תקציר

העבודה המוצגת להלן עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. כפי שהעבודה מראה בסקירת הספרות לאחר רקע על התפיסות הקיימות לשילוב הנובעות מזכותם הל ילדים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך, נושא השילוב כבר הוזכר בחוק חינוך מיוחד מאז סוף שנות ה 80, והחל לפעול עם תוכנית האב ותיקון מספר 7 לחוק החינוך המיוחד הקרוי גם פרק השילוב.

העבודה אף מתארת את המודלים לשילוב הקיימים בארץ ואת יישומו בפועל ולאחר מכן מתמקדת יותר בנושא לקויות הלמידה שהם הקבוצה הגדולה ביותר מבין התלמידים המשולבים בארץ, וחלקם גם הבעייתיים ביותר משום שיש להם בעיות נילוות ללקות הלמידה.  העבודה מנסה לבחון את הצלחת השילוב של ילדים בעלי לקות למידה בכיתות הנמוכות בבתי הספר הרגילים, מבחינה לימודית וחברתית. ובנוסף לענות על השאלה מה הן השלכות השילוב על הילדים המשלבים מאותן בחינות בבתי ספר רגילים?

נראה שהשילוב הינו מוצלח, מבחינת הישגיהם הלימודיים של התלמידים המשולבים בכיתות רגילות, הם אינם נופלים מהישגיהם בחינוך המיוחד, וכאשר למורות יש רקע של חינוך מיוחד אפילו גבוהים יותר בכיתת השילוב מאשר בכיתות מיוחדות.

מהבחינה החברתית עלה כי היתרון בשילוב הוא, שהוא יוצר מקום בו הילדים יכולים ללמוד זה מזה את נורמות ההתנהגות הנורמטיבית, כדי שכאשר יפגשו בעולם האמיתי בסיום לימודיהם יוכלו להתמודד טוב יותר בחיים, וכיתת השילוב מכינה אותם לכך יותר מהחינוך המיוחד. כך יוצאים גם הילדים המשלבים נשכרים מהשילוב ולומדים סובלנות וקבלת האחר והשונה.

מבוא

העבודה עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. נושא זה נובע מכך שהזכות לחינוך היא זכות היסוד של כל ילד לקבל חינוך חינם מטעם המדינה. מכאן נגזרת זכותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד, כלומר חינוך אשר נותן מענה לצרכים הייחודים של תלמידים עם מוגבלויות.

כאן יש מקום להוסיף פיסקה האומרת מהי חשיבות הנושא הזה עבורך, מדוע בחרת בנושא הזה במיוחד

זכות זו לחינוך מיושמת הן במסגרת של חינוך מיוחד והן במסגרת של החינוך הרגיל, אך אנשים עם מוגבלויות צריכים לחיות באופן שיוויוני ומכובד כחלק מן החברה ולפיכך גם ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים ללמוד בבית ספר רגיל קרוב למקום מגוריהם עם חבריהם מהשכונה שם יחשפו לכללי התנהגות ולשפה הנהוגים בחברה הכללית וכתוצאה מכך ירכשו מיומנויות להיות חלק מהחברה גם בבגרותם, בעבודה, במגורים ובחברה.

בסוף 2002 התקבל תיקון מספר 7 לחוק חינוך מיוחד הידוע בשם “פרק השילוב” ולמרות שגם לפני תיקון זה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל בא התיקון לחוק וחייב את המדינה במימון שירותי התמיכה הנילווים שלהם נזקק התלמיד המשולב (שירותי סיוע, פסיכולוגיים, פרה-רפואיים ועוד).

בנוסף, קובע החוק ומפרט את תפקידן של וועדות השילוב, שעליהן מוטלת ההחלטה בדבר זכאות התלמיד לשילוב במסגרת חינוך רגילה ואף מעגן בחקיקה את חובת שיתוף ההורים בקבלת ההחלטה ומעורבותם יחד עם זכותם לערער עליה. ולבסוף קובע החוק כי בתחילת כל שנת לימודים תיקבע לכל תלמיד משולב תוכנית חינוכית יחידנית בשילובם של הוריו בעת גיבושה.

הבעייתיות בנושא זה היא, שזהו נושא רחב וגדול ומקיף גילאים מגיל הגן ועד לגיל מבוגר וכולל שלל צרכים מיוחדים מלקויות למידה, עיכוב התפתחותי, הפרעות התנהגותיות או רגשיות, עיכוב שפתי, מוגבלות שכלית כלשהי, ועד לחרשות, אוטיזם, שיתון מוחין או נכות פיזית קשה, AD(H)D, עיוורון או לקות ראייה והפרעות נפשיות.

בעייה נוספת היא שההשלכות על הילדים המשולבים והמשלבים הן מורכבות ובמחקרים שונים לעיתים סותרות, לפיכך ישנו קושי להעריך את השפעת השילוב על הילדים בכלל.

לאור הבעייתיות בנושא, העבודה מנסה לבחון האם לאור המחקרים האחרונים, זכויות הילדים בעלי הצרכים המיוחדים בנושא החינוך מיושמות בפועל ולבחון את הצלחת השילוב של הילדים במערכת החינוך הרגילה או את כישלונה.

לפיכך העבודה לאחר סקירת הספרות הכוללנית בעיקרה, מנסה להתמקד באוכלוסיית לקויי הלמידה בכיתות הנמוכות בבית הספר ובהשפעות שיש לשילוב על הילדים המשולבים כמו גם על הילדים המשלבים.

תוכן עניינים
תקציר – 3
מבוא – 4
סקירת ספרות – 6
א. תפיסות פילוסופיות לשילוב – 6
ב. חוק חינוך מיוחד – 7
ג. תוכנית אב ליישום החוק – 8
ד. פרק השילוב (תיקון מספר 7 לחוק חינוך מיוחד) – 9
ה. יישום החוק ומודלים לשילוב – 10
ו. הבדלים בין מגזריים – 12
ז. לקות למידה – הגדרה – 13
ח. השלכות השילוב – 15
מטרות ושאלות – 17
דיון – 19
מסקנות והמלצות – 25
ביבליוגרפיה – 26