מבוא

עבודה זו באה להציג ולנתח תכנית התערבות שהתבצעה בבית הספר “כרמל זבולון” שבקיבוץ יגור, בית ספר משולב ובו תלמידים שומעים ותלמידים לקויי שמיעה, הלומדים בכיתות נפרדות או בשלוב אינדיבידואלי בכיתות הרגילות. בבית הספר התקיים פרויקט ייחודי, בו השתתפו תלמידים לקויי שמיעה ושומעים בשש פעילויות של פעילות אתגרית (פארק חבלים) אשר הועברה על ידי עמותת “אתגרים”, במטרה לשפר את התקשורת והגיבוש בין שתי הקבוצות.

גוף הידע הדן בכלי האתגרי ככלי חינוכי ושיקומי מתבסס על כמה גישות תיאורטיות, בהן: הפסיכולוגיה החיובית וגישת הכוחות אשר בניגוד לפסיכולוגיה הקלאסית מתמקדות לא בפתולוגיה אלא בניסיון למצוא ולטפח ‘חוזקות’ וכישרונות בקרב הפרט, והמכירות ביכולות הייחודיות והפוטנציאל האישי של כל אדם, כמספקים את הבסיס להשגת מטרות אישיות. בסיס נוסף הוא הגישה השיקומית  המניחה כי כל אדם הינו בעל ערך, כבוד וזכות לממש את עצמו בצורה המקסימאלית, תהיה מוגבלותו באשר היא, והמדגישה מיקסום יכולות ושילוב חברתי של בעלי מוגבלויות. ההנחה הייתה שפעילות אתגרית, המבוססת על משחקים, פעילות פיזית ויציאה מבית הספר יצרו אצל המשתתפים  מוטיבציה רבה יותר ללמידה, הזדמנויות שבהן התלמידים לפתח כלים רגשיים להתמודדות עם קונפליקטים ומצבים חברתיים שונים.

התכנית התבססה על ההבנה כי שילוב פיזי בלבד של התלמיד עם המוגבלות לא בהכרח מוביל לשילוב חברתי ואישי (רייטר, 1989). אינטראקציה בין ילדים עם מוגבלויות לבין בני גילם ללא מוגבלות אינה נעשית באופן אוטומטי. ילדים נוטים להתחבר עם הדומים להם, דבר המשאיר את הילד עם המוגבלויות לעתים קרובות בבדידותו. השילוב הוא פעולה אקטיבית, הכוללת את רכישת אמונו ואת הכשרתו של בעל המוגבלות לצורך הצלחת השילוב, וכן את הכשרת הקהילה מבחינת עמדותיה כלפי המשולב (רונן 1988).

בעבודה מוצגות התיאוריות המרכזיות העומדות בבסיס התכנית, הרקע שלה ומה היו התנאים לביצועה, וכן הערכה ודיון בהצלחתה.

תוכן עניינים
מבוא – עמ’ 3
רקע תיאורטי -עמ’ 9-4
תיאור הפרויקט – עמ’ 10- 14
ניתוח הפרויקט -עמ’ 15- 16
דיון -עמ’ 17-19
מסקנות – עמ’ 20
רשימה ביבליוגרפית-עמ’ 21-22
נספחים -עמ’ 23-31