תמצית

מטרת העבודה היא לנסות להבין האם וכיצד חשיפה לכסף משפיעה על רמת המוסר. בתחילה אציג את הטיעון המרכזי של (2013), .Kouchaki et al, לפיו, באמצעות מסגרת החלטה עסקית מספיק רמז לכסף בכדי להוביל לתוצאות לא מוסריות. מאחר וסטודנטים לכלכלה חשופים מאד לכל הנושא של כסף ולתיאוריות כלכליות אשר מתמקדות באינטרס עצמי למקסימום רווחים, אדגים בעזרת שלושת המחקרים הבאים:  (2006)Vohs et al., ,      (1981) Marwell & Ames, ו-

(2011) Wang et al., , אשר נערכו בהשתתפות סטודנטים לכלכלה מארה”ב, שהחינוך של תלמידי כלכלה ומנהל עסקים בעצם מקדם תאוות בצע, דרך התמקדות באינטרס העצמי וחוסר שיתוף פעולה עם הסביבה. הניסויים במחקרים שאציג הם מגוונים, ביניהם שאלונים, משחק הדיקטאטור, משחקי טובת הציבור ועוד. במחקר האחרון שאציג, (2013)  Chen et al.,שבוצע  על סטודנטים סינים, ביניהם סטודנטים לכלכלה, באוניברסיטה בסין אנסה להדגים השפעות תרבותיות של נוכחות כסף על כוונות לא אתיות. לבסוף אסכם את הממצאים והשלכותיהם  ואציע רעיונות להתמודדות ושיפור המצב.

תוכן
א. מבוא 3
ב. רואים ירוק: חשיפה בלבד לכסף מפעילה מסגרת החלטה עסקית ותוצאות לא מוסריות. 5
1. הקדמה 5
2. מסגרת החלטה, מוסר וקשרים חברתיים 5
3. הניסויים 6
ניסוי 1 – השפעה של הטרמת כסף על כוונות לא אתיות 6
ניסוי 2 – הטרמת כסף כגורם להפעלת מסגרת החלטה עסקית 7
ניסוי 3 – האם מסגור החלטה הוא המתווך בקשר שבין חשיפה לכסף לתוצאות הלא אתיות שבאות בעקבות חשיפה זו. 7
ניסוי 4 – בדיקת מנגנון מסגרת החלטה עסקית בנוסף להסברים חילופיים 8
4. דיון 10
ג. השפעת לימודי כלכלה על תאוות בצע ועל אינטרס עצמי לעומת שיתוף פעולה 10
1. משחק הדיקטאטור ושאלוני עמדות לגבי תאוות בצע 11
2. משחקי טובת הציבור 13
3. השפעות תרבותיות – פיתוי לרמאות של סטודנטים סינים באוניברסיטה סינית 15
ד. סיכום 16
ה. ביבליוגרפיה 17