מבוא

ַויִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם (בראשית, א, כ”ז, ב).

שוויון הוא ערך עליון, כל אדם נולד שווה ובמדינת ישראל כל אדם שווה בפני החוק והחוק שווה בפני כולם. האומנם?

לשוויון נגזרות רבות מגוונות ושונות. אחד מענפי השוויון הוא ענף דיני העבודה, ממנו ישנם עלים, העלה בו אעסוק בעבודה זו, הוא השוויון בין נשים וגברים במקום העבודה.

כבר מראשית ימיה, עסקה מדינת ישראל בקיומה, אך בד בבד פעלה על מנת ליצור חיי חברה שוויוניים ושפויים. כבר במגילת העצמאות, נכתב כי מדינת ישראל […] תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”.עם זאת, כמו בכל תחום, לעולם כמעט לא ניתן לנחול הצלחה של מאה אחוזים, במיוחד בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה

בישראל ישנם אלמנטים המקשים על קיומו של שוויון אמיתי בין גברים ונשים בכלל, ובפרט בתחום דיני העבודה. מצד אחד קיימים אלמנטים פיזים של לידה, ופטריכאלים של חופשת לידה בה נשים מוצאות את עצמן מנותקות משוק העבודה לתקופה לא קצרה. מנגד, ישנם גם אלמנטים תחיקתיים, המהווים תקרת זכוכית לנשים. חלקם אף מהווים תנאי סף, המדיר נשים בכללותן.

ראשית, בישראל אין הפרדה ברורה בין דת למדינה, הדת במובנים מסוימים שולטת על לא מעט מוסדות שלטון ומתווה (או משמשת כאבן בוחן) את מדיניותם של מוסדות שונים. לדוגמא, בישראל נישואין וגירושין יעשו ע”י בית הדין הרבני.משמעותה של קביעה זו היא בהכרח הקטנתה של האישה והפיכתה לתלויה במוסדות דתיים לצורך קבלת גט. לא ארחיב נוגע למשמעויות הרכושיות של הכלל, אך הדת (וכל דת) ידועה באפליה בוטה כלפי נשים.

בישראל, לאישה קיימת אפשרות לצאת לחופשת לידה, והסטאטוס קוו הוא כי נשים בד”כ הן ששוהות עם ילדן שנולד. הגישה הזו מקשה על נשים לעבוד מספר שעות עבודה שווה מול בני המין השני- הגברים.

בישראל, תפיסת הביטחון היא תפיסה שולטת, קיים אפוס של “הגבר הלוחם”, מול האישה החלשה. על אף שתפיסה זו השתנתה במעט (כמו לדוגמא- נשים כיום רשאיות לגשת לקורס טייס וכו’) עדיין תפיסת הבסיס היא כי אישה תומכת מרחוק, והגברים הם הלוחמים.

בישראל ישנם מגזרים שונים, כגון האוכלוסייה החרדית והערבית. שם היחס לנשים שונה עקב היותו מתפקד מכוח נקודת בסיס שבנויה על נורמות עתיקות יותר. אצל ערבים, מדובר בתפיסה פטריארכאלית, בה הגבר הוא השולט, העובד והמפרנס. לכן אחוז הנשים העובדות במגזר הערבי נמוכה משמעותית. בנוסף, קיימת אוכלוסיה חרדית גדולה בישראל, בה גם התפיסה השולטת היא תפיסה יהודית דתית, שגם מתאפיינת בהקטנת האישה במובן לפיו לא נהוג שנשים תעבודנה.

יבואר, כי התיאור שהוצג עד כה איננו מתיימר לענות על השאלה האם יש בכל אלו כדי בהכרח ליצור אי שוויון במקום העבודה ברמה הקונקרטית, אך אלו הן אמות מידה המעידות במובנים מסוימים על הנורמה הבסיסית השולטת ביחס לנשים במקום העבודה.

בעבודה זו אבקש לבחון סוגיית השוויון בין גברים לנשים במקום העבודה. המתודולוגיה תהיה שלובה יחד עם סקירה ספרותית בשילוב הצגת ממצאים אמפירים רלוונטיים מהתקופה האחרונה.

שאלת המחקר בכללותה, היא “באיזו מידה יכול המשפט לשמש ככלי אפקטיבי ליצירת שוויון בין המינים במקום העבודה”. השאלה הנגזרת משאלה זו, היא האם הפתרון להשגת שוויון זה מצוי בחקיקה?

על מנת להשיב על המתואר הרי שליבת המחקר לצורך מענה לשאלה, תתמקד בסקירת פסקי דין, הלכות ומאמרים אקדמים שעסקו בנושא.

בנוסף, לצורך מענה על השאלה, ייסקרו חוקים רבים הנוגעים בתחום השוויון בכלל, ובתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה בפרט.

זאת ועוד, הממצאים האמפירים שיוצגו, יהוו אך ורק המחשה למצב קיים, הא ותו לאו.

מטרת העבודה היא להציג מצב עובדתי, ואף בין היתר להציג אפילו מתודה לשיפור המצב, ככל שיימצא כי יש צורך לשיפור. בנוסף, מטרת העבודה היא גם להעלות מודעות לנושא.

סדר העבודה יהיה כדלקמן:

בפרק א’ פרק אדון במהותו של עיקרון השוויון.

בפרק ב’ אדון במעמדה של האישה בשוק העבודה בישראל.

בפרק ג’ יוצג ניתוח גלובאלי קצר של משפט משווה רלוונטי לנושאים הנדונים.

בפרק ד’ תוצגנה מסקנות המחקר, ויוצג דיון קצר על העתיד.

סופה של העבודה היה בסיכום, ובהצגת רשימה בביבליוגרפית.

תוכן עניינים:

1. מבוא-3

2. פרק א- מהותו של עיקרון השוויון-5

3. פרק ב- מעמד האישה בשוק העבודה בישראל-10

4. פרק ג- ניתוח גלובאלי-18

5. פרק ד- דיון-20

6. סיכום-23

7. רשימה ביבליוגרפית-24