מבוא

לינה משותפת מהווה חלק מתוך עקרון היסוד הגורס כי הילד שנולד בקיבוץ זכה לחברות בקהילה. על מנת להשיג זאת, הקיבוץ יצר מערך שבו כל ילד היה הילד של הקיבוץ. לפי כך, לחברה קיבוצית יש אחריות מלאה לצרכים הרוחניים, החומריים והרפואיים של ילדי הקיבוץ. מראשית התנועה הקיבוצית, הקיבוצים ראו בילדים כמי שעומדים במרכז העניין (ליבליך, 2010:1). באמצעות גיבוש החינוך המבוסס על עקרונות של שיתוף בקיבוץ, הילדים גדלו ולמדו בתוך קבוצת השווים ונמצאו מחוץ למסגרת הורית וחיו בבית הילדים. לפיכך, האחריות על החינוך הוטלה על הקיבוץ על חשבונה של משפחה גרעינית. מטרת סידור זה הייתה להבטיח התאמה מוקדמת לחיים משותפים ולפתח הזדהות עמוקה על חברים בקבוצה. בתי הילדים היו אחראים על מתן מענה לצרכי הילדים (מגורים, כיתות, חדר משחקים, חדר אוכל ועוד). בתים היו מחולקים לפי שכבות גיל, כאשר כל המערכת נועדה לאפשר לאימהות לבצע את עבודות מחוץ למסגרת משפחתית באופן מלא ולקיים אחריות שווה בין בעל לאישה (Harpaz-Rotem & Hirst, 2005: 53).

ילדים, שגדלו במסגרת של לינה משותפת, בילו זמן מועט בלבד בחיק המשפחה ואת רוב הזמן בילו במסגרת של קבוצת השווים. מצב זה, כשלעצמו, מעמיד את הילדים במצב של הצורך התמידי לעמוד בציפיות של החברה הסובבת (ילדים אחרים, מורים ומדריכים), ולפיכך, עליהם להימנע מביטוי רגשות (במיוחד בכל הנוגע לרגשות שליליים) אשר אינם עומדים במקשה אחת עם הציפיות של החברה הסובבת (Regev & Beit-Hallahmi, 1980: 235).

לחוויית הגדילה בבית ילדים בקיבוץ ישנה השפעה על הזיכרון האישי והקולקטיבי של ילדים אלה. זיכרון קולקטיבי, כשלעצמו, מדגיש את ייחוד הקבוצה, ומאפשר לה לשמר את הדימוי העצמי ולהעבירו בתוך הקבוצה לאורך זמן. כמו כן, הזיכרון הקולקטיבי, למעשה, מגדיר את היחסים שבין הפרט לבין קבוצות חברתיות ומאפשר לקהילה להעניק משמעות לקיומם. יתר על כן, באמצעות הזיכרון הקולקטיבי קבוצות חברתיות מספרות סיפורים על עברן, מוצאן ומסורותיהן (מאיירס, 2006: 7). לפיכך, במוקד מחקר זה עומד זיכרון קולקטיבי כפי שהוא משתקף בזיכרונותיהם של 3 דורות של בני הקיבוץ שגדלו בבית ילדים.

באמצעות ניתוח של תמלילים והקלטות קוליות של ראיונות שנערכו עם בני הקיבוץ  השייכים ל-3 דורות (מהקמת הקיבוץ ועד העת האחרונה)  שגדלו או שימשו כמדריכים במסגרת בית ילדים בקיבוץ עין השלושה, מחקר זה בא לנתח את הגלגול של הזיכרון הקולקטיבי לאורך ציר הזמן. על מנת לעשות זאת, חוברה שאלת המחקר: כיצד השתנה היחס כלפי הלינה המשותפת בקיבוץ עין השלושה במשך השנים ? השערתי לגבי שאלת מחקר זאת גורסת שהיחס, עם השנים, השתנה לשלילה. כמו כן, מצופה שהדור הראשון יהיה בעל תפיסות חיוביות יותר כלפי הלינה משותפת מאשר הדורות הבאים אחריהם.

על מנת לענות על שאלת המחקר, המחקר חולק לפרק תיאורטי (העוסק בתיאוריות הנוגעות ללינה משותפת בקיבוץ ובזיכרון הקולקטיבי); פרק אמפירי (המציג תמות הנוגעות לזיכרון קולקטיבי וניתוחן); ו-פרק של דיון ומסקנות.

תוכן העניינים

מבוא 2
פרק א’:פרק תיאורטי (סקירת ספרות)-3
פרק ב’: פרק אמפירי – 12
ב-1: שיטת מחקר – 12
ב-2: ניתוח ראיונות – 12
דיון ומסקנות – 23
ביבליוגרפיה – 28
נספחים -31