מבוא

המדיום המרכזי של כל תקופה מכתיב את הסיפורים שמסופרים בתרבות וכתוצאה מכך גם מעוצבים הגיבורים שנצרכים על ידי הקהל. בעוד שבעידן האוראלי, גיבורים היו מיתיים, חצאי-אלים, והתאפיינו בגבורה עצומה (אך חד-מימדית, שטחית ומרוכזת), הרי שבעידן האורייני הם החלו להפוך לטריוויאליים, לאחד האדם, כאשר גבורתם החלה להתבטא ביכולתם להשתנות ולהתפתח לאורך שנים. בעידן האלקטרוני, המתאפיין בוויזואליות רבה, הגיבור עדיין נותר כדמות עגולה ומתפתחת, טריוויאלית, נגישה ומוכרת, אך כזו המתאפיינת בתדמית ובמראה יוצאים דופן, המאפשרים לקבע אותה בזיכרון הקולקטיבי (גורביץ’ וערב, 2012; Ong, 1982; Strate, 1991). בעבודה זו אבקש לבחון את דמותו של מייקל ג’קסון, לאורך חייו ולאחר מותו, כדמות שנויה במחלוקת, שעוצבה, בין היתר, על ידי המדיומים השונים של התקופה. עבודה זו תשתמש בחומרים תיאורטיים העוסקים בגיבורים בתרבות המערבית, במהלך חייהם ולאחר מותם, כדי לנסות ולהבין את מאפייני הגיבור, אך גם את תפקיד המוות בעיצוב תדמיתו.

אשתמש בשיטות מחקר איכותניות, על מנת לבחון הן את הרובד הוויזואלי והן את התוכן הטקסטואלי של מספר מקרים אמפיריים, כגון קליפ מחווה של ג’סטין טימברלייק, טקס אשכבה רווי ידוענים, הופעת הולוגרמה של ג’קסון ואף תיאוריות קונספירציה וכתבות משמיצות באתרי אינטרנט. כלל החומרים הללו התפרסמו לאחר מותו ובחירתם לניתוח היא תולדה של הניסיון שלי להבין מהו תפקידו של המוות בעיצוב דמותו של גיבור התרבות בתודעת הקהל כפי שהיא באה לידי ביטוי בדמותו של ג’קסון.

אבקש לנסות ולתרום בכך לתיאורטיזציה החסרה בתחום הגדרת גיבור התרבות בעידן הדיגיטלי, אך גם להבין את העולם והפרשנות האידיאולוגיים שהדימויים החזותיים אותם אני מנתחת מייצרים באמצעות הרטוריקה בהם הם עושים שימוש (בארת’, 1977). אבקש לטעון שמה שמקבע אמן אחד ומשכיח אחר, הוא השימוש בכוחן של מגוון טכנולוגיות (כתוצאה ממשאבים כלכליים רבים) בכדי לקבעו שוב בתדמית של חצי-אל. בעוד שלאחר העידן האורייני, גיבורים עברו טריוויאליזציה והפכו לאחד האדם, הרי שנדמית כי ישנה חזרה למיתיזציה של הדמות, המסבירה כיצד כאשר כל האמצעים פתוחים ונגישים, האחד נחקק בזיכרון הקולקטיבי ואילו האחר לא. הדרך לעשות זאת היא היכולת להשתמש בטכנולוגיה כדי לטשטש בין החיים למוות. מייקל ג’קסון הפך מגיבור, לאנטי-גיבור ושוב לגיבור, אך הפעם כגיבור-על. הוא הוצג ככישרון אדיר שלא נראה כמותו, עד כדי כך שכל מגרעותיו נמחקו וטעויותיו נמחלו, בעיקר כי הוא כבר לא היה בין החיים כדי להפריע לדימוי זה.

אני עוד מראה לאורך העבודה את האינטרס הכלכלי העצום וטביעת ידה של תעשייה משומנת כדי לייצר דימוי זה, כאשר חלק מכוחה הוא היכולת להסוות את האינטרסים הללו ולהעלימם, מה שמעיד בעיניי, על כוחה המתמיד עדיין של התקשורת היותר ממוסדת ורוויית המשאבים (טלוויזיה למשל) על פני כוחו של האינטרנט, אך תוך שיתוף פעולה והזנה הדדית ביניהן (גורביץ’ וערב, 2012; Cooper, 2005). נדמה כי מה שמגדיר את דמותו של הגיבור בעידן הנוכחי הוא לא רק הטכנולוגיה לכשעצמה, אלא השיטה הכלכלית שבמסגרתה התקשורת הזו מנוהלת. בסופו של דבר, עשיית הרווח ושימוש במיתיזציית האמן כדי להניב עוד ועוד הון בקפיטליזם המאוחר, הוא שיקבע את אופק זכירתו של גיבור התרבות.

תוכן עניינים
מבוא 3
סקירת ספרות 4
גיבורים ברוח העידנים הטכנולוגיים 4
טכנולוגיות ומות הגיבורים 11
מתודולוגיה 15
חייו של מייקל ג’קסון 17
מותו של גיבור 1: מדיה חדשה ואבל המעריצים 21
מותו של גיבור 2: הנרטיב התקשורתי ומחוות מפורסמים 24
דיון וסיכום 30
ביבליוגרפיה 32