צריכים לספר סיפור על תמונות ובכך הוא בוחן את עוצמת המניעים של המשתתפים להישגיות. ביקורת על הגישה הזו מדגישה שתלמידים חסרי מוטיבציה בלימודים מבטאים מוטיבציה גבוהה בתחומים אחרים ולכן לא ניתן להכליל את המוטיבציה שלהם בכיתה על תכונות האופי הכוללות שלהם.

הגישה ההתנהגותית שדוגלת בחיזוקים חיוביים ושליליים השפיעה על תחום החינוך. בהשראתה, פותחו שיטות רבות שמטרתן לגרום לתלמידים לפתח הרגלי למידה רצויים באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים. מבין הביקורות שנמתחו על גישה זו הייתה ההפרדה בין מוטיבציה פנימית לחיצונית. בתיאוריית ההכוונה העצמית ניתן למצוא פתרון להפרדה זו כאשר התיאוריה מציגה את המוטיבציה החיצונית והפנימית כמשלימות זו את זו.

הגישה הקוגניטיבית חברתית מבוססת על תפיסת המסוגלות העצמית. תפיסת המסוגלות העצמית אצל תלמידים כללה הצבת מטרות תוך כדי שכנוע התלמידים שהם מסוגלים להצליח באמצעות נתונים על היכולות של חבריהם מהקבוצה. בגישה הקוגניטיבית חברתית, הדגש הוא על האינטראקציה החברתית ומה שהאדם לומד מהסביבה תוך כדי השפעה הדדית. תיאוריה שהתפתחה בעקבות...

295.00 

מק"ט 7ac54d060cce קטגוריה תגיות , , ,
מק"ט 7ac54d060cce קטגוריה תגיות , , ,

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.