סיכום התפתחות בשלושת השנים הראשונות (סיכום) Developmentally in First 3 Years (summary)

ההתפתחות בשלושת השנים הראשונות

מדענים ברחבי העולם מנסים להבין כיצד תינוקות צעירים לומדים ומבינים, וכיצד הם סומכים על המבוגרים סביבם לעודד כישורים אלו. טיפול קבוצתי מספק הזדמנויות ייחודיות ללמידה ויצירת מערכות יחסים. חשוב ביותר כי במהלך מערכות יחסים ראשונות אלו התינוקות ייהנו מטיפול אכפתי ורגיש. כאשר תינוקות לומדים שהמבוגרים סביבם דואגים לצרכיהם באופן עקבי וצפוי, הם מפתחים אמון וביטחון עצמי.

* תינוקות צעירים (0-9 חודשים) רוצים ביטחון.

* תינוקות מוביליים (8-18 חודשים) עסוקים בחקר.

* פעוטות (16-36 חודשים) לומדים את הזהות שלהם.

ביטחון, חקר וגיבוש זהות מהווים שלבים חשובים בהתפתחות במהלך 3 השנים הראשונות. אצל תינוקות צעירים, המבוגרים מסייעים לתינוק לחוש נוחות וביטחון ולפתח אמון במבוגרים המטפלים בהם. תינוקות מוביליים מיישמים ביטחון זה בכדי לנוע ולחקור את העולם סביבם, להבין כי הם מסוגלים לגרום לדברים להתרחש, ומסתמכים על מבוגרים כי יספקו להם הזדמנויות לחקור את סביבתם בבטחה. פעוטות עסוקים בעיקר בגיבוש הזהות העצמית שלהם ולומדים כיצד החוויות שלהם נפרדות מאלו של אחרים. במהלך 3 השנים הראשונות, ההתפתחות נבחנת בהקשר של מערכות היחסים של הילד. המבוגרים המטפלים בילד מגלים רגישות לדרכי התקשורת שלו לגבי הצרכים והרגשות שהוא חווה, ומשנים את תגובותיהם בהתאם לגיל וההתפתחות של הילד.

תינוקות צעירים (0-9 חודשים)

מעל הכול, תינוקות בגיל זה זקוקים לביטחון, וליחס חם ואוהב במערכות יחסים קרובות. אדם קרוב ומוכר, המגיב במהירות לצרכי התינוק, תורם ליצירת בסיס בטוח התומך בחקר, למידה וגיבוש זהות.

הילד

כל התינוקות הם ייחודיים ושונים זה מזה. בשלב שבו הם מגיעים למסגרת, רוב התינוקות כבר מפתחים העדפות חושיות ברורות ודפוסי פעילות ייחודיים. תינוקות בגיל זה מסוגלים לפתח מערכות יחסים, מראים עניין ייחודי באנשים סביבם, ונהנים להביט סביבם ולהקשיב. תינוקות מזהים את השפה המדוברת בביתם, אותה הם מכירים כבר מהרחם. הם מסוגלים להבדיל בין ציור מדויק של פנים אנושיות לבין ציור מעוות. הם מסוגלים להתאים בין טון הדיבור לבין הבעת הפנים הנכונה.

בגיל 3 חודשים תינוקות מסוגלים למשוך ולשמר את תשומת הלב של אנשים מוכרים ומגיבים. הם מחייכים, צוחקים, ומשתמשים בידיהם. הם מסוגלים “לשוחח” עם הוריהם והמטפלים שלהם באמצעות מבטים, הבעות פנים וחיוכים. במשך הזמן, המבוגרים לומדים כיצד לפרש מסרים שונים אלו.

תינוקות נהנים לשמוע שפה מדוברת, הם מחייכים ומגרגרים כאשר מדברים אליהם, ומפתחים סוגי בכי וקריאות שונים כדי לבטא צרכים שונים. גם לפני שהם מבינים מילים, תינוקות מסוגלים להבין מחוות, הבעות פנים וטון דיבור, ומבינים כי יש להם “תור” בשיחה. תינוקות בעלי כישורים חברתיים מפותחים מסוגלים אפילו “לשוחח” זה עם זה. לקראת סוף שלב הינקות המוקדמת, תינוקות נהנים ללמוד משחקים הדדיים פשוטים כמו מחבואים או מסירת כדור, או משחקים הכוללים מחיאות כפיים. התינוקות לומדים באמצעות תנועות ובאמצעות מגע עם העולם סביבם, ומבינים כי הם מסוגלים לגרום לשינויים בסביבה באמצעות גופם.

תינוקות לומדים במידה המיטבית כאשר הם ערניים ורגועים. באמצעות חזרה, הם מפתחים כישורים מוטוריים שונים ואת כוחם הפיזי. הם חוקרים חפצים שונים באמצעות מגע, בעיטות, אחיזה ומשיכה. תינוקות נהנים להתבונן בתמונות של המשפחה ובספרים עם תמונות של תינוקות אחרים. כאשר הם בקבוצה, תינוקות נהנים לצפות בתינוקות אחרים ומגיבים אליהם. עם זאת, חלק מהתינוקות עשויים להיבהל מפעילות חברתית רבה מדי, והם תלויים במבוגרים שיגיבו למצוקה או עייפות.

אידיאלית, תינוקות צעירים לומדים כי הצרכים שלהם מובנים וכי המבוגרים סביבם ימלאו אותם. הם לומדים כי כישורים חדשים וחוויות חדשות הם מהנים, כי מאמץ מוביל להצלחה, וכי הסובבים אותם תומכים בחוויות אלו. התנסויות מוקדמות אלו מבססות את הביטחון של הילד ומשפיעים על גישתו ללמידה בעתיד.

המטפלים

האינטראקציות עם המטפלים עוזרות לתינוקות להבין כי העולם הוא מקום בטוח, מסודר ומעניין. כמובן, האתגר של המטפלים הוא להצליח בכך עם מספר תינוקות בו-זמנית. המטפלים עצמם זקוקים לתמיכה רבה על מנת להיות מוכנים לאינטראקציות קצרות אך משמעותיות אלו. מטפלים אחרים, מורים ומשפחות יכולים להציע תמיכה נדרשת זו. מנהלים ומפקחים צריכים לספק סביבה תומכת ומלאת הזדמנויות לסגל להביע את עצמם ואת דעתם לגבי העבודה עם התינוקות. תמיכה זו תורמת לקידום תוכניות אישיות ויצירתיות.

תפקיד המטפלים הוא ללמוד את ההרגלים וההעדפות האישיות של תינוק הנמצא באחריותם. כאשר המטפלים מספקים טיפול אכפתי ואישי, התינוקות לומדים כיצד לצפות את תגובותיהם, וכך לפתח תחושת ביטחון בעולם סביבם. המטפל חייב לחוש בנוח עם אינטראקציות אינטימיות אלו. לוח הזמנים היומי של התינוק נקבע על ידי הרוטינות של המטפלים: החתלה, אכילה, לבוש ושינה. אינטראקציות אלה מציעות הזדמנויות רבות לאינטראקציות אחד-על-אחד הכוללות דיבור, צחוק, מגע ושירה. במשך הזמן התינוק לומד לשתף פעולה בפעולות אלו.

על מנת להקל על מטלות אלו, יש לתכנן את אזורי המטלות השונים באופן המבטיח יעילות וזמן מספיק עבור אינטראקציה עם התינוק. כאשר הרוטינות השונות הן מהנות, התינוק לומד כי הצרכים והגוף שלו הינם חשובים. במהלך היום והרוטינות השונות, תינוקות צעירים זקוקים להזדמנויות ליהנות משלל חוויות חושיות ומוטוריות. הם זקוקים לזמן שבו נושאים ומחבקים אותם, וזמן שבו הם מבלים על הרצפה במקום בו הם יכולים לנוע בחופשיות, יחד עם תינוקות אחרים.

סביבה מאורגנת היטב מציעה לתינוקות חוויות מוכרות וחדשות, מבלי ליצור אצלו עומס-יתר. חפצים מעניינים וצעצועים שונים הנגישים לתינוקות הינם חשובים, אך הדבר החשוב ביותר הוא קרבה מצד המטפלים המוכרים לתינוקות.

הברית בין המטפלים למשפחה

כאשר תינוקות נכנסים למערכת החינוך, הם כבר הספיקו ללמוד דברים רבים ממשפחתם – דפוסי תגובות, ערכים, תרבות ותפיסות שונות לגבי גידול ילדים. המשפחה עשויה להאמין, לדוגמא, כי יש לענות באופן מיידי על כל סימן מצוקה מצד התינוק, והתינוק לומד דפוס תגובה זה. לעומת זאת, ייתכן והמטפלים יחשבו כי יש להמתין מעט לפני שניגשים לתינוק ובכך לעודד את העצמאות שלו במשך הזמן. יש לצפות כי יידרש לתינוק זמן מה כדי להתרגל לתגובות, המגע, ההתנהגות וטון הדיבור של המבוגרים השונים סביבו.

על מנת לחזק את הקשר עם התינוק, על המטפלים ללמוד מהחוויות והניסיון של בני משפחתו. עליהם להכיר בכך שהמשפחה היא מקור הידע החשוב ביותר לגבי התינוק, ועל המשפחה להעריך את הידע והתכונות של המטפלים. באופן זה ניתן ליצור שותפות עזה ומועילה. ההמשכיות של ברית זו דורשת תקשורת תמידית, באמצעות שיחות, תמונות ופגישות קבועות. באופן זה, המשפחה והמטפלים יכולים לחלוק מידע לגבי ההרגלים וההתנהגות של התינוק, המסייע להמשך ההתפתחות הבריאה שלו.

לעתים המשפחה והמטפלים יהיו חלוקים לגבי דרכי הטיפול בתינוק. על המטפלים להיות קשובים לדעות של המשפחה ולהתייחס למצבים כאלו כאל הזדמנויות ללמוד על המשפחה והקהילה של התינוק, ולהתייחס בכבוד להשקפות תרבותיות שונות. כך ניתן ליצור סביבה המשקפת את ביתו של התינוק.

כאשר התקשורת בין המשפחה למטפלים היא מוצלחת, ניתן ליישב חילוקי דעות העשויים להתעורר באופן מועיל ולטובת התינוק. מסירת התינוק לטיפול של אדם אחר היא חוויה מורכבת עבור ההורים. חלק מההורים מסוגלים להתמודד עם כך היטב וליצור מערכת יחסים פתוחה ונעימה עם המטפלים, אך הורים אחרים זקוקים לתמיכה רבה יותר. יש לגלות רגישות להבדלים בין התגובות הרגשיות של הורים שונים לסיטואציה זו.

עבור המטפלים, התמיכה והסיוע מצד מנהלים, מפקחים ועמיתים לעבודה יכולים לעזור מאוד בעבודה מאתגרת ורגשית זו. המטפלים, מצידם, יכולים לעזור להורים בכך שיזכירו להם בכל הזדמנות כי הילד אוהב אותם וזקוק להם. פעולה זו תעזור להורים לחוש בנוח עם מסירת הילד למסגרת החינוכית תוך שמירה על קשר רגשי קרוב וביטחון בכך שהם החלק החשוב ביותר בחיי התינוק. ברית זו בין המטפלים למשפחה כוללת יתרונות רבים עבור התינוקות, אך מעל הכול, היא מסייעת לשני הצדדים להעניק לתינוק טיפול מגיב ומוצלח יותר .

תינוקות מוביליים (8-18 חודשים)

כאשר תינוקות מפתחים יכולת תנועה, החקר הופך לעניין המרכזי. בדומה למדענים, התינוקות חוקרים כל דבר הנמצא בהישג ידם. המטפלים הופכים לבסיס בטוח ממנו התינוקות יכולים לחקור את סביבתם, תוך קבלת עידוד ותמיכה. כאשר המטפלים משתתפים בהנאה בהישגים ותגליות חדשות, התינוקות מפתחים ביטחון ביכולותיהם. חשוב ביותר כי המטפלים יזכרו כי התינוקות זקוקים לתמיכה רבה מצד המבוגרים סביבם בעת שהם לומדים וחוקרים.

הילד

תינוקות מוביליים משגשגים בזכות חקר ואינטראקציות, ויכולת התנועה מציגה בפניהם עולמות חדשים. יכולת התנועה מסייעת לפתח את השרירים והכישורים המוטוריים, ותנועה חופשית בסביבות מעניינות ומזמינות הינה חיונית עבור התפתחותם.

תינוקות מוביליים מגלים עניין רב בתינוקות אחרים ובמבוגרים. הם מחקים פעולות שונות כמו סירוק של בובות, מעמידים פנים שהם שותים מספל, ומחקים הבעות פנים של כעס או עצב. הדימויים המנטאליים אותם התינוקות יוצרים לגבי דרכי הפעולה של חפצים שונים או רצפי אירועים של התנהגות מצד תינוקות אחרים או מבוגרים הופכים לאחר מכן לחלק ממאגר עשיר של נושאים למשחק.

היכולות הרגשיות והפיזיות החדשות של תינוקות מוביליים מובילות לתגליות חדשות. בשלב זה הם מפתחים הבנה כי אנשים ואובייקטים קיימים גם כאשר הם אינם גלויים לעיני התינוק. למרות שתינוקות נבדלים זה מזה על בסיס המזג האישי והחוויות האינדיבידואליות, כמעט כל התינוקות מגיבים במידה מסוימת של חשש כלפי אנשים זרים בשלב זה. המבוגרים המוכרים לילד צריכים לספק לו תמיכה בעת מפגש עם אנשים חדשים.

תינוקות יוצרים קשרים רגשיים חזקים עם האנשים הקרובים אליהם, והם מגיבים באופן בולט כאשר הם אינם בסביבה. חפצים וצעצועים מוכרים ואהובים יכולים לעזור מאוד כאשר תינוקות למודים להתמודד עם רגשות אלו ומפתחים יכולות עצמאיות ואינדיבידואליות . למרות שפחד וחששות הם כמובן בלתי נעימים לתינוקות ולהורים, הם משקפים יכולת הבנה מעמיקה. התינוקות לומדים בשלב זה כי לאנשים אחרים יש חוויות, רגשות ורצונות משלהם.

כאשר תינוקות מוביליים מיישמים את היכולות הפיזיות החדשות שלהם, הם מתחילים להבין את הרעיון הבסיסי של סיבה ותוצאה. לצד מניפולציות ושימוש של חפצים שונים, הם לומדים כיצד לסווג ולהשוות בין אובייקטים שונים ומפתחים הבנה בסיסית לגבי כמויות (“יותר” מול “פחות”), ומסוגלים לפתור בעיות פשוטות (התאמה של מכסה לסיר).

שימוש בשפה מסייע לקשר בין המטפלים לתינוקות. הם מקשיבים לגובה הצליל ולדגש על מילים מסוימות, ומסוגלים לנהל “שיחות” עם מבוגרים באמצעות צלילים פשוטים היוצרים “משפטים”, למרות שאינם כוללים מילים של ממש. הם לומדים במהרה להגיב לשמם ולזהות שמות של חפצים ואנשים, ולהשתמש במחוות ותנועות ידיים בכדי לסמן את הרצונות שלהם. המטפלים יכולים לעודד יכולות שפה אלו על ידי קריאה מספרים פשוטים המכילים תמונות מעניינות. התינוקות נהנים ליישם את הכישורים החדשים שלהם באמצעות משחקים עם מבוגרים, כמו מחבואים, משחקים הכוללים מחיאות כפיים, משחק בכדור או משחקים הכוללים הצבעה וזיהוי.

תינוקות מוביליים מתרגלים בו-זמנית את עצמאותם החדשה ואת הדרכים החדשות לשמור על קשר עם המבוגרים סביבם. קשר עין, קולות שונים ומחוות הופכים לחשובים בשלב זה, אך מגע פיזי נותר חיוני. קשר חזק ואוהב עם המבוגרים המטפלים בתינוק מעניק לילד בסיס בטוח ממנו הוא יכול לצאת ולחקור את העולם.

המטפלים

היכולות החדשות של תינוקות מוביליים עשויים להשפיע באופן עמוק על היחסים עם המטפלים. לעתים שלב זה עלול לגרום לתחושת צער אצל מטפלים המתגעגעים לקרבה והתלותיות של הינקות המוקדמת, וזקוקים לתמיכה מצד מנהלים ועמיתים.

למטפלים יש תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות השפה אצל התינוקות. הבנת השפה מתרחשת באופן הטוב ביותר כאשר המטפלים מאטים את קצב הדיבור ומבטאים מילים באופן ברור. המטפלים יכולים לעודד את התפתחות השפה באמצעות חזרה על שמות של אנשים ואובייקטים שונים, “לספר” לתינוק מה הוא עושה ומה מתרחש סביבו, לתת מילים לרגשות שונים, ולהשתמש במילים משפת האם של התינוק (ממומלץ בנוסף להשתמש בספרי תינוקות וללמוד מילים או שירים בשפת האם של הילד, ובכך להעביר מסר כי התרבות והשפה של המשפחה זוכים להערכה וכבוד).

על המטפלים לתמוך ברגישות באינטראקציות של הילד עם תינוקות אחרים. תינוקות מוביליים סקרנים מאוד לגבי ילדים אחרים ועלולים לתפוס אותם בצורה מכאיבה, והמטפלים צריכים להשגיח ולסייע לתינוקות באינטראקציות אלו.

תינוקות בעלי מוגבלויות שונות זקוקים לסיוע מצד המטפלים, המעניקים להם הזדמנויות מתאימות לחקור את העולם וללמוד חוויות חדשות. התייעצות עם המשפחות או מומחים יכולה לספק רעיונות לפעילויות פיזיות שונות או חומרים מתאימים. יש להקפיד לקיים אינטראקציות קרובות והתקשרות עם תינוקות בעלי מוגבלויות בדומה לשאר התינוקות המוביליים.

מכיוון שתינוקות מתרגשים בקלות רבה, על המבוגרים והמטפלים לשמור על איזון מתאים בין רמות אינטנסיביות שונות של פעילות – פעילויות אקטיביות, משחק שקט ושינה. יש לספק לתינוקות סביבה הולמת התפתחותית התומכת בכישוריו החדשים, אך גם לאפשר אזורים מוגנים למשחק שקט, ולהקפיד לארגן את הסביבה בהתאם לפעילות הספציפית (כריות וספרים המבהירים לתינוק כי זהו אזור המיועד לקריאה או משחק שקט).

על המטפלים לציית לתקנות הבריאות והבטיחות ולוודא באופן תמידי כי הסביבה בטוחה מסכנות שונות. התינוקות המוביליים זקוקים לחלל המאפשר תנועה חופשית ובטיחותית, ועל המטפלים להכיר את הצרכים והדרישות של כל תינוק בפני עצמו ושל כלל הקבוצה.

הברית בין המשפחה למטפלים

השלב המובילי כולל תחושות ורגשות מורכבים לגבי התקשרות ופרידה עבור התינוק, ההורים והמטפלים. שיתוף הפעולה בין המטפלים ומשפחות יכול לסייע להם להתמקד בדברים החשובים ביותר עבור התינוק ובטובתו, ולעזור לילד להבין כי הוריו אוהבים ודואגים לו למרות הפרידה הזמנית ממנו וכי המטפלים שלו ישמרו עליו וידאגו לו בזמן הפרידה מההורים. כאשר התינוק רואה שהוריו בוטחים במטפלים הוא יהיה רגוע יותר ובמשך הזמן יתרגל לפרידה מהוריו ללא מצוקה.

תקשורת פתוחה ותכופה הינה חיונית בכדי להבטיח המשכיות בין ההורים למטפלים. הישגי התינוק הם מרגשים גם עבור ההורים וגם עבור המטפלים, ומומלץ לחלוק חוויות וכישורים שונים אותם התינוק לומד במשך היום. בנוסף, מומלץ כי המטפלים יספרו להורים עד כמה הם נהנים לבלות עם התינוק וכמה יפה הוא מתנהג על מנת לבסס תחושת ביטחון אצל ההורים.

על המטפלים וההורים לנסות להגיע להבנה הדדית לגבי צרכי התינוק. בתרבויות מסוימות, לדוגמא, סרבנות מצד הילד נתפסת באופן שלילי ביותר, בעוד שהמטפלים יראו בכך ככלי חשוב להגנה עצמית ופיתוח תחושת עצמאות. יש לגלות הבנה וכבוד להבדלים ותפיסות תרבותיות שונות ולנסות ליישב אותן באופן מכבד, תוך הקפדה על שיתוף פעולה מלא גם במקרים של חילוקי דעות מורכבים.

פעוטות (16-36 חודשים)

פעוטות מתרכזים בעיקר בהבנת זהותם העצמית. בסביבות 18 חודשים, הזהות הופכת לנושא דומיננטי עבורם, תוך שאיפה לעצמאות ושליטה. הם מיישמים את כישורי התקשורת שלהם כדי להבהיר מה הם רוצים וכדי לסרב לדברים שאינם מעוניינים בהם, ומסוגלים להבין מסרים תרבותיים לגבי זהותם וכיצד עליהם לנהוג.

המטפלים המשגיחים על פעוטות יכולים לסייע ליכולות חדשות אלו על ידי עידוד האינדיבידואליות שלהם, מתן אפשרויות בחירה, ולימוד הכוונות חברתיות ושיתוף פעולה. פעוטות משקיעים מאמץ רב בהבנת כללים חברתיים וציות להם. סביבה מאורגנת היטב מציעה לפעוטות הזדמנויות רבות לשליטה כאשר הם משתתפים בפעילות קבוצתית, פעילויות דמיון, או משחק עצמאי.

הילד

התמיכה מצד המשפחה או המטפלים של הפעוט מעודדים אותו לחקור ולהבין את העולם. בשלב זה הפעוטות מפתחים כישורים מוטוריים מגוונים ומיישמים אותם בהתלהבות רבה, ועל המבוגרים לתמוך בכך תוך השגחה כי הם לא יפגעו. פעוטות מגלים עניין רב בפעילויות של המבוגרים סביבם ובמטלות היומיות שלהם, ומשחזרים פעילויות אלו בזמן המשחק באמצעות צעצועים ובובות.

פעוטות מפתחים כישורי שפה בגיל זה, שואלים שאלות רבות וחוזרים על מילים וביטויים. הם נהנים למלא אחר הוראות פשוטות ואפילו חוזרים עליהן כאשר הם משחקים לבד. לעתים פעוטות חוזרים על משפטים כמו “אבא תכף חוזר” במהלך היום כדי לעודד את עצמם ולחוש ביטחון.

תינוקות נהנים לשמוע סיפורים על עצמם ועל אנשים וחפצים אהובים, ואוהבים ספרים, טקסטורות שונות, צלילים ופעולות לחיקוי. ציורים ותמונות של אנשים וחפצים מוכרים מזמינים את הפעוטות לקחת חלק בסיפור, על ידי חזרה על מילים, חיקוי של קולות, זיהוי פרטים, שאלות, והפיכת הדפים. סיפורים רבים כוללים מעשיות לגבי חיפוש אחר אימא, עזיבת הבית וחזרה אליו, ללכת לאיבוד ולהימצא, או לעשות משהו רע ולאחר מכן לבקש סליחה. נושאים אלו תואמים את הניסיונות של הפעוט לאזן ביו הרצון לעצמאות לבין הצורך בקרבה, להיות “גדול” ולהיות “תינוק”.

מבוגרים הם שותף חיוני למשחקים מכיוון שהם יכולים לעזור לפעוט להמשיך בסיפור, למלא פרטים ומילים חסרות, ולהציע שלבים נוספים או אפשרויות להרחיב את המשחק או הסיפור. פעוטות אחרים יכולים להציע חוויה רגשית מועצמת, למלא תפקידים שונים או להציע רעיונות לפתרון בעיות.

כישורים חדשים אלו מובילים את הפעוטות לשלב הבא בהתפתחות הקוגניטיבית. הם נהנים לחלק אובייקטים לקטגוריות שונות לפי צבע או צורה, הם עשויים לכנות כל דבר בעל 4 רגליים בתור “כלב”, או לצרף בובות של בעלי חיים קטנים וגדולים ולכנות אותם “אימא ותינוק”. הם מפתחים ייצוגים מנטאליים מורכבים של העולם האמיתי ומיישמים אותם בעת המשחק.

המודעות החברתית של פעוטות היא מפותחת בהרבה מזו של תינוקות. הם מבקשים קרבה של חברים באופן אקטיבי, מחקים התנהגויות ונהנים מפעילויות קבוצתיות שונות. פעוטות מסוגלים לשתף פעולה בנשיאה של חפצים, חפירת בורות או הכנת מיטות עבור בובות. כאשר כישורי השפה שלהם מתפתחים, הם יעסקו במשחקי תפקידים כמו רופא וחולה או אימא וילד. במשך הזמן, הם יפתחו חברויות וקשרים. כאשר פעוטות מפתחים מודעות חברתית, הם מתחילים להתעניין בגופם ובגוף של אחרים, ולהבין הבדלים בין בנים ובנות, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה תרבותית ומגדרית. מודעות זו מסייעת בנוסף לגמילה מחיתולים ושימוש בשירותים. על המטפלים להיות קשובים למוכנות של הילדים ולרצון שלהם בפרטיות בשלב זה.

חלק מהחקר של העולם החברתי כרוך בקונפליקטים. הקונפליקט הנפוץ ביותר אצל פעוטות נוגע למה שייך להם ומה שייך לאחרים. פעוטות מגיבים באופן אימפולסיבי, אך במשך הזמן לומדים לפתח אמפטיה לרצונות של אחרים ומבינים כי אנשים אחרים עשויים לחשוב ולהרגיש באופן שונה מהם. קונפליקטים כאלו יכולים לעזור בפיתוח תחושת חברתיות, שיתוף פעולה וקשרים רגשיים אצל הפעוטות.

המטפלים

המטפלים בפעוטות חובשים כובעים שונים במהלך היום – מורים, מנחמים, שופטים, מחתלים, שותפים למשחק ומספרי סיפורים. הזמינות הרגשית בתפקידים רבים כל כך הינה ללא ספק מאתגרת. הורים, עמיתים ומפקחים צריכים להציע תמיכה במטפלים בכדי לאפשר להם לשמור על גישה חיובית וקשר חם עם הפעוטות. הפעוטות, מצידם, עדים ליחסים אלו ולומדים כיצד לקיים מערכות יחסים חזקות וחיוביות.

חלק מתפקידם של המטפלים הוא להראות לילדים כי הם אהובים ולעזור להם להבין כיצד הם משפיעים על אחרים. הפעוטות מסתמכים על המבוגרים כי ישגיחו וישמרו עליהם. על המטפלים להבהיר לילדים בכל עת כי הם אהובים ובעלי מסוגלות. אך גם בעת שמירה על רוטינות עקביות, קונפליקטים עם הילדים הם בלתי נמנעים. יש להזהיר את הילדים ולהגביל אותם בעזרת שפה פשוטה וברורה (“זהירות, זה יכול להישבר”, “משיכה בשיער זה מכאיב”). גבולות וכללים ברורים מסייעים לפעוטות להגיע להחלטות נכונות.

המסגרת הקבוצתית מסייעת רבות לפעוטות ללמוד כללים חברתיים ולהסתדר עם ילדים אחרים. המטפלים צריכים לעזור לפעוט להבין כיצד הוא נתפס על ידי אחרים וכיצד הוא משפיע עליהם, וכיצד הם משפיעים עליו. ברמה המעשית, המטפלים צריכים להיות מוכנים למנוע פציעות וליישב קונפליקטים. על המטפלים לאפשר לפעוטות הזדמנויות לעשות דברים בכוחות עצמם ולספק להם חומרים מתאימים לשם כך. השתתפות במטלות כמו ניקיון או סידור השולחן מטפחת את תחושת המסוגלות של הפעוט ואת ההרגשה כי הוא תורם ועוזר. יחד עם זאת, על המטפלים להיות מודעים לכך שעידוד עצמאות נתפס באופן שונה בין תרבויות, ויש לשמור על קשר עם ההורים ולדון עמם ברעיונות לגבי הסיוע לילדים.

פעוטות הנחשפים לשפה עשירה ומגוונת מפתחים אוצר מילים נרחב. הם לומדים “להשתמש במילים” בעת משחק, כדי לשלוט בהתנהגות שלהם, לשאול שאלות ולפתור בעיות. על המטפלים לדבר עם הפעוטות לגבי דברים שהתרחשו בעבר, בהווה ובעתיד, ולהרחיב את החשיבה של הפעוט באמצעות מילים חדשות וקונספטים חדשים. יש לגלות רגישות ומודעות לתקשורת לא-מילולית מצד תינוקות ששפת האם שלהם שונה מזו הנהוגה במסגרת. פעילויות קריאה הן חשובות, אך יש להימנע מלאלץ את הילדים להצטרף לשעת הסיפור או לצפות מהם להישאר עד הסוף.

האיזון בין צרכי הפעוט האינדיבידואלי לבין צרכי הקבוצה מהווה משימה מאתגרת. לחלק מהפעוטות יש דפוסים שונים של אכילה, שינה או משחק. הקפדה על רוטינות עקביות אך גמישות תורמות לתחושת הביטחון של הילדים ובו-זמנית מאפשרות התחשבות בצרכים אינדיבידואלים.

למרבה הצער, תינוקות ופעוטות נחשפים לעתים למריבות במשפחה, גירושין, אלימות או מוות. קשר חזק ובטוח עם מספר מבוגרים מוכרים המבינים את הילד מסייע רבות להתמודדות שלהם עם אירועים קשים אלו. הכלים החזקים ביותר של המטפלים במצבים כאלו הם רגישות ותגובתיות לילד ומחויבות לתמיכה בילד ובמשפחתו.

הברית בין המטפלים למשפחה

עולמו הפנימי של הפעוט מלא בסתירות: עצמאות מול תלותיות, גאווה ובושה, ביטחון וספקות, פחד ותחושת יכולת, אהבה ועוינות. סתירות אלה מהוות אתגר עבור ההורים והמטפלים, ועליהם לשתף פעולה בכדי לספק לפעוט ביטחון רגשי. כאשר הפעוט רואה שמשפחתו והמטפלים חשים בנוח זה עם זה, הוא מבין כי קיימת תקשורת וכבוד הדדי. קשר מוצלח בין הורים ומטפלים מסייע לשניהם להבין את הפעוט באמצעות שיתוף חוויות, תובנות ועידוד. באופן זה ניתן להתמודד בהצלחה במקרה של בעיות התפתחותיות או התנהגות בעייתית מצד הילד, בין ההורים והמטפלים עושים זאת בעצמם או בעזרת ייעוץ חיצוני.

התקשורת בין המטפלים להורים היא קריטית במיוחד כאשר קיימים הבדלים תרבותיים או הבדלי שפה. ניתן להסתייע בבני משפחה או חברי קהילה הדוברים את שתי השפות, או ללמוד אוצר מילים בסיסי בשפת המשפחה. קיימות דרכים רבות להפגין כבוד כלפי תרבויות ושפות שונות ולגרום למשפחה ולפעוטות לחוש רצויים במסגרת. ניתן בנוסף להחזיק בספרים או תמונות המציגים את שפת האם של הפעוט.

תרבויות שונות מחזיקות בהשקפות מגוונות לגבי זהות, תלות ועצמאות. חלקן מעודדות עצמאות בשלב מקודם, בעוד שאחרות רואות בפעולות כמו הלבשת הפעוט והאכלתו בתור הפגנה חיונית של אהבה. חלק מהמשפחות מעודדות משחק מבולגן ומלוכלך, ואחרות ימנעו מכך ככל האפשר. הבדלים תרבותיים נוספים כוללים גישות לגבי מגדר, בעלות על חפצים ושיתוף צעצועים. המטפלים וההורים צריכים לשמור על תקשורת פתוחה ומכבדת כדי לגרום למשפחות והפעוטות לחוש אהודים ורצויים.

יש לאפשר לפעוטות לנסות וליישב קונפליקטים בעצמם, אך לעולם אין להרשות אלימות בין הילדים. על המטפלים להיות ערניים לסימנים של כעס ומצוקה ולעזור לילדים “להשתמש במילים” בכדי להגיע לפתרון, וללמד את הפעוטות כישורי שיתוף פעולה באמצעות משחקי תפקידים ודמיון.

במקרים של משפחות עניות, סכסוכים משפחתיים או אלימות, התאקלמות לתרבות או מקום חדש, או למעשה כל אתגר אחר איתו משפחות מתמודדות, הקהילה הנוצרת סביב הטיפול בילדים יכולה לסייע רבות – אירועים מיוחדים, בילוי משותף ומפגשים משפחתיים עוזרים לבנות קהילה של משפחות התומכות זו בזו ובילדים. בנוסף, החוויות והניסיון של המשפחות השונות יכולים להעשיר את החוויה הקבוצתית ואת חינוך הילדים. כל עוד המשפחות והמטפלים ישתפו פעולה, יחלקו רעיונות וידע ויתמכו זה בזה, הפעוטות יוכלו להתמודד עם גישות שונות ואתגרים מגוונים.