מבוא

“אחרי החורבן במעונות עלו בריונים על הגג ויעשו פרץ בו – וזעקת שבר נשמעה מתוך העלייה. שלושה מן הנחבאים שם – משה מחלין ואבי ואחותי, – הגיחו מיד דרך פרץ שני שעשו בעצמם ועלו הגגה, ושני רוצחים אחריהם…אבי ואחותי התרוצצו אחוזי יד הנה והנה כמטורפים מקצה הגג ועד קצהו. מלמעלה רודפים אותם הרוצחים ומלמטה עולה צהלת המון שיכורים ופרועים ורתוחים…לבסוף הדביקו הרוצחים את אבי ואת אחותי והכום בגרזן. אבי נפל מת מתבוסס בדמו ואת אחותי הצילה נוצרייה אחת…כל איבריו היו מרוסקים ודרוסים ופניו מעוכים. עמו נמצאה גם גופת משה מחלין, שנפל גם הוא בנופלים מן הגג ונהרג”.

הדוגמא לעיל היא עדות שנלקחה על ידי חיים נחמן ביאליק מפי הניזוקים ועדי הראיה בפרעות קישינב בשנת 1903. ביאליק נשלח לקישינב על ידי הועדה ההיסטורית בראשות שמעון דובנוב, שהטילה על עצמה לחקור את מעשי הפרעות האלה.

למעשה, ההתנקשות הטרוריסטית ששמה קץ לחייו של הצאר אלכסנדר השניבאותו יום הרה גורל, היה תירוץ נוח לממשלת הירושה של הצאר אלכסנדר השלישי לשסות המוני איכרים לחגיגה של רצח, שוד, ביזה, ועשיית שפטים ביהודים וברכושם. ההתקפות על השעירים היהודיים לעזאזל, מיוזמתה של הממשלה, נועדו לנצל את האנטישמיות הכרונית למקד את שימת לב ביהודים, ובכך להסיח את דעתה של האוכלוסייה מן הבעיות חשוכות המרפא שנתקל בהן המשטר הצארי. אכן, המילה “פוגרום” היא תרומה רוסית יחידה במינה במילון ההרס האנושי. וכך מגדיר אותה המילון: “פוגרום: (אידיש מרוסית, מילולית – חורבן): טבח מאורגן באנשים חסרי ישע: במיוחד: טבח יהודים”.

הפוגרומים במזרח אירופה במאה ה-19 כוונו נגד הקהילה היהודית, שהייתה בתהליך של גוויעה ברעב. הסיבה העיקרית למצב זה הייתה ההתפוצצות אוכלוסין של היהודים בקהילות אלה. מזרח אירופה באופן כללי ואזור תחום המושב באופן מיוחד, היו האזורים הנחשלים ביותר באירופה מבחינה כלכלית. הקהילה היהודית הייתה במצב קשה במיוחד. ההגבלות על היהודים והאיסור להחזיק באדמות דחקו אותם למקצועות שוליים, שמהם נאלצו להתפרנס, ואפליה של השלטון באופן כללי – בשל כל אלה הם היו בצרה בכל מקרה.

לאור זאת, בעבודה זו אנסה לענות על שאלת המחקר – מדוע מאז 1881 מדיניות הממשל הרוסי כלפי היהודים מקבלת אופי שלילי יותר ויותר ?

תוכן עניינים:
פרק 1: סקירה היסטורית – מחלוקות פולין ועד הצאר ניקולאי השני 12-5

פרק 2: יחס שלטון הצאר ליהודים –”סופות בנגב” 17-13
א. הרקע לפרעות 13
ב. חוקי מאי 1882 13
ג. חוקים מגבילים ומפלים בכל שטחי החיים 15

פרק 3: יחס שלטון הצאר ניקולאי השני ליהודים: פרעות קישינב 21-18

פרק 4: דיון: מדיניות של הסתה נגד היהודים או שיקולים שלטוניים? 26-22

סיכום 28-27

ביבליוגרפיה31-29