מבוא:

אינתיפאדת אל־אקצה היא כינוי שניתן על ידי הפלסטינים להתקוממותם נגד מדינת ישראל, שהחלה סביב ביקורו של אריאל שרון בהר הבית ב־28 בספטמבר 2000. התקוממות זו כללה בתחילתה פעולות מחאה עממיות, אך במהרה הפכו פעולות טרור וגרילה להיות ביטוין המרכזי. מאפיין מובהק של הפעילות הפלסטינית במאבק זה הוא שימוש נרחב בפיגועי התאבדות. אינתיפאדת אל־אקצה פרצה בתום תשע שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים ומוטטה כמעט לחלוטין את הסכם אוסלו מ־1993, והיוותה הסלמת שיא של הסכסוך. במהלכה נמנו אלפי קורבנות בשני הצדדים, הן בקרב הלוחמים והן בקרב אזרחים.

הסיבה הרשמית לפרוץ האינתיפאדה הינה כישלון שיחות קמפ דיוויד בין ישראל לפלסטינים וביקורו של אריאל שרון בהר הבית. גורמים מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני טוענים כי ידו של ערפאת נמצאת בפרוץ ההתקוממות וכי האינתיפאדה הייתה מתוכננת מראש. גורמים נוספים טוענים כי הנסיגה מחד צדדית של מדינת ישראל מלבנון בשנת 2000, היא זו אשר ליבתה את פרוץ ההתקוממות.

בעבודתי, ארצה לבחון מהן הסיבות אשר הביאו את מדינת ישראל והפלסטינים לעימות עקוב מדם, אשר גבה חיי אדם רבים, תוך שימוש בסקירת ספרות נרחבת. העבודה מעגנת בתוכה הן את זווית הראייה של הצד הישראלי והן את זו של הצד הפלסטיני.

תוכן עניינים:
מבוא 2
סקירת ספרות:
האינתיפאדה השנייה  3-5
הסכמי אוסלו, רצח רבין והאכזבה בקרב העם הפלסטיני   6-9
פתיחת מנהרות הכותל 10-11
פרשת המצור הפלסטיני על היישוב מורג  12
ניצחון אהוד ברק בבחירות וקמפ דיוויד.  13-15
עליית אריאל שרון להר הבית  16-17
מעורבות ערפאת בפרוץ האינתיפאדה  18-19
הנסיגה מלבנון   20
דיון ומסקנות 21-23
ביבליוגרפיה   24-25