להיות המנהיג של ההחלטות שלך (דינה ניר) Becoming the leader of your decisions

פרק 1: להיות המנהיג של ההחלטות שלך

דינה ניר

בני אדם מכוונים מראש לחוות מתח פנימי וקונפליקט. היות ובני אדם מורכבים, הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מוצפים ברגשות, מחשבות, תשוקות ודחפים, כל אחד דוחף ומושך אותנו לכיוונים שונים. במעבר מאי-סדר פנימי להתנהגות פעילה, לנהל את חיינו עם מטרה ואולי עם מעט הבהוב של חסד, אנחנו צריכים לעשות רצף בלתי נגמר של החלטות. החלטות אלו שולטות על כל אספקט בחיים שלנו, אם קטנות או גדולות, יומיומיות או משנות חיים, בבית או בעבודה. למעשה, אפשר להגיד שהאדם שאתה עכשיו ברגע זה, בנסיבות הקיימות של חייך, זהו סכום כל ההחלטות שאתה לקחת עד היום. במילים אחרות, אנחנו סך כל ההחלטות שלנו. לכן, האופן בו ניקח את ההחלטות שלנו משנה. כמה עמוק אנחנו מבינים מה אנחנו באמת רוצים, האם נבחר בחוכמה, וכמה בפשטות נרחיב את האפשרויות שלנו, נשפיע באופן עמוק על תחושת רווחה וכתוצאה מכך על החיים של אלו הסובבים אותנו. בפרק זה, אני אציע גישה חדשה אשר מבינה באופן טוב יותר את הדילמות שלנו והקונפליקטים הפנימיים, ואציג שיטה בעלת ארבע שלבים שמתוכננת להדריך אנשים על עבר תהליך לקיחת החלטות מודע שפותר באופן אפקטיבי דילמות באופן שתומך בחיים טובים ומשגשגים.

תיאוריית משא ומתן עצמי

על מנת להשיג הבנה כיצד אנחנו מנהלים קונפליקטים פנימיים תחילה עלינו להבין את המבנה של העצמי. עקרון מהותי של תאוריית דיאלוג עצמי (DS) (הרמנס, 1996) טוענת שהעצמי אינו יחידה בודדת, אלא היא רבת פנים ומורכבת. ליתר דיוק, תיאוריתDS  מציעה שהעצמי מאורגן כמו נוף דינמי של עמדות- עצמי אוטונומיות (כלומר פוזיציות של העצמי ביחיד, או  ברבים) שמשפיעות באופן מתמשך אחת על השנייה באמצעות החלפת דיאלוגים פנימיים. כל עמדת עצמי מונחת עם זכרונות שונים, מוטיבציות ורגשות, ובעלת סיפור ייחודי מתוך החוייה והעמדה העצמית. כמו בכל מערכת חברתית, החברה הפנימית של עמדות- העצמי מחולקת ופוליטית. מספר עמדות- עצמי הינן דומיננטיות ובעלות עוצמה ואילו אחרות שקטות יותר ומאופקות. חלק נוטות להיות תומכות, אכפתיות ובעלות ביטחון, בזמן שאחרות נוטות להיות מפחידות, מזלזלות וביקורתיות (הרמנס, 1996,2001, הרמנס ודימאג’יו, 2007, הרמנס & הרמנס קונופקה, 2010, הרמנס, קמפן & ואן לון, 1992, הרמנס, ריג’קס & קמפן, 1993).

כשהמחשבה שלנו נודדת מעמדה אחת של העצמי אל השנייה, ממחשבה אחת לאחרת, מערך אין סופי של רגשות, דחפים, תשוקות וצרכים מתעוררים ונחווים. יחד עם זאת, אותם משיכות ודחיפות פנימיות שונות לעיתים רחוקות עובדות זה אחר זה בהרמוניה. למעשה, בדרך כלל הן נעות בכיוונים שונים, מתנגשות ובאות בקונפליקט אחת עם השנייה. חשוב על הרגע הראשון בו אתה מתעורר בבוקר, האם אתה מיד מסדר את עמדות- העצמי, שם את הרגליים על הריצפה ומחליט להתחיל את היום? או, שאתה דן, מנהל משא ומתן, ומתווכח עם עצמך, כשחלק מעמדות- העצמי מעדיפות באופן אחראי לצאת מהמיטה, ואילו חלק מעדיפות להשאר מתחת לכיסויי החם והמוגן. רוב מוחלט (95%) של אנשים אשר לימדתי ואימנתי במהלך השנים (תלמידים ומנהלים) מתארים זאת כקונפליקט הראשון שהם נתקלים ביום, כל יום. התמונה מתבהרת כשאנו מסתכלים לתוך הקונפליקט האחרון של היום. כמעט כולם מודים שהם מתווכחים בין ללכת לישון לבין לראות עוד קצת טלויזיה, לקרוא או לגלוש באינטרנט, לכתוב אי-מיילים ועוד. אם נסתכל על שתי החויוות כמסגרת לשעות הערות, זה נראה לכאורה שמהרגע שאנחנו קמים עד לרגע שאנחנו הולכים לישון, אנחנו צריכים לפתור מאות של קונפליקטים פנימיים ולעשות הרבה החלטות. נראה שהדיאלוג רב הפנים של פונקציות העצמי והתנהגות ישירה מתמשכת דרך תנועה מתמדת מכאוס לסדר, מהתנגשות לפעולה, מקונפליקט לפתרון.

משא ומתן פנימי

בהתבסס על טבע הדיאלוג של העצמי, תייאורית משא ומתן עצמי, (TST, ניר, 2009,2012, ניר & קלוגר, בסקירה) מציעה שכפי שבין אנשים, כשקונפליקט מתפרץ בתוך העצמי ונדרשת לקחת החלטה, הדיאלוג המתחלף בין עמדות- העצמי לוקח צורה של תהליך משא ומתן. כפי שהמשא ומתן הפנימי מתגלה, עמדות- עצמי מנוגדות מגיעות לקדמה כדי לקדם את העמדה שלהן, שמדגימות את העמדה הייחודית שלהן במטרה להשפיע על ההחלטה. כשטענות וטענות נגד מוצגות,  מתרחשים התנגשויות פנימיות בתוך העצמי. כפי ששחקנים המרוכזים בעצמם נלחמים בקנאה על אור הזרקורים, כך עמדות- עצמי נלחמות על המקום שלהם בנוף הפנימי של המודע. כשעמדת העצמי הראשונה פותחת במשא ומתן בעמידה בכיוון אחד, עמדה שנייה  מגיבה במהירות , תמיד מעלה את הדאגה המנוגדת. ואז עמדת עצמי שלישית, רביעית וחמישית מציעות מידע נוסף הקשור לקונפליקט, בתמיכה לכמה עמדות- עצמי ומנוגדות לאחרות. בהיותו רב פנים ומורכב, עמדות עצמי רבות יכולות לקחת חלק במשא ומתן זה, כל אחת נושאת קדימה “בעד” ו”נגד” שונה, מציעות מידע חדש וסותרות את העמדה הקודמת עם פרטים נוספים ודאגה עצמית. ברגע ששתי קואליציות מנוגדות של עמדות- עצמי נוצרות, כל אחת תומכת בכיוון אחר של הקונפליקט. קבוצה אחת תומכת תוכנית פעולה מסוימת, בזמן שהשנייה אוספת שורשים לאלטרנטיבה ההפוכה. בדיוק כפי שאנשים במשא ומתן מורכב, עמדות- עצמי מסוגלות לאחד כוחות ולבנות קואליציות במטרה ליצור יותר השפעה על הצד השני. נטייה מורכבת זו היא הסיבה מדוע החוייה של להיות במודעות מרובה גובה מחיר נפשי. זה מעורר רגשות של בילבול, תסכול, מתח, ואפילו חוסר אונים. למעשה, החויה של עמדות- עצמי מרובות הנלחמות זו בזו כל כך מלחיצה ומתוחה שלפעמים אנשים  לוקחים החלטה, כל החלטה, רק בשביל שהקונפליקט והמאבק הפנימי יהיה מאחוריהם.

המודל של משא ומתן פנימי

אם כזה מגוון עשיר של עמדות- עצמי בעלי מוטיבציה לוקחים חלק במשא ומתן פנימי, כיצד העצמי לוקח החלטה? כיצד עמדות- העצמי מגיעות להסכמה? כדי להבין את המודלים השונים של משא ומתן פנימי, חשוב קודם לציין כיצד מלומדים מתארים את ההבדלים בין המודלים של משא ומתן תוך-אישי. באופן כללי, מחקרים על משא ומתן מבחינים בין שני אסטרטגיות משא ומתן בסיסיות, אסטרטגית חלוקה (כלומר כפוי, הפסד-ניצחון), ואסטרטגיית אינטגרציה (כלומר שיתוף פעולה, ניצחון-ניצחון), (דאטש, 1973,2000, פישר & אורי, 1981, פלוט 1942). אלו המשתמשים באסטרטגיית חלוקה נוטים לראות במשא ומתן בתחרות או משחק סכום אפס, בו רווח של צד אחד מגיע על חשבון הפסד של צד שני. כדי למקסם את התוצאה, משתתפים במשא ומתן משתמשים בטקטיקות כגון איומים, מניפולציות ופעולות חד צדדיות על מנת להשיג מהצד השני כניעה. התוצאה של משא ומתן מסוג זה הוא או הסכם מנצח-מפסיד בו צד אחד מנצח והצד השני מפסיד, או במקרה הטוב הסכם פשרה בו שני הצדדים מרוויחים משהו ומפסידים משהו. משא ומתן זה מייצר תועלת משותפת נמוכה עבור שני הצדדים ובדר”כ זה מחסל את מערכת היחסים. מנגד, במשא ומתן אינטגרטיבי מקשיבים אחד לשני, בונים אמון ועובדים יחד כדי למצוא פתרון יצירתי. תהליך של בנייה משותפת מוביל לתוצאה של ניצחון-ניצחון, מניב תועלת משותפת גבוהה ו”הרחבת העוגה” (ווינגרט, תומפסון, בזרמן & קרול, 1990, זובק, פרוייט, פיירס, מקגיליקודי & סיינה, 1992).

בזמן שאסטרטגיות משא ומתן אלו התהוו באופן נרחב ונחקרו בתוך התחום הבינאישי, לא דנו בהן בעבר ביחס לנוף הפנימי. NST היא התאורייה הראשונה הכוללת אסטרטגיות משא ומתן אלו, בתוך העבודה על העצמי. התאוריה בעיקר טוענת שבמשא ומתן בין אנשים, משא ומתן פנימי יכול להוביל להפסד-ניצחון כפוי או משא ומתן אינטגרטיבי וניצחון-ניצחון (ניר, 2012). אסטרטגיות אלו משתקפות באופן שבו עמדות- עצמי מתקשרות ומשפיעות אחת על השנייה. כאשר אסטרטגית משא ומתן מחולקת ניצחון-הפסד מתרחשת בתוך העצמי, עמדת-עצמי דומיננטית משתלטת על מרחב המשא ומתן ומובילה את ההחלטה לטובתה. כתוצאה מכך, עמדת-העצמי הזוכה מסופקת, מרוצה ומחוזקת, ואילו עמדת-העצמי המפסידה יוצאת חסרה, באי שביעות רצון, לא מסופקת. ככל שהצרכים, שאיפות, פחדים ודאגות של כל אחד מעמדות-העצמי נשארות לא מסופקות, העצמי ממשיך לסבול מחוסר התאמה ומחסכים. לא משנה כמה סיפוק עמדות-העצמי המנצחות מביאות לעצמי, עמדות-עצמי לא מסופקות ימשיכו לחפש ללא הפסק נחמה ויפעלו לכיוון מילוי הרצונות והצרכים שלהם. בסיטואציות מסוימות, הן יטרידו וירדפו את העצמי או אפילו יימנעו להוציא לפועל את ההחלטה. פרויד קרא לתהליך הפסיכולוגי הזה “החזרה של המודחק” והאמין שחלקים סותרים או לא מסופקים של העצמי בסופו של דבר יופיעו שוב במודעות או בהתנהגות על מנת לחפש הגשמה (פרויד, 1923,1932, וסטן, 1998).

מנגד, כשמשא ומתן שיתופי מתפתח בתוך העצמי, עמדות-עצמי שונות הנמצאות בקונפליקט, נחשבות ומקבלות הכרה שווה, ופתרון אינטיגרטיבי מובנה שפונה באופן מלא ובו זמנית מספק את הצרכים והאינטרסים של עמדות-עצמי מרובות. בזמן שמשא ומתן אינטגרטיבי באופן ברור יותר כדאי לעצמי, מחקרים אחרונים מראים שכשמנסים לפתור קונפליקט פנימי רוב האנשים בסופו של דבר לוקחים החלטות מחולקות של ניצחון-הפסד (ניר, 2012).

שיטת משא ומתן עצמי

אוסקר ווילד אמר פעם, ” נסחפים לגיהנום, מכוונים לגן עדן”. אני מוצאת את הציטוט הזה מתאר במדויק את החויה הפנומנולוגית של קונפליקט פנימי כפי שהצורך שלנו לזוז מחלוקה אוטומטית של דפוסי הפסד-ניצחון  אל עבר החלטה מודעה שכוללת איכות חיים. כדי לעזור לנהל ולנווט את הקונפליקט הפנימי אל עבר פיתרון אינטגרטיבי, תהליך בעל ארבעה שלבים פותח ונמצא תקף אמפירית, ‘שיטת משא ומתן עצמי” (NSM). השיטה נבדקה במחקר מעבדה ונמצאה אפקטיבית בהגדלת החלטות אינטגרטיביות (ניר,2012). מחקרים נוספים מצאו שהחלטות אינטגרטיביות קשורות עם סיפוק גבוה מהחלטות קודמות, התלהבות מוגברת, והכי חשוב עם תחושת רווחה כללית גבוהה (ניר & קלוגר, בסקירה). כשמשתמשים ב-NSM, תהליך דמוקרטי של משא ומתן מסייע לפנות מקום קדימה לדעה הפוכה ולהשמע באופן שווה. פתרון יצירתי של ניצחון-ניצחון מובנה באופן פעיל המכיר בהבדל ובחששות המנוגדים. השינוי בפוקוס מניע אותנו מעבר לחשיבה הדיכוטומית האוטומטית. זה לוקח אותנו מעבר להתנגדות האחרונה, וממקם אותנו בדרך לעבר אפשרויות נפשיות עשירות יותר שסביר להניח שיישפרו את הרווחה שלנו.

בפסקה הבאה, אני אדגיש את ארבעת השלבים של מודל NSM ועבור כל שלב אני אציג הסבר רציונלי וקוים מנחים. בנוסף, על מנת לעשות את התהליך יותר מוחשי, אני אלווה את הקוים המנחים עם תיאור מקרה של אישה צעירה לה קראתי רוני, אשר מתמודדת עם קונפליקט פנימי מלחיץ בקשר לקריירה שלה.

הקונפליקט של רוני

רוני היא סטודנטית בת 28 לתואר שני, חיונית, אנרגטית ומוכשרת, שכרגע כותבת את התזה שלה ומתפרנסת בשתי עבודות. ההכנסה העיקרית שלה מגיעה מהעבודה שלה בחברת תעופה בינלאומית, ובמקביל היא עובדת חצי משרה כפרמדיקית בשירותי ההצלה הארציים. מרגישה לחוצה ועמוסה מהעבודה, מהאחריות המרובה שיש לה מהמשרות השונות, רוני החליטה החלטה קשה לסיים את עבודתה השנייה כפרמדיקית ולאחרונה הגישה מכתב התפטרות לבוס שלה. ביודעין את רמת המחויבות שלה לעבודה, הבוס של רוני לחץ עליה לחשוב שוב על ההחלטה שלה ולחזור אליו עם תשובה סופית כעבור מספר שבועות. רוני ניגשה אליי עבור ייעוץ בעניין זה מאחר והיא מרגישה קרועה בקונפליקט לגבי ההחלטה שלה. העבודה של כפרמדיקית הייתה מעבר לסתם עבודה וזה כואב לה להכיר בזאת. על מנת לעזור לרוני לפתור את הקונפליקט הפנימי, אני הדרכתי אותה דרך מודל NSM צעד אחר צעד.

שלב אחד- מסגור הקונפליקט

רציונלזיציה

קונפליקט פנימי הוא חוויה מלחיצה וכאוטית שיכול להיות מתואר כקקופוניה של קולות מלחמה שמציפים את העצמי. כאופציה אלטרנטיבית שעולה, אפקט מטוטלת מתרחש שזורק את המחשבה מכיוון פעולה אחד לכיוון המנוגד. לא משנה כמה קולות תומכים בדעה מסוימת, קולות מנוגדים ימשיכו להופיע כדי ללחוץ את העלות הקשה הקשורה לאלטרנטיבה ולקדם באופן משכנע את האלטרנטיבה ההפוכה במקום. זאת הסיבה שקונפליקט פנימי מבלבל קוגניטיבית וגובה מחיר נפשי.

להתחלת תהליך שינוי של זירת המאבק הפנימית למרחב מסודר למשא ומתן, הצעד הראשון של מודל NSM מטרתו להשתיק את ההתנגשות הפנימית וליצור מקום עבודה שייאפשר לעמדות-עצמי השונות להשמיע את הפרספקטיבה הייחודית שלהן, השאיפה והדאגה באופן רגוע ועקבי. לכן, NSM מתחיל עם השמעת הסיפור המלא של הקונפליקט, ואז בהגדרת הקונפליקט בתנאים פשוטים וישירים.

קווים מנחים

אם אתה עובד לבד, תכתוב את “סיפור הקונפליקט” שלך כפי שהיית כותב אותו לכתב עת. אם אתה מאמן או מייעץ, הקשב באופן אקטיבי לסיפור ומפעם לפעם בדוק את ההבנה שלך, עודד את הלקוח שלך להרחיב ולסכם. בכל מקרה, זה חשוב לספר את הסיפור “המלא” של הקונפליקט ואת הרקע שלו בפרטים. כדי להתחיל את התהליך של ניהול הקונפליקט הפנימי, לאחר תיאור סיפור הקונפליקט, קח לעצמך רגע להגדיר את הציר הנגדי של הקונפליקט בתנאים של “בעד” ו”נגד”.

דוגמא

כשהקשבתי לסיפור של רוני, למדתי שלהיות פרמדיקית זה הרבה מעבר לרק עבודה עבורה. היא הצטרפה לשירותי חירום רפואיים כנערה, ובהדרגה הפכה להיות פרמדיקית במשרה חלקית, לטפל במקרי חירום ולהציל חיים. מצד אחד, היא מקבלת משמעות וסיפוק מהעבודה, תחושת העצמה, חיוניות ובניית אופי. בו זמנית, העבודה מלחיצה נפשית, גוזלת זמן, ומגבילה את חיי החברה שלה. לאחר ששיתפה אותי בסיפור הקונפליקט, רוני הגדירה את  ציר הקונפליקט כ”בעד לעזוב את העבודה כפרמדיקית” ו”נגד לעזוב את העבודה כפרמדיקית”. בסיום שלב ראשון זה, רוני הרגישה “שאני איתה” מאחר ועכשיו שתינו “מחזיקות” את הסיטואציה הקשה, ויש לה הבנה ברורה יותר של הויכוח הפנימי. בהמשך, נתתי לרוני סקירה קצרה של השלב הבא ב NSM, ותארתי את המטרה המרכזית ביצירת פיתרון ניצחון-ניצחון שייספק את כל ‘העצמי’ הנאבקים. סקירה זו העניקה לרוני תקווה והיא הייתה נלהבת להמשיך הלאה.

שלב שני- מיפוי מרחב הקונפליקט

רציונליזציה

קונפליקטים פנימיים בדרכ מכילים טווח רחב של עמדות-עצמי, כל אחד מציג תפיסה ייחודית והערכה של הסיטואציה המדוברת. לכן, המטרה של השלב השני במודל NSM היא ליצור מפה או טבלה של כל עמדות-העצמי שרלונטיות לקונפליקט. ככל שאנו נאסוף יותר עמדות-עצמי, כך נשיג יותר ידע על העצמי וההבנה שלנו על מרחב הקונפליקט תהיה טובה יותר. לכן, העיקרון המנחה כאן הוא, “אם מדובר בי, אז זה יחד איתי”. אני מדגישה את האספקט הזה כדי להשיג פיתרון ניצחון-ניצחון, כל עמדת-עצמי רלוונטית לקונפליקט נלקחת בחשבון. אפילו הקולות שאנחנו נוטים לשפוט או לתייג כשליליים, לא ראויים או לא נחשקים (למשל עצמי ילדותי, קטנוני, אכזרי, עצלן או חלש) צריכים להשמע מאחר והם בדרכ מייצגים פחדים בסיסיים, תיסכול וחששות. מעבר לתוכן של הקול, הוא לא צריך להיות מודחק או להתעלם ממנו אבל באופן הוגן להכיר בו ולקבלו באמפתיה. ע”י העלאת התועלת של כל עמדת-עצמי לתוך מראה נקי, ולכבד את התרומה של כל עמדה לעצמי, אנחנו מתחילים את התהליך של יצירת שינוי מערכתי מקונפליקט פנימי, היררכי ודיכוטומי, לדמוקרטי ומשותף.

קווים מנחים

דרך אפקטיבית להתחיל את התהליך של מיפוי הקול היא לעורר את הקולות שתומכים בציר “הבעד” של הקונפליקט. זה צריך להמשך עד שכל האספקטים, חששות, והתפיסות, יוצאות. אחכ זה הזמן להתחיל לעורר את עמדות-העצמי שתומכות בציר הנגדי “בנגד”. טכניקה יעילה ופשוטה לחשיפת עוד עמדות-עצמי היא לשאול” ” מה עוד רלונטי לסיטואציה זו?” זה בדרכ מקדם חיפוש נרחב יותר של מידע רלונטי ומבטיח אוסף מידע מקיף. זה קריטי לרשום כל עמדת-עצמי בדרך כזו שכל המידע יכול להראות ולהופיע במבט יחיד. טכניקה פשוטה ויעילה לרשום ולנהל את תהליך המיפוי היא ע”י כתיבה על דך נייר המחולק לשני עמודות תחת שני הצירים של הקונפליקט (טבלה 1 לדוגמא).

רוב האנשים מוצאים שתהליך המיפוי מאוד יעיל ומעודד, בגלל שהם מתחילים להשיג סדר ובהירות. המשא ומתן הפנימי הקודם שהיה כאוטי ורגשי זז לצד ובמקומו כעת הוא ברור ומובן. זה כבר לא המרחב המוגבל במחשבה שמחזיק במידע , כך שעמדות-עצמי שונות לא צריכות להלחם על תשומת לב.  לכל אחת יש מקום, מסגרת, וכל אחת מוכרת באופן מלא ושווה. כתוצאה מכך יש מעבר ברור מהיסחפות לניווט והנוף הפנימי משתנה מהיררכיה לשיווין חברתי, מחרדה לביטחון.

דוגמא

סה”כ רוני ואני בילינו 30 דקות בעבודה על פי הקווים המנחים, במיפוי הקולות השונים “בעד
ו”נגד”. כשסיימנו את תהליך המיפוי, זה היה ברור שרוני הרגישה קלה יותר וצלולה יותר. בפעם הראשונה היא הייתה מסוגלת לראות את התמונה השלמה של הקונפליקט שלה ותחושת הכאוס ולחץ הוחלפו עם ביטחון מוגבר ונגיעה של אופטימיות.

טבלה 1 מציגה את המיפוי של מרחב הקונפליקט של רוני (חלק מהפרטים והשמות שונו למטרה אנונימית). שים לב כמה אספקטים וחששות לרוני היה ביטוי. ליתר דיוק יותר מאשר מה שהיא הייתה מודעת אליו בהתחלה. למעשה, הטבלה הפכה לחשיפה של מה שרוני הפכה להיות באותו הזמן. כדי להשיג הבנה של הפיצול הפנימי בו רוני הייתה עסוקה, אני מזמינה אתכם לעשות את התרגיל הבא” תקראו את העמודה “בעד לעזוב” מבלי לקרוא את העמודה “נגד לעזוב”. ע”י קריאה  בלעדית של הקולות שדוחפים בה לעזוב את העבודה אתם בטח תמצאו את עצמכם משוכנעים לגמרי שרוני צריכה לעזוב את עבודתה כפרמדיקית לאלתר. באותו זמן שתקראו רק את העמודה של “נגד לעזוב”, אתם תמצאו את עצמכם חושבים איך רוני יכולה לעשות משהו אחר חוץ מלהיות פרמדיקית. אפקט מטוטלת זה משקף את תמצית של להיות בקונפליקט, ולאפשר לנו מעט תבונה לתוך איך רוני מרגישה במצב כרוך זה.

הטבלה גם מראה את הטווח הרחב של עמדות-עצמי שמדגישות את הקונפליקט. כל קול שרוני העלתה ומיפתה בטבלה מגיע מעמדת-עצמי בעלת תפיסה משל עצמה על המציאות ואג’נדה משל עצמה, זיכרונות, והרגשת דאגה בעבודה כפרמדיקית. בזמן שעמדות-עצמי אחרות מתוארות בהרחבה בטבלה ומבוטאות בשניים או אפילו שלושה משפטים, רוב עמדות-העצמי של רוני יותר צנועות בקולן, ומיוצגות ע”י משפט אחד. למשל “אני אחראית” מיוצגת ע”י המשפט: “האחריות היא עצומה. אני צריכה לקחת החלטות של חיים ומוות בשניות”, והעמדה “אני כחברה של תום” מיוצגת במשפט: “אני נהנית לעבוד עם תום. כייף מאוד איתו ואני תמיד לומדת ממנו”. יחד עם זאת, עמדת-עצמי “אני שחוקה” מיוצגת ע” שני משפטים: 1) “אני לא רוצה לעבוד קשה כל כך כל הזמן. אני עייפה”. ו2) “אני רק ב 28 ואני כבר מרגישה שחוקה”. ועמדת-עצמי “אני אוהבת את האקשן” מיוצגת ע”י 3 משפטים: 1) “כשאני עובדת אני ב”היי” מתמשך”. אני מרגישה חיוניות ומלאה בחיים” 2) “אני אוהבת את הבאזז שאני מקבלת בדרך כשאנחנו באמבולנס” ו3) “אני אתגעגע לאקשן אם אעזוב”.

למרות שיש קשר עובדתי בין המשפטים השונים בכל עמודה, ומספר עמדות-עצמי בתיאור מפורט יותר מאחרות, שימו לב שמודל משא ומתן עצמי הפחית הירככיה בין עמדות-העצמי. אין קול “חשוב” או “פחות חשוב”, כל עמדות-העצמי מוערכות ונשמעות באופן שווה. הקול “אני מצילה חיים-זה מאוד מספק”, הוא מוערך, מכובד, ובעל הכרה, כפי שהקול ” אני מקבלת בונוס יפה בתקופת החגים”.

שלב שלישי- גילוי צרכים ואינטרסים עיקריים

רציונליזציה

עיקרון ידוע במשא ומתן בינאישי מציע שעל מנת לקדם שיתוף פעולה במשא ומתן, שני הצדדים צריכים לחשוף אינטרסים עמוקים שמדגישים את העמדה הפנימית שלהם. עמדות הן דרישות קונקרטיות מוחשיות או פתרונות ספציפיים שאנשים מקדמים. לדוגמא, עובדת המבקשת העלאה במשכורת ומציבה את התנאים שלה באופן כספי, נותנת ביטוי לעמדה. האינטרסים מהצד השני הם הדאגה הבסיסית, תשוקות, ופחדים שמופיעים מצרכים אנושיים עמוקים באופן קבוע שמחפשים הגשמה (ברטון, 1984, לויסקי, סנדרס & מינטון, 1999, נירנברג, 1968). האינטרסים המרובים המדגישים את עמדת העובדת עשויים לכלול את הרצון לשפר את רמת החיים, להרגיש שהעבודה שלה מוערכת, לקבל שכר שווה לעמיתיה, לחסוך עבור השכלה לילדים שלה. ע”י התמקדות באינטרסים במקום בעמדות, הקונפליקט פתרון-התנגדות לעיתים קרובות נפתר. הסיבה לכך היא שאינטרסים הם לא מוחשיים, לכן הם יכולים להיות מסופקים בדרכים יצירתיות רבות. מנגד, עמדה היא דרישה ספציפית ויכולה להתקבל או להידחות. לכן, התמקדות באינטרס במשא ומתן בינאישי מאפשר לצדדים להרחיב את ההבנה שלהם וללמוד מה חשוב, ואז להשתמש במידע כדי לבנות פיתרון יצירתי ולבנות באופן הדדי יתרונות של הסכמי ניצחון-ניצחון (פישר & אורי, 1981, תומפסון, 2001).

במשא מתן בינאישי, השלב השלישי במודל NSM מעודד את התשאול כולל את הדאגות, פחדים, חלומות ושאיפות שקיימים בבסיס של הקונפליקט הפנימי דרך שאלות שמתוכננות באופן ספציפי. המטרה של השאלות הללו היא להביא למודעות ידע מהעצמי לגבי הקונפליקט. בעשייה זו, המרחב הפנימי נהייה ברור ומה שהיה פעם מעורפל ובצל הוא כעת בחוץ, ברור, רהוט, ובסופו של דבר מחוסל.

קווים מנחים

כדי לקבל הבנה של האינטרסים השונים המדגישים את הקונפליקט הפנימי, השאלות הבאות צריכות להיות מיועדות בהקשר לאחד משני האלטרנטיבות במסגרת הקונפליקט (כלומר ציר הקונפליקט “בעד” ו”נגד”): “מדוע אני באמת רוצה באלטרנטיבה הזו? כיצד בחירה באלטרנטיבה הזו באמת יכולה להטיב עימי? מהם החששות העמוקים ביותר שלי ופחדים בהקשר לאלטרנטיבה? מהם השאיפות והחלומות העמוקים שלי בהקשר לאלטרנטיבה? מה עוד חשוב לי בסיטואציה הזו? ” התשובות לשאלות האלו צריכות להיות תחת ציר “בעד” ו”נגד”, בהמשך למיפוי בשלב השני.

דוגמא

טבלה 1.2 מתארת את האינטרסים, חששות, ופחדים העמוקים, שרוני מיפתה בשלב השלישי

שימו לב כיצד האינטרסים הללו מקישים על חוסר ביטחון ודאגות שהם הבסיס לעמדות-עצמי של רוני כפרמדיקית. נראה שבתוספת לכל הקולות שמופו בשלב הקודם, רוני מערערת על רמת המקצועיות שלה מצד אחד, ומצד שני היא מרגישה שהיא לעולם לא תסלח לעצמה אם היא תתפטר ותוותר על ההזדמנות להיות יותר מקצועית בעבודה שלה ובכל דבר אחר שהיא עושה.

שלב רביעי- בניית פתרון ניצחון-ניצחון אינטגרטיבי

רציונליזיה

לאחר שמשיגים הבנה עמוקה ונרחבת של מקום הקונפליקט והאינטרסים העיקריים, שלב ארבע של מודל NSM מתמקדת בשינוי מה שקודם נחווה כהתנגשות פנימית לשיתוף פעולה נפשי (ניצחון-ניצחון) תהליך אשר נוטה לכל העצמי (ברבים). לכן, השלב הסופי ב NSM מדריך לעבר בניית פתרון הדדי שמגיע בעקבות עקרון מובחן אחד: הפתרון חייב לפנות, להכיר, ולכבד כל עמדת-עצמי שהתעוררה ומופתה בשלבים הקודמים. עיקרון זה מטרתו לעקוף את הנטייה האוטומטית להשתמש בהיוריסטיות שמדגישות את המשקל (חשיבות) או תחנה פוליטית (דומיננטיות) של עמדות- עצמי וגורמות להחלטות דיכוטומיות. מעבר לכך, זה עושה מקום ליציאה של הובלה פנימית שבאופן מכוון מנווטת את העצמי לכיוון של אינטגרציה ושיתוף פעולה במקום בו כל האספקטים של העצמי שווים ואף אחד לא נשאר ללא הכרה או לא מסופק.

קווים מנחים

כדי להציע אמצעים להערכה ולהובלה של העצמי אל עבר הסכם פנימי של ניצחון-ניצחון, אני מציעה מפתח משתנה המכונה רמת אינטגרציית החלטה (DI) (ניר & קלוגר, בסקירה). DI מודד את הנטייה בה עמדות-עצמי שונות והפוכות באות לידי סיפוק בהחלטה נתונה. תוצאה נמוכה ב DI מתייחסת להחלטת סכום אפס כפויה, בה עמדות-עצמי מקובצות לציר אחד של הקונפליקט שיוצא מנצח ומסופק, ועמדות-עצמי המקובצות בציר הנגדי נשארות חסרות ולא מסופקות. תוצאה גבוהה ב DI מתייחסת לסיפוק הדדי מהחלטה בה הצרכים של כל עמדות-העצמי בקונפליקט באות לידי ביטוי הנמצאות ברשימה של “בעד” ו”נגד” מקבלות מענה. ככל שיש יותר עמדות-עצמי מסופקות בהחלטה נתונה, כך יש יותר אינטגרציה ורמת DI גבוהה. בזמן שחלק מעמדות-עצמי יכולות להיות רגועות ומפוייסות ע”י השגת תונות ופרספקטיבה חדשה על סיפור ישן, עמדות-עצמי אחרות יכולות להיות מסופקות רק ע”י יצירת תוצאה חדשה בעולם האמיתי. לכן, השגת DI גבוה הינו מנדט להובלת נסיבות החיים שלנו ולקיחת פעילות באזורים בהם לא לקחנו בעבר.

דוגמא

כפי שתואר קודם, רוני הגיעה אליי לייעוץ לאחר שהיא כבר החליטה להתפטר, לעזוב את העבודה והקריירה שלה כפרמדיקית. ההחלטה שלה שיקפה באופן ברור DI נמוך מאחר וכל האספקטים שמשמחים אותה, שהחיו והעצימו אותה והעניקו לחייה משמעות ומטרה, היו על  קרש חיתוך. כמו רבים מאיתנו, היא הייתה כלואה באמונה שחלקי הקונפליקט בתוכה לא ניתנים לפשרה ועל מנת לסיים את המאבק הפנימי יש לקחת החלטות כואבות.

אז איך רוני סיכמה את תהליך ה NSM? כמה אינטגרטיבי היה הפיתרון אותו השיגה? ברגע שרוני יכלה לראות בבירור את המפה של מי שהיא בסטואציה הקונפליקטואלית, וברגע שהיא הבינה שהיא המובילה ולא המובלת של הנסיבות, היא הייתה מסוגלת ליצור פיתרון DI גבוה. לאחר מספר רגעים של סיפוק, היא הגיעה לתוכנית פעולה דיי מפורטת. התוכנית שלה כללה את המרכיבים הבאים: ראשית, היא החליטה לשאת ולתת מחדש את התנאים עם הבוס שלה. היא תבקש ממנו להפחית את כמות המשמרות שהיא עושה בחודש, ולא תעבוד יותר במרכז שיחות חירום. הרעיון לשאת ולתת עם הבוס שלה היה חדש לה. קודם היא חשבה שהיא צריכה או לקבל או לדחות את המצב. עכשיו היא הבינה שהיא יכולה לשנות את המצב. לגבי רמת המקצועיות שלה, רוני החליטה להמשיך את התרגול כפרמדיקית ולהיות אפילו יותר מקצועית ועצמאית. באותו זמן היא הבינה שאין לה על מה להתבייש, ואם היא תסתכל על העובדות, היא כבר פרמדיקית טובה. היא הבינה שאם היא מקצועית מספיק בשביל להישלח בשביל לטפל האדם שזקוק לעזרה, אז סביר להניח שהיא האדם הנכון עבור העבודה ושהיא יכולה להרשות לעצמה להרגיש ביטחון ושמחה. בנוסף, היא הבינה שזו הדרך עבורה להיות יותר ויותר מקצועית בעבודה. בנוגע לשכר, היא החליטה ללכת למחלקת שכר וסוף סוף לסדר את כל הבעיות שהיו לה. היא גם הבינה ש”האדם הנכון”, כשיגיע, יהיה גאה בה בשל היותה פרמדיקית, ומאחר ויש לה הרבה חברים בשירותי ההצלה הארציים, זה בסדר אם לא כל האנשים חמים וידידותיים.

שימו לב שרוני החליטה להישאר, באופן אוטומטי היא סיפקה את כל עמדות-העצמי תחת ציר ‘נגד עזיבת העבודה כפרמדיקית’. על מנת להשיג DI גבוה היא הייתה צריכה לקחת אחריות פעילה עבור כל עמדות-העצמי שהיו ברשימה תחת ציר “עזיבה”. בהיותה עושה זאת, רוני דאגה לכל עמדות-העצמי שלה, בתור פרמדיקית, בתור מקצועית, בתור אישה ובן אדם. היא התמודדה עם הקונפליקט הפנימי שלה, באופן אמיץ נכנסה לזה, ויצאה מהצד השני בהירה יותר, קלה יותר, נבונה ובעלת תושיה. היא יצאה מנצחת.

דיון

מי יכול להשתמש בשיטה הזו ומתי?

שיטת משא ומתן עצמי (NSM) תוכננה במיוחד עבור כל סוג של קונפליקט פנימי בחיים האמיתיים, אשר נחוצה לגביו החלטה, אם בתחום אישי, פיננסי, או מקצועי. יתר על כן, היא אפקטיבית בקונפליקטים ארציים וחוזרים כפי שהיא אפקטיבית בהחלטות משנות חיים. NSM יכולה להיות מיושמת לפתרון דילמות אשר אתה נתקל בהן, או בשימוש כמדריך מקצועי בתהליך עם ארגוניים או במפגש ייעוץ. בכל מקרה, המפתח להצלחה בישום NSM הוא לדבוק בקויים המנחים המדויקים וההוראות המתוארים בכל שלב. אם אתה מחליט ליישם שיטה זו על מנת להדריך אדם אחר ברצונו אחר לקיחת החלטה אופטימלית, חשוב להיות בקשב פעיל ותמיכה ללא תנאי עבור הלקוח בזמן שהם עוברים את התהליך. בנוסף, וודא שיש לך מספיק ניסיון בפתרון הדילמות של עצמך לפני שאתה מתחיל לעבור עם אחרים. ברגע שצברת מספיק ניסיון עם ארבעת השלבים, אתה תגלה שרכשת הבנה עמוקה יותר של השיטה ואמונה וביטחון רבים יותר באפקטיביות שלה. אתה גם תגלה שכשאתה מדריך אחרים להשיג פתרון ניצחון-ניצחון, האמון שלך בפוטנציאל להשיג פתרון אינטגרטיבי כזה בקונפליקטים שונים, ייגבר, ואתה תהפוך לאופטימי יותר ומועצם להתמודד יותר עם אתגרי החיים והקונפליקטים.

מהניסיון בעבודה שלי עם ארגוניים, מצאתי שNSM גם כן מציע כלי חזק למנהלים. מאחר וארגוניים מתפקדים ומתפתחים תחת לקיחת החלטות ועשיית תהליכים, כיצד ההחלטות האלה יילקחו משפיע מאוד על השורה התחתונה של הארגון. מנהל שלומד ליצור DI גבוה בהחלטות ניצחון-ניצחון, יוכל לטפל טוב יותר בדרישות המרובות של מחזיקי העניין השונים ולמצוא  פתרונות פעילים ויצירתיים שיובילו את הארגון אל עבר השגת הפוטנציאל המלא שלו.

דיאלוג טוב

המשגת העבודה של העצמי במצב של קונפליקט פנימי כמשא ומתן, היה בהשראת היתרון התיאורטי שהציבה תאוריית DS.  NST מציירת בכבדות את הרעיון של עמדות-עצמי שתומכות בפרספקטיבות מסוימות, קוגניציה ורגשות, כמו כן באינטרסים עמוקים ומוטיבציות. כמו אנשים שונים בחברה, הם משיגים רמה מסוימת של אוטונומיה ובאותו הזמן יש להם את היכולת לתפקד כחלק מקולקטיב גדול יותר. NST גם כן מרוויחה מהרעיון שעמדות-עצמי שונות מסוגלות לתקשר ולהשפיע אחד על השני דרך החלפת דיאלוג שמדמה כיצד אנשים מתקשרים ומשוחחים אחד עם השני.

השיטה שמוצגת כאן, תומכת בתהליך התפתחות עצמי, המתואר ע”י הרמנס & הרמנס-קונופקה (2010) כ”דיאלוג טוב”. ע”י ניתוב  עקבי של הדיאלוג הפנימי אל עבר פתרון ניצחון-ניצחון איטגרטיבי, הקווים המנחים מדגישים בשיטת ארבעת השלבים לדבוק בקריטריון העיקרוני של דיאלוג-טוב. ליתר דיוק, התהליך של מסגור ומיפוי הקונפליקט הפנימי המתואר בשלבים אחד עד שלוש המארגן “מרחב” בתוך מה שידע עצמי יכול להשיג. כך, השיטה מקדמת תהליך פעיל ללא תנאי של הקשבה פנימית, כזו שבקוהרנטיות עם התיאוריה ההומניסטית של רוגר’ס (1951), הקשבה פעילה והתחשבות חיובית ללא תנאי. NSM תומכת בקבלה דמוקרטית של כל עמדות-העצמי הרלוונטיות לתחום הקונפליקט ללא קשר למצב שלהם בהיררכיה הפנימית. מטרת התהליך היא גם ליישב אינטרסים עמוקים המקדמים מודעות עצמית, והפחתת הטיות ואי הבנות בתוך העצמי.  לבסוף, ע”י הדרכה עקבית של הקונפליקט הפנימי אל עבר השגה הדדית של פיתרון ניצחון-ניצחון שפונה בו זמנית לצרכים של עמדות-עצמי מנוגדות, MSN יוצר קרקע שברירית לחשיבה חדשנית, והכי חשוב מכניס לפעולה את השינוי מיחסים של כוח ודומיננטיות בין עמדות-עצמי לקבלת חסרת תנאים וכבוד לאחר בתוך העצמי.

קבלת  החלטות מודעת

לאחרונה התחלתי לתאר את השיטה למשא ומתן עצמי כקבלת החלטות מודעת. כפי שהודגש בפרק זה, NSM מציעה אלטרנטיבה לנטייה האוטומטית שלנו להתפס ב’משוך ודחוף’ הרגשי של הקונפליקט הפנימי,  וללא תשומת לב להכנע לעמדה אחת או אחרת. עדין, השאלה האם NSM יכולה להוביל לקבלת החלטות מודעת? מיינדפולנס היא שיטה עתיקה ששורשיה בבודהיזם ובמסורות אחרות שבאופן פעיל מטפחות קשב פעיל ומודעות. מיינדפולנס מתוארת במערב כ”המודעות שמתעוררת דרך תשומת לב מכוונת, ברגע הנוכח, ללא שיפוטיות לרגעי החויה המתגלגלת דקה אחר דקה” (קבץ-ציין, 2003). מודל מטא-קוגניטיבי אחרון של מיידפולנס (ג’נקובסקי & הולס, 2014) מציע שמדייפולנס הוא מצב מודעות בו העצמי מודע לשינויים מתמשכים בתוכן של התודעה- מודעות לפרספקטיבה אחת, רגשות, דימויים ומחשבות. במילים אחרות, העדות לחויה נכונה מבלי להיות שקוע בתוכה, כך שהארועים נראים כפי שמתרחשים במוח, לעומת השתקפות ישירה של המציאות (טסדל, 1999). מאחר ומיידפולנס מקדם מגע מתמשך לא שיפוטי עם חוייה יש כאן הזדמנות לתובנה. יתר על כן, שמירה על בהירות ומודעות פתוחה למשך זמן מוביל לידיעת האמת של האדם. להיות מיינדפולנס זה עקבי עם הרעיון של הרמנס, להפיק מטא עמדות-עצמי, סדר גבוה- בעמדות-עצמי  שמקנה עדות או תצפית בשינוי הפנימי בין עמדות-עצמי אחרות, גם כן נותן מידה של הפרדה וחוסר התקשרות בין מטא עמדות לבין עמדות אחרות (הרמנס, 2003). תרגול מיידפולנס מדגיש גם את התפקיד של חמלה לקבלה ללא תנאי של העצמי ואחרים. חמלה מגיעה אוטומטית עם מיידפולנס ומלמדת את אפקט ההשבחה של הבנה עצמית, סבלנות ואיזון בזמן התנסויות קשות. היתרונות בלהיות מיידפולנס עבור הרווחה העצמית הן מגוונות. מאגר ידע גדול הדגים שעיסוק במיינדפולנס יכול לגרום לשיפור הן בסימפטומים פיזיולוגים והן בנפשיים כמו ששינויים חיובים משפיעים על הבריאות, גישה והתנהגות.

קשרתי את התהליך של NSM ללקיחת החלטות מיידפולנס בשל מספר סיבות. ראשית, התהליך של NSM מסייע ביצירת ניתוק של החויה הרגשית מהקונפליקט. בעיקר שלב שתיים, אשר מדגיש תהליך של המשגה קוגניטיבית וביטוי להבדלים “בעד” וחששות “נגד”, מאפשר לגשת למרחב הקונפליקט כצופה, עם ראייה מעט מנותקת. הסתכלות מלמעלה על הכוח הפנימי המשחק תפקיד בחששות השונים ונותן קול לעמדות-עצמי ללא לקיחת חלק בהם. שנית, NSM תומך בלהיות סבלני ולקחת את הזמן לעורר באופן סיסטמי כמה שיותר פרספקטיבות כדי להשיג הבנה עמוקה וראייה רחבה של מרחב הקונפליקט. שלבים שתיים ושלוש מסייעים בלהיפתח למידע חדש הרלוונטי לקונפליקט, תובנה לפקספקטיבה חדשה, שאיפה עמוקה ופחדים שאחרת היו נשארים לא נראים. לעיתים תכופות לקוחות מרוויחים תובנות חדשות במהלך שלבים אלו ומסכמים בהרהור עם: “לא שמתי לב עד עכשיו שהקונפליקט שלי היה גם על X וגם על “Y.

התיווך הוא גם על להרשות “מה שזה לא יהיה” לעלות ולאפשר כל מגע עם עדינות וחמלה. NSM גם כן תומך בבקבלה דמוקרטית ללא תנאים של כל אספקט של העצמי שעולה, ומעריך באופן שווה את הכל. התוצאה של תהליך מיפוי כולל שכזה בשלבים שתיים ושלוש היא תפיסה הוליסטית מקיפה של העצמי ומיפוי פסיכולוגי מפורט של האדם החווה את הקונפליקט הפנימי. יתר על כן, השלב הסופי של NSM מתיידד, משתתף, ולוקח אחריות על כל האספקטים של העצמי. רוב האנשים לומדים ובסופו של דבר מאמינים שהם צריכים לבחור בין פרספקטיבות ה”בעד” וה”נגד” השונים. כלומר, לבחור בין עמדות-העצמי, וכך באופן אוטומטי ליצור הררכיה וחלוקה בתוך העצמי. העצמי נהיה מפוצל בין אספקטים שונים של העצמי: “יותר חשוב”, “טוב יותר” אולי אפילו “מוסר עליון”, ו”חלש”, “פחות חשוב” “לא נחשק”. יחד עם זאת, NSM מנבא שינוי בתפיסה אל עבר תפיסה כוללת יותר, דמוקרטית, הומנית ומלווה של החברה בתוך החשיבה. במקום להרגיש מחויב ושנגזר מראש לבחור בין עמדות-עצמי, השיטה מאיטה את התהליך, ומשרתת את האמונה של מה שקודם נראה כאוטי, דו קוטבי ובלתי מתפשר, יכול להיות מובן טוב יותר כעת, מוסכם ומחובר מחדש. כשמאמצים תנועה זו בתפיסה, דרכים חדשות של חשיבה עולות, ויצירתיות מרובה, חידוש ויישום דרכי פעולה עולים במחשבה. בזמן שאנו מנווטים במשא ומתן הפנימי שלנו ממאבק וכפייה, לקבלה ושיתוף פעולה, אנחנו נעשים מנהיגים מודעים להחלטות שלנו ונווטים נבונים לתחושת הרווחה שלנו.