(15/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון אמון בממשלה בזמן אסון השייטת

מבוא תיאורטי

עבודה זו תחקור את האמון בממשלה בזמן אסון השייטת (שם הקוד הצהלי היה שירת הצפצפה) שקרה בחודש ספטמבר 1997. מטרת העבודה היא לחקור את מידת האמון של הציבור בממשלה בזמן האירוע ולאחריו.

מטרת המחקר לבחון את השפעת האירוע על אמון הציבור בממשלה, הנושא ייבדק באמצעות שתי תיאוריות  התיאוריה המבנית-תפקודית ואסכולת סדר היום.

התיאוריה המבנית-תפקודית

תפקידה  של התקשורת היא לשקף את המציאות והיא מוגדרת גם כלב השמירה של הדמוקרטיה. התקשורת מהווה מראה ותשקף במדויק את האירועים והתהליכים החברתיים. התקשורת פוקחת עיין ומתריעה על  פעולות חריגות של השלטון. מידע מעורפל או לא מבוקר, חדשות מבולבלות לדוגמא, עלולים להוות איום של ממש על היציבות החברתית, עד כדי גרימת בהלה. דיווחים חוזרים ונשנים, אפילו על נושאים כבדי משקל  עלולים ליצור רוויה. תקשורת ההמונים תורמת לפעולתו התקינה של השלטון, בייחוד במשטר דמוקרטי.  (כספי, 2011)

אסכולת סדר היום

אסכולת קביעת סדר היום. (תקשורת המונים: אסכולת קביעת סדר היום המאוחרת)

אסכולה זו גובשה בשנות ה 70 ומתמקדת ביכולת של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום. התקשורת מכתיבה לנו על מה חשוב שנחשוב, למשל, שיותר חשוב להתעסק בסוגיה הביטחונית מאשר במצב הכלכלי. ברגע שאירוע מסוים קיים בתקשורת סימן שהוא חשוב. לתקשורת ההמונים יש השפעה מכרעת על סדר היום הציבורי. נושאים הזוכים לסיקור תקשורתי נתפסים כחשובים יותר מן הנושאים הבלתי מסוקרים, היקף הסיקור התקשורתי וטיבו משפיעים על הדגשת חשיבותם היחסית של היבטים ספציפיים בנושאים המסוקרים (קרניאל, 2009). סדר היום נקבע בהתאם להבלטה וכך התקשורת מסיבה את ליבנו לאירוע  ע”י בולטות הידיעה.

מבחינים בין 3 סוגים של סדר יום כל אחד משפיע ומושפע מהאחרים ובכל פעם יש לבדוק את רמת ההשפעה כמו במחקר זה.

סדר יום ציבורי משפיע על סדר היום התקשורתית התקשורת היא חלק מהציבור ומכיוון שמכירה את הלך הרוחות ועל- כן יודעת מה חשוב לציבור.

סדר יום תקשורתי משפיע במישרין על סדר היום הציבורי, מכיוון שהתקשורת מסיבה את ליבנו לנושאים מסוימים ובמקרים רבים ללא התקשורת לא היינו יודעים עליהם. התקשורת צריכה  לשקף את דעת הציבור.

סדר יום פוליטי משפיע לפעמים (בחירות) על סדר היום התקשורתי.

מידת האמון של הציבור בממשלה ובצבא עולם

הציבור ניזון מהתקשורת המשפיעה עליו ובונה את האמון של הציבור בממשלה ובצבא, במאמר שפורסם (פרי, צרפתי, & טוקצ’ינסקי, 2007), בודקים האם החשיפה לתקשורת גורמת למצב הרוח הלאומי הירוד כל כך? השערת ה Videomalaise, מושג בספרות המחקר, סגנון הסיקור הציני של הפוליטיקה בתקשורת ההמונים, שהתפתח בשנות ה 80 ו ה 90  ועמו גם מעבר לקמפיינים שליליים יותר ורטוריקה התקפית יותר מצד הפוליטיקאים  גורמים לירידה באמון ואף לציניות של הציבור כלפי הדמוקרטיה. רוברט פאטנם  מאוניברסיטת הארוורד טוען שהטלויזיה אחראית לירידה באמון הבין–אישי בארה”ב ולמשבר האמון, אולם מחקרים מאוחרים יותר הראו שההשפעה היא חלקית.  התיאוריה הנורמטיבית על הדמוקרטיה מניחה, שבדמוקרטיות בריאות הציבור אמור להאמין שהוא יכול להשפיע על מהלך הדברים ועל מדיניות המוסדות הציבוריים. משום כך הוא חייב להיות מעורב ופעיל במסגרות חברתיות ופוליטיות שונות. ככל שרבה רמת הפעילות הזו כך הדמוקרטיה חזקה יותר.

ניהול משברים בתקשורת (המרכז לשינוי מדיניות בשתיל, 201)

התיאוריות הראשונות של ניהול משברים פותחו בארה”ב באמצע שנות ה- 80  בעקבות שני משברים ניהוליים גדולים הפיאסקו במפעל יוניון קרבייד בהודו, והאסון האקולוגי המוכר בשם משבר אקסון –ולדז, כאשר מיכלית של חב’ אקסון- אז חב’ הדלק הגדולה בעולם, עלתה על שרטון במפרץ ויליאם, שבדרום אלסקה.

משבר תקשורתיאירוע חריג, לא מתכונן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי. הנטייה ראשונית במשבר, היא הכחשה, לדחות, לדחוק, לא לקבל.  הצעד הראשון הוא להבין את המשבר .יש חשיבות רבה לאופן בו מנהלים משברים, צורת החשיבה שלנו היא בתבניות, כל המידע שאנחנו אוספים, קולטים מקוטלג, כמו מחשב. זאת ועוד, אנשים מגבשים דעה מהר מאוד, תוך שניות, קובעים את עמדתם הראשונית לטוב או לרע, על כן יש חשיבות רבה למהירות התגובה ולאופן התגובה. כאשר פורץ משבר יש חשיבות גדולה למהירות התגובה. יש מומחים המדברים על חלון הזדמנויות הנע בין 6-72 שעות בשעות אלה אנו עומדים למשפט ציבורי, שבו מי שקובע את גורלנו הוא המדיה – המשמשת חוקרת, תובעת ושופטת גם יחד. יש שתי דרכים לתגובה. הכחשה באם משוכנעים שהעובדות אינן נכונות או לקיחת אחריות. כאשר המנהיגים מתייצבים בחזית בעת משבר, זה מחזק את אמון הציבור , הנורמה זו לא נועדה לשרת יחסי ציבור אישיים, אלא להעביר מסר של מנהיגות ונטילת אחריות בדרג הבכיר ביותר הדבר מרגיע. באסון התאומים  כשראש עיריית ניו יורק, רודי ג’וליאני, התעשת ראשון והוביל את התקשורת באופן שעורר הערכה בעולם כולו. ולהבדיל הביקורת אשר ספג נשיא ארה”ב על תגובתו  המאוחרת. מסיבת עיתונאים בעת משבר שונה מהותית מזו השגרתית הנערכת לצורכי שיווק או קידום מכירות, בשעות הראשונות של המשבר מעביר עצם כינוסה של מסיבת עיתונאים מסר של אחריות ומנהיגות.

 

 

תוכן
מבוא תיאורטי 3
האירוע שנבחר אסון השייטת 8
השערת המחקר 10
שיטת המחקר 10
ממצאי המחקר 11
דיון ומסקנות 13
מגבלות המחקר 14
תרומת המחקר 14
ביבליוגרפיה 15
נספחים 17

 

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

23

מספר עמודים

16

מקורות

12

שנת הגשה

2013

אין עדיין ביקורות.

היה הראשון לכתוב ביקורת על “סמינריון אמון בממשלה בזמן אסון השייטת”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא תיאורטי

עבודה זו תחקור את האמון בממשלה בזמן אסון השייטת (שם הקוד הצהלי היה שירת הצפצפה) שקרה בחודש ספטמבר 1997. מטרת העבודה היא לחקור את מידת האמון של הציבור בממשלה בזמן האירוע ולאחריו.

מטרת המחקר לבחון את השפעת האירוע על אמון הציבור בממשלה, הנושא ייבדק באמצעות שתי תיאוריות  התיאוריה המבנית-תפקודית ואסכולת סדר היום.

התיאוריה המבנית-תפקודית

תפקידה  של התקשורת היא לשקף את המציאות והיא מוגדרת גם כלב השמירה של הדמוקרטיה. התקשורת מהווה מראה ותשקף במדויק את האירועים והתהליכים החברתיים. התקשורת פוקחת עיין ומתריעה על  פעולות חריגות של השלטון. מידע מעורפל או לא מבוקר, חדשות מבולבלות לדוגמא, עלולים להוות איום של ממש על היציבות החברתית, עד כדי גרימת בהלה. דיווחים חוזרים ונשנים, אפילו על נושאים כבדי משקל  עלולים ליצור רוויה. תקשורת ההמונים תורמת לפעולתו התקינה של השלטון, בייחוד במשטר דמוקרטי.  (כספי, 2011)

אסכולת סדר היום

אסכולת קביעת סדר היום. (תקשורת המונים: אסכולת קביעת סדר היום המאוחרת)

אסכולה זו גובשה בשנות ה 70 ומתמקדת ביכולת של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום. התקשורת מכתיבה לנו על מה חשוב שנחשוב, למשל, שיותר חשוב להתעסק בסוגיה הביטחונית מאשר במצב הכלכלי. ברגע שאירוע מסוים קיים בתקשורת סימן שהוא חשוב. לתקשורת ההמונים יש השפעה מכרעת על סדר היום הציבורי. נושאים הזוכים לסיקור תקשורתי נתפסים כחשובים יותר מן הנושאים הבלתי מסוקרים, היקף הסיקור התקשורתי וטיבו משפיעים על הדגשת חשיבותם היחסית של היבטים ספציפיים בנושאים המסוקרים (קרניאל, 2009). סדר היום נקבע בהתאם להבלטה וכך התקשורת מסיבה את ליבנו לאירוע  ע”י בולטות הידיעה.

מבחינים בין 3 סוגים של סדר יום כל אחד משפיע ומושפע מהאחרים ובכל פעם יש לבדוק את רמת ההשפעה כמו במחקר זה.

סדר יום ציבורי משפיע על סדר היום התקשורתית התקשורת היא חלק מהציבור ומכיוון שמכירה את הלך הרוחות ועל- כן יודעת מה חשוב לציבור.

סדר יום תקשורתי משפיע במישרין על סדר היום הציבורי, מכיוון שהתקשורת מסיבה את ליבנו לנושאים מסוימים ובמקרים רבים ללא התקשורת לא היינו יודעים עליהם. התקשורת צריכה  לשקף את דעת הציבור.

סדר יום פוליטי משפיע לפעמים (בחירות) על סדר היום התקשורתי.

מידת האמון של הציבור בממשלה ובצבא עולם

הציבור ניזון מהתקשורת המשפיעה עליו ובונה את האמון של הציבור בממשלה ובצבא, במאמר שפורסם (פרי, צרפתי, & טוקצ’ינסקי, 2007), בודקים האם החשיפה לתקשורת גורמת למצב הרוח הלאומי הירוד כל כך? השערת ה Videomalaise, מושג בספרות המחקר, סגנון הסיקור הציני של הפוליטיקה בתקשורת ההמונים, שהתפתח בשנות ה 80 ו ה 90  ועמו גם מעבר לקמפיינים שליליים יותר ורטוריקה התקפית יותר מצד הפוליטיקאים  גורמים לירידה באמון ואף לציניות של הציבור כלפי הדמוקרטיה. רוברט פאטנם  מאוניברסיטת הארוורד טוען שהטלויזיה אחראית לירידה באמון הבין–אישי בארה”ב ולמשבר האמון, אולם מחקרים מאוחרים יותר הראו שההשפעה היא חלקית.  התיאוריה הנורמטיבית על הדמוקרטיה מניחה, שבדמוקרטיות בריאות הציבור אמור להאמין שהוא יכול להשפיע על מהלך הדברים ועל מדיניות המוסדות הציבוריים. משום כך הוא חייב להיות מעורב ופעיל במסגרות חברתיות ופוליטיות שונות. ככל שרבה רמת הפעילות הזו כך הדמוקרטיה חזקה יותר.

ניהול משברים בתקשורת (המרכז לשינוי מדיניות בשתיל, 201)

התיאוריות הראשונות של ניהול משברים פותחו בארה”ב באמצע שנות ה- 80  בעקבות שני משברים ניהוליים גדולים הפיאסקו במפעל יוניון קרבייד בהודו, והאסון האקולוגי המוכר בשם משבר אקסון –ולדז, כאשר מיכלית של חב’ אקסון- אז חב’ הדלק הגדולה בעולם, עלתה על שרטון במפרץ ויליאם, שבדרום אלסקה.

משבר תקשורתיאירוע חריג, לא מתכונן, בעל פוטנציאל השפעה שלילי. הנטייה ראשונית במשבר, היא הכחשה, לדחות, לדחוק, לא לקבל.  הצעד הראשון הוא להבין את המשבר .יש חשיבות רבה לאופן בו מנהלים משברים, צורת החשיבה שלנו היא בתבניות, כל המידע שאנחנו אוספים, קולטים מקוטלג, כמו מחשב. זאת ועוד, אנשים מגבשים דעה מהר מאוד, תוך שניות, קובעים את עמדתם הראשונית לטוב או לרע, על כן יש חשיבות רבה למהירות התגובה ולאופן התגובה. כאשר פורץ משבר יש חשיבות גדולה למהירות התגובה. יש מומחים המדברים על חלון הזדמנויות הנע בין 6-72 שעות בשעות אלה אנו עומדים למשפט ציבורי, שבו מי שקובע את גורלנו הוא המדיה – המשמשת חוקרת, תובעת ושופטת גם יחד. יש שתי דרכים לתגובה. הכחשה באם משוכנעים שהעובדות אינן נכונות או לקיחת אחריות. כאשר המנהיגים מתייצבים בחזית בעת משבר, זה מחזק את אמון הציבור , הנורמה זו לא נועדה לשרת יחסי ציבור אישיים, אלא להעביר מסר של מנהיגות ונטילת אחריות בדרג הבכיר ביותר הדבר מרגיע. באסון התאומים  כשראש עיריית ניו יורק, רודי ג’וליאני, התעשת ראשון והוביל את התקשורת באופן שעורר הערכה בעולם כולו. ולהבדיל הביקורת אשר ספג נשיא ארה”ב על תגובתו  המאוחרת. מסיבת עיתונאים בעת משבר שונה מהותית מזו השגרתית הנערכת לצורכי שיווק או קידום מכירות, בשעות הראשונות של המשבר מעביר עצם כינוסה של מסיבת עיתונאים מסר של אחריות ומנהיגות.

 

 

תוכן
מבוא תיאורטי 3
האירוע שנבחר אסון השייטת 8
השערת המחקר 10
שיטת המחקר 10
ממצאי המחקר 11
דיון ומסקנות 13
מגבלות המחקר 14
תרומת המחקר 14
ביבליוגרפיה 15
נספחים 17

 

299.00 

סמינריון אמון בממשלה בזמן אסון השייטת

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

23

מספר עמודים

16

מקורות

12

שנת הגשה

2013

סמינריון אמון בממשלה בזמן אסון השייטת

מידע נוסף

מספר עמודים כולל נספחים

23

מספר עמודים

16

מקורות

12

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.