כדורגל וגלובליזציה טשטוש הלאומיות באהדה לקבוצות כדורגל

ראשי פרקים

תקציר. 3

מבוא. 4

פרק א’: סקירת ספרות. 6

פרק ב’: פרופיל האוהד הישראלי – רקע היסטורי 21

פרק ג’: הקשר שבין גלובליזציה ודפוסי אהדה. 26

פרק ד’: מחקר אמפירי 37

פרק ה’: סיכום ומסקנות. 46

פרק ו’: דיון 48

ביבליוגרפיה. 50

נספח 1 – השאלון 55

תקציר

כדורגל, האופיום להמונים, עוצב לאורך 150 שנים האחרונות בהשפעת ,תהליכי כלכלה, פוליטיים ותרבותיים. מהתחלה הכדורגל היה יותר מסתם משחק. עד אמצע המאה ה-19 הייתה המשיכה של הכדורגל תלויה למצבים היסטוריים מקומיים: הכדורגל היה מוכר באותה התקופה באנגליה ומדינות קשורות אליה, והמשחק היה מוגבל לחצרות כנסיות ומפעלים. כל זה השתנה עם היוצרות איחוד הכדורגל האנגלי ב-1863, אנגליה הכירה בהפיכת המשחק העממי לספורט קבוצתי-תחרותי ולמעשה בכuח התרבותי של המשחק. ההשפעה של המשחק היא דו-כיוונית: גם המשחק עצמו מושפע מפוליטיקות פנימיות וחיצוניות, והוא גם משפיע עליהן.

ברמה הלאומית מוצאים השפעות של תהליכים חברתיים וכלכליים  של הכדורגל. Nash, 2000, Gibbons and Lusted, 2007, בדקו את תופעה מ-15 השנים האחרונות של הגעת אוהדים סינים למשחקי ריאל מדריד בספרד , ואוהדים מושבעים מסקנדינביה שמעדיפים לעקוב אחר ליברפול באנגליה מאשר הקבוצות המקומיות שלהם.  את החידוש היחסי הזה בדפוסי האהדה בכדורגל – משחק שתחילתו בקבוצות מקומיות בשכונות, מפעלים ואיגודים מקומיים קטנים, ומכאן גם דפוסי אהדה מקומיים – משייך מחקר הספורט לתהליכי גלובליזציה עולמיים.

העבודה שבוצעה היא אמפירית. נבדקו התנודות בזירת הכדורגל המקומית בישראל באותו הקשר עולמי: זאת אומרת, האם אוהדי מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ובית”ר ירושלים הושפעו מהמצב הגלובאלי בעולם ועד כמה, והאם ניתן לזהות שינוי בדפוסי אהדה בקרב האוהדים הישראלים לטובת קבוצות בינלאומיות. הבדיקות האמפיריות העלו תוצאה מעניhנת מאד. באמת האוהדים נטו מאד לאהוד את הקבוצות הבינלאוניות, אבל זה דווקא משך אותם יותר לעולם הכדורגל והתוצאה הייתה שגם אהדתם והמעורבות שלהם במה שקורה בקבוצות המקומיות גברה.

מבוא

המאפיין של קבוצות כדורגל הוא הנאמנות. נאמנות השחקנים לקבוצה, נאמנות לשם ולדגל/סמל, נאמנות לעיר. כיום כדורגל הוא הספורט המקצועני החשוב ביותר בעולם. מחזור ההכנסות מכדורגל רק באירופה הוא מיליארדי דולרים בשנה. משחקי הגביע העולמי הם האירוע הספורטיבי החשוב בעולם. הכדורגל התקדם מהימים בהם שיחקו בחצרות כנסיות וכמשחק פנאי במפעלים. היום הוא ה-משחק העולמי, כמעט בכל מקום בעולם ובמשך 100 שנים הפך לאחד העסקים המכניסים הקיימים כיום. לכן הוא רגיש במיוחד לתהליכי גלובליזציה כלכליים ואהדת הכדורגל משתנה מהר מאהדה מקומית המבוססת על נאמנויות פוליטי-אידיאולוגיות היסטוריות לאהדה של הדבר הגדול שיש עכשיו, לא משנה איפה בעולם.

זה השפיע על סל שחקני קבוצות כדורגל. שחקנים נודדים מארצותיהם לכל מקום בעולם ובעיקר שואפים לשחק בליגות הבכירות באירופה כגון ספרד, אנגליה, גרמניה ואיטליה. הכסף מדבר ברכישת שחקנים וקבוצות ובעלי הקבוצות מבינים את הפוטנציאל הכלכלי האדיר שאהדת הכדורגל מביאה איתה.

בספרות המחקרית נהוג להתייחס לאוהדים של קבוצת כדורגל ככאלו אשר לוקחים חלק לפחות באחת מהפעילויות הבאות: צפייה בשידורים טלוויזיוניים של משחקי הקבוצה, צפייה במשחקי הקבוצה באצטדיוני הכדורגל, צריכת תוכן תקשורתי בנוגע לקבוצה, רכישת סחורות  של הקבוצה או השתתפות בדיונים בנוגע לקבוצה.

מנצ’סטר יונייטד הוא הכדורגל המפורסם ביותר והמשווק ביותר בעולם. למועדון יש יותר מ-200 מועדוני מעריצים ביותר מ-24 מדינות ומועדוני המעריצים הלא רשמיים גדולה עוד יותר. למנצ’סטר יונייטד שווי שוק בבורסה של כ 900 מיליון ליש”ט, מכירות של כ 146 מיליון ליש”ט וכ 50 מיליון אוהדים בכל רחבי העולם (אתר הקבוצה). הקבוצה אינה רק קבוצת כדורגל – היא מותג מסחרי המשווק כרטיסי כניסה למשחקים וזכויות שידור, חסויות, מזכרות, זכויות הפצת המזכרות ועוד. היא חברת אחזקות רשומה בבריטניה והחל מ 1991 גם נסחרת בבורסה של לונדון. פיטר קניון מנכ”ל הקבוצה אמר שבכוונתו להפוך את הקבוצה מ 98% הכנסה בבריטניה לעסק גלובלי כאשר שווקי היעד העיקריים הם אמריקה וסין.

אהדת הכדורגל מבוססת על אלמנטים פסיכולוגיים שלא נחקרו מספיק. בעבר, רק אוהדי כדורגל חוליגנים זכו למחקר אקדמי רציני. בהיבט הפסיכולוגי, אהדה לקבוצה היא בעלת חשיבות משמעותית לאוהד. ידוע כי אנשים זוכים לשיפור בהערכה העצמית שלהם בעקבות קשרים עם גורמים הקשורים להצלחת קבוצות כדורגל. במחקרים בקרב אוהדי כדורגל נמצא כי מידת ההזדהות שלהם עם הקבוצה יכולה לעלות בטווח הקצר לאחר ניצחון, ולהתבטא בלבוש בצבעי הקבוצה או בהתנסחות בגוף ראשון (“ניצחנו”), לעומת התנסחות בגוף שלישי לאחר הפסדים (“הפסידו”). מידת ההזדהות של אוהדי קבוצות כדורגל עם קבוצתם נחשבת בקרב חוקרים כגדולה אפילו מזו של שחקני הקבוצה עצמם עם הקבוצה והמועדון.

נמצא שעבור רוב האוהדים, העניין הוא לא המרדף אחרי ניצחונות והתחושה הטובה שהם גורמים; גם לא אהבת המשחק עצמו או רצון לחזות בשער מרהיב: הדבר הקריטי הוא ההשתייכות לקהילה.  סיימון קופר (פייננשל טיימס), הוכיח שבמהלך טורנירי כדורגל גדולים, צונח משמעותית קצב ההתאבדויות בקרב תושבי המדינות המשתתפות. חוקרים אחרים מצאו שאפילו האנשים הבודדים ביותר ימצאו לעצמם מקום בקהילת הכדורגל.

הסמליות, הטקסיות וההערצה הכמעט פנאטית למשהו גדול הוא הדבר שהכדורגל נותן לאוהדיו, משהו שלא קיים כיום כמעט בשום ספורט אחר: האלמנט הדתי. במדינה החילונית-מודרנית, מחליפה אהדת הכדורגל את ההליכה אחר הדת,ואני אתייחס לזה.

מקום המגורים השפיע על האהדה לקבוצה המקומית, זה הושפע מהמשפחה, או מידת ההצלחה בעת הילדות. ביישובים שאין בהם קבוצה מקומית, ניתנה לתושבים מעין “זכות בחירה” לקבוצה אותה הם מתכוונים לאהוד. בערים מרכזיות בארץ ובעולם, ישנה כמעט תמיד לפחות קבוצה מרכזית אחת או יותר ולכן קטנים הסיכויים שאוהד שהוא יליד ותושב עיר מרכזית יבחר לאהוד קבוצה מעיר אחרת במקום את אחת הקבוצות המקומיות. דוגמא לכך ניתן למצוא בביטוי האנגלי If you ain’t local – You ain’t loyal,

בקרב אוהדים ממדינות בהן ליגת הכדורגל גרועה, התפתחה תופעה של אהדה לקבוצות זרות. יש אוהדים ישראלים שקבוצתם האהובה משחקת בליגה האנגלית, הספרדית, הגרמנית או האיטלקית. “אוהדים ללא גבולות”, לא ייחודי רק לישראל – אבל היא מתאפשרת הודות לגלובליזציה שהביאה התפתחות הטכנולוגיה. יש צפייה ישירה בשידורים מהליגות הטובות בעולם, וגם התרחבות הסיקור התקשורתי מעבר לליגה המקומית בכל מדינה, וגם אפשרות לנסוע בקלות למדינות אלו ולצפות בהן במשחקים באצטדיונים עצמם, תורמות לכך.

היסטוריונים חברתיים אומרים שההערצה לכוכבי כדורגל כמו רונלדו הפורטוגזי ודיוויד בקהם האנגלי דומה להערצה הגלובלית לכוכבי פופ.  בכל מקום בעולם מוצאים אוהדים של קבוצות אלו. עולה השאלה, אך מותגים אלה נבדלים ממותגם אחרים. הערך הרגשי של מדי יונייטד עבור הלובש הוא שונה מהערך של לבישת גופיית נייקי. לבישת לואי ויטון אדידס לא הופכת את האוהד לחלק ממשפחה. לבישת מדי ברצלונה או באיירן מינכן כן, גם אם האוהד עצמו יושב מול מסך מחשב בחדר שכור קטן מעל שוק הכרמל.

עד לפני 30 שנה נשמרה האהדה בישראל ברמה המקומית: האהדה הייתה ב”דם”, חלק מהנוף המשפחתי והתרבותי לתוכו נולד האוהד, והיא לא הייתה ברת החלפה. היית או בית”ר או הפועל. לא היית שניהם. ולא היית מנצ’סטר. במצב של היום, לעומת זאת, התרופפו הקשרים ההיסטוריים שבין הקבוצות לאוהדים שלהן והאינטרנט, ביחד עם שידורי משחקים מחו”ל, הפכו את הקבוצות הזרות למושא אהדה זמין עבור האוהד הישראלי.  לשינוי תרם גם השינוי המהותי באופיו של הספורט כתוצאה מהפרטת המשק והעברת הקבוצות לידיים פרטיות, וכתוצאה מכך רכישת שחקנים זרים (דבר שהיה בבחינת יהרג ואל יעבור עד למהפכה של 1989 בעניין זה) ומוביליות גדולה יותר בין הקבוצות המקומיות עצמן.

המהפכה הגלובלית בכדורגל הגיעה גם לישראל ואני מתכוון לבדוק מה הייתה מידת השפעתה, אם בכלל, ובאיזה אופן.

הקבוצה הצעירה (גילאי 14-35) הפגינה חשיפה גדולה ב-70% לקבוצות זרות לעומת הגילאים הבוגרים יותר.

הנחת עבודה 2: צפוי למצוא ירידה משמעותית יותר באהדת הקבוצות מכבי תל אביב והפועל תל אביב ופחות בבית”ר ירושלים בגלל ההקשר הלאומי-פוליטי החזק יחסית שקושר את האוהדים לקבוצה הזו.

בשאלה זו לא נמצאה תשובה בעלת ודאות מוחלטת לכאן או לכאן בין הקבוצות. אוהדי הפועל ובית”ר נמצאו מעט יותר קשורים לקבוצה המקומית (רק 35% מאוהדי בית”ר ו-37% מאוהדי הפועל הצהירו שהם אוהדים גם קבוצה זרה לעומת 45% מאוהדי מכבי תל-אביב), אבל אין מספיק בנתון הזה על למציאת חשיבות סטטיסטית שתעיד שאוהדי בית”ר יותר נאמנים לקבוצתם מהאוהדים האחרים, או שתהליכי הגלובליזציה פועלים עליהם באופן שונה.