(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

רצף טיפולי2 Occupation-based differences in shared perceptions of older resident needs within multidisciplinary care teams

ג. ‘פיס. מדע. 30: 866–873, 2018

כתב העת של מדעי הפיזיותרפיה

מאמר מקורי

הבדלים המתבססים על שיתוף תפיסות של  צרכיי תושבים מבוגרים בתוך צוותי טיפול רב תחומי: בלימוד רחב של העובדים המטפלים, האחיות והתרפיסטים הקשור לתושבים מבוגרים.

טומוקו אואורה, מחבר, ד”ר 1*, טקאירו האיגאסי , MD, ד”ר 2*

טטסורו אישיזאקי,MD, ד”ר 3*, טקאו נאקאייאמה, ד”ר 4

  1.  החטיבה לריפוי בעיסוק, הפקולטה לטיפול ושיקום, אוניברסיטת סייג’ו: 2-172

פוקינודאי, טוקאי, איצ’י 476-8588, יפן

  1.  חטיבה לחקר שירותי בריאות, המרכז לבקרת סרטן ושירותי מידע, המרכז הארצי  לסרטן, יפן
  2.  צוות מחקר לטיפול אנושי, המכון המטרופוליטן לטוקיו לגרונטולוגיה, יפן
  3. המחלקה לאינפורמטיקה בבריאות, בי”ס לבריאות הציבור באוניברסיטת קיוטו, יפן

תקציר. [מטרה] לבחון האם הצוות  מבין את צרכיי המבוגרים בדרך כלל מובן לחברי צוות רב תחומי במתקני טיפול בקשישים. [נושאים ושיטות] סקר שאלונים עם מטפלים,אחיות ותרפיסטים הקשורים לדיירים ונערכו ראיונות מובנים עם התושבים בשמונה מוסדות ביפן. השאלון כלל 25 פעולות הנוגעים לפעילות בסיסית בחיי היומיום, פעילויות אינסטרומנטליות של חיי היומיום (IADL), סביבה וסגנון חיים (EL) ורגש. [תוצאות] נותחו נתונים של 88 תושבים (83.0% נשים, 86.4% בגילאים> 75 שנים) ו -125 אנשי צוות (63  מטפלים, 36 אחיות ו -26 תרפיסטים).התפיסה ביחס לצרכים הסובייקטיביים של התושבים הייתה שונה באופן משמעותי לפי בעלי התפקיד בקשר לקצב האכילה, קצב ההלבשה וחופש לצחצוח בכל עת; גילוח או איפור; מרחב אישי, תפקיד תרגילי ביצועים ובריאות; ולהרגיש טוב. כל שלושת בעלי התפקיד לא העריכו את הצרכים הסובייקטיביים של התושבים בנוגע לעבודות בית. [מסקנה] לחברי הצוות לא הייתה הבנה מספקת של הצרכים הסובייקטיביים של תושבים, ואף היתה להם נטייה לזלזל בצרכי אינסטרומנטליות של חיי היומיום וסביבה וסגנון חיים. צרכים סובייקטיביים שנתפסו היו שונים גם בעייני בעלי התפקיד. רצוי לשתף את הצרכים הסובייקטיביים של אנשים מבוגרים בתוך צוותי טיפול רב תחומי.

מילות מפתח: טיפול בדיירים מבוגרים, צרכים סובייקטיבים, צוות טיפול רב תחומי.

המאמר הזה הוגש ב-30 ינואר 2018 והתקבל ב27 במרץ 2018.

 מבוא

ככל שהעולם מתפתח ברחבי העולם1, יפן מתמודדת במהירות עם  שיעור המבוגרים הגדול ביותר בעולם 2). יפן ייסדה מערכת ביטוח סיעודי ציבורי בשנת 2003. 3-4 , ומספר אנשים המתאימים לקבלת טיפול סיעודי או סיוע ממשיכים לעלות בכל שנה 5). יתר על כן,  מוסדות עם שירותי סיעוד, מתקני הרווחה לטיפול גריאטרי ומתקני הבריאות הולכים וגדלים מאז ייסוד מערכת זו .5

מערכת הביטוח הסיעודי הציבורי מיועדת לספק טיפול סיעודי מקיף , הכוללת טיפול רפואי, עזרה לטווח הארוך ובנוסף תמיכה ומתן עצמאות לאנשים המבוגרים 6, 7). לשם כך, מה שצריך במיוחד במתקנים לטיפול גריאטרי, טיפול תומך, טיפול סיעודי ושיקומי באופן מקיף תחת פיקוח רפואי של רופא, המוסד צריך לכלול צוות עובדים המתמחים בתחומים שונים (לדוג’, רפואה, בריאות, רווחה). , רופאים, אחיות, עובדות טיפוליות ומטפלים (פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק או קלינאי תקשורת) 8.למרות שהמוסדות הוקמו כדי לספק טיפול שיקומי לקשישים שמטרתם לחזור לחיים בבית, אך השהות במוסד הוא לרוב ארוכת טווח. בנסיבות חיים שבהן מטרת המיסוד משתנה מאוד,  משתנה גם תפיסת מטרת הטיפול בין המשתמשים לבין הספקים, כמו כן גם משתנה התהליך וקביעת יעדי טיפול בקרב צוות הטיפול. עם זאת, זה נשאר לא ברור אם חברי הצוות הרב תחומי הצליחו לחלוק את צרכי הקשישים והאם יש להם הבנת מהם צרכי התושבים. צוותי הטיפול הגריאטרי מורכבים בדרך כלל ממומחים מרקעים ובעלי השכלה שונה . תהליך ההדרכה עבור כל מומחה גם מגוון. בניגוד לרופאים, אחיות ו-מטפלים המגיעים לעבוד במתקנים גריאטריים לאחר תקופה מסוימת של הכשרה או עובדים במוסד רפואי, רבים מהמטפלים מועסקים ישירות במתקני סיעוד. ישנה חשיבות לנוכחות של מומחים מרקעים שונים יהיו חלק כצוות מהמוסד הגריאטרי 9) בתחום הבריאות ידוע שעבודה בינאישית משפיעה על איכות שירותי הבריאות שהם מספקים 10).

בוצע מחקר על צרכיהם של חולים או אנשים מבוגרים וכיצד נ הם תפסים בעיני מומחים בוצעו במספר מקומות 11–13). בתחום הרפואי, קלינאים וחולים שונים זה מזה בתפיסתם לגבי ההפרעות ואיכות חייהם(QOL) שנגרמו על ידי מחלה, מה שהביא את ההצעה לפיה הקלינאים צריכים לשים לב לתסמינים שהמטופלים רואים כמשהו חשוב 11). מההשוואה בין חולים המאושפזים, סטודנטים לסיעוד ואחיות עולה כי סטודנטים ואחיות סיעוד נוטים להעריך יתר על המידה את הצרכים הסובייקטיביים של החולים בתחום הפסיכולוגי 13). גם בתחום הטיפול הגריאטרי נצפו הבדלים בין דיירי המוסד הותיק לאנשי הצוות המטפל בתפיסתם ועל חשיבות צרכיהם הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים 13–15). יתר על כן, אנשים מבוגרים, משפחותיהם והמטפלים שלהם נבדלים זה מזה באיך הם בונים אסטרטגיות טיפול 16). עם זאת, מחקרים עד כה התמקדו בצרכים הסובייקטיביים והנתפסים של אנשים מבוגרים (ומשפחותיהם) ואופן הטיפול שלהם, מבלי לתת מענה לדרכים השונות או אבחנות לגביי צרכיהם של המבוגרים מעייני המטפלים.המחקר הנוכחי נועד לבחון האם צרכיהם של אנשים מבוגרים מובנים בעיני אנשי הצוות, אחיות והמטפלים במתקנים המיועדים לקשישים

נושאים ושיטות

השאלונים נערכו לאנשי צוות והראיונות המובנים לתושבים המבוגרים על מנת לקבלת נתונים אנונימיים ומידע מהימן .על בסיס מחקר קודם 17)בהם נערכו ראיונות למקבלי הטיפול עם נותני הטיפול ועם התייחסות לתחומים ולשאלות במחקרים קודמים אחרים 13, 14) הפעם יצרו שאלון המורכב מ- 25 היגדים לארבעת התחומים הבאים: פעילויות בסיסיות של חיי היומיום (BADL), פעילויות אינסטרומנטליות של חיי היומיום (IADL),סביבה וסגנון חיים (EL) ורגש (EM) 18). השאלון דירג את הצורך בכל היגד בסולם של 5  דרגות (5, מסכים מאוד; 4, מסכים; 3, לא מסכים ולא מסכים; 2, לא מסכים; 1 לא מסכים). ההיגדים בשאלון נערכו באמצעות נתונים שנאספו בשנת 2011 (n = 18; מקדם קאפה משוקלל ≥0.60 עבור 14 מתוך 25 היגדים) 18) וקבלו תוקף לנתונים מהמחקר הנוכחי (n = 120; χ2 / df = 1.090, RMSEA = 0.03; סטנדרטיים מקדמי נתיב = 0.28–0.87). בעזרת אותן שאלות שאלנו את אנשי הצוות כיצד הם חושבים שהדיירים מרגישים.ככלל, קישרנו בין רופא, מנהל טיפול, שני מטפלים, אחות ותרפיסט (פיזיותרפיסט,מרפאה בעיסוק, או קלינאית תקשורת) לכל אדם שאושפז, קלע לפחות 18 במבחן MMSE) 19), ויכל לתקשר מילולית. כיוונו להשיג 102 קבוצות של דיירים מבוגרים וחברי צוות [(102 דיירים מבוגרים, וכל אחד הקשור לצוות המטפל, אחות או תרפיסט).המחקר הנוכחי בוצע לאחר שבוצע פיילוטים בשני מוסדות  גריאטריים.

המחקר הנוכחי בוצע לאחר שנערך פיילוט בשני מוסדות גריאטריים  וקיבלו אישור מההנהלה ביפן. ראיינו את הדיירים המבוגרים באמצעות שאלון שמכיל 25 היגדים שבדקו את חשיבות הסיפוק בחיים היומיום. ערכנו גם שאלון דומה לאנשי צוות במוסד  הכולל 25 היגדים שבאו לבדוק את מידת שביעות רצונן במתן טיפול ושאלות אחרות.(ינואר – מרץ, 2008) 15).היו ארבעה חוקרים בסך הכל, כאשר אחד מהם  היה ממלא תפקיד מרכזי.ביקשנו מכל מוסד לבחור דיירים מבוגרים ואנשי צוות של המוסד למחקר. האחראים במוסד אספו את השאלונים, שהיו סגורים במעטפות על ידי עובדים והם  גם חילקו את השאלונים. בנוסף לתגובות ב- MMSE, אספנו מידע בסיסי על הדיירין המבוגרים כמו מין,גיל, רמת טיפול נדרשת ופעילויות מחיי היום יום 20) אשר הוערכה על ידי אנשי הצוות במוסד . שישה עד שמונה ימים לאחר ההפצה, חוקר ביקר במוסד, קיבל את שאלוני הצוות וערך ראיונות עם הדיירים המבוגרים. המרואיינים לא כללו את אלה שהוכנסו למוסד רק לתקופה קצרה. גם השאלונים של  דיירים מבוגרים שיצאו מהמוסד מסיבות כמו אשפוז גם לא נכללו.

נתונים של דיירים מבוגרים, מטפלים, אחיות ותרפיסטים הותאמו ונותחו.

ציור 1. זרימת בחירת משתתפים

כדי להשיג מגוון של תגובות ממטפלים, הקצנו שני עובדים לכל דייר מבוגר ואז השתמשנו בנתונים של אחד מהם באופן אקראי.שאלונים עם נתונים חסרים באופן מובהק (כלומר חוסר מידע בסיסי ו / או תגובות חסרות או כפילויות ליותר מחמישה מתוך 25 היגדים) לא נכללו בניתוח. השוואנו נתונים של דיירים מבוגרים ומטפלים לנתונים של מטפלים ששימשו בעבר כמטפלים כדי להעריך את תפיסת הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים, מה שבדק את הצרכים הסובייקטיביים המשותף של הדייר באזורי BADL ו- EM, ושיעור שביעות הצרכים באזורי IADL ו- EL היו מעט נמוכים יחסית לבעלי צרכים באזורי BADL ו- EM15)

דיירים מבוגרים ואנשי צוות ענו את תשובותיהם בסולם של 5 נקודות, אשר סווגו לשתי קטגוריות (צרכים / לא צרכים) כדי להעריך את נוכחות / היעדר הצרכים מנקודות המבט של התושבים ואנשי הצוות כאחד. לניתוחים הסטטיסטיים השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית יחד עם מבחן Q של Cochran21, 22)להשוואת תפיסות הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים מעיניי שלושת בעלי התפקיד השתמשנו במבחן מקנמר 21, 22) הקריטריון למשמעות סטטיסטית נקבע ל- p <0.05 בבדיקת ה- Q של Cochran ו- p <0.017 למבחן של מקנאמר שתוקן  בשיטת בונפארוני. הסטטיסטיקה של IBM SPSS2023)שימשה בכל הניתוחים. פרוטוקול המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של בית הספר לתואר שני באוניברסיטת קיוטו והפקולטה לרפואה(E347). המנהל של כל מוסד אישר את המחקר ופורסם את המחקר בכל המסדות, לא בכל המוסדות שהשתתפו הייתה ועדת אתיקה. מטרת המחקר הוסברה לדיירים המבוגרים יותר ו / ו /או משפחותיהם, והושגה הסכמה בכתב. כל אנשי הצוות המשתתפים קיבלו מידע בכתב,שאלונים ומילאו את הסכמתם להשתתף. כל הנתונים שנאספו היו אנונימיים ומידע שאיפשר  זיהוי אישי מעולם לא הוצא מחוץ למוסד.

תוצאות

מתוך 102 קבוצות הנתונים שנאספו, 88 היו נתונים שניתן לנתח. ציור 1 מדבר על  זרימת בחירת משתתפים.טבלה 1 מציגה מידע בסיסי על 88 המשתתפים שהתקבלו בשמונה מוסדות ההטיפול הגריאטריים שבהן יבוצע השאלון, כמו גם ל-63 מטפלים, 36 אחיות ו -26 טרפיסטים. מבין 88 הדיירים המבוגרים שהשתתפו במחקר זה, 73 היו נשים (83.0%). בזמן המחקר, 73 היו לפחות בני  75 (86.4%), ו -59 היו  מאושפזים במוסד לפחות שישה חודשים (67%). מספר השאלונים ששימשו לניתוח היה אחד לכל עובד עבור 71.4%(45/63) המטפלים , 44% (16/36) האחיות, ו -23.1% (6/26) מהתרפיסטים . בנוסף, חצי מהמטפלים היו מתחת לגיל 30  (47.6%) והתרפיסטים (46.2%).טבלה 2 מציגה את הדרגות בהן מטפלים, האחיות והתרפיסטים תפסו את הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים. התפיסות היו שונות באופן משמעותי בין שלוש קטגוריות העיסוק ביחס לשמונה הסעיפים הבאים: קצב אכילה [Q3], קצב ההלבשה [Q4] וחופש לצחצח בכל עת [Q5] (BADL); להתגלח או להתאפר [Q8](IADL); מרחב אישי [Q15], ביצוע תפקידים [Q18] ותרגילי בריאות [Q19] (EL); ולהרגיש טוב [Q23] (EM). טבלה 3 מציגה את אחוז הדיירים ה מבוגרים המציינים את צרכיהם הסובייקטיביים ואת אחוז  ההבנה של אנשי הצוות. נמצאו הבדלים משמעותיים בין הדיירים לאנשי הצוות (שניים או שלושה תפקידים ) עבור12 מתוך 25 היגדים (BADL 5/7, IADL 2/5, EL 4/8, EM 1/5). כל שלושת בעלי התפקיד לא העריכו את הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים בנוגע לעבודות בית [Q12], ושניים משלושת בעלי התפקיד לא העריכו את הצרכים  שלהם בנוגע לניהול כספים[Q11], ביצועי תפקידים [Q18] ותרגילי בריאות [Q19]. מצד שני, עובדי טיפול העריכו יתר על המידה את צרכיהם הסובייקטיבי של הדיירים המבוגרים להתנייד במוסד [Q6], והטרפיסטים העריכו יתר על המידה את הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים לשיחות עם אנשים שאינם אנשי צוות [Q14] בהתאמה (p <0.017).

טבלה 1. מאפייני המשתתפים

תושבים

עובדי רווחה

אחיות

תרפיסטים

N=88

(%)

n=63

(%)

n=36

(%)

n=26

(%)

מגדר

אישה

73

(83.0)

גבר

15

(17.0)

גיל

גיל  < 75

12

(13.6)

גיל ≥75

76

(86.4)

משך שהייה

    <6חודשים

29

33.01

≥6    חודשים  

59

67.0

עצמאות בפעילות היומיום

     תזוזה: הליכה

31

35.01

    הליכה באמצעות כיסא גלגלים

28

31.08

    העברה

51

58.02

    שימוש בשירותים n=86

43

50.0

   אכילה

57

64.08

החלפת בגדים

41

46.6

MMSE

≥24

45

51.1

18-23

43

48.9

מגדר

אישה

39

61.9

33

91.7

14

53.8

 גבר

24

38.1

3

8.3

12

46.2

גיל

 בני 20-29

30

47.6

2

5.6

12

46.2

בני 30-49

24

38.1

22

61.1

14

53.8

בני ≥50

9

14.3

12

33.3

0

0.0

משך העבודה

<5 שנים

30

47.6

2

5.6

14

53.8

בין 5-9 שנים

19

30.2

7

19.4

5

19.2

≥10 שנים

12

19.0

26

72.2

7

26.9

לא ידוע

2

3.2

1

2.8

0

0.0

 משך העבודה במתקן

<5 שנים

36

57.1

19

52.8

21

80.8

בין 5-9 שנים

20

31.7

10

27.8

4

15.4

≥10 שנים

6

9.5

6

16.7

1

3.8

לא ידוע

1

1.6

1

2.8

0

0.0

מס’ השאלות שיש לנתח

1

45

71.4

16

44.4

6

23.1

2

13

20.6

10

27.8

6

23.1

3

3

4.8

4

11.1

4

15.4

4

2

3.2

2

5.6

4

15.4

מעל 5

0

0.0

4

11.1

6

23.1

w/c: כיסא גלגלים, NMSE- מבחן קצר לאבחון מנטלי.

דיון

במחקר הנוכחי, 83.0% מכלל 88 הדיירים המבוגרים שהשתתפו במחקר היו נשים, ו- 86.4% היו לפחות בני  75, כלומר התוצאות מייצגות בדרך כלל את התוצאות של נשים מבוגרות בגיל מאוחר. בנוסף, מספר התושבים הוותיקים שהוקצו לכל אחות או תרפיסט היה גבוה (השאלונים שניתחו לגבי 88 תושבים מבוגרים גילו בנוסף,

טבלה  2 רמות ההסכמה בקרב האחיות והמטפלים בנוגע לטיפול בתפיסת הצרכים הסובייקטיביים

קבוצה

עובדי רווחה

אחיות

טרפיסטים

מספר

מספר

אחוז

מספר

אחוז

מספר

אחוז

פעילות שגרתית יומיומית 1

ללכת לשירותים כשרוצים (עם או בלי עזרה)

87

79

91

69

79

73

84

פעילות שגרתית יומיומית 2

לעשות אמבטיה כשרוצים (עם או בלי עזרה)

87

57

66

63

72

50

57

פעילות שגרתית יומיומית 3

היכולת לאכול בקצב עצמי ( עם או בלי עזרה)

87

76

87

78

90

56

64

*

פעילות שגרתית יומיומית 4

הרצון להחליף בגדים בקצב עצמי (עם או בלי עזרה)

88

74

84

66

75

49

56

*

פעילות שגרתית יומיומית 5

הרצון לצחצח שיניים (כולל צחצוח תותבות) באופן עצמי ( עם או בלי עזרה  

88

70

80

67

76

47

53

*

פעילות שגרתית יומיומית 6

הרצון להסתובב במוסד כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

81

92

70

80

74

84

פעילות שגרתית יומיומית 7

הרצון לצאת מהמוסד כשרוצים  (עם או בלי עזרה)

87

49

56

54

62

47

54

פעילות אינסטרומנטלית

יומיומית 8

הרצון להתגלח או להתאפר כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

51

58

54

61

36

41

*

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 9

הרצון ללכת לשופינג כשרוצים (עם או בלי עזרה)

87

43

49

54

62

48

55

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 10

הרצון לתקשר דרך הטלפון או דרך מכתבים ( עם או בלי עזרה)

88

46

52

51

58

47

53

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 11

הרצון לשלוט בכסף לפי רצונו

88

28

32

38

43

30

34

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 12

הרצון לבשל, לכבס, ולנקות לפי רצונו ( עם או בלי עזרה)

87

25

29

23

26

17

20

איכות הסביבה וסגנון חיים 13

הרצון לאכול את האוכל המועדף (כולל להזמין אוכל או לאכול בחוץ)

87

61

70

66

76

60

69

איכות הסביבה וסגנון חיים 14

הרצון לדבר עם משפחה או עם אנשים שהם לא אנשי צוות

88

72

82

69

78

72

82

איכות הסביבה וסגנון חיים 15

רצון ליותר זמן לעצמך ולמרחב שלך

87

37

43

34

39

21

24

*

איכות הסביבה וסגנון חיים 16

הרצון לדבר יותר עם אנשי הצוות

87

46

53

47

54

35

40

איכות הסביבה וסגנון חיים 17

הרצון לבצע את התחביבים  שלו (לדוג’ קריאה, ספורט,משחקים)

87

52

60

47

54

51

59

איכות הסביבה וסגנון חיים 18

הרצון לבצע פעולות שכל אחד מהמוסד כמו משימות ידניות

88

39

44

33

38

48

55

*

איכות הסביבה וסגנון חיים 19

הרצון להסתובב בשביל הבריאות

88

48

55

43

49

63

72

*

איכות הסביבה וסגנון חיים 20

הרצון לצאת למקום כלשהו כשרוצים ( לדוג’ לצאת להליכה, קניות,הנאה)

88

54

61

62

70

58

66

רגש 21

הרצון לחיות בלי דאגות בנוגע לבריאות

87

82

94

82

94

83

95

רגש 22

הרצון להיות בלי כאבים בגוף

87

69

79

65

75

58

67

רגש 23

הרצון לחיות טוב בלי להיכנס לדיכאון

88

76

86

83

94

70

80

*

רגש 24

הרצון לחיות ימים מאושרים

88

74

84

81

92

79

90

רגש 25

הרצון לחיות ללא דאגות ( לדוג’ על בריאות, אוכל, ביגוד, מחסה, חיים ומערכת יחסים)

88

79

90

84

95

84

95

BADL- פעילות שגרתית יומיומית: LADL- פעילות אינסטרומנטלית יומיומית,  EL  איכות הסביבה וסגנון חיים,  EM – : רגש. המבחן של מקנמר שימש כבחינת ההסכמה בין הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים לבין  בעייני בעלי התפקיד.

* מבחן מקנמר: p <0.05 / 3 = 0.017, התפלגות בינומית.

שמספר הדיירים הוותיקים שהוקצו לכל אחות או תרפיסט היה גבוה (השאלונים שנותחו  הכילו תשובות של 88 דיירים מבוגרים הושגו מ 63 מטפלים, 36 אחיות ו -26 מטפלים), וכך המאפיינים האישיים של אנשי צוות בעיסוקים השונים עשויים להשתקף בתוצאות במידה גבוהה יותר. זה כנראה מסביר מדוע לשלות בעלי המקצוע לא בהכרח הייתה תפיסה משותפת של צרכיהם  הדיירים המבוגרים. בנוסף, שלושת בעלי התפקיד לא העריכו את צרכיהם הסובייקטיביים של הדיירים מבוגרים במטלות משק הבית [Q12], ושניים משלושת בעלי המקצוע העריכו את הצרכים שלהם לניהול כסף [Q11], ביצוע תפקידים [Q18] ותרגילי בריאות [Q19]. מצד שני, מטפלים והתרפיסטים העריכו יתר על המידה את הצרכים להתנייד במוסד [Q6] ולשוחח עם אנשים שאינם אנשי צוות[Q14], בהתאמה.מבחינת התפיסות המשותפות לגבי הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים מבוגרים מבין שלושת בעלי המקצוע , הצרכים סובייקטיביים שונים במיוחד באזורי BADL (3/7) ו- EL (3/8). טיפול גריאטרי דורש גישה המבוססת על טיפול רב תחומי 24, 25)

טבלה 3. הבדלי בעלי התפקיד בתפיסות של צרכי הדייר המבוגר

דיירים

עובדי רווחה

אחיות

טרפיסטים

כולם

מס’

%

כולם

מס’

%

כולם

מס’

אחוז

כולם

מס’

%

פעילות שגרתית יומיומית 1

ללכת לשירותים כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

81

92

88

79

90

87

69

79

88

74

84

פעילות שגרתית יומיומית 2

לעשות אמבטיה כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

69

78

88

57

65

87

63

72

88

50

57*

פעילות שגרתית יומיומית 3

היכולת לאכול בקצב עצמי ( עם או בלי עזרה)

88

73

83

87

76

87

88

79

90

88

57

65*

פעילות שגרתית יומיומית 4

הרצון להחליף בגדים בקצב עצמי (עם או בלי עזרה)

87

73

84

87

73

84

87

65

75

87

49

56*

פעילות שגרתית יומיומית 5

הרצון לצחצח שיניים (כולל צחצוח תותבות) באופן עצמי ( עם או בלי עזרה  

88

72

82

88

70

80

88

67

76

88

47

53*

פעילות שגרתית יומיומית 6

הרצון להסתובב במוסד כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

66

75

88

81

92*

88

70

80

88

74

84

פעילות שגרתית יומיומית 7

הרצון לצאת מהמוסד כשרוצים  (עם או בלי עזרה)

88

62

70

88

50

57

88

55

63

87

47

54

פעילות אינסטרומנטלית

יומיומית 8

הרצון להתגלח או להתאפר כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

53

60

88

51

58

88

54

61

88

36

41

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 9

הרצון ללכת לשופינג כשרוצים (עם או בלי עזרה)

88

56

64

88

43

49

87

54

62

88

49

56

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 10

הרצון לתקשר דרך הטלפון או דרך מכתבים ( עם או בלי עזרה)

88

60

68

88

46

52

88

51

58

88

47

53

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 11

הרצון לשלוט בכסף לפי רצונו

88

46

52

88

28

32*

88

38

43

88

30

34*

פעילות אינסטרומנטלית יומיומית 12

הרצון לבשל, לכבס, ולנקות לפי רצונו ( עם או בלי עזרה)

88

55

63

88

26

30*

87

23

26*

88

17

19*

איכות הסביבה וסגנון חיים 13

הרצון לאכול את האוכל המועדף (כולל להזמין אוכל או לאכול בחוץ)

87

51

59

87

61

70

86

65

76

87

60

69

איכות הסביבה וסגנון חיים 14

הרצון לדבר עם משפחה או עם אנשים שהם לא אנשי צוות

88

58

66

88

72

82

88

69

78

88

72

82*

איכות הסביבה וסגנון חיים 15

רצון ליותר זמן לעצמך ולמרחב שלך

88

23

26

88

38

43

87

34

39

88

21

24

איכות הסביבה וסגנון חיים 16

הרצון לדבר יותר עם אנשי הצוות

88

45

51

88

47

53

87

47

54

88

36

41

איכות הסביבה וסגנון חיים 17

הרצון לבצע את התחביבים  שלו (לדוג’ קריאה, ספורט,משחקים)

88

65

74

88

52

59

88

47

53*

87

51

59

איכות הסביבה וסגנון חיים 18

הרצון לבצע פעולות שכל אחד מהמוסד כמו משימות ידניות

88

57

65

88

39

44*

88

33

38*

88

48

55

איכות הסביבה וסגנון חיים 19

הרצון להסתובב בשביל הבריאות

88

70

80

88

48

55*

88

43

49*

88

63

72

איכות הסביבה וסגנון חיים 20

הרצון לצאת למקום כלשהו כשרוצים ( לדוג’ לצאת להליכה, קניות,הנאה)

88

60

68

88

54

61

88

62

70

88

58

66

רגש 21

הרצון לחיות בלי דאגות בנוגע לבריאות

88

82

93

88

83

94

87

82

94

88

84

95

רגש 22

הרצון להיות בלי כאבים בגוף

88

77

88

88

70

80

87

65

75

88

59

67*

רגש 23

הרצון לחיות טוב בלי להיכנס לדיכאון

88

81

92

88

76

86

88

83

94

88

70

80

רגש 24

הרצון לחיות ימים מאושרים

88

76

86

88

74

84

88

81

92

88

79

90

רגש 25

הרצון לחיות ללא דאגות ( לדוג’ על בריאות, אוכל, ביגוד, מחסה, חיים ןמערכת יחסים)

87

82

94

87

78

90

87

83

95

87

83

95

BADL- פעילות שגרתית יומיומית: LADL- פעילות אינסטרומנטלית יומיומית,  EL  איכות הסביבה וסגנון חיים,  EM – : רגש.המבחן של מקנמר שימש כבחינת ההסכמה בין הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים לבין  בעייני בעלי התפקיד.

* מבחן מקנמר: p <0.05 / 3 = 0.017, התפלגות בינומית.

טיפול גריאטרי דורש טיפול רב תחומי24, 25 הכולל  מטפלים  שיספקו טיפול יומיומי, אחיות שימלאו טיפול רפואי ואת הצרכים הסיעודיים תרפיסטים שיתנו הדרכה ויעריכו את בעיות התפקוד והמגבלות של הדיירים המבוגרים. כדי שהצוותים יצליחו, יש צורך שיהיו מעורבים שמומחים שידונו במצבם ויתאימו טיפול לדייר במטרה לשפרו. בפרט, המומחים יצטרכו להמציא תוכניות טיפול לכל בעלי התפקיד שיספקו את  הצרכים הסובייקטיביים   של הדייר המבוגר. אולם, תוצאות המחקר הנוכחי מצביעות על כך שהתפיסה של צרכים כאלה לא בהכרח חולקה באופן מלא בין צוותי הטיפול.בהשוואה בין הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים מבוגרים לאלה הנתפסים על ידי אנשי הצוות, כל בעלי התפקיד לא העריכו את הצורך הסובייקטיבי שלהם בעבודות בית, ואילו שניים משלושת בעלי התפקיד גם לא העריכו את הצורך בניהול כספים [Q11], ביצוע תפקידים [Q18] ותרגילי בריאות [Q19], הקשורים כולם לפרט תוך מתן דגש לשמירה על כבודם של הדייר המבוגר 26).מכאן שיש לשים לב לתפקידים החברתיים של הדיירים המבוגרים27)בעת מתן טיפול במוסדות . הבעיה הייחודית למטפלים הייתה שהם העריכו את הצרכים הסובייקטיביים הנוגעים לפריטים ב- BADL. זה אולי נבע מההשפעות של ניסוח פריטי BADL, כלומר נשאלו שאלות במונחים של הגדרה עצמית של איך לעשות משהו (למשל, “רצון לעשות את זה בקצב שלי”). ליתר דיוק, מכיוון שמטפלים מעריכים ביצועים ויכולת לעתים קרובות, יתכן שהם לא הצליחו להבין את הצרות או הרצונות הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים באופן מלא בהקשר של חיי היומיום. יתר על כן, במחקר זה, בהשוואה למטפלים או אחיות, בתרפיסטים היו צעירים יותר,היה  בעלי פחות ניסיון והיה צריך להיות מודע לדיירים המבוגרים רבים יותר, כפי שהיה ברור ממספר השאלונים שהם מילאו.

עשויה להיות סיבה נוספת לכך שהם לא הבינו באופן מלא את הצרכים הסובייקטיביים של הדיירים המבוגרים (כמוהן גם נסיבות רקע המטפלים ביפן גדלו במהירות והושמו במוסדות). לכן,הבדלים בצרכים הסובייקטיביים של הדיירים מבוגרים עשויים לנבוע מההתמחות של המטפל. התרפיסטים יצטרכו לעבוד על הבנת הצרכים  היומיומיים הסובייקטיביים של הדיירים מבוגרים יותר בשיתוף פעולה עם המטפלים והאחיות דבר שישפע על איכות הטיפול 28), יש צורך בסיפוק טיפול על בסיס אוטונומיה וכבוד לאחר קבלת ההשקפה הוליסטית של הדייר המבוגר 29). לכן, בתוך צוותי הטיפול בין-מקצועי, בעלי התפקיד מעריכים בדרך כלל צרכים סובייקטיביים של הדייר מבוגרים על פי תפקידו,  יש צורך בשיתוף תפיסתו של בעל התפקיד בצרכים אלה גם בקרב חברי הצוות האחרים בדיונים בנושא תוכניות טיפול.  30).חוזקו של מחקר זה הוא שכל דייר מבוגר יקשר לשני מטפלים, אחות ותרפיסט כדי להשיג התאמת נתונים לשאלון. לכן הצלחנו לחשוף הבדלים בתפיסות בין בעלי התפקיד בצוות המטפל. אולם, למחקר הנוכחי יש כמה מגבלות שכדאי לציין. ראשית, ההכללות של התוצאות – דגימה לא אקראית ובעיקר מנשים מבוגרות בשלב מאוחר עם אוטונומיה גבוהה יחסית היא מוגבלת במוסדות ביפן .שנית, הניתוח מוגבל לשלושה בעלי תפקיד, כלומר מטפלים, אחיות ותרפיסטים. אך למרות זאת, צוות הטיפול כולל בדרך כלל גם רופאים ומנהלי טיפול המתמקדים יותר בניהול. המחקר הנוכחי ניתח את שלושת בעלי התפקיד שהוזכרו לעיל כמעורבים במיוחד במתן טיפול יומיומי ישיר במוסדות . סוף סוף יהיה חשוב לקבוע בקפידה האם התיקון בונפרוני, שבוצע בשאלון עם  -25 היגדים  שביצע במבחן מקנמר עבור כל אחד משלושת בעלי המקצוע בהתייחס לדיירים מבוגרים,  ומצליחים לספק מענה לדייר. לסיכום, הצרכים הסובייקטיביים של דיירים מבוגרים לא הובנו במלואם על ידי אנשי הצוות, ותפישת הצרכים נבדלים גם הם לפי בעלי התפקיד. יתר על כן, כל סוג של עיסוק נטה להמעיט בצרכים ב- IADL ו- EL. על כל צוות מטפל לשים לב לצרכי התושבים באזורי IADL ו- EL וכן באזורי BADL ו- EM. במיוחד, העובדה כי כל שלושת בעלי התפקיד העריכו את צרכיהם של הדיירים המבוגרים בעבודות בית מראה שאנשי הצוות עשויים להתעלם מצרכים מסויימים. כדי לממש טיפול איכותי, רצוי לקבוע שיטות להשגת תפיסה משותפת של הצרכים הסובייקטיביים של דיירים מבוגרים בתוך צוותי הטיפול הרב תחומי.

מימון

עבודה זו נתמכה על ידי Grant-in-Aid (2007) מטעם סוכנות שירותי הרווחה והרפואה ובוצעה על ידי Life-Designing, ארגון ללא מטרות רווח ביפן. TO, TH ו- TN הוזמנו כחוקרים לעיצוב חיים וקיבלו כבוד.

ניגוד עניינים

לסופרים אין קשרים כלכליים או אישיים העלולים להוות ניגוד אינטרסים במחקר זה.

ג. 'פיס. מדע. 30: 866–873, 2018

כתב העת של מדעי הפיזיותרפיה

מאמר מקורי

הבדלים המתבססים על שיתוף תפיסות של  צרכיי תושבים מבוגרים בתוך צוותי טיפול רב תחומי: בלימוד רחב של העובדים המטפלים, האחיות והתרפיסטים הקשור לתושבים מבוגרים.

טומוקו אואורה, מחבר, ד"ר 1*, טקאירו האיגאסי , MD, ד"ר 2*

טטסורו אישיזאקי,MD, ד"ר 3*, טקאו נאקאייאמה, ד"ר 4

  1.  החטיבה לריפוי בעיסוק, הפקולטה לטיפול ושיקום, אוניברסיטת סייג'ו: 2-172

פוקינודאי, טוקאי, איצ'י 476-8588, יפן

  1.  חטיבה לחקר שירותי בריאות, המרכז לבקרת סרטן ושירותי מידע, המרכז הארצי  לסרטן, יפן
  2.  צוות מחקר לטיפול אנושי, המכון המטרופוליטן לטוקיו לגרונטולוגיה, יפן
  3. המחלקה לאינפורמטיקה בבריאות, בי"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת קיוטו, יפן

תקציר. [מטרה] לבחון האם הצוות  מבין את צרכיי המבוגרים בדרך כלל מובן לחברי צוות רב תחומי במתקני טיפול בקשישים. [נושאים ושיטות] סקר שאלונים עם מטפלים,אחיות ותרפיסטים הקשורים לדיירים ונערכו ראיונות מובנים עם התושבים בשמונה מוסדות ביפן. השאלון כלל 25 פעולות הנוגעים לפעילות בסיסית בחיי היומיום, פעילויות אינסטרומנטליות של חיי היומיום (IADL), סביבה וסגנון חיים (EL) ורגש. [תוצאות] נותחו נתונים של 88 תושבים (83.0% נשים, 86.4% בגילאים> 75 שנים) ו -125 אנשי צוות (63  מטפלים, 36 אחיות ו -26 תרפיסטים).התפיסה ביחס לצרכים הסובייקטיביים של התושבים הייתה שונה באופן משמעותי לפי בעלי התפקיד בקשר לקצב האכילה, קצב ההלבשה וחופש לצחצוח בכל עת; גילוח או איפור; מרחב אישי, תפקיד תרגילי ביצועים ובריאות; ולהרגיש טוב. כל שלושת בעלי התפקיד לא העריכו את הצרכים הסובייקטיביים של התושבים בנוגע לעבודות בית. [מסקנה] לחברי הצוות לא הייתה הבנה מספקת של הצרכים הסובייקטיביים של תושבים, ואף היתה להם נטייה לזלזל בצרכי אינסטרומנטליות של חיי היומיום וסביבה וסגנון חיים. צרכים סובייקטיביים שנתפסו היו שונים גם בעייני בעלי התפקיד. רצוי לשתף את הצרכים הסובייקטיביים של אנשים מבוגרים בתוך צוותי טיפול רב תחומי.

מילות מפתח: טיפול בדיירים מבוגרים, צרכים סובייקטיבים, צוות טיפול רב תחומי.

המאמר הזה הוגש ב-30 ינואר 2018 והתקבל ב27 במרץ 2018.

 מבוא

ככל שהעולם מתפתח ברחבי העולם1, יפן מתמודדת במהירות עם  שיעור המבוגרים הגדול ביותר בעולם 2). יפן ייסדה מערכת ביטוח סיעודי ציבורי בשנת 2003. 3-4 , ומספר אנשים המתאימים לקבלת טיפול סיעודי או סיוע ממשיכים לעלות בכל שנה 5). יתר על כן,  מוסדות עם שירותי סיעוד, מתקני הרווחה לטיפול גריאטרי ומתקני הבריאות הולכים וגדלים...

295.00 

מק"ט 3028f061d49e קטגוריה
מק"ט 3028f061d49e קטגוריה

295.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.