תקציר

תוקפנות מוגדרת כתקיפה, פעולה מזיקה, פעילות בעלת אופן אופנסיבי, עוינות או מצב מנטלי של הרס (Destructive) (Harding, 2006). סביב המושג מתקיים דיון תיאורטי ומעשי רחב התוהה על מקורותיה, סיבותיה והתהליכים המובילים לתוקפנות. המושג תוקפנות מקבל בחינות שונות- תוספות והבהרות, על ידי קלינאים שונים בתקופות שונות ולפי מבטם העיוני והמעשי. בעבודה זו מובאים עיקרי הדברים הנוגעים והמתקשרים לתוקפנות- מפרויד, דרך ממשיכיו- מלאני קליין וויניקוט ואחרים. לאחר מכן תבוא סקירה אודות עיקריי הדברים הנוגעים למושג ‘ההעברה’ בטיפול ממבט פסיכו דינמי- פרויד, אנה פרויד, מלאני קליין וויניקוט. הפרק השלישי בסקירת הספרות התיאורטית כולל סוגיות באמנות ככלי המאפשר תהליכים בהקשר מושג ה’תוקפנות’ ומושג ‘ההעברה’ וכן סוגיות נבחרות בקשר הטיפולי עם מתבגרים. מטרת העבודה הנוכחית היא לתאר תהליך טיפול, מקרה טיפולי במהלך ההכשרה המעשית תוך הארתו דרך התכנים המוצגים בסקירה- תוקפנות וההעברה, משום נוכחותם הרבה וחשיבותם בתהליך הטיפולי המתואר. מטרה נוספת כפועל יוצא של זו הראשונה היא להפיק למידה משמעותית מתהליך הרפלקציה והכתיבה של התהליך הטיפולי על היבטיו לטובת הרחבת יכולותיי כמטפלת. בעבודה מפורט תהליך העבודה הטיפולי עם שלומי (מתבגר בן 17) , תהליך בן 8 חודשים במסגרת ההכשרה המעשית שלי בתוך כתלי בית הספר. בהמשך העבודה מובא דיון המנסה להבין את התהליכים המרכזיים שעלו בטיפול ולהבינם לאור ההיבטים התיאורטיים הנוגעים לתהליכי ההעברה בטיפול והתוקפנות, וכן מסקנות לסיום. העבודה מאירה על היחסים הטיפוליים ועל הדינאמיקה הטיפולית המיוחדת שהתקיימה עם שלומי דרך ועם קשייו, ומובילה לתובנות חשובות להמשך דרכי כמטפלת. תובנות אלו כוללות הבנה טובה יותר של תהליכי העברה בטיפול, הבנה טובה יותר של תהליכים הרסניים במטופל (תוקפנות) וכן הבנה טובה יותר של תהליכי אינטגרציה להצלחת הטיפול.

מבוא

העבודה הנוכחית מבקשת להציג תהליך טיפולי של נער בן 17 שהתקיים במסגרת ההכשרה המעשית כסטודנטית בשנה ב’ ללימודי תרפיה באמנות. העבודה מסתייעת בהיבטים תיאורטיים סביב שני נושאים עיקריים: ‘ההעברה’ ו’תוקפנות’, בהלימה לתכנים המרכזיים המזוהים בתהליך הטיפולי שמוצג. נקודת המוצא היא כי תהליכי ההעברה ותוקפנות הינם תהליכים משולבים משום ששניהם נובעים, מבחינה פסיכו דינמית, ממקורות ותהליכים השלכתיים מן העבר אל היחסים הטיפוליים בהווה. הטיפול באמנות והתהליך היצירתי שבו מאפשר תהליכים השלכתיים אלו (תוקפנות) תוך תהליכי ההעברה אל היחסים הטיפוליים. תהליכים אלו קיבלו אופי תוקפני בטיפול המוצג- הן כלפיי היצירות עצמן והן כלפיי היחסים הטיפוליים ומולי כמטפלת. תוקפנות שהביא המטופל מעולמו “בחוץ” אל העולם “שבפנים”- אל הטיפול. חשיבות העבודה היא בכך שמצליחה “לצייר” תהליך טיפולי מעניין שנע מ”משיכות מכחול” גסות ותוקפניות לעבר יחסים טיפוליים נבנים ועד השלמה ואינטגרציה.

תוכן עניינים

מבוא
1. תוקפנות- היבטים תיאורטיים
א. תוקפנות על פי פרויד
ב. תוקפנות על פי קליין
ג. תוקפנות על פי ויניקוט
ד. עוד על תוקפנות
2. ‘העברה’ על פי הגישה הפסיכו דינמית
א. התפתחות מושג ‘ההעברה’- פרויד
ב. הרחבת מושג ההעברה – אנה פרויד
ג. העברה – התיאוריה של מלאני קליין
ד. תרומתו של ויניקוט למושג ההעברה
3. האמנות ככלי המאפשר תהליכים
א. הקדמה
ב. ביטויי תוקפנות בטיפול באמנות
ג. העברה בטיפול באמנות
ד. תהליכים והתייחסויות לקשר הטיפולי עם מתבגרים
4. תיאור מקרה
5. דיון ומסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספחים

ביבליוגרפיה

אור, א., ואמיר, ד (2005). בשפה אחרת, תרפיה באמנות- סיפורי טיפול. הוצאת מודן.

בונשטיין, א (2006). המשחק המטאפורי. שיחות, כרך כ’, 3, 273- 279.

ויניקוט, ד.ו (1988), הילד, משפחתו וסביבתו. ספרית פועלים.

ויניקוט ד.ו ( 1971). משחק ומציאות. תל אביב: עם עובד.

נואל האל, פ (1995). “תרפיה באמנות: דרך לריפוי הפיצול”. הוצאת אח.

ניסימוב- נחום, ע (2013). כל צבעי הנפש: טיפול באומנות בילדים המתנהגים בתוקפנות. תל אביב: מכון מופ”ת.

פלשמן, א ואבנט, ח (2005). תקשורת טיפולית עם מתבגרים, לקט מאמריי יסוד. ירושלים: משרד הרווחה.

פרויד, א (1977). האני ומנגנוני ההגנה. תל אביב: דביר.

קליין, מ .(2002) כתבים נבחרים. תל אביב: תולעת ספרים.

רוזנהיים, א (1990). אדם נפגש עם עצמו- פסיכותרפיה: החוויה ותהליכיה. תל אביב: שוקן.

Andersen, S. M., Reznik, I., & Manzella, L. M. (1996). Eliciting Transient Affect, Motivation, And Expectancies In Transference: Significant-Other Representations And The Self In Social Relations. Journal Of Personality And Social Psychology, 71, 1108–1129.

Breiner, M. J., Tuomisto, L., Bouyea, E., Gussak, D. E., & Aufderheide, D.(2012). Creating An Art Therapy Anger Management Protocol For Male Inmates Through A Collaborative Relationship. International Journel Offender Ther Comp Criminol, 7, 1124-1143.

Calvalho, R. (2002). Psychic Retreats Revisited: Binding Primitive Destructiveness Of Securing In The Object? A Metter Of Emphasis? British Journal Of Psychotherapy, 19, 153- 171.
Chapman, L. (2014). Neurobiologically Informed Trauma Therapy With Children And Adolescents: Understanding Mechanisms Of Change. New York, NY: W. W. Norton.

Cliff, J (2006). Creative Alliance: The Healing Power Of Art Therapy. Art Therapy: Journal Of The American Art Therapy Association, 23, 30-33.

Couch, A. S. (1995). Anna Freud’s Adult Psychoanalytic Technique: A Defence Of Classical Analysis. International Journal Of Psychoanalysis, 76, 153-153.

Crick, N. R., & Dodge, K. A. (1996). Social information-processing mechanisms in
reactive and proactive aggression. Child Development, 67, 993–1002.

Earwood, C., Fedorko, M., Holzman, E., Montanari, L., & Silver R (2004). Screening For Aggression Using The Draw A Story Assessment. Art Therapy: Journal Of The American Art Therapy Association, 21, 3, 156-162.

Frick, P. J., & White, S. F. (2008). Research Review: The Importance Of Callousunemotional Traits For Developmental Models Of Aggressive And Antisocial Behavior. Journal Of Child Psychology And Psychiatry, 49(4), 359-375.

Frick, P. J., & Morris, A. S. (2004). Temperament And Developmental Pathways To
Conduct Problems. Journal Of Clinical Child And Adolescent Psychology, 33, 54-68.
Harding, C. (Ed.). (2006). Aggression and destructiveness: psychoanalytic perspectives. Routledge.

Holmes, S. E., Slaughter, J. R., & Kashani, J. (2001). Risk Factors In Childhood That Lead To The Development Of Conduct Disorder And Antisocial Personality Disorder. Child Psychiatry And Human Development, 31, 183-193.

Kochanska, G., & Murray, K. T. (2000). Mother-Child Mutually Responsive

Kohut, H. (1977). The Restoration Of The Self. New York: International Universities Press. Orientation And Conscience Development: From Toddler To Early School Age. Child Development, 71, 417-431
Klein, M. (1975) Envy and Gratitude. Virago

Laplanche, J & Pontalis, J.B. (1983). The Language Of Psychoanalysis. London: Hogarth Press.

Maujean, A., Pepping, C. A., & Kendall, E. (2014) A Systematic Review Of Randomized Controlled Studies Of Art Therapy, Art Therapy: Journal Of The American Art Therapy Association, 31:1, 37-44

Mcmurray, M., & Schwartz-Mirman, O (1998). Transference In Art Therapy: A New Outlook. The Arts in Psychotherapy, 25, 1, 31–36.

Mcniff, S (1979). From Shamanism To Art Therapy. Art Psychotherapy, 6, 155- 161.

Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2007). Reflections On Security Dynamics: Core Constructs, Psychologicalmechanisms, Relational Contexts, And The Need For An Integrative Theory. Psychological Inquiry, 18, 197–209.

Mitchell, S. A. (1993). Aggression And The Endangered Self. Psychoanalytic Quarterly , 62, 351- 382.

Mohr, E. (2014) Posttraumatic Growth In Youth Survivors Of A Disaster: An Arts-Based Research Project. Art Therapy: Journal Of The American Art Therapy Association, 31, 155-162.

Newman, K. M. (2013). A More Usable Winnicott. Psychoanalytic Inquiry, 33, 59- 68.

Raine, A. (2002). Annotation: The Role Of Prefrontal Deficits, Low Autonomic Arousal, And Early Health Factors In The Development Of Antisocial And Aggressive Behavior In Children. Journal Of Child Psychology And Psychiatry, 43, 417–34.

Samardži, L., Nikoli, G. (2014). Transference Patterns And Working Alliance During The Early Phase Of Psychodynamic Psychotherapy. Vojnosanit Pregl, 71, 175–182.

Schaverien, J (1999). The Revealing Image: Analytical Art Psychotherapy In Theory And Practice. London: Jessica Kingsley Publishers.

Strassberg, Z., Dodge, K. A., Pettit, G., & Bates, J. E. (1994). Spanking In The Home And Children’s Subsequent Aggression Toward Kindergarten Peers. Development And Psychopathology, 6, 445–461.

Winnicott, D. (1950). Aggression In Relation To Emotional Development. In D., Winnicott, (1958), Collected Papers: Through Pediatrics To Psychoanalysis. London: Tavistock.

Winnicott, D.W. (1949) Hate In The Counter-Transference. The International Journal Of Psychoanalysis 30, 69-74.