מבוא

שירותי המודיעין של המדינות השונות משקיעים מאמצים רבים בפיענוח צפונותיו של האויב, אך רק מעט מחשבה מוקדשת לשאלה עד כמה ראוי למדינתם לחשוף את צפונותיה היא. ההנחה המקובלת היא, שמדינה הנמצאת בעימות צריכה להסתיר ככל האפשר את מרכיבי כוחה ותכניותיה, כדי שאויביה יגששו באפלה. לדרך זאת יש יתרונות טקטיים ברורים: היא מאפשרת להפתיע את האויב בפרוץ המלחמה ומסייעת להשיג ניצחון בזמן המלחמה. אך במישור האסטרטגי יש בה סיכון גדול, משום שהיא עלולה לחולל את המלחמה שאותה רצתה למנוע ולהאריך שלא לצורך את המלחמה לאחר שפרצה. הסיכון נובע מכך, שמדינה המגששת באפלה, שאין לה מידע ברור על כוחה וכוונותיה של אויבתה, מניחה את ההנחות הגרועות ביותר ופועלת על פיהן.

שירותי המודיעין הם בדרך כלל מוסדות פסימיים, המעדיפים להגזים בסכנה מאשר להקל בה בראש ולכן, במקרה של אי ידיעה או אי ודאות, הם נוטים לייחס לאויב כוח רב יותר וכוונות שטניות יותר מכפי שיש לו. כתוצאה מגישה זו המדינה נוקטת צעדי מנע ופעולות הרתעה כדי למנוע מן האויב לבצע את מזימותיו. אולם, לא אחת קורה, שדווקא צעדי מנע ופעולות ההרתעה מבהילים את האויב עוד יותר ומגרים אותו לפעולה תוקפנית… מודיעין טוב יכול למנוע ממדינה מלהיקלע למעגל קסמים זה. ידיעת הכוח והכוונות של האויב מונעת גישוש באפלה ומאפשרת למדינה לפעול בצורה שקולה.

לצורך הבנת כשלי המודיעין אעשה שימוש בתפיסת ההפתעה. ההפתעה הדגיש קלאוזביץ, אינה בעצם עשיית המעשה הלא צפוי, אלא בעשיית מעשה שקשה לאויב להתנגד לו, לא רק משום שלא צפה אותו, אלא משום שאותו מעשה מביאו למצוקה, לאובדן עשתונות ולשיבוש המערך. על כן ההצלחה של ההפתעה איננה אוטומטית, ואין היא טמונה בעשיית הלא צפוי, אלא במה שההפתעה מחוללת… רק הפתעה המנחילה תוצאות אסטרטגיות גדולות, ראויה להיקרא הפתעה אסטרטגית במלוא מובן המילה. הפתעת פרל הרבור העניקה יתרון זמני בלבד, שהיה אמנם יתרון גדול, אך היא לא יכלה להכריע את המלחמה. הוא הדין במבצע ברברוסה, שבו הופתע הפיקוד הסובייטי. הוא הדין בהפתעה המצרית ב-1973. ההפתעה נותנת אפוא יתרון זמני, אולם האויב יכול להתאושש אחריה ולהתגבר על הנזק שההפתעה גרמה לו.

הפתעות אפשר לפרוש על פני רצף – בין הקוטב של הפתעות טכניות “מצביות” לבין הקוטב של הפתעות מהותיות “בסיסיות”, שהשלכותיהן מקיפות, המחוללות רעידת אדמה במסכת התפיסות והאמונות של המופתע.

ההיסטוריה האנושית רצופה הפתעות ששינו סדרי עולם, עיצבו מציאות חדשה ונחשבו בזמנן לאירועים קיצוניים ומטלטלים במיוחד. הפתעות מעין אלה היו הבסיס לרעיון שפיתח טאלב ושאותו כינה “הברבור השחור”. הרעיון של טאלב נשען בעיקר על מושג האינדוקציה, ולפיו, ככל שהתופעה שכיחה יותר, כך גוברת הנטייה שלנו להעריך שהמופע הבא של אותה התופעה יהיה זהה לקודמו. כלומר, ככל שנפגוש ברבורים לבנים רבים יותר, או ככל שנפגוש פילים אפורים רבים יותר, כך תגבר הנטייה שלנו להאמין שאין זה סביר להניח שיש ברבור שחור או פיל ורוד. כל זה יהיה נכון, כמובן, עד הרגע שבו נפגוש ברבור כזה או פיל כזה.

כל האירועים האלה היו נדירים, הייתה להם השפעה מרחיקת לכת, ובתחקירים שנערכו בעקבותיהם נקבע שהיו סימנים מעידים להתרחשותם הצפויה, אך לא נעשה די, לכאורה, כדי למנוע אותם… “ברבורים שחורים”, בהיותם אירועים שבאו בהפתעה גמורה, גורמים נזקים כבדים בשני מישורים מרכזיים: האחד, במישור הפיזי (אובדן חיי אדם, נכסים ומשאבים) והאחר במישור התודעתי(פגיעה ביכולת לקבל החלטות וליישמן). כך, למשל, הצליחה של המצרים במלחמת יום הכיפורים עלתה לצה”ל בחייהם של יותר מאלף לוחמים ובפגיעה במאות טנקים. נוסף על כך היא פגעה ביכולת הפיקוד והשליטה של פיקוד הדרום – מה שבא לידי ביטוי במתקפת-הנגד הכושלת ביום השלישי למלחמה.

אם כן, המוטיבציה לחקור את תופעת ההפתעה נובעת הן מהרצון להתגונן מפני הנזק האדיר שהיא טומנת והן מהרצון לנצלה כדי לפגוע ביריב. לימוד הנושא עשוי לאפשר בעבודה זו להיחשף להיבטים מקצועיים רבים אשר אם ישופרו, ניתן יהיה להתמודד בעתיד טוב יותר עם ההפתעות. עם זאת, אין להתעלם מההיבטים הפסיכולוגיים המקשים בזיהוי הפתעות ולהימנע מהן, גם כאשר כל הסימנים המעידים עליהן אכן נצפו, “אין דרך לחסל ליקויי תפיסות. העולם מסובך והמידע המצוי מעורפל מכדי שניתן יהיה לעשות זאת”,[8] כותב רוברט ג’רוויס, בעל המחקר פורץ הדרך על ליקויי תפיסות ויחסים בינלאומיים. לאותה מסקנה הגיעו אלכסנדר ג’ורג’ וריצ’רד סמוק, בספרם על ההרתעה: “מאמצים בתחום הנוהל ובתחומים אחרים, המיועדים לשפר את יכולת הזיהוי והניצול של ההתרעה, עשויים להשיג הצלחה מסוימת. אולם יהי זה מסוכן להניח שניתן לחסל, באורח מלא או אמין את הקשיים הבסיסיים”.

לאור זאת, שאלת המחקר הנבדקת בעבודה זו היא : באיזו מידה ניתן להסתייע בתפיסת ה”הפתעה” לצורך הבנת הלקחים מכשלי המודיעין: המקרים של מלחמת יום הכיפורים, מבצע ברברוסה ופרל הרבור.

תוכן עניינים
מבוא-5-3
פרקי העבודה:
פרק 1- סקירה כללית על המודיעין וגופי המחקר המודיעיני-17-6
א. רקע כללי על המודיעין ומטרותיו-9
ב. מושגי תדהמה, הפתעה, מצבי ובסיסי-11
ב.1.תדהמה מול הפתעה
ב.2. הפתעות מצביות לעומת הפתעות בסיסיות
ג. גופי המחקר המודיעיני- 17
ג.1. מודיעין צבאי ומודיעין ממלכתי
ג.2. התיאוריה במודיעין
ג.3. הנחות העבודה של המודיעין
ג.4. הסתירה בין עבודת המודיעין המצבי והבסיסי
ג.5. מתודולוגיה ופרקטיקה במודיעין הממלכתי

פרק 2 –תפיסת ההפתעה וביטויה המעשי דרך אירועים מרכזיים לכישלון המודיעיני וסוגיית האינדוקציה – דדוקציה -29-18
א. מקרה 1: מלחמת יום הכיפורים – הכישלון המודיעיני של ישראל מ-1973
ב. מקרה 2: מבצע ברברוסה – הכישלון המודיעיני של בריה”מ ב-1941
ג. מקרה 3: כישלונות מודיעיניים במלחמת האוקיינוס השקט בין יפן לארה”ב בשנים 1945-1941.

פרק 3 – תפיסת ההפתעה כגורם מסייע להבנת הלקחים מכשלי המודיעין -35-30

סיכום-38-36

ביבליוגרפיה-41-39