Language Learning Strategies, Motivation, and Writing Achievement of Indonesian EFL Students

אסטרטגיות למידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה של סטודנטים “באינדונזיה” הלומדים אנגלית כשפה זרה ( EFL ).

 MUTIATUN NASIHAH

BAMBANG YUDI CAHYNO

תמצית.

מטרת המחקר הזה הינה לחקור את ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה (LLS ) והישגים בכתיבה, התאמה בין מוטיבציה והישגים בכתיבה והתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה והישגים בכתיבה. במחקר השתתפו 100 תלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה, מביה”ס תיכון, אשר ממוקם בעיר גדולה באינדונזיה. התלמידים נבחרו באופן אקראי, להשתתף במחקר הזה. הנתונים נאספו בשימוש “שאלון סטטיסטי ללימוד שפה”- (SILL ), שאלון מוטיבציה ומבחני כתיבה. התוצאות של המחקר גילו שהשערת האפס לשלושת ניתוחי ההתאמה נדחו. במילים אחרות, ישנה התאמה משמעותית בין אסטרטגיה ללמידת שפה, יחד עם מוטיבציה והישגים בכתיבה. באופן תיאורטי, המחקר הזה תומך בתפקידים החשובים של האסטרטגיה ללמידת שפה והמוטיבציה, או כשמתפקדים בנפרד, או צירוף של שניהם בניבוי הישגי הכתיבה. באופן חינוכי, כאשר מלמדים כתיבה, ממליצים למורים שמלמדים את האנגלית כשפה זרה, להציג את פוטנציאל האסטרטגיה ללימוד שפה, לתלמידים הלומדים את האנגלית כשפה זרה, להעלות את המוטיבציה של התלמידים לכתוב, או ליישם את שניהם בו זמנית, כדי להעניק דחיפה לתלמידים הלומדים את האנגלית כשפה זרה לייצור הישגים בכתיבה.

מילות מפתח: אסטרטגיות ללמידת שפה, מוטיבציה, הישגים בכתיבה.

מצוטט: חוקרים בשם: “NASIHAH M CAHYONO B.Y.  (2017). אסטרטגיות  ללמידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה לתלמידים באינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL ) “כתב העת אנגלית בעולם הערבי” גיליון 8 כרך 1.

הקדמה.

במהלך 25 השנים האחרונות, ישנו גידול בכמות המחקרים על השימוש בתחום אסטרטגיות ללמידת שפה- (LLS ), כדי להגדיל את למידת השפה השנייה בקרב סטודנטים. חוקרים בשם: (RUBIN 1987: OXFORD 1990: OMALLEY& CHAMOT 1990 ),  הרעיון מאחורי המחקר לגבי אסטרטגיות למידת השפה, הינה לגלות ע”י האסטרטגיות הללו ביצוע טוב יותר ע”י לומדי השפה, כך שלומדי שפה אחרים יוכלו להשתמש בשיטות הללו, אשר הוכחו כיעילים, כדי להעניק דחיפה ללמידת השפה. חוקרים גם ניסו לעבד גורמים אשר קובעים את בחירת האסטרטגיה ללמידת שפה חוקרים בשם: (OXFORD&NYIKOS 1989). בדומה לכך, ישנו מחקר נרחב על תפקיד המוטיבציה בלמידת שפה שנייה/זרה (חוקרים בשם: GARDNER 1985: CROOKED&SCHMIDT 1989: RAMAGE 1990: SHIA 1998 ). מובן מהמחקר על המוטיבציה, שלומדי שפה אשר יש להם מוטיבציה גבוהה, הינם בעלי סבירות להצליח יותר בלמידת שפה שנייה, מאשר אלו שיש להם מוטיבציה נמוכה.

בהקשר של האנגלית כשפה זרה (EFL ), מחקרים מסוימים בחנו את הקשר בין השימוש באסטרטגיית ללמידת שפה, או מוטיבציה ולמידת האנגלית כשפה זרה, שעירבו סטודנטים סיניים. (חוקרים בשם: CHUN-HUAN 2010: XU 2011 ) וסטודנטים מטאיוון. חוקרים בשם: (CHANG&LIU 2013: CHANG 2011 ).  באינדונזיה, מחקרים החוקרים את אסטרטגיית למידת השפה, או מוטיבציה בלמידת אנגלית כשפה זרה, הכתיבה בפרט, הינה קשה לגילוי. נערך מחקר ע”י חוקרים בשם: “SETIYADI SUKIRLAN&MAHPUL ) (2016). אולם, מחקרו של SETYIADI ” ועמיתיו התמקד בזיהוי אסטרטגיות ללמידת שפה, שמיושמים ע”י לומדים מצליחים, בעקבות מחקר קודם על אסטרטגיות ללמידת שפה. הם גילו שהסטודנטים היו מסוגלים להחליט על האסטרטגיות, אשר היו מתאימות עם מיומנויות מוגדרות לשפה. לאור המחקרים המועלים על אסטרטגיות למידת השפה, מוטיבציה ואנגלית כשפה זרה, הכתיבה בהקשר האינדונזי, החוקרים התכוונו לחקור כיצד אסטרטגיות ללמידת שפה, מוטיבציה והצירוף של שניהם, הינם בהתאמה עם הישגי הכתיבה של סטודנטים באינדונזיה, הלומדים אנגלית כשפה זרה.

סקירת ספרות המחקר.

מספר הגדרות מפתח לגבי אסטרטגיות למידה, ניתנו ע”י דמויות מובילות בתחום המחקר של למידת שפה שנייה וזרה, כדלקמן: חוקרים בשם: “RUBIN 1987: OMALLEY&CHAMOT 1990:&OXFORD 1990 “. החוקרים הללו הביעו עמדה מסוימת על כך, שאסטרטגיות ללמידת שפה, הינן חשובות בהגדלת למידת השפה בקרב תלמידים. ע”י יישום האסטרטגיות הללו, התלמידים מסוגלים להתגבר על הבעיות שלהם הקשורות למשימות ללמידת שפה ולעבור דרך הקשיים בלמידתם. במילים אחרות, אסטרטגיות ללמידת שפה, הינם מה שהלומדים עושים, כדי ללמוד שפה וזה קשור למאפיינים שלהם, מיומנויות למידה, מיומנויות של פתרון בעיות והישגים בלמידה.

עפ”י “OXFORD ” (1990), ישנן 2 סוגי אסטרטגיות, כדלקמן: ישירה ועקיפה. אסטרטגיות ללמידת שפה, אשר מערבות באופן ישיר את מיקוד השפה, מכונות אסטרטגיות ישירות. האסטרטגיות הללו כוללות את המרכיבים הבאים, כדלקמן: זיכרון, קוגניטיביות ואסטרטגיות פיצוי. בו בזמן, האסטרטגיות העקיפות תומכות ומנהלות את למידת השפה, בלי לערב ישירות את מיקוד השפה. האסטרטגיות הללו כוללות את המרכיבים הבאים, כדלקמן מטקוגניטיביות (  שיטות שמשמשות לעזור לתלמידים להבין את הדרך בה הם לומדים חשיבה). רגשיות ואסטרטגיות חברתיות. למרות שיש סוגים מסוימים של אסטרטגיות ככלל, אסטרטגיות ללמידת שפה, תומכות ומקשרות כל אחת מהן בפיתוח מיומנויות השפה של תלמידים.

הבחירה באסטרטגיות ללמידת שפה, מושפעות ע”י גורמים רבים (חוקרים בשם: OXFORD&NYIKOS 1989: OMALLEY&CHAMOT1990: COHEN 1998 ).  הגורמים המשפיעים על בחירת האסטרטגיות ללמידת השפה הינן בין היתר: רמת המיומנויות בשפה, מגדר ומוטיבציה. המוטיבציה בפרט, נחשבת כגורם חשוב ביותר בקביעת ההצלחה בלמידת שפה (חוקרים בשם: DECI&RYAN 1985: GARDNER 1985 ). בהתאמה, מספר גדל של חוקרים בתחום השפה הזרה (השנייה) רמזו על-כך, שגם האסטרטגיות ללמידת שפה והמוטיבציה ממלאות תפקיד חשוב בהצלחת למידת השפה, אשר מצביעה על הצורך לחקור את הקשרים בין שני המאפיינים המשמעותיים הללו של הלמידה. (חוקר בשם: ELLIS 1994 ).

ישנם 2 סוגים של מוטיבציה: (1). מוטיבציה פנימית. (2). מוטיבציה חיצונית. (חוקרים בשם: DECI&RYAN 1985). מוטיבציה פנימית מאפיינת בד”כ אנשים שיש להם אינטרס אישי בעשיית דברים. לכן, הם עושים פעילויות לטובתם האישית ולא בגלל תגמול חיצוני. התנהגויות המונעות באופן פנימי, מביאים לתגמול פנימי, כגון: תחושת סיפוק, שיפור היכולת והגדרה עצמית. מצד שני, מוטיבציה חיצונית נובעת מהציפייה לתגמולים חיצוניים, כגון: שבח (הלל), תגמולים, פרסים והערכה. תלמידים המונעים מבחינה חיצונית, עושים פעילויות בגלל שהם מקבלים תגמולים מסוימים, או הימנעות מעונשים.

אלו שלומדים שפה מנסים להשיג מטרות מסוימות, כדלקמן: אחת מהמטרות החשובות ביותר הינה הלמידה לכתוב. יכולת כתיבה אקדמית הינה מוכרת בפרט, כאחת מההיבטים החיוניים ביותר של יכולת השפה להצלחת הישגים אקדמיים. אולם, היא גם נחשבת כמיומנות הקשה ביותר, לאלו הלומדים אנגלית כשפה זרה.  מאחר שזו מיומנות פעילה, יצרנית, סטודנטים הלומדים לכתוב בשפה זרה, עומדים למול אתגרים מרובים. (חוקרים בשם: HYLAND 2003: ERKAN&SABAN 2011 ). לכן, בתהליך הכתיבה, התלמידים יכולים לעשות שימוש באסטרטגיות למידת השפה, כך שהם יכולים להשיג תוצאות טובות יותר בהשלמת משימות הכתיבה שלהם. לדוגמא, חוקר בשם: ( “CHAND ” 2013) ערך מחקר על הקשר בין השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה וכתיבה אקדמית של סטודנטים לתואר שלישי “בפיג’י”. הוא גילה שישנה התאמה חלשה חיובית בין שימוש באסטרטגיה וכתיבה אקדמית.

ישנם מחקרים מסוימים, אשר חקרו את הקשר בין מוטיבציה ויכולת הכתיבה. מחקר שנערך ע”י חוקר בשם: “YUAN-BING ” (2011) גילה שהמוטיבציה, בייחוד מוטיבציה פנימית ממלאת תפקיד חשוב בתהליך כתיבת השפה השנייה. מעבר לכך, חוקרים בשם: ( “AFZAL KHAN&HAMID ” 2010), אשר ערכו מחקר על 324 סטודנטים מאוניברסיטה “בפקיסטאן”, ציינו שלמוטיבציה פנימית וחיצונית יש השפעה חיובית על הביצוע האקדמי שלהם.

בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו שישנו קשר קרוב בין מוטיבציה לאסטרטגיות ללמידת שפה. חוקרים בשם: “SCHMIDT&WATANABE ” (2001) ערכו מחקר על מוטיבציה ואסטרטגיה בשימוש 2089 לומדים מ- 5 פקולטות ללימוד שפה באוניברסיטה “בהוואי”.  התוצאות הראו שבקרב סוגים שונים של אסטרטגיות ללמידת שפה, השימוש באסטרטגיות קוגניטיביות מטקוגניטיביות  היו מושפעות ממוטיבציה. בדומה לכך, חוקר בשם: “XU ” (2011), גילה שהמוטיבציה בקרב תלמידים בוגרים מסין, הייתה מותאמת מבחינה משמעותית עם השימוש באסטרטגיית הלמידה שלהם. ככל שהתלמידים היו בעלי מוטיבציה, כך הם נטו להשתמש באסטרטגיות. חוקרים בשם: “CHANG&LIU ” (2013), גילו שהשכיחות בשימוש האסטרטגיה הייתה מותאמת באופן משמעותי חיובית, עם המוטיבציה. הקשר בין אסטרטגיות ללמידת שפה ומוטיבציה הודגשה גם בעבודתם של חוקרים בשם: “BONNEY CORTINA SMITH-DARDEN ” (2008).

נראה שביצעו מחקר על הקשר בין אסטרטגיות ללמידת שפה והישגים בכתיבה, הקשר בין מוטיבציה וכתיבה אקדמית, כמו כן בקשר בין מוטיבציה והשימוש באסטרטגיות ללמידת שפה. אולם, לא ביצעו מחקר אשר בחן את הקשר בין שלושת המשתנים (כלומר, אסטרטגיות ללמידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה), הקשורים בסטודנטים מאינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה. לכן, המחקר הזה מכוון לבחון כיצד המוטיבציה באסטרטגיות ללמידת שפה, או אסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה, הינם קשורים להישגים בכתיבה, לגבי סטודנטים מאינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה.

שאלות המחקר.

לאור ההקדמה וסקירת ספרות המחקר, מטרתו של המחקר הזה הינה לחקור את ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה, מוטיבציה, כמו כן, אסטרטגיות ללמידת שפה בצירוף עם המוטיבציה והישגים בכתיבה. ניתן להציג את שאלות המחקר כדלקמן:

(1). האם יש התאמה כלשהיא בין השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה והישגים בכתיבה בקרב סטודנטים מאינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה?

(2). האם יש התאמה כלשהיא בין מוטיבציה והישגים בכתיבה בקרב סטודנטים מאינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה?

(3). האם יש התאמה כלשהיא בין השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה בצירוף עם המוטיבציה והישגים בכתיבה בקרב סטודנטים מאינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה?.

תוצאות.

התוצאות של המחקר, שימשו כדי לענות על שאלות המחקר: ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה והישגי הכתיבה, התאמה בין מוטיבציה והישגי כתיבה וההתאמה בין אסטרטגיית ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה והישגי הכתיבה בקרב סטודנטים מאינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה.

לפני שהנתונים נותחו, היה הכרחי לבחון את  הנורמאליות של המשתנים. מבחן נורמאליות, שימש כדי לקבוע האם הנתונים במדגם, נלקחו מההתפלגות הנורמאלית באוכלוסייה. התוצאות של מבחן הנורמאליות של שלושת המשתנים מוצגים בטבלה מס’ 1 (עמ’ 6).  טבלה מס’ 1 מייצגת את התוצאות של מבחן הנורמאליות אשר נערך בשימוש מדגם אחד במבחן “קולמוגורוב-סמירנוב” ( מבחן לא פרמטרי לשוויון של התפלגות הסתברות, משמשת להשוואת מדגם או בין שתי דגימות). אם תוצאת ” ASYMP ” (2 זנב חישוב משמעות סטטיסטית) של המבחן הינה גבוהה מאשר רמת המשמעות 0.05 (גדולה מ- 0.05), המשתנה מתפלג באופן נורמאלי וההיפך. מתוצאות מבחן הנורמאליות שהוזכרה קודם לכן, היה ברור שגם אסטרטגיות ללמידת שפה ומשתני המוטיבציה הינם מתפלגים באופן נורמאלי, מאחר ותוצאת ASYMP SIG ( 2-TAILED ) שלהם היו 0.644 ו- 0.634 בהתאמה, אשר היו גבוהים יותר מ- 0.05. בינתיים, התוצאות של מבחן הנורמאליות של תוצאת הכתיבה הינה 0.000, אשר מראה שהיא הייתה נמוכה מאשר 0.05 (קטנה מ- 0.05). לכן, ניתן לסכם שמשתנה תוצאות הכתיבה אינו מתפלג באופן נורמאלי. כדי לבחון את ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה והישגי הכתיבה, בוצע ניתוח מתאם של “SPEARMAN ” (מדד לא פרמטרי של מתאם הדרגה ומעריך עד כמה ניתן לתאר את הקשר בין שני משתנים באמצעות פונקציה מונוטונית).  זה בגלל שאחד ממשתני ההתאמה לא התפלג באופן נורמאלי. התוצאות של ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה ומוטיבציה הינן מוצגות בטבלה מס’ 2 (עמ’ 6).    ניתוח מקדם המתאם של “SPEARMAN ” בטבלה מס’ 3 (עמ’ 7), מראה שמקדם ההתאמה של המוטיבציה והישגי הכתיבה היה 0.356, אשר היה גבוה יותר מטבלה R (טבלה R = 0.197).  מתוצאות SIG 2- TAILED )  ניתן לראות שהיא גם הייתה נמוכה מרמת המשמעות A=0.05  (>0.005).  נראה שהשערת האפס נדחתה וההשערה התחליפית נתקבלה, אשר בה, נרמז שישנה התאמה משמעותית בין המוטיבציה והישגי הכתיבה. לניתוח נוסף לגבי המשתנים הכוללים את האסטרטגיה ללימוד שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה, שימש ניתוח רגרסיה מרובה במחקר הזה, אסטרטגיות ללמידת שפה (X1) ומוטיבציה (X2) כמשתנה העצמאי, הינם מותאמים עם הישגי הכתיבה (Y) כמשתנה התלוי. התוצאות של מבחן “ANOVA ”  (דרך לגלות אם תוצאות המחקר הינם משמעותיים) מוצגות בטבלה מס’ 4 (עמ’ 7).

טבלה מס’ 5 (עמ’8) מראה שמשמעות המקדם לאסטרטגיות ללמידת השפה הינה.000 ולגבי המוטיבציה הינה 0.28.  גם המקדמים של האסטרטגיות ללמידת השפה והמוטיבציה הינם קטנים מ- 05, דבר המצביע על דחיית השערת האפס. זה אומר שכאשר תוצאות האסטרטגיות ללמידת שפה גדלות, הישגי הכתיבה גם יגדלו ב- .038 . בדומה לכך, כאשר תוצאת המוטיבציה עולה, הישגי הכתיבה של הסטודנטים  יגדלו ב- .073.  לסיכום, הוכח שצירוף המשתנים של האסטרטגיות ללמידת שפה והמוטיבציה הינם מותאמים באופן משמעותי עם הישגי הכתיבה.

דיון.

התוצאות של המחקר הנוכחי מציעות שראשית, ישנה התאמה משמעותית בין האסטרטגיות ללמידת השפה והישגי הכתיבה.  זה אומר שככל שהסטודנטים משתמשים באסטרטגיות ללמידת שפה, כך גדלות תוצאות הישגי הכתיבה שלהם וההיפך. הממצא הזה תומך בתוצאות מחקר קודם שנערך ע”י חוקר בשם “OLIVARES ” (2002), אשר חקר את השפעות אסטרטגיית הלמידה על יכולת הכתיבה של סטודנטים הלוקחים קורס בינוני-מתקדם בכתיבה בספרדית.

באופן פרטני יותר, הוא גילה שהשימוש באסטרטגיות זיכרון היה מותאם עם הישגי הכתיבה של סטודנטים.  אולם, בניגוד ל- “OLIVARES “, במחקרו, המחקר הזה השתמש בו זמנית בניתוח של אסטרטגיות ללמידת שפה, מאשר חלקים מאסטרטגיות ללמידת שפה.  התוצאות של המחקר הזה מתאימות גם למחקר שנערך ע”י חוקר בשם: “CHAND ” (2013).  הוא גילה שהייתה התאמה חיובית בין השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה ויעילות אקדמית בקרב סטודנטים לתואר שלישי ב- “פיג’י”. אולם, ההתאמה הייתה חלשה. זה אומר שלשימוש באסטרטגיה יש השפעה מנבאת נמוכה על יעילות בכתיבה אקדמית.

בהסכמה עם המחקר הנוכחי, חוקר בשם: SETIYADI ” ועמיתיו (2016), מגילו שאסטרטגיות מטקוגניטיביות היו בהתאמה עם מיומנות הכתיבה. הסטודנטים היו מסוגלים להחליט על האסטרטגיות המתאימות למיומנויות המוגדרות. בהכנת משימת הכתיבה, הסטודנטים זקוקים לאסטרטגיה מטקוגניטיבית, כדי לייצור סיעור מוחות, בזמן שהם מגלים את רעיונותיהם במוחם.  לדוגמא, הם יכולים לנסות לזכור את רקע הידע שלהם לגבי נושא משימת הכתיבה. כפי שנאמר ע”י חוקר בשם: “OXFORD ” (1990), באסטרטגיה מטקוגניטיבית, הסטודנטים היו מסוגלים לזהות את מטרת משימת השפה. במחקר הנוכחי, הסטודנטים נתבקשו לכתוב מצגת ניתוחית, לכן, הם צריכים לשקול את מטרת כתיבת החיבור, כך שהקורים יוכלו להבין את החיבור היטב. השימוש המתאים באסטרטגיית ללמידת שפה, מוביל לעתים קרובות לשיפור בכלל של היעילות במיומנות מוגדרת יותר. (חוקרים בשם: “*OXFORD&BURRY 1995).

שנית, הייתה התאמה סטטיסטית משמעותית בין המוטיבציה של הסטודנטים והישגיהם בכתיבה.  הממצאים גם גילו את הנקודה החיובית על ערך המשמעות של ההתאמה, אשר מצביע  על-כך, שככל שהסטודנטים היו בעלי מוטיבציה, כך גם היו הישגיהם בכתיבה. התוצאות מתאימות עם המחקר שנערך ע”י “YUAN-BING ” (2011), אשר הראה שהמוטיבציה ממלאת תפקיד משמעותי בתהליך כתיבת השפה השנייה.  זה גם נתמך ע”י הרעיון מחוקר בשם: “HYLAND ” (2003), אשר כתיבה הינה תקשורת בשני-כיוונים, בין הכותב והקורא. לכן, החשיבה לגבי הכוונת הקורא לפני הכתיבה, תקדם את מוטיבציית הכותבים. במחקר הזה, בהשגת משימת הכתיבה, הסטודנטים ניסו להעסיק את פעילותם לטובתם. במילים אחרות, הם מסוגלים להשלים את המשימה, בגלל המוטיבציה שלהם לכתוב.

לבסוף,  המחקר הנוכחי הוכיח שהייתה התאמה חיובית בין אסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה והישגים בכתיבה. למעשה, מספר של מחקרים הוכיחו שישנו קשר קרוב בין אסטרטגיות ללמידת שפה ומוטיבציה.  (חוקרים בשם: “XU 2011 CHANG&LIU 2013 ). בהתאמה לכך, אסטרטגיות ללמידת שפה ומוטיבציה ממלאות תפקידים חשובים בהצלחת למידת השפה. כשלומדים לכתוב בפרט, הסטודנטים יכולים להשתמש באסטרטגיות מסוימות ללמידת שפה, כגון: אסטרטגיות פיצוי, כדי להביע את השפה, למרות מגבלתם בידע. אסטרטגיה מטקוגניטיבית, כדי להעריך את הלמידה שלהם ואסטרטגיה קוגניטיבית כדי להתאמן במיומנויות שלהם. לכן, הסטודנטים זקוקים לאימון, כדי להשתמש באופן מתאים באסטרטגיות ללמידת שפה וכמו כן, לשמור על המוטיבציה שלהם, בכתיבה, כדי להשיג כתיבה טובה.

כשיכולת הכתיבה נחשבת למשימה הקשה ביותר להשגה לגבי לומדי האנגלית כשפה זרה, ישנן יותר אפשרויות מבחינת אסטרטגיות ללמידה, שצריכים להיות מיושמים ע”י סטודנטים.  הקשר הקרוב בין אסטרטגיות ללמידת שפה והישגים בכתיבה מעניקים את הנקודה החשובה למורים על החשיבות של האסטרטגיות ללמידת שפה, בהגדלת הלמידה לסטודנטים. חוץ מזה, ההתאמה המשמעותית בין המוטיבציה וההישגים בכתיבה, מצביעים על-כך, שהמוטיבציה ממלאת גם תפקיד חשוב בלמידת הסטודנטים לכתוב. יותר מכך, הצירוף של האסטרטגיות ללמידת שפה והמוטיבציה יכולים לתרום להישגי הסטודנטים בכתיבה, כפי שהוכח במחקר הנוכחי.  במילים אחרות, המורים מסוגלים לעורר בקרב הסטודנטים את האסטרטגיות ללמידת שפה וכמו כן, להגביר את המוטיבציה שלהם, כדי להשיג תוצאות טובות יותר בהישגי הכתיבה. לכן, ניתן לומר שהאסטרטגיות ללמידת השפה  והמוטיבציה, בין אם הם בנפרד, או יחדיו, ניתנים לשימוש כדי להגדיל את הישגי הכתיבה, בקרב לומדי האנגלית כשפה זרה.

מסקנה.

התוצאות של המחקר הנוכחי גילו שישנה התאמה משמעותית בין אסטרטגיות ללמידת שפה והישגים בכתיבה, התאמה משמעותית בין מוטיבציה והישגים בכתיבה והתאמה משמעותית בין אסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם מוטיבציה והישגים בכתיבה. זה אומר שניתן לנבא יותר בהצלחה, הישגים בכתיבה, ע”י השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה, הגידול במוטיבציה, או בצירוף יחד של השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה.  לאור הממצאים הללו, מומלץ למורים המלמדים אנגלית כשפה זרה, לשקול עידוד, או הכשרת סטודנטים להשתמש באסטרטגיות ללמידת שפה ולהעלות את המוטיבציה שלהם, כאשר מלמדים כתיבה.  זה בגלל שמורים “חסרי שליטה” בשימוש הסטודנטים  באסטרטגיות ללמידת שפה, יכולים לגרום לחוסר מודעות  אצל הסטודנטים  לגבי החשיבות האסטרטגיות ללימוד שפה, כדי להגדיל את הישגיהם בכתיבה. בנוסף לכך, הזנחת המורים לגבי חשיבות המוטיבציה, יכולה להוביל לחוסר התלהבות מצד הסטודנטים בכתיבה, אשר בתמורה, משפיעה על הישגיהם בכתיבה.  ע”י סיוע לסטודנטים להשתמש באסטרטגיות ללמידת שפה  וכמו כן להעלות את המוטיבציה שלהם, המורים יכולים להפעיל את הסטודנטים בלמידת מיקוד השפה, וכך לייצור תהליך כתיבה מהנה יותר ויעיל. לגבי חוקרים נוספים, אשר מעוניינים בעריכת מחקר באותו תחום, השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה, יכולה להיות מותאמת עם גורמים אחרים, כגון: גישה כלפי למידה, התלהבות ואמונת הלומדים לגבי למידת השפה האנגלית.  מעבר לכך, מיומנויות אחרות של למידת שפה, בעיקר, שמיעה, דיבור וקריאה יכולים להיחשב כמותאמים עם השימוש באסטרטגיות ללמידת שפה.

לגבי המחברים.        

“MUTIATUN NASIHAH “- הינה סטודנטית בוגרת בהוראת השפה האנגלית באוניברסיטת ” NEGERI MALANG ” מזרח “יאווה” אינדונזיה. היא השיגה את התואר הראשון בשפה האנגלית  ואיות מאוניברסיטת ” ISLAM NEGERI MAULANAS MALIK IBRAHIM , ב- “MALANG “, מזרח “יאווה” אינדונזיה.

“BAMBANG YUDI CHHYONO ”  הינו פרופסור ביישום בלשנות באוניברסיטת “NEGERI MALANG ” מזרח “יאווה” אינדונזיה. הוא השיג את התואר השני מאוניברסיטת “CONCORDIA ” “מונטריאול” קנדה ואת הדוקטורט מאוניברסיטת “מלבורן-אוסטרליה.”