משפט פלילי בישראל 2018 Criminal Justice in Israel 2018

צדק פלילי בישראל 2018

השלטון באמצעות אישור פרלמנטרי, כוחות החירום הם יוצאי דופן.

בהעדר הרשאה אין כוח.

דאגה אינהרנטית לגבי כשלון השלטון בשמירה על זכויות חוקתיות של אזרחים.

חקירת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הרשאה לגבות עדויות.

זכותו של עד שלא לענות.

זכויות חשודים בחקירה.

פרוצדורה בשימוע ערבות.

כוחות השלטון

כוחות השלטון הם כוחות מאושרים. אם אין אישור/הרשאה, אין כוח.

החוק הפלילי והפרוצדורה מעניקה כוחות.

כיצד האזרחים מוגנים מכוחות השלטון, מהחמצת מטרתם.

זכויות בחוקה.

בישראל חוקי היסוד מכוננים עקרונות חוקתיים.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 1992

1(א) זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

מטרת חוק היסוד

1(ב) חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הכרזת העצמאות עקרון השוויון

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

חיים וכבוד

אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.

-קניין

אין פוגעים בקניינו של אדם.

חירות

אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.

פרטיות

7(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו.

(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

פסקת ההגבלה

אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

עקרון המידתיות

זה מקוצר לצורך הרעיון של ההגבלה.

המשמעות היא שהגבלה או סנקציה תהיה יחסית לחומרת הסכנה מבחינה עתידית, או של חומרת הפגיעה שנעשתה כתוצאה מעבירה, בהתייחסות למה שנעשה כבר. גם כאן וגם כאן, משתמשים בעקרון המידתיות.

תפיסות מפתח

• הזכות להליך הוגן.
• מידתיות.
• הוגנות.
• איזון.

באופן שמגביל הכי פחות – המשמעות

עקרון מרכזי בכל שימוש בכוח שלטוני בהליך פלילי:

שימוש באמצעים המגבילים הכי פחות לצורך השגת מטרה לגיטימית.

בתכלית הלגיטימית, האם האמצעים להשגת תכלית זו הכי פחות פוגעים בכבוד, בחירות, בפרטיות ובקניין?

כוח המשטרה: הזכות לגבות הצהרה/עדות

חוק סדר הדין הפלילי

2. כוחו של שוטר לגבות הצהרות/עדויות

(1) שוטר… יכול לחקור מילולית כל אדם שיש סיבה לחשוב שהוא קשור לפשע או לנסיבותיו של כל פשע… והוא רשאי לתמלל עדות/הצהרה זו.

הגנה מפני הפללה עצמית

חוק סדר הדין הפלילי

(2) אדם כאמור שנחקר חייב לענות באופן אמיתי על השאלות שנשאל על ידי השוטר… למעט שאלות שהתשובה עליהן עשויות להפליל אותו.

הליך בשימוע ערבות

תוך 24 שעות.

שימוע אדוורסרי בבית משפט בדלתיים פתוחות.

תיק החקירה עובר מעו”ד התביעה לשופט. תיק שנסגר לא עובר לסניגור.

חקירה נגדית בשיקול דעת

הטענה המרכזית של הסניגוריה הציבורית – מבוססת על דרישה ראייתית – שיש עילה סבירה.

נדרשת הוכחה כדי להצדיק את המניעה של המסוכנות.

בריחה

הפרעה לחקירה

 תנאי שחרור        ערעורים.

החוק בפעולה: גורמים ארגוניים ופרטיים

תחשוב על החוק בספרים והחוק ברחוב, במשרדי נציגי החוק, בבתי המשפט, ותחשוב על הטבע של נציג החוק (בעלי דעות קדומות).

לחץ של המשטרה לעמוד בלוחות זמנים.

סדר תחת אי סדר – התנהגות סיסטמטית – בית המשפט כבמה.

מי השופט

כיצד ללמוד לייצג

מתי לראות את הלקוח שלך, איפה?

ריאליזם משפטי

אישיות.

מהי דעה קדומה – נטייה שיטתית לעשות הקשרים בין גורמים – המדיה, אירועים פוליטיים.

נציגי החוק יוצרים נורמות של פעולה משפטית שקובעות פרוצדורה ותוצאה, דרך פרשנות ויצירה במרחבים פתוחים.

החוק בספרים והחוק בעשייה דרך נציגי החוק.

הצגת החוק הישראלי לגבי זכויות במהלך חקירה

הזכות להודעה ש:

• מהו האישום
• מיהו החוקר
• כל מה שתאמר עלול לשמש נגדך.
• זכות השתיקה
• שתיקה מאפשרת מסקנה מפלילה.
• הזכות לייעוץ/לעו”ד בתחילת החקירה
• הזכות להיפגש עם סניגור ציבורי
• הזכות להתייעץ בטרם מתן תשובה
• הזכות לוותר על ייעוץ ולהמשיך ללא עצה.
• אין אפשרות עו”ד להיות נוכח.

הזכות לדחות פגישה עם עו”ד

באמצע החקירה.

למניעת פשעים אחרים או שיבוש העדות.

עבירות בטחוניות.

הזכות לדחות פגישה עם עו”ד בעבירות בטחוניות

35(א)   (א)  ביקש עצור, החשוד בעבירת בטחון, להיפגש עם עורך דין, או ביקש עורך-דין שמינהו אדם הקרוב לעצור, להיפגש עם עצור כאמור – יאפשר הממונה את הפגישה בהקדם האפשרי, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)   הפגישה עלולה לשבש מעצרם של חשודים אחרים;

(2)   הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או תפישתה, או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת;

(3)   מניעת הפגישה דרושה כדי לסכל עבירה או כדי לשמור על חיי אדם.

החוקר יכול לדחות פגישה 10 ימים.

בית המשפט יכול להגדיל זאת ל- 21 יימים.

‘קיימת חובה להודיע לחשוד ולקרוב או לאדם אחר.

החשוד יכול לערער.

הערעור יישמי בהעדר ספק.

דיון במעצר או בשחרור בערבות ייערך בנפרד עם עורך הדין ועם החשוד.

עורכי דין צריך שיהיה להם סיווג בטחוני.

יסודות משפטיים לאי קבילות

חלק 12 פקודת הראיות

חוק ההאזנות

חוק שיקול הדעת השיפוטי (ישכרוב)

כלל הרלוונטיות.

כלל חופשי ומרצון

פקודת הראיות

12. הודיה א)  עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון.

יסודות להעדר רצון

• תקיפה או איום בתקיפה
• הטרדה פסיכולוגית (חסך בשינה, העדר מזון, בידוד, סיפורים כוזבים.
• מצג שווא – הונאה (אדם אחר הודה, סוכן סמוי, הודעה כוזבת, אבל לא הכל מצג שווא).
• פיתוי, שידול (תקבל גזר דין טוב יותר).

רציונל

חיפוש אחר האמת, הימנעות מהפללה כוזבת

מאוחר יותר, הגנה על האוטונומיות של הפרט.

ישראל: כלל הפסילה הפסיקתי

יששכרוב

מגן על זכויות ועל הזכות להליך הוגן. העדר קבילות נגרמת על ידי הפרה של זכות.

מאוזן עם הצורך להגן על האינטרס הציבורי – שיקול דעת.

מכלול הנסיבות.

יסודות בהם יש הפרה של זכויות

העדר הודעה לגבי זכות השתיקה

העדר להודיע על הזכות לעו”ד

העדר הרשאה לעו”ד להיפגש עם הלקוח

כשל במתן הזמן הסביר לחכות לפגישה עם עו,ד

אי הודעה לחשוד עצור כי עוה”ד מסורב גישה.

כשלון להשיג הרשאה למנוע גישה מעוה”ד.

רציונל

יושרה של מערכת המשפט

זכות הפרט להליך הוגן

הזכות להליך הוגן לפני המשפט

לנאשם ניתנת הזכות לביטול כתב אישום עקב הפרה של המדינה את הזכות להליך הוגן.

זכות קדם משפטית – לבקש מבית המשפט לבחון התנהגות לא נאותה – שיהוי, אפליה, שימוש בלתי חוקי בכוח.

חיפוש ותפיסה

חוק סדר הדין הפלילי

25. כל שוטר רשאי להיכנס ולחפש בכל בית או מקום ללא צו אם:

(1) יש לו יסוד להאמין שעבירה מתבצעת במקום, או שהתבצעה לאחרונה במקום.

חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, חוק סמכויות אכיפה

3(ב) היה לשוטר, לחייל מוסמך או למאבטח חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה, רשאי הוא לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי התחבורה.

כאשר קיים חשד סביר

רכוש גנוב או כל דבר אחר שאחזקתו אינה חוקית

בבית שבו בוצעה עבירה לאחרונה.

אדם בבית שנערך בו חיפוש חוקי, מסתיר דברים שאותם מחפשים.

אדם שנושא נשק.

בן חיים

בנסיבות מחשידות שאינן מגיעות לחשד סביר או אמונה סבירה, הסכמה לחיפוש מעניקה סמכות, אם זו הסכמה אמיתית.

הסכמה אמיתית ומדעת דורשת שהמשטרה תסביר לאזרח כי יש לו זכות לסרב והסירוב לא ישמש כנגדו.

חוק בטחוני מיוחד: חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור “חוק סמכויות אכיפה”

6ב (א) קצין משטרה רשאי לקבוע שמקום, בהתייחס לכך שיש חשד משמעותי לקיומו של מעשה טרור עוין, הוא מקום שהמשטרה רשאית לערוך חיפוש בגופו של אדם כדי לקבוע אם אותו אדם נושא באופן לא חוקי נשק, גם בנסיבות שנעדרות חשד סביר.

חיפוש לעומת פרטיות

הזכות לפרטיות בחוק יסוד סעיף 7

(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.

(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו או בכליו.

(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.

חיפוש לעומת פרטיות

הגנה על הפרטיות בחוק הגנת הפרטיות

• מהי הפרת של פרטיות

2.         פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1)   בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;

קשר בין יששכרוב לבין בן חיים

בבן חיים כלל ההחרגה בחיפוש שאומץ מיששכרוב.

ראה דיון ביששכרוב בבן חיים פסקה 20 – 21.

לאחר החקירה

מחקירה לכתב אישוםו ומעצר

שחרור בערבות	מעצר משטרה	שחרור ללא תנאים
שחרור בערבות	מעצר שיפוטי	שחרור ללא תנאים
הגשת כתב אישום	כתב אישום +מעצר משפטי	שחרור ללא תנאים

תיק חקירה מועבר לעו”ד הפרקליטות

• הצהרה כתובה של החשוד
• הצהרות עדים כתובות.
• מסמכים: מסמכי מחשב, מכתבים, בנק.
• בדיקות מעבדה: סמים, שיער, בליסטיקה (קליעים)
• חפצים: סכין, כלי נשק, רכוש גנוב
•  הקלטות סתר
• דו”ח משטרתי: מה הם עשו, איפה ומתי, מה נמצא, את מי פגשו.

הודעה בטרם הגשת כתב אישום

חוק סדר הדין הפלילי 60א

)א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

קריטריונים פרוצדורליים לכתב אישום

• אפשרות סבירה שבית המשפט ימצא שהעבירות הוכחו מעבר לכל ספק סביר.
• עניין לציבור, התביעה לא חייבת להגיש כתב אישום אם אין עניין לציבור.

הגנה בטרם כתב אישום

חוק סדר הדין הפלילי 60א

חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

חריג: לא אפשרי אם הוגשה בקשת מעצר.

עקרונות פרוצדורליים בהגנה טרם כתב אישום

טיעון כתוב

שיקול דעת התביעה להרשות טיעון בע”פ.

כלל: אין חשיפה של תיק חקירה

חריג: חשיפה של תיק חקירה

אפשרות להתחיל דיון בעסקת טיעון

מה משיגה הגנה לפני כתב אישום

• תביעה – השגת מידע לגבי הניתוח של הסניגור את המקרה. עוזר לתביעה ללמוד את המקרה, גורם לתובע להרגיש בטוח שהוא מכיר את המקרה.
• הגנה – אפשרות שכנוע לסגירת התיק.

ללמוד את דעתו של התובע.

עסקת טיעון לפני הגשת כתב אישום.

הסדר מותנה

לפי הגשת כתב אישום, החוק מאפשר לתובע להגיע להסכם עם החשוד.

החשוד מודה בעבירה, לא מואשם, אולם סנקציה תינתן, כמו עבודות שירות או פיצוי.

יוטלו סנקציות מסוימות, מבלי להגיש כתב אישום, תחת הסכמה של ההגנה.

אחד מכמה “סנקציות אלטרנטיביות” כדי לפתור חקירה פלילית מבלי כתב אישום והרשעה.

תוצאות בסטיה מההליך הפלילי.

איזה סוג של סננקציה זו?

תוצאות ההסדר המותנה הן בסנקציה אדמיניסטרטיבית ולא פלילית. איך חשוד שרוצה הסדר מותנה אולם הכחיש זאת, יכול להביא את ההכחשה לבדיקה שיפוטית:

באמצעות הגשת עתירה לבג”צ שיש לו הסמכות לשמוע טענות נגד סמכויות מנהליות.  

מה יהיה הבסיס לבחינה שיפוטית

אפליה

אי חוקיות

אי סבירות קיצוני

אי סבירות

מניע פסול

אבל HC הוא דיפרנציאלי לשיקול הדעת המנהלי.

היתרונות של הסדר מותנה

לא מוגש כתב אישום – כך שלא תיווצר סטיגמה, או אובדן חברים, סטטוס ועבודה.

אין פרסום.

אין רישום פלילי

דומה לעסקת טיעון משום שהחשוד מסכים להודות בעבירה בתמורה להסכמת התביעה שלא להגיש כתב אישום.

הסנקציות בהן יכולה התביעה לנקוט בהסדר מותנה

קנס

עבודות שירות

פיצוי לקורבן שימוע מעצר

שימוע מעצר

• האם הנאשם יישאר בכלא עד לסיום ההליך הפלילי.
• אילו אינטרסים נלקחים בחשבון:

חופש

חזקת החפות

מסוכנות

הגנה על התהליך השיפוטי

אמון הציבור ברשויות החוק, סיבה למעצר?

עקרונות פרוצדורליים בשימוע מעצר

חשיפת חומרי חקירה

שימוע אדוורסרי ללא חקירת עדים

החלטה מבוססת על תסקיר מסוכנות

הפרעה לצדק

העקרון של שימוש באמצעים הכי פחות מגבילים

מדוע עסקת טיעון לפני הגשת כתב אישום

העקרון: מונע מהתביעה להתחייב לגרסה של המקרה דרך כתיבה והצהרה בפומבי.

עקרון שהצהרה פומבית כובלת את שיקול הדעת של המצהיר ו”סוגרת את מחשבתו”.

מתאים גם לשופטים.

החובה להימנע ממתן בפומבי הצהרות שיפוטיות מוקדמות.

הערכת מסוכנות

ראיה לכאורה

צידוק למעצר, אפשרות למסוכנות בית המשפט בוחן מסמכים, איזו ראיה יש שם למסוכנות?

• רישום קודם בעבירות אלימות
• חומרי החקירה מראים התנהגות אלימה או זו שמוצגת בכתב האישום.

חזקת מסוכנות:

עבירות שיוצרות הסתברות למסוכנות:

• עבירות שהעונש עליהן מוות או מאסר עולם.
• עבירות מסוימות נגד בטחון המדינה
• עבירות סמים מסוימות (סחר, ייבוא)
• עבירות אלימות חמורות, כולל חלק מעבירות המין.
• עבירות מסוימות נגד קרובי משפחה.

משמעות החזקה

החזקה מעבירה את חובת ההוכחה לאדם שנגדו קיימת החזקה.

ניתן לשלול חזקה כאשר האדם נגדו קיימת החזקה, נשא בנטל ההוכחה והראה שמסקנת החזקה היא שגויה.

במעצר, החשוד צריך להראות שהוא לא מסוכן.

דו”ח קצין מבחן

בקביעת מסוכנות, השופט עשוי לבקש דו”ח של קצין מבחן.

שני נושאים עיקריים:

• דו”ח פסיכולוגי חברתי על האדם, האם הוא מסוכן באופן מתמשך?
• מהו פוטנציאל השיקום?

דו”ח קצין מבחן ממליץ על שחרור בתנאים או על אי שחרור.

החלטה סופית בשימוע מעצר

המשמעות של העיקרון של האמצעי הכי פחות מגביל: האם הגבלה שהיא פחותה מכלא תהיה יעילה בהפחתת המסוכנות.

• מעצר בית
• איזוק אלקטרוני
• איסור להיכנס לשכונה או מקום עבודה
• איסור להיפגש עם הקורבן או המתלונן.

אורך מעצר עד תום ההליכים

מהן ההגבלות על מעצר עד תום ההליכים:

• תשעה חודשים מכתב האישום להכרעת הדין.
• בית המשפט העליון יכול להאריך ב- 90 ימים.
• בית המשפט העליון הוא בעל סמוכת להאריך.
• מסוכנות.
• מורכבות התיק
• האם האשם בעיכוב הוא בתביעה או בהגנה.

מה משמעות עיון בחומר החקירה?

מאפשר להגנה לדעת מהן הראיות, כדי להעריך אסטרטגיית הגנה.

• הודאה באשמה
• ניהול משפט
• עסקת טיעון

מאפשר להגנה להכין חקירה נגדית של עדים ולדעת כיצד לנהל משפט.

מתי מתרחש העיון?

מיד לאחר הגשת כתב האישום. שיקול דעת בחשיפת החומר לפני שהוגש כתב אישום, שימוע אדוורסרי. התחייבות מתמשכת לחשיפה.

עיון בחומר חקירה

חוק סדר הדין הפלילי סעיף 74

74. )א)  (1)   הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו;

בדיקה שיפוטית של עיון בחומר החקירה

74ב)  נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

 (ג)בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום.

(ד)  בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

ערעור

(ה)  על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

חשיפת ראיות ההגנה

83.   (א)  בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי – לפי בקשת התובע – לצוות על הנאשם או על סניגורו –

(1)   לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;

(2)   לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;

מדוע אין חשיפה של ראיות ההגנה

• נטל ההוכחה על התביעה
• חזקת חפות
• הזכות לאי הפללה עצמית, הזכות לשתיקה
• הזכות לפסיביות.

אולם ראוי לזכור שבישראל נקיטה בגישה פסיבית יוצרת מסקנה של אשם. במערכות אחרות מסקנה זו היא אסורה.

כתוצאה מכך בישראל מעט מאד נאשמים בוחרים בזכות השתיקה.

חריג לעיון בחומר החקירה של התביעה

סודות מדינה שחשיפתם עשויים לפגוע בבטחון המדינה.

סודות מדינה שקשורים לשיטות חקירה (נקודה למחשבה).

מקורות מודיעיניים.

נושא העיון ייבחן על ידי שופט.

אם לא נחשף, לא ניתן להשתמש בו.

מקורות מודיעיניים

המשטרה והפרקליטות מסתמכים על מקורות מודיעיניים. חלקם מקבלים תשלום על כך, חלקם מורשים להמשיך בעבירות קלות או מקבלים חסינות מתביעה. השופט יחליט אם המקור חייב להיחשף. האם זה נחוץ והכרחי לצורך הגנה על הנאשם? ייתכן שהתביעה תצטרך להחליט האם לחשוף את המידע או למשוך את התיק.

מעצר מנהלי

זוהי דרך לשמור אדם מסוכן בכלא, מבלי להעמיד את אותו אדם למשפט פלילי.

בית המשפט בוחן את התקופה.

הסניגור יבקש חלק מהראיות כדי לאפשר ללקוח שלו להסביר ולהגן על עצמו. המשימה המיוחדת של השופט: הערכת מהימנות המידע המודיעיני.

האם סניגור בישראל יכול ליצור קשר עם עד תביעה?

 לפני החקירה, ועם דאגה שלא ליצור עייות דין.

במהלך חקירה – אסור.

לאחר הגשת כתב אישום – אסור.

לאחר הרשעה?

לאחר דחיית ערעור?

הערך המוגן באמצעות כלל של אי קשר

דאגה מפני הפחדת עדים – בצורות שונות – מאיום בנקיטת אלימות ועד הדרכה מתונה של העד. אפילו הדרכה קלה של עד עשויה להיחשב כהשפעה עליו.

האיסורים הפליליים על פעולה זו נקראים חבלה בעדות, הפרעה לצדק או הטרדה של עד. יש גם כללי אתיקה מקצועית בישראל, למניעת מגע עם עדים של הצד השני.

כלל העיון בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית

כלל מסורתי: הצהרות עד ייחשפו רק יום או זמן קצר לפני שהעד נותן עדות.

מדוע?

מה החסרון בכך?

חוקי מדינה רבים דורשים זכות עיון מלאה כמו בישראל.

האם עו”ד ההגנה בארצות הברית יכול ליצור קשר עם עדי תביעה?

לפני החקירה – כן.

במהלך החקירה – כן.

לאחר הגשת כתב אישום – כן.

לאחר הרשעה – כן.

לאחר דחיית ערעור – כן.

 רציונל

הרציונל מאחורי הכלל האמריקאי המאפשר קשר עם עדי התביעה הוא שגילוי האמת בבית המשפט נעשה באופן טוב יותר כאשר מאפשרים לעו”ד ההגנה לשוחח עם העדים על עדותם.

הפרעה לצדק

השפעה לא ראויה על עדויות נאשמים ועדים.

הצעה לעד להסיר, להסתיר או להרוס עדות.

ייצוג יותר מחשוד אחד או עד אחד במהלך החקירה

פרסום חומר חקירה.

פרסום חומר חקירה

יצוין שסניגורים, משטרה ותביעה “מדליפים” חומרי חקירה מתוך מטרה לקדם את האינטרסים שלהם. סניגור עשוי לעשות כן כדי ליידע עדים מהי גרסת הנאשם לעובדות המקרה. יהיה זה לא ראוי בעליל וסביר להניח שייחשב כהפרעה לצדק.

פריבילגיה לעיתונאי

קשה לגלות מיהו המדליף משום שלעיתונאים ולאנשי תקשורת יש את הזכות לסרב לחשוף את מקורות המידע שלהם. זכות זו מוגנת מאד בישראל. מדוע? כדי לאפשר זרימת מידע חופשית.

עסקת טיעון

• נאשם מסכים להודות באשמה אם התובע:
• מתקן לטובה את האישומים העובדתיים בכתב האישום.
• מתקן לטובה את אישומי העבירה בכתב האישום.
• מסכים לגזר דין מסוים, או לגזר דין על פי טווח.
• מסכים לטיעון לעונש מופחת.

הקראת כתב אישום

הקראת כתב אישום רגילה

הקראת כתב אישום מהירה

הקראת כתב אישום רגילה

שלב ראשון של ההקראה:

נאשמים נשאלים אם קראו את כתב האישום

הסניגור עשוי להגיב לכתב האישום.

ההשפעה של תגובת הסניגור

כאשר הסניגור מגיב לאישום, להבדיל ממצב בו השופט פונה ישירות לנאשם, הסניגור נושא באחריות לוודא שהנאשם מבין. במערכת הפדרלית של ארצות הסברית, השופט חייב לפנות ישירות לנאשם. במצב זה, השופט ולא הסניגור, נושא באחריות לוודט שהנאשם מבין.

כתב איום

בית המשפט בעל סמכות השיפוט (מהותית ומקומית)

מספר תיק

התביעה מציגה את עובדות העבירה לכאורה.

הזכות להיות מיוצג על ידי סניגור ציבורי.

הזמן דרוש

עבור הנאשם כדי לאמץ ולהסתגל.

כדי לא לחסום את האפשרות של מחיקת עובדות או עבירות.

בורדרקירשר

הנאשם הואשם ב- 1974. הנאשם נתן שיק מזויף ע”ס 88.3$. עבירה שהעונש עליה הוא בין 2-10 שנות מאסר.

לאחר הקראת כתב האישום

התובע אמר שאם הנאשם יודה באשמה, הוא יהיה מוכן להמליץ על גזר דין של 5 שנים בכלא.

אם לא יודה באשמה ויחסוך זמן, התביעה תגיש כתב אישום חדש תחת סעיף פלילי שגרתי:

אם יש שתי עבירות קודמות, גזר דין מחייב של מאסר עולם (עם אפשרות לשחרור על תנאי).

תגובת הנאשם

דחה את הסדר הטיעון והלך למשפט.

המושבעים מצאו את הנאשם אשם.

תוצאה: מאסר עולם.

קודמים:

1961 – כלא אישה (בגיל 17) חמש שנים בשיקום.

1970 – הואשם בשוד. שוחרר על תנאי באופן מיידי.

הסטורית הערעור

בית משפט לערעורים של המדינה – הערעור נדחה.

שימוש ראוי בהשפעה קיימת.

בית משפט פדרלי מחוזי – נדחה.

בית משפט לערעורים של המחוז – שינה את פסק הדין בגלל שההליך היה נקמני. הנאשם לא הסכים להצעת הסדר הטיעון ואז התובע הגביר את העונש הפוטנציאלי.

בית משפט לערעורים

מניע התביעה היה להשתמש בעונש הגבוה כדי להרוויח כוח במסלול של עסקת הטיעון. זה, בצד התזמון, אינו ראוי ולא חוקתי לפי התיקון ה- 14 לחוקה.

התיקון ה-14

שום מדינה לא תכריח את תממש כל חוק שמצמצם את הזכויות או את החסינות של אזרחי ארצות הברית; כמו גם כל מדינה לא תשלול מאדם את חייו, החופש שלו או הקניין שלו, ללא הליך ראוי של החוק. כמו גם לא תמנע מאיש בתחומי השיפוט שלה את ההגנה השווה של החוק.

1868 התיקון המחודש.

בית המשפט העליון

5-4 החלטה.

הרוב: התובע כיוון לאישום גבוה יותר אם לא יהיה הסכם ואמר לנאשם.

זה לא מקרה בו הנאשפ מופתע, ולכן לא נקמני.

כמו במקרה בו הואשם במקור בעבירה שגרתית.

שתי נקודות למחלוקת

1. האם אישום גבוה יותר צריך להתבטא בכתב האישום המקורי כדי להימנע מהאשמה של נקמנות, להבדיל מהרשאה לאישום גבוה יותר בכתב אישום חדש או מתוקן?

2. האם זה חוקתי לאפשר לתובע להשתמש באישום גבוה כדי לשכנע את הנאשם להודות באשמה, כאשר האישום הגבוה אינו סביר?

ההבדל בגובה העונש

בבורדנקישר ההבדל היה בין 5 שנות מאסר לבין מאסר עולם עם אפשרות לשחרור מוקדם. התביעה חופשיה לנסות לשכנע נאשם לוותר על זכויויו החוקתיות.

החשיבות של ההליכים הפליליים

• מחיר ההליכה למשפט גבוה מדי.
• מביא את מערכת הצדק הפלילית להיכנס למערכת של הסדרי טיעון באופן נרחב.
• מי מחליט לגבי תקפות ההרשעה: התובע והסניגור בדיוני הסדרי טיעון.

תשובת הנאשם לכתב האישום

שלב שני של הקראת כתב האישום:

הנאשם מתבקש להודות או להכחיש את האישומים העובדתיים בכתב האישום. הסניגור עשוי לענות בשם הנאשם.

הליכים טרום משפטיים

• השופט יבקש הסכם לגבי העובדות ומה לא מוסכם בפן העובדתי.
• השופט יבקש רשימת עדים לחקירה נגדית. הצהרות של עדים אחרים יהיו חלק מחומר הראיות בהסכמה.
• השופט ישאל אם יש הגנות מקדמיות.

דיון מקדמי

 השופט יכול לבחון את תיק החקירה עם כל חומר הראיות וייקח חלק בניסיון להביא לפתרון מוסכם של התיק.

הנאשם חייב להיות מיוצג ולקבל סניגור ציבורי.

אם זה נכשל, התיק חייב ללכת לשופט אחר למשפט.

פרוטוקול הדיונים לפני השופט הראשון לא מועבר לשופט שידון בתיק.

החוק בפעולה

המקור של הליך הדיון המקדמי בפרויקט פיילוט בו לקחו חלק 5 שופטי שלום, תוכנן והוצא לפועל בלי תיקון חקיקתי של הפרוצדורה הפלילית, תוך יציאה משמעותית מהפרוצדורה הפלילית על פי הספר. שחקנים במערכת הם שהחלט לעשות זאת, ובעצמם יצרו את הדרכים המערכתיות שבהם הפרוצדורה הזו למעשה מתבצעת.

יתרונות

חלק מהנאשמים יישארו בכלא אם המקרה לא ייפתר על ידי השופט אבל ישוחררו אם התיק ייפתר.

תיקים רבים יכולים להיגמר במהירות. יעילות.

כולם מיוצגים על ידי עורך דין.

חסרונות

• לחץ פוטנציאלי כבד מדי על הנאשם להודות באשמה.
• אין מספיק זמן להגיע להחלטה מושכלת.
• הציבור מוצא זאת קשה להבנה.

לקחת את הסדר הטיעון תחת כלל 11 בבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית

• בית המשפט חייב להסביר באופן אישי לנאשם את זכויותיו וההשלכות.
• בית המשפט חייב לבחון באופן אישי את ידיעת ההשלכות, ואת הרצון הוולונטרי שלו לעסקת טיעון.
• בית המשפט חייב לבסס יסוד עובדתי לטיעון האשמה.

מהו תפקיד השופט בבחינת התוכן של הסכם הטיעון

השופט חייב לומר לנאשם שהוא אינו מחויב להסכם ויכול לתת כל גזר דין המותר על פי החוק.

לכן חשוב להכיר את השופט.

מה הסניגור צריך לומר לנאשם לדבי הסבירות שההסדר יידחה.

עקרון של הבדלי שיפוט ביחס להסדרי טיעון

התובע יכול לתקן אישום בתחילת המשפט, זאת אומרת בתחילת ההקראה של כתב האישום. אחרי ההקראה, התובע צריך רשות מהשופט.

חוק שיפוטי, קבלה של אפשרות לכתב אישום ללא בחינה. נחשב כפררוגטיבה של התביעה.

בחינה שיפוטית של הסכמים לעניין העונש

שלוש נקודות מבט:

בחינה מלאה שלא נותנת משקל מיוחד להמלצות הצדדים.

בחינה רצינית של ההגנה, לא לדחות את הסכם הטיעון אלא אם יש סטייה חמורה מגזרי דין סטנדרטיים.

בחינה מאוזנת, נותנת משקל משמעותי להמלצות בהסכם הטיעון, אבל תמיד משווה לגזרי דין סטנדרטיים. “לרוב מקבל את הסדר הטיעון”.

החוק בפעולה

בית המשפט בחר בבחינה המאוזנת.

מה שעשוי לקרות בפועל זו הסדל משמעותי בקרב שופטים, שאז נתמכו על ידי ביתה משפט העליון שביטל החלטות של בתי משפט נמוכים יותר, שלא לקבל הסדרי טיעון.

דוגמאות

גזר דין טיפולי בעבירות מין. עבודות שירות בפשעי צווארון לבן. שופטים אומרים לעתים קרובות, זהו לא גזר הדין הנכון במסגרת נורמות רגילות, אבל אני אקבל את זה משום שהסדרי טיעון תומכים בעקרונות.

גזר דין

הרתעה אינדיוידואלית

הרתעה חברתית כללית

שיקום.

ענישה

מה שמגיע לו.

הרציונל מאחורי “עונש ראוי”

היותו של האדם אשם

לא להפוך אדם שעיר לעזאזל לצורך הרתעת הרבים

שוויון כגזרי דין.

דחייה חלקית של מודל שיקומי?

פרופורציוליות

הוגנות.

עונש ראוי

העונש יחסי לחומרת העבירה.

החומרה נמדדת בשלושה גורמים:

1. חשיבות הערך הציבורי שהופר.

2. פגיעה שנגרמה לקורבן מזוהה.

3. היותו אשם, המצב הנפשי של המפר.

החשיבות של הערך הציבורי

מה נחשב בחברה כערך שמוגן באופן משמעותי שהפרתו תיחשב לעבירה, ומה רמת החשיבות של ערך זה. בחברות שונות, הערכים החברתיים שונים, למשל ביחס להטרדה מינית, פורנוגרפיה, הימורים, העלמת מסים.

פגיעה בקורבן

פגיעה פיזית

פגיעה נפשית

פגיעה בכבוד

האשם של האדם שביצע את הפשע

• רשלנות, הפרה של סטנדרט מוכר אבל בלי כוונה פלילית, לדוגמא מודעות.
• כוונה פלילית לגרום פגיעה.

בלי כוונה, מבלי להתחשב בתוצאה סבירה ברמה גבוהה, תכנון לעומת ספונטניות או תלוי סיטואציה.

מדריך לגזר הדין

הגורמים בחומרת העבירה יוצרים קשת של גזרי דין, כמו 2-5 שנות מאסר.

הגורמים לחומרת עבירה מלאה:

1. תכנון.

2. החלק הפרופורציונלי של הנאשם בביצוע העבירה והשפעת אדם אחר שביצע את הפשע, על הנאשם.

3. פגיעה שניתן לצפות מראש.

4. פגיעה אכן נגרמה.

5. הנסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה.

6. היכולת של הנאשם להבין את מה שעשה, הטבע האסור של הפעולה שלו, חומרת המעשים, תוך שנלקח בחשבון גם הגיל של הנאשם לגבי הבנה זו.

7. יכולת הנאשם להימנע ממעשיו ורמת השליטה שיש לנאשם על מעשיו, כאשר נלקח בחשבון פרובוקציות והצקות מצד הקורבן (קנטור).

 8. מצוקה נפשית של הנאשם כתוצאה מהתעללות של הקורבן בנאשם.

9. רמת הקרבה לגבול האחריות הפלילית, כפי שנקבע בחוק העונשין (כמו אי שפיות, הגנה עצמית, נחיצות, הצדקה).

10. האכזריות, האלימות, של התעללות שבוצעה על ידי הנאשם כלפי הקורבן.

11. ניצול הכוח או המעמד של הנאשם כלפי הקורבן.

דוגמאות

1. תכנון

2. החלק היחסי של הנאשם בביצוע העבירה וההשפעה שהיתה לאדם נוסף שביצע עמו את הפשע, עליו.

3. פגיעה שניתן לצפות מראש.

4. פגיעה אכן קרתה בפועל.

5. הנסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה.

גורמים אישיים

1. ההשפעה הפוגענית של העונש על הנאשם.

2. ההשפעה הפוגענית על משפחתו של הנאשם.

3. הפגיעה שנגרמה לנאשם מביצוע העבירה ומההרשעה.

4. לקיחת אחריות של הנאשם על ביצוע העבירה והשיקום שלו, או כוונות השיקום שלו.

5. מאמצי הנאשם לתקן את הנזק שנגרם בביצוע העבירה, ולפצות את הקורבן על פגיעותיו.

6. שיתוף פעולה של הנאשם עם רשויות החוק, אם כי הכחשה של אשמה ובחירה בניהול משפט לא תיתפס נגדו כגורם שלילי בקביעת העונש.

7. תרומת הנאשם לקהילה.

8. נסיבות קשות של חיי הנאשם שהשפיעו על ביצוע העבירה.

9. ניהול המשפט על ידי רשויות החוק.

10. משך הזמן מאז ביצוע העבירה.

11. הרישום הפלילי של הנאשם.

דוגמאות:

1. לקיחת אחריות על ידי הנאשם על העבירה, והשיקום שלו או נסיונות השיקום שלו.

2. שיתוף פעולה של הנאשם עם רשויות החוק (אבל ההיפך לא ישמש נגדו).

3. ההתנהגות החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה.

4. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע העבירה.

5. הרישום הפלילי או העדר הרישום הפלילי.

גזר דין סופי

גזר דין ממשי, שנקבע במסגרת טווח החומרה, למשל אם הטווח הוא בין 2-5 שנים, גזר דין ממשי נקבע על שלוש שנים למשל.

קווי יסוד ועסקאות טיעון

עסקאות טיעון לא מוזכרים בקווי היסוד אז כיצד נוהגים במקרה זה.

למשל עסקת טיעון מניחה טווח של בין 1-3 בעוד שהטווח האמיתי בשל החומרה צריך להיות בין 2-5 שנים. מה נחשב? עדיין לא ברור.

ענישה ופס,ד יששכרוב

מקרה של אי קבילות שמבוסס על הודעה על הליך הוגן וחיפו אחר הוגנות בהליך הפלילי.

תחשוב על הליך הוגן או דוקטרינת ההוגנות בכל שלב של ההליך הפלילי.

הליך הוגן בקביעת העונש

הזדמנות להציג וכחות בכל הנושאים. בעיה בהליך הפלילי, אין הליך הולם של הוכחה בדיון לגבי העונש.

מהי חומרת העבירות, בהתבסס על מקרים דומים.

מהו הרעיון שלנו של שוויון.