(26/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מבוא

בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים.

הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות.

מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר.

מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות ויהודיות. לפיכך, שאלות המחקר הנוכחי הנן:  מהם הגורמים המשפיעים על טיב ההסתגלות של נשים גרושות? האם הסתגלותן של נשים יהודיות שונה מזה של נשים ערביות? מהם הגורמים המסייעים להסתגלות נשים יהודיות לגירושין ואשר אינם קיימים אצל נשים מוסלמיות?

העבודה הנוכחית הנה עיונית ועונה על השאלות שהוצגו לעיל באמצעות איסוף נתונים העולים מספרות מדעית על בסיס מחקרים קודמים.

 

תוכן עניינים

מבוא 3
פרק א’ שיעור הגירושין 4
א1 שינויים במבנה המשפחה 4
א2 שיעורי הגירושין 6
א3 גורמים המעורבים באומדן של שיעור הגירושין 7
פרק ב הגורמים המשפיעים על הסיכויים להתגרש 8
ב1 הומוגמיה וגירושין 9
ב3 מסורתיות וגירושין 10
ב4 השקעות בהן המשפחתי ייחודי וגירושין 11
ב5 עיתוי הנישואין והגירושין 11
ב6 משך הנישואין והגירושין 12
פרק ג ההקשר החברתי של הגירושין 13
ג1 הסביבה כמרכיב מכריע בהתארגנות מחדש של המשפחות הגרושות 13
ג2 המשפחה המוסלמית – נתונים דמוגרפיים 15
ג3 ערכי המשפחה בהחברה הערבית 16
ג4 פילוח בשוק העבודה 18
ג5 פילוח בתחום השכלה 20
פרק ד הסתגלות לאחר הגירושין 21
ד1 אסטרטגיות להתמודדות ורווחה נפשית בקרב נשים במבט השוואתי בין נשים יהודיות לבין נשים מוסלמיות 21
ד2 הרווחתן הנפשית של הנשים היהודיות והמוסלמיות בהקשר החברתי 23
פרק ה סיכום ומסקנות 25
רשימת המקורות 31

מידע נוסף

מספר עמודים

36

מקורות בעברית

30

מקורות באנגלית

25

מבוא

בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים.

הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות.

מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר.

מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות ויהודיות. לפיכך, שאלות המחקר הנוכחי הנן:  מהם הגורמים המשפיעים על טיב ההסתגלות של נשים גרושות? האם הסתגלותן של נשים יהודיות שונה מזה של נשים ערביות? מהם הגורמים המסייעים להסתגלות נשים יהודיות לגירושין ואשר אינם קיימים אצל נשים מוסלמיות?

העבודה הנוכחית הנה עיונית ועונה על השאלות שהוצגו לעיל באמצעות איסוף נתונים העולים מספרות מדעית על בסיס מחקרים קודמים.

 

תוכן עניינים

מבוא 3
פרק א’ שיעור הגירושין 4
א1 שינויים במבנה המשפחה 4
א2 שיעורי הגירושין 6
א3 גורמים המעורבים באומדן של שיעור הגירושין 7
פרק ב הגורמים המשפיעים על הסיכויים להתגרש 8
ב1 הומוגמיה וגירושין 9
ב3 מסורתיות וגירושין 10
ב4 השקעות בהן המשפחתי ייחודי וגירושין 11
ב5 עיתוי הנישואין והגירושין 11
ב6 משך הנישואין והגירושין 12
פרק ג ההקשר החברתי של הגירושין 13
ג1 הסביבה כמרכיב מכריע בהתארגנות מחדש של המשפחות הגרושות 13
ג2 המשפחה המוסלמית – נתונים דמוגרפיים 15
ג3 ערכי המשפחה בהחברה הערבית 16
ג4 פילוח בשוק העבודה 18
ג5 פילוח בתחום השכלה 20
פרק ד הסתגלות לאחר הגירושין 21
ד1 אסטרטגיות להתמודדות ורווחה נפשית בקרב נשים במבט השוואתי בין נשים יהודיות לבין נשים מוסלמיות 21
ד2 הרווחתן הנפשית של הנשים היהודיות והמוסלמיות בהקשר החברתי 23
פרק ה סיכום ומסקנות 25
רשימת המקורות 31

299.00 

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מידע נוסף

מספר עמודים

36

מקורות בעברית

30

מקורות באנגלית

25

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מידע נוסף

מספר עמודים

36

מקורות בעברית

30

מקורות באנגלית

25

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.