מבוא

עבודה זו תבקש לאבחן את זכויות הפליטים ומהגרי העבודה המגיעים לישראל ואת פעולתם של ארגוני זכויות האדם בהגנה על זכויות הפליטים ומהגרי העבודה הנכנסים בשערי מדינת ישראל. שאלת המחקר תנתח את הסוגיה – מדוע מדינת ישראל מפרה את זכויות האדם של הפליטים, בניגוד לאמנות עליהן היא חתומה, ותבחן אם הרצון לשמר את הצביון היהודי של מדינת ישראל הוא הסיבה להפרת האמנה הבינלאומית, שאלה נוספת שתיבחן היא האם מצליחים ארגוני זכויות האדם הפועלים בישראל להגן על מהגרי העבודה.

ישראל, כך נראה, נוהגת בניגוד לערכיה של הגנה על זכויות-אדם, כאשר ניתן למצוא אמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה ואשר משיגים את אותה מטרה. נכון להיום עצורים, כ-2,000 גברים, נשים וילדים מכוח החוק למניעת הסתננות. רובם אזרחי אריתריאה, כאשר אינם מתקיימים הליכי גירוש כלשהם בעניינם. מרבית העצורים מוחזקים ברובם במתקן הכליאה “סהרונים” וכלא “קציעות”. המדינה  תרחיב בעתיד הקרוב את מתקני הכליאה כך שיתאפשרו החזקת יותר מ-10,000 עצורים. הוכשר שטח במתחם הצבאי “נחל רביב”, שבו הוקמו אוהלים המיועדים להחזקת 2,000 עצורים, ולאלה יתווספו עוד אלפי אוהלים בהדרגה .

מבקשי מקלט הוא נושא רגיש ללאום היהודי. בעבר, העם היהודי קיבל כתף קרה ממדינות אירופה שלא אפשרו הגירה כדי לסייע להם להינצל מהשואה או הפוגרומים. רגישות ונכונות למתן סיוע לאלו שנתקלים במדינתם לפגיעה בזכויות אדם, אמורה להיות זכות בסיסית במדינת העם היהודי. יחד עם זאת, מדובר בסוגיה מורכבת או מסובכת, כיוון שחשוב לקברניטי המדינה ולאזרחיה היהודים לשמור על צביונה היהודי.

זכויות אדם הן אבן יסוד בקיומה של מדינה דמוקרטית. המשפט דן בהרחבה בנושאים בהם ישנם התנגשויות בין זכות אחת לזכות אחרת, כאשר החוקה, כללי הצדק והמשפט נותנים כלים לשופט לאזן בין אותם זכויות. במקום בו זכויות אדם נפגמות חשוב לשקלל את מיטב האפשרויות ולבחור בזו שפגיעתו פחותה בהשגת המטרה.

נושא זה, הינו בעל חשיבות רבה לנוכח הויכוח הציבורי בשאלת היחס לפליטים ומעמדה המוסרי המיוחד של ישראל כמדינת העם היהודי שסבלה רבות בשואה ואיבדה ממיטב בניה ובנותיה, פעמים רבות בשל העובדה כי מדינות-רבות סרבו לקלוט את הפליטים היהודים ובכך דנו אותם לכליה.

דווקא ההיסטוריה של העם היהודי, ותחושת הייחוד של מדינת העם היהודי, והצורך לשמור על צביון זה, הם אלה המכתיבים את מדיניותה של ישראל ביחס לפליטים, והם מהווים את הרציונאל של הפרת האמנה הבינלאומית לפליטים עליה חתומה מדינת ישראל. שדה המחקר יכלול את תקופת הזמן של העשור האחרון ויסקור את תחומי מדינת ישראל ואת הפליטים הנכנסים אליה בתקופת הזמן האמורה.

השערת מחקר היא שמדינת ישראל מפרה את החוק הבינלאומי בשל צביונה היהודי והחשש שצביון זה ייפגע כתוצאה מכניסתה של אוכלוסיית פליטים גדולה לישראל. עוד תעלה העבודה, כך אשער, כי ארגוני זכויות האדם מצליחים במידה מועטה להגן על זכויות מהגרי העבודה או הפליטים הנכנסים בשערי מדינת ישראל.

המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, וניתוח קטעי עיתונות, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון.

תוכן עניינים:
מבוא: עמ’ 3-4

סקירת ספרות

1. האמנות וההסכמים עליהם חתומה ישראל והמצב בעולם – סקירה השוואתית: עמ’ 5-12

2. מדיניות ישראל בנושא הפליטים, המצב בשטח והסיבות לכך: עמ’ 13-19

3. ארגוני זכויות האדם וארגונים בינלאומיים ופעולתם בנושא הפליטים: עמ’ 20-22

4. דיון וסיכום: עמ’ 23-24

רשימת מקורות: עמ’ 25-27