רגשות שליליים בקריירה היזמית תעסוקה עצמית והתנהגות של התמודדות רגולטורית Negative Emotions of an Entrepreneurial Career – Self-Employment and Regulatory Coping Behaviors

Journal of Business Venturing · March 2011

רגשות שליליים בקריירה היזמית: תעסוקה עצמית והתנהגות של התמודדות רגולטורית

תקציר

למרות שאנו יודעים הרבה על היחסים בין תעסוקה עצמית לבין ניסיון של רגשות חיוביים כגון תשוקה, התרגשות, אושר, שביעות רצון, יש כמה מחקרים שמראים כי העצמאים עשויים להיות רגישים יותר מעובדים שכירים לגבי רגשות שליליים כגון מתח, פחד מכישלון, בדידות, מתח נפשי, וצער. אנו סוקרים את הספרות על דרישות התפקיד כדי לפתח מודל של רדיפת קריירה להתבסס בנכונותם ויכולותיהם של אנשים להסדיר את הרגשות הללו. באמצעות סקר ארצי של יותר מ 2700 אזרחי ארה”ב אנו מראים כי מעל ומעבר את ההשפעות של רגשות חיוביים, עצמאים חוו פחות רגשות שליליים מאשר אלה המועסקים, תלוי בהתנהגות של התמודדות רגולטורית שלהם. אנו דנים בהשלכות התוצאות על הספרות העוסקת ברגשות היזמות.

1. תקציר מנהלים

בספרות מקשרים בין התעסוקה העצמית לבין תוצאות רגשיות חיוביות כגון תשוקה, התרגשות, אושר, זרימה ושביעות רצון. עם זאת, זה אינו בהכרח אומר על הרגשות השליליים שחווים העצמאים. השפעה חיובית ושלילית הם ממדים עצמאיים ואנשים יכולים להרגיש זה וזה בעת ובעונה אחת. עדויות מצביעות על כך שעבודה עצמית יכולה להיות מקור לרגשות שליליים מעבר ל רגשות חיוביים. התעסוקה העצמית קשורה לעיתים קרובות לרמות גבוהות של סיכונים, אי-ודאות בעבודה ובהכנסה, מאמץ נדרש בעבודה, החלטות עצמאיות ואחריות, המניבים רגשות שליליים משמעותיים כגון פחד, חרדה, בדידות ומתיחות נפשית.

על בסיס הספרות על דרישות התפקיד ותכונות התפקיד, אנו מפתחים את מודל הרגולציה של הרגשות שליליות תוך רדיפת הקריירה, ומניחים כי עצמאים מקבלים יותר בקלות את ההשלכות הרגשיות השליליות של בחירתם בקריירה ו / או לומדים להתמודד עם ההשלכות הללו. אני משתמשים בסקר מארצית הברית הכולל יותר מ-2700 משתתפים, ומראים כי העצמאים אכן חווים פחות רגשות שליליים ממועסקים, וכי הבדל זה גדול יותר אם אנשים משתמשים בכלים המתמקדים בביות המקדמים ברגש.

אנחנו תורמים בתיאוריה היזמות. ראשית, בעוד שהפרשי התפקיד בין התעסוקה והתעסוקה העצמית מבוססים היטב בספרות, אין תיאוריה המקשרת מספיק בין הבדלי התפקיד האלה לחוויית רגשות. התוצאה שלנו מצביעות על כך שמודלים תיאורטיים של מוטיבציה יזמית ורדיפת קריירה, צריכים לשקול רגשות שליליים מהקריירה כמשתנה מסביר.

שנית, כעת לא קיימים מודלים תיאורטיים הקושרים בחירה בין תעסוקה לעסוקה עצמית לחווית רגשות שלילים, ומזהים באיזה מידה בחירת קריירה יכולה להביא לרגשות שליליים.

לממצאים שלנו יש השלכות פרקטיות כי הם מציעים כי האוטונומיה של תעסוקה עצמית נותנת לאנשים אפשרויות להשתמש בכלים כדי לווסת רגשות שליליים. אנשים ששוקלים להיות עצמאים ומתלבטים כי הם חוששים מרגשות שליליים, צריכים לדעת כי תעסוקה עצמית מספקת תנאים להתגבר ביעילות על הרגשות אלו. למנהלים, בקונטקסט הקורפורטיבי, התוצאות שלנו מאפשרים להניח כי הכלים לשליטה ברגשות שלילים (למשל, לאחר כישלון מיזם) יעילים יותר אם סביבת העבודה של מועסקים היא יותר “יזמית”, כלומר אם למועסקים יש יותר אוטונומיה בקבלת החלטות המאפשרת להשתמש בכלים להורדת רגשות שליליים.

2. מבוא

במחקרים רבים מקשרים תעסוקה עצמית עם רגשות חיוביות. החוקרים מדגישים כי עצמאים לעתים קרובות חווים רמות גבוהות של תשוקה ותחושה חיובית. יתר על כן, התעסוקה העצמית יכולה להוביל לחוויות של התרגשות, אושר וזרימה. נמצא במחקרים כי עצמאים מציגים רמות גבוהות יותר של שביעות רצון בעבודה וסיפוק חיים. בעוד מחקרים אלה מספקים מידע רב על רגשות חיוביים, הם לא בהכרח מספקים מידע על רגשות שליליים של העצמאים.

רגשות חיוביים ושליליים הם יחסית אינם תלויים זה בזה, ואנשים יכולים להרגיש אותם בו זמנית. נמצא, למשל, כי עובדים מציגים רמות של יצירתיות כאשר הם חווים רמות גבוהות של רגשות חיוביים ושליליים בו זמנית. נמצא גם כי רגשות חיוביים לא שוללים את החוויה של רגשות שליליים בעת ובעונה אחת. זה מראה כי למרות כי התעסוקה העצמית עשויה להיות קשורה לניסיון של רגשות חיוביים, העצמאים עשויים גם לחוות רגשות שליליים ברמה גבוהה. עדויות מצביעות על כך שהמשימות הקשורות לעבודה עצמית יכולות להיות מקור לרגשות שליליים ניכרים, ואפילו במידה רבה יותר מאשר לרגשות חיוביים, עבור אלו הרודפים את הקריירה שלהם. משימות ואחריות ספציפיות לעצמאים כוללים את החיפוש וההכרה בהזדמנויות עסקיות חדשות, תכנון עסקי, רכישת משאבים כספיים ולא כספיים, ניהול והובלת עובדים, פתרון בעיות יצירתיות וקבלת החלטות מהירה במצבים המאופיינים ברמות גבוהות של אי ודאות ושינויים. בשל אופי משימות אלה, התעסוקה העצמית קשורה לעיתים קרובות לרמות גבוהות של נטילת סיכונים, אי ודאות בהכנסה ובעבודה, מאמץ עבודה נדרש, אוטונומיה של החלטות ואחריות אשר עלול לגרום לחוויה של רגשות שליליים. למשל, רמות גבוהות של דרישות עבודה יכולות לעורר מתח נפשי וחוסר שביעות רצון. סיכונים ואי ודאות לגבי העתיד של העסק יכול לגרום פחד וחרדה לגבי העתיד האישי של הבעלים. שעות עבודה ארוכות של עצמאים יכולות להוביל לתחושות של בדידות. באחד מהמחקרים נמצא כי עבור עצמאים רבים האחריות על עסקיהם ועובדיהם היא נטל הגורם ללחץ גבוה ולמתח נפשי. זה יכול גם להוביל לרמות גבוהות של תסכול.

אם כך, מדוע אנשים רוצים את הקריירה של תעסוקה עצמית? מחקרים מראים כי המוטיבציה של יזמים להתגבר על המכשולים הללו כוללת את הצורך הגבוה שלהם בהישגים וברצון לעצמאות, לחוות תשוקה, ובהשגת תשואה כספית ניכרת מעבודה עצמית, אשר יכולה להניב רגשות חיוביים אשר עשויים לפצות על ” שליליות “של תעסוקה עצמית. במקום להשתמש בגישה עקיפה של איזון רגשות שליליים עם רגשות חיוביים, במאמר זה אנו חוקרים באופן ישיר רגשות שליליים והתנהגויות כדי להסדיר את הרגשות השליליים האלה.

על בסיס ספרות העוסקת בזהויות של תפקידים, אנו מפתחים מודל של רגולציית רגשות של רדיפת הקריירה, ומציעים לעצמאים לקבל בקלות רבה יותר את ההשלכות הרגשיות השליליות של בחירת הקריירה שלהם ו / או ללמוד להתמודד עם ההשלכות הרגשיות הללו. יתר על כן, המודל שלנו מודה כי אנשים שונים ברגולציה שלהם של רגשות שליליים. המודל מציע כיצד ההתנהגויות של התגברות בהתמקדות על בעיות, והתגברות בהתמקדות ברגשות, לצורך  להשפיע על הקריירה רגשות היחסים. אנו בודקים את ההשערות המתקבלות באמצעות סקר בקנה מידה גדול, כלל-ארצי הכולל יותר מ -2700 אזרחי ארה”ב. בבדיקת המודל התיאורטי שלנו, אנו מוסיפים למחקר הקיים כדלקמן.

ראשית, בעוד שהבדלי תפקידים בין התעסוקה והעבודה העצמית מבוססים היטב בספרות, אין מספיק תוצאות תיאורטיות המאפשרות לקשר הבדלי תפקידים אלה לחוויית רגשות. זה מפתיע בהתחשב בכך שתפקיד של התעסוקה העצמית כרוך לעתים קרובות בהתמודדות עם משימות שהן אינן ברורות, דינמיות, ומשימות מורכבות הקשורות לייצור רגש שלילי. בעוד שהמחקרים התמקדו בחקר הרגשות החיוביים כגורמים המסייעים להסביר מדוע אנשים בוחרים תעסוקה עצמית, אנו מציעים פרספקטיבה חדשה ומשלימה על-ידי ניתוח ייצור רגשות שליליים והתנהגויות ההתמודדות בהן. התוצאה שלנו על כך שמעבר להשפעה של גורמים מניעים ורגשות חיוביים, הניסיון של פחות רגשות שליליים יכול להסביר את החלטתם של אנשים להמשיך ולעסוק בתעסוקה עצמית. זה מצביע על כך שמודלים תיאורטיים של מוטיבציה יזמית ושל רדיפת קריירה צריכים לשקול רגשות שליליים בקריירה כמשתנה מסביר.

שנית, תיאוריית היזמות התמקדה באופן שבו רגשות משפיעים על מוטיבציה ותהליכים קוגניטיביים של יזמים. רק מחקרים מעטים בודקים את התוצאות הרגשיות של התעסוקה העצמית. מבין אלה, היו חקירות של מקרים יחידים, או שהן התמקדו ברגש עצב ספציפי. למיטב ידיעתנו, כעת לא קיים מודל תיאורטי המקשר בין בחירת הקריירה (התעסוקה העצמית לעומת התעסוקה) לבין חוויית הרגשות השליליים ברמה הכללית, ומזהה את המקורות המסבירים עד כמה הבחירה בקריירה יכולה להביא לחוויות רגשיות. אנו מרחיבים את תיאוריית היזמות על ידי מתן מודל המשלב רגשות, בחירה בקריירה והתנהגויות התמודדות רגולטוריות של אנשים.

לבסוף, תיאוריית היזמות עד כה מספקת מעט תובנה כיצד עצמאים יכולים להשתמש בהתנהגויות כדי להתגבר ולהסדיר רגשות שליליים. מחקרים קיימים אמנם הכירו בכך שהתנהגויות רגולטוריות יכולות לסייע לעצמאים להתמודד עם תוצאות רגשות שליליים בעבודה, אך הם התמקדו במקרה של כשל עסקי. אנו מספקים תיאוריה כללית יותר של התנהגויות התמודדות אצל יזמים המציעה כי שימוש בהתנהגויות ממוקדות בבעיות וממוקדות ברגשות עשוי לסייע לעצמאים לאזן את רגשות שליליים הקשורים לתעסוקה עצמית (למשל, מתח, בדידות, פחד מכישלון) בעוד שהעסק שלהם מתמשך.

במאמר זה אנו, ראשית, משתמשים בתיאורית הזהות ובספרות על יזמות כדי לפתח את המודל של רגשות ברדיפת קריירה, ולשער כיצד החוויות הרגשיות השליליות של העצמאים מותנות בהתנהגויות ההתמודדות שלהם. שנית, אנו מתארים את שיטת המחקר שלנו לבחינת ההשערות הללו. שלישית, אנו מציגים את התוצאות, דנים בהן, ולבסוף מדגישים השלכות תיאורטיות ומעשיות.