תקציר

השאלה והמטרה העיקרית של העבודה היא לנסות ולבדוק, בעיניים אקדמאיות את נושא הסחר בנשים, תופעה המכילה בתוכה תפיסות ודעות קדומות אשר תורמות באופן מהותי לפגיעה בקורבנותיה, בכך שהן נותנות לגיטימציה לסוחרים, ללקוחות ולרשויות האכיפה להמשיך ולפגוע בנשים. אם כן, עבודה זו מסכמת ומיישמת את החיבור בין הדיסציפלינה הקרימינולוגית והמבט המגדרי ומעמיקה בתופעת הסחר בנשים וממדיה בישראל ובוחנת את הטיפול של רשויות האכיפה למיגור התופעה, תוך כדי התייחסות לשינויים בעמדות הציבור, שחלו החל משנות ה-90 ועד היום.

הכלים בהם בחרתי לבחון את התפתחות הבעיה הינם:

• א. מעקב אחר השינוי בהתייחסות לבעיה מצד גופי האכיפה והחקיקה בישראל, כאשר השינוי מתבטא הן בטיפול במבצעי העבירות והן בטיפול בקרבנות העבירה.
• ב. בדיקה של שינויי חקיקה וביצוע מעקב אחר שינוי ההתייחסות לבעיה מצד הציבור.
• ג. בחינת השפעתם של גורמים בינלאומיים על המדיניות והגדרת הבעיה בישראל.
• ד. התייחסות לכתבה עדכנית מהעיתון בנושא הסחר בנשים בהקשר לתיאוריה הפמיניסטית.

כאשר כל אלו ילוו בניסיון להבין את השפעת העמדות הפטריארכליות על עמדות הציבור הישראלי והתיאוריה הפמיניסטית המנסה להסביר אותן.

מבוא

סחר בבני אדם בעולם, כמו גם בישראל, נמצא במגמת עלייה מתמדת. קרבנותיו העיקריים הם מגזרים חלשים: תושבי מדינות עניות, מיעוטים, ילדים ונשים (לבנקרון ודהאן, 2003). לפי הגדרות בינלאומיות, סחר בבני אדם כולל בין היתר מתן מחסה לאדם והשגת אדם לצורך עבודה או שירותים תוך מרמה, כפיה, שימוש לרעה בכוח או במעמדו בפגיע של האדם, וזאת למטרות ניצול. ניתן להגדיר סחר בבני אדם גם כשימוש בכוח, מרמה או איומים לשעבד אדם כנגד רצונו או לשעבדו לחוב. בחוק הישראלי נקבע כי “החזקה בתנאי עבדות”: המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו-מאסר שש-עשרה שנים. בסימן זה, “עבדות”-מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לעניין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור” (מוקד סיוע לעובדים זרים וקו לעובד- נייר עמדה, 2010).

חלק מסחר בבני האדם הוא הסחר בנשים והינו אחת התופעות החמורות בשנים האחרונות. הנשים הנסחרות חשופות להפרה בוטה של זכויותיהן; כליאה, אלימות, עינויים, שעבוד ואונס (זוז, אתר שדולת הנשים בישראל). לסחר בנשים פנים רבות, אולם הביטוי הנפוץ ביותר הוא בתעשיית המין. בנוסף לכך, נשים נסחרות גם לצרכים אחרים כמו סחר באיברים, פונדקאות ועוד (בן ישראל ולבנקרון, 2005).  סחר זה מתקיים בישראל מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. הסיבות שהביאו לפריחתו קשורות לתהליכים גלובליים ומקומיים כאחד בהם התפתחות מגמות של היצע וביקוש. לעלייה בהיצע הנשים לצורכי זנות תרמה רבות התפרקותה של ברית המועצות. הזעזועים הכלכליים והתמוטטות רשתות התמיכה החברתיות בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר יצרו מצב בו מיליוני אנשים נותרו נטולי אמצעי קיום ובמאבק הישרדותי (לבנקרון ודהאן, 2003).