מבוא

“מסע העולים מגלות אתיופיה, ‘המעבר משם לכאן’, הוא ‘סיפורו של שבט יהודי שחי אלפי שנים כשהוא מעבר לסמבטיון, מנותק משאר הקהילות היהודיות, חי בתנאים קשים, ואף על פי כן ולמרות הכול – הוא שרד”. עד שנת 1977 חיו בארץ כמאה יהודים שמוצאם מאתיופיה, רובם הובאו לארץ כשהיו נערים כדי להשתלם במקצוע החקלאות המודרנית וללמוד את השפה העברית, במטרה שישובו לאתיופיה ויכינו את אחיהם ואחיותיהם לעלייה המונית. אולם המיזם נכשל. החל משנת 1977 עלו אלפי יהודים מגלות אתיופיה בגלים אחדים – ’מבצע משה’, ’מבצע מלכת שבא’, ‘מבצע שלמה’, ‘עליית יהודי קווארה’, ‘עליית הפלאשמורה.’ כשמגיעים בניו של השבט ארצה, הם מוטלים באחת למציאות חדשה ובלתי נתפסת, נדרשים להתמודד עם קשיים רבים ובה בעת מגלים בה אתגרים עצומים.

קליטתם הראשונית של העולים מגלות אתיופיה התרחשה במרכזי קליטה בפרק זמן קצוב וקצר (18-12 חודשים). ככל שמרבים להתעמק במעשה הקליטה הראשוני נראה כי  קיים מצרף סבוך של תפקידים ומשימות הן לנקלטים והן לקולטים. בתקופה קצרה העולים נדרשו לעשות דרך ארוכה מאוד ובה ארבעה רובדי קליטה חיוניים.

מרגע שהעולים החדשים הגיעו ארצה הם היו נתונים במעבר בין תרבותי קשה במיוחד, שכל ארבעת רובדי הקליטה אוריינות, חינוך, תרבות ותעסוקה, מושפעים ממנו וגם נפגעים ממנו, שכן, מרבית העולים חווים בתקופה זו עומס קוגניטיבי –רגשי –נפשי -כלכלי-חברתי עצום. הפניות של רובם ללימודים מצומצמת, היעדרה מונע מהם לרכוש כהלכה את השפה העברית, להתחיל להתערות בתרבות המקומית, להשלים השכלה, לרכוש מקצוע, להיקלט בשוק העבודה ולשמר את תפקידיהם ההוריים.

כאמור, הקליטה בארץ, עבור רבים מעולי אתיופיה הייתה טראומטית בשל השבר באורח החיים, במבנה המשפחה והקהילה, הירידה בדימוי העצמי, תנאי החיים הקשים וההשכלה בלא יכולת לעשות שימוש במקורות תמיכה. בנוסף, מידת הסובלנות של חברה ישראלית אינה גדולה והעולים מקבלים מסר שהתקבלו לחברה קולטת בתנאי שידמו לה תוך אימוץ אורח החיים המקובל בישראל. הבדלים אלו ואחרים הם הגורמים לחסמים בתהליך הקליטה ולסימפטומים שונים אשר מופיעים כיום.

שאלת מחקר של עבודה זו, תהליכי שינוי בקרב המהגרים מאתיופיה בעליות השונות לישראל בהקשר הלשוני, תרבותי, חברתי וכלכלי. על מנת לעמוד על שינויים אלו אנתח בנפרד כל אחד מההיבטים הבאים, תכליתה של הקליטה הלשונית היא רכישת השפה העברית ותפקוד בשפה העברית. עיקרה של הקליטה החברתית-לאומית- תרבותית הם לימודי יהדות ועמידה במבחני בית הדין לגיור, והתחלה של התערות בתרבות הישראלית. יעדיה של הקליטה המשפחתית- קהילתית הם שילוב הילדים במערכת החינוך הישראלית, למידת תפקידים הוריים ומשפחתיים חדשים שמציבה החברה הישראלית בפני העולים המבוגרים, רכישת דירה ומעבר למגורי קבע, התמודדות עם בעיות בריאות ותמיכה בבני המשפחות ומשמעותה של הקליטה התעסוקתית היא רכישת השכלה מצד אחד והכשרה מקצועית מצד שני, ובעיקר מציאת עבודה והתמדה במקום העבודה. כמו כן, מצאתי לנכון להקדיש פרק בנושא קולה של הגזענות בחברה האתיופית, על השסע החברתי והמעמדי בחברה הישראלית.

תוכן עניינים

מבוא עמוד 3 – 4
תקציר עמוד 5 – 6
שינויים בתחום המשפחה עמוד 7 – 14
קליטת יהודי אתיופיה בהיבט הלשוני, חברתי ותרבותי
שינויים בתחום החינוך עמוד 15 – 21
שינויים בתחום התעסוקה עמוד 22 – 24
גברים יוצאי אתיופיה, מדוע כל כך קשה להם?
קולה של גזענות עמוד 25 – 31
סיכום עמוד 32
ביבליוגרפיה עמוד – 3433