Leadership Lessons from West Point

שיעורי מנהיגות מווסט פוינט

עורך רב סרן דאוג קראנדל Doug Crandall

הקדמה על ידי ג’ים קולינס Jim Collins

ספטמבר 2006

ב- 2006 היתה לי הזכות לבקר בווסט פוינט כדי להשתתף בכנס של מנהיגים מעסקים, מגזרים חברתיים, והצבא.

אחד המארחים שלי, סרן בצבא ארה”ב, השיג תואר שני במנהל עסקים לאחר שסיים את הלימודים בווסט פוינט. “מה הפתיע אותך ביותר בבית הספר לעסקים לאחר הניסיון שלך בווסט פוינט?”, שאלתי אותו. “התפיסות השגויות של חברים בכיתה שלי על אימונים בצבא ועל הרלוונטיות שלהם למנהיגות מחוץ לצבא”, ענה הוא. הוא תיאר אז ויכוח שהתפרץ באחד השיעורים בכיתה, וכיצד אחד מחבריו לכיתה ערער – “בצבא, אתה לא באמת צריך להוביל כי החיילים מאומנים כל כך היטב לבצע פקודות”. אם המנהיגות קיימת רק במידה ואנשים הולכים כאשר יש להם את החופש שלא ללכת, חשבתי שאולי יש משהו במה שחבר שלו לכיתה אמר. בסופו של דבר, בחיים אזרחיים אין שרשרת ברורה של פיקוד כמו בצבא ארה”ב.

כשהעליתי את הנקודה הזאת, השיב הסרן כי יש לצבא שרשרת ברורה של פיקוד, אבל מנהיגי הצבא מתמודדים עם המציאות הקריטית שמנהיגים עסקיים כמעט אינם מתמודדים איתם, הוא אמר: “בעסקים, אם אתה מקבל החלטות רעות, אנשים מפסידים כסף, ואולי מקומות עבודה. בצבא, אם אתה מקבל החלטות רעות, מדינות יכולות ליפול ואנשים יכולים למות”.

הביטוי תקוע לי בראש: אנשים יכולים למות. בצבא, זה משנה את עצם קיומך אם המנהיגים שלך הם מוכשרים. זה משנה אם המנהיגים שלך הם אמינים. זה משנה אם למנהיגים שלך אכפת יותר על עצמם מאשר על האנשים שלהם או על המשימה. החיים שלך עשויים בהחלט להיות תלויים בזה. שלב את זה עם המשימה הגדולה יותר של הגנה על האינטרסים הלאומיים וקידום חירות וחופש, ואתה מקבל את הקשר המנהיגות אותו ניתן לפגוש רק לעתים רחוקות בקורס מנהל עסקים רגיל.

הספר הנפלא הזה מעניק לנו הצצה לשיעורי המנהיגות, שאותם ניתן להבין בצורה הטובה ביותר אל מול האתגרים הגבוהים וההשלכות הגדולות. עם קבלת כתב היד, התחלתי את תהליך הקריאה הסטנדרטי של מדפדף בין דפי הפרק כדי לקבל תחושה כללית של העבודה לפני קריאה מפורטת של כל דף. אבל בדרך זאת מצאתי את עצמי שוקע בתוך קריאה, עצרתי לקרוא פרקים שלמים לפני השלמת הסריקה הראשונית שלי, ונירגש יותר ויותר על ידי הפרויקט. סופרים אלה משלבים את הניסיון האמיתי שלהם במסגרת קפדנית, והופכים אותו לסיפורים מבריקים.

אנשים ממושמעים שעוסקים במחשבה ממושמעת ומפעילים מעשים ממושמעים: מסגרת זו מכילה הרבה ממה שמפריד בין הגדולה לבין הבינוניות. הצבא אימץ במשך זמן רב את המושג הזה עם מסגרת המנהיגות שלו: להיות-לדעת-לעשות Be-Know-Do. מסגרת זאת עוברת דרך הפרקים האלה  כמו גדיל של דנ”א. יופיו של ספר זה טמון בדואליות של מנהיגות – הידיעה מתי לעקוב ומתי לא לעקוב, האחריות לשאלה והאחריות לבצע, מסירות, קודם כל, למשימה ומסירות לחברי מעל לכל. הדואליות הזאת מדגישה את הנקודה שהפעולה הממושמעת אינה אומרת פעולה מכנית וחוזרת על עצמה. פעולה ממושמעת פירושה שמתחילים במסגרת של ערכי יסוד ,(be) לאחר מכן מאחדים אותם עם ידע והבנה (know), ולבסוף מקבלים החלטות ספציפיות בהתאם למצב (do). כמו שמלמדים בפרקי הספר, מתחילים לא במה שאתה עושהdo  אלא במי אתה.

הגישה של ווסט פוינט מכילה שתי עובדות כלליות. ראשית, העתיד לטווח בינוני ולטווח ארוך אי אפשר לחזות, ושנית, האסטרטגיה הטובה ביותר בסביבה משתנה היא לעבוד עם אנשים נכונים שממשים את ערכי היסוד של הארגון שלך, ומי יכול להסתגל לאתגרים בלתי צפויים. ווסט פוינט קיימת לא כדי להכשיר חיילים למלחמה מסוימת אלא לפתח מנהיגים המסוגלים להתאים את עצמם לכל מלחמה שייתכן שתוטל על עמנו – לא משנה איזו יבשת, לא משנה איזה תנאים, לא משנה איזו צורה של לוחמה, לא משנה איזה אויב.

ווסט פוינט עונה על השאלה “האם ניתן ללמוד מנהיגות “?ומשתמש ברעיון כי אם אתה אוהב את זה או לא, אתה מנהיג. השאלה האמיתית היא האם אתה תהיה מנהיג יעיל. כשקראתי את הספר הזה, הבנתי שגם ווסט פוינט מטפל בשאלה שאני נאבק בה: האם ניתן לפתח מנהיגות ברמה 5? במחקר שלנו בנושא מדוע חברות מסוימות הופכות להיות גדולות בזמן שאחרות לא, העמיתים שלי ואני ראינו כי יכולת מנהיגות עוברת היררכיה של חמש רמות, עם רמה 5 בראש. ברמה 1, אתה אדם מוכשר מאוד. ברמה 2, אתה הופך לחבר צוות תורם. ברמה 3, אתה הופך למנהל מוסמך. ברמה 4, אתה הופך למנהיג יעיל. העלייה לשלב 5 דורשת שילוב מיוחד של צניעות אישית ורצון מקצועי – היכולת לכוון את שאיפותיך האישיות ויכולותיך למטרה או למשימה גדולה יותר. מנהיגי רמה 5 שונים ממנהיגי רמה 4 בכך שהם שאפתניים בראש ובראשונה בהקשר לעניין, לארגון, למשימה, לאומה, לעבודה – ולא בעצמם – ויש להם את הרצון לעשות מה שצריך (בגבולות ערכים עקריים של הארגון) להביא תועלת מהשאיפה הזו. פרקים אלה מראים כי ווסט פוינט הוא בעסק של פיתוח לא רק מנהיגים, אבל מנהיגים ברמה 5; רעיונות אידיאלים של שירות, מסירות למטרה, נאמנות לחברים, הקרבה, אומץ, וכבוד לאורך כל הדפים.

לקראת סוף הביקור שלי בווסט פוינט היתה לי הזכות לנהל סמינר קטן של צוערים שהוזמנו על ידי כמה מחברי הסגל שכתבו כמה מהפרקים האלה. אחד הצוערים הבכירים, שבטח היה קרוב לבגרות לחובה מסוכנת במזרח התיכון, אמר לי שהוא מרגיש בר מזל יותר מחבריו שהלכו למקומות כמו הרווארד וסטנפורד. אחד הצוערים הבכירים, שכמעט בטוח אמור היה להישלח לאחר הסיום לחובה מסוכנת במזרח התיכון, אמר לי שהוא מרגיש בר מזל יותר מחבריו שהלכו למקומות כמו הרווארד וסטנפורד. “לא משנה מה יהיה בחיים שלי בהמשך”, הוא הסביר, ” אני יודע ששירתתי מטרה גדולה יותר ממני”. מוקדם יותר באותו יום, ציין קצין בכיר כי הדור הנוכחי של בוגרי ווסט פוינט הוא בעל השראה ומעורר השראה אחד מהגדולים מאז 1945.

יצאתי מן הפגישות האלה מורשם מהניגוד בין הצעירים הנשים האלה לבין הכיתה שלי שסיימה מכללה בשנת 1980. במשך שני עשורים חינו בעולם של יציבות מלאכותית, שהתאפשר על ידי ניצחון של אמריקה במלחמה הקרה, בשילוב עם עידן של שגשוג מסולף שהגיע לשיאו בבועה של שוק המניות בסוף שנות ה -90. לדור שלי לא היתה שום סיבה גדולה, לא אתוס שירות עליון, לא מטרה גדולה שדרשה את הקורבן שלנו. ולכן אנחנו במידה גדולה יותר עניי רוח. מנהיגי ווסט פוינט שהכניסו אותי לצוערים האלה בעלי השראה, שכותבים בלהט רב בספר הזה על עקרונות האומץ, ההקרבה והמחויבות, עזרו לי לראות כי לדור הצעיר הזה של גברים ונשים אידיאליסטים מגיע לא רק להיות סטודנטים של מורים שיותר מבוגרים מהם, אבל לא פחות – המורים שלנו.

ספטמבר 2006

Boulder, Colorado