מבוא

עבודה זו תבחן את הזיכרון, השיכחה ועיצוב הלאומיות הפלסטינית אל מול הלאומיות הציונית כפי שבאה לידי ביטוי בהנצחה ובזיכרון הלאומי, באמצעות שירה, פרוזה ואמצעים הנצחתיים שונים.

בעקבות טראומת הנכבה וחווית הפליטות התפתח זרם של יצירה פלסטינית שעסקה בזיכרון, שכחה של הטראומה ובעיקר בהנצחת האתוס הלאומי הפלסטיני אל מול זה הישראלי, במטרה ליצור, כמעט יש מאין, סממנים של לאומיוצ פלסטינית המשמשת מקור לערגה ולגעגועים אל האדמה ותקומתו של העם.

לפיכך אנתח בעבודה זו את תהליך הנצחה הפלסטיני, ואנתח בנוסף גם שתי יצירת לאומית, האחת ישראלית ציונית – חרבת חזעה מאת ס. יזהר, והשנייה לאומית פלסטינית – הבריחה מטול כרם מאת אינשאצי, כדי לעמוד על היסודות המאפיינים את היצירה הלאומית ואת המוטיבים של הנצחה, זיכרון ושכחה בלאומיות הפלסטינית אל מול הציונית.

תוכן עניינים
מבוא: עמ’ 3
חלק א’ – הנצחה, זיכרון ושכחה בלאומיות הפלסטינית: עמ’ 4-10
חלק ב’ – תקציר הסיפורים – ניתוח וביקורת: עמ’ 11-19
חלק ג’ – דיון וסיכום: עמ’ 20
רשימת מקורות: עמ 21