הקדמה

בעקבות הזוועות שעברו היהודים במלחמת העולם השנייה תחת ידיהם של הנאצים, עלתה השאלה מדוע נמנעו היהודים מלנקום במקרבנים שלהם.  מעט מאד מעשי נקמה מצד היהודים התרחשו בפועל, וכמעט ולא מופיעים מחקרים על הנושא. למעט מקרה מפורסם אחד שיצא לפועל בראשותו של אבא קובנר, לא ידוע על מעשי נקמה מאורגנים או ספונטניים. העובדה שבפועל כמעט ולא התרחשו מקרי נקמה לא מנעה מהקולנוע לעסוק רבות בנושא. מהקולנוע הישראלי המקומי ועד הקולנוע ההוליוודי מופיעים סרטים שהנושא שלהם הוא נקמה יהודית בנאצים. מכיוון שמקרים כאלה לא התרחשו במציאות, סרטים אלה מציגים פנטזיות של נקמה, בקנה מידה רחב, שבו המלחמה מסתיימת מוקדם יותר בעקבות נקמה יהודית מוצלחת, או צר יותר, שבו פושע נאצי בכיר מובא למשפט בישראל. בעבודה זו אשווה בין שני סרטים הוליוודיים העוסקים בנקמה ובין שני סרטים ישראליים באותו הנושא. באמצעות ההשוואה הזו נבחן את הגישות השונות של יוצרים ישראליים ואמריקאיים כלפי   יהודים וגרמנים ויחסי הכוחות ביניהם. נבחן כל סרט ממספר היבטים וננסה לנתח כיצד בונה כל במאי את הנקמה בדרכו ובהתאם למדינה ולתרבות שממנה הוא מגיע.

הקולנוע הוא מקום שבו יש מקום לטשטוש הגבולות בין המציאות לבין הדמיון, ולכן בעוד שבפועל נקמה יהודית כמעט ולא התרחשה, על מסך הקולנוע היא מהווה נושא מרכזי בכמה סרטים. בגלל הפער המשמעותי הזה שבין מציאות לדמיון הדיון בנושא הנקמה בנאצים בעקבות מלחמת העולם השנייה בקולנוע נשזר בנושא הקולנוע כהיסטוריה. השאלה האם ניתן לראות בסרטי הנקמה הללו סרטים היסטוריים, למרות ששלושה מתוך הארבעה (פרט למבצע ואלקירי) עוסקים בנקמה שלא התרחשה במציאות עולה מניתוח ארבעת הסרטים. במבוא אתייחס לשאלת הקולנוע כהיסטוריה על פי התפיסות שמציעים זנד (2002), רוזנסטון (2004) ושטייר לבני (2009), ובהמשך אנתח את כל ארבעת הסרטים על פי התיאוריות הללו.

נושא נוסף שאחקור במבוא הוא ההיסטוריה היהודית לאחר מלחמת העולם השניה וזאת כדי לברר האם וכמה מעשי נקמה בנאצים התרחשו בפועל. מקרים ספציפיים של נקמה מתוכננת של יהודים בנאצים הם מעטים, למרות זאת יש מספר ביטויים מעודנים יותר של נקמה שנפוצו בישראל בתקופה שלאחר המלחמה, חלקם קיימים עד היום (ההבטחה של ניצולי שואה לא לחזור עוד לעולם לגרמניה ולא לקנות מוצרים גרמניים). שי לביא (2005) שמדבריו אביא גם כן במבוא טוען שיצר הנקמה שבער ביהודים לאחר מלחמת העולם השניה הוסב באמצעות התייחסותו של בן גוריון למשפט אייכמן לצורך להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. הוא מבדיל בין נקמה לנקמנות, כאשר לפי נקמה היא מעשה ספונטני בעוד שנקמנות היא רצונו של הקורבן לצדק. את ההבדל בין נקמה לנקמנות אבחן גם כן בכל ארבעת הסרטים.