מבוא

עבודה סמינריונית זו תעסוק בארגון הלבנוני חזבאללה ובהיבט מסוים של האופן בו הארגון מקבל את החלטותיו האסטרטגיות. הארגון צבר לעצמו מוניטין ועוצמה לאורך כ-30 שנות קיומו ועם הזמן הפך לאחד השחקנים המוכרים והמשפיעים ביותר בזירה הערבית והמזרח תיכונית. כתוצאה מכך, עמד הארגון בליבם של מספר לא קטן של אירועים משמעותיים אשר עיצבו את לבנון עצמה ואת סביבתה, חלקם מהווים צמתים מרכזיים של ממש בתולדות האזור.

בחלק מהאירועים בהם היה מעורב, חזבאללה היה היוזם בעוד באחרים היה עליו להגיב למתרחש. כך או אחרת, בתור ארגון לא מדינתי קטן באופן יחסי תמיד היה עליו לקחת בחשבון אילוצים שונים ולחצים שהופעלו עליו מצד כוחות חזקים יותר ולאזן אותם עם האידיאולוגיה שלו. זהו היבט מרכזי ביותר בהליך קבלת ההחלטות של ארגונים לא מדינתיים בכלל ושל ארגוני אסלאם פוליטי כדוגמת חזבאללה בפרט. עבודה זו תבחן את שאלת המחקר: האם וכיצד המתח בין פרגמאטיקה לבין אידיאולוגיה בא לידי ביטוי בקבלת ההחלטות של ארגון חזבאללה?

העבודה תכלול פרק ראשון ובו אפרט את הרקע ההיסטורי שהוביל לזירה שבה פעל חזבאללה בעשור האחרון. מעבר להשתלשלות האירועים, אתמקד בתהליך שעבר על הארגון בשנותיו הראשונות, הלך והחריף עד שנהיה ממש חלק מזהותו, או כך לפחות הוא משדר כלפי חוץ, והוא תהליך הלבנוניזציה שבמסגרתו שינה חזבאללה את המצע שלו ואת השיח שלו תוך מיתוג עצמי מחדש כארגון לאומי לבנוני בניגוד לארגון פאן-שיעי בעל שאיפות מהפכניות.

לאחר מכן, בפרק השני, אתמקד בפן התיאורטי של הדברים ואגע באופיים המיוחד של ארגונים לא מדינתיים כשחקנים במערכת הבינלאומית ובייחוד באילוצים איתם הם נאלצים להתמודד. בהמשך אותו הפרק אמקד את תשומת הלב במאפיינים של ארגוני אסלאם פוליטי, שורשיהם והאופן בו הם נוטים להתנהג.

בחלק הבא של העבודה אקח שלושה מקרי בוחן שונים על מנת לנסות ולזהות האם קיים קונפליקט בין הרציונאליות של הארגון לבין האידיאולוגיה שלו בתהליך שהוביל לקבלת החלטה מסוימת, ואם התשובה חיובית כיצד הוא השפיע עליה.

על מנת לשמור על גיוון ועל עדכניות בחרתי להתמקד בשלושה מקרים מהעשור האחרון שכל אחד מהם קשור קשר ישיר לפן אחר בפעילותו הענפה של חזבאללה. הראשון בו אעסוק יהיה הרצח של רפיק אל-חרירי בפברואר 2005. מעורבותו הישירה של חזבאללה ברצח הוכחה במסגרת הטריבונל המיוחד ללבנון (Special Tribunal for Lebanon) כן יש מקום לבחון מדוע פעל חזבאללה לחיסול מי שכונה “מר לבנון”, מה שעומד בניגוד לדימוי הלאומי אותו התאמץ לסגל לעצמו. מקרה זה מהווה חלק ממאבק על הזירה הפנים לבנונית מבחינת חזבאללה, מאבק שכלל יוקרה, מעמד, השפעה פוליטית ועוד.

מקרה הבוחן השני עוסק בהתנהלותו של הארגון בזירה האזורית אל מול ישראל כחלק מקו ההתנגדות שהוא מוביל כנגדה. על פניו, מלחמת 2006 בין הארגון לבין ישראל אשר גרמה לנזק עצום בלבנון לא הייתה מחויבת המציאות מבחינת חזבאללה, שכן בעצם נסיגתה של ישראל מדרום לבנון בשנת 2000 כבר השיג הארגון את מבוקשו כביכול. עם זאת, שיקולים כמו שימור הלגיטימיות וגזירת קופון בנושאים שקרובים לליבם של לבנונים ושאר גורמים ערביים עמדו בבסיס ההחלטה של חזבאללה לתקוף סיור ישראלי ולנסות לחטוף חיילים.

המקרה השלישי והאחרון הינו ההחלטה של מזכ”ל הארגון חסן נצראללה לשלוח אלפים מלוחמיו לסוריה על מנת לקחת חלק במלחמת האזרחים המתחוללת שם ולסייע לשמר את משטרו של בשאר אל-אסד. חזבאללה תמך במשטר אסד לאורך הלחימה בשליחת לוחמים ובהדרכה תוך שהוא גורר את לבנון לביצה הסורית ולמעורבות, לפעמים ישירה, במערכה המדממת שם, מה שפעם נוספת נוגד את ההגנה על לבנון. עם זאת, נפילת סוריה מהווה סכנה גדולה יותר לחזבאללה, מה שיוצר קונפליקט מבחינתו. זוהי דוגמה להתנהלות של חזבאללה בתור מגיב ולא בתור יוזם של שרשרת אירועים וכל זאת על רקע התפתחות כלל אזורית בדמות האביב הערבי. לבסוף, אכתוב פרק של דיון ומסקנות בו אסכם את העבודה ואנסה להגיע למסקנה בנוגע לשאלת המחקר כאשר הציפייה שלי היא למצוא שהקונפליקט הנ”ל מהווה נדבך מרכזי בקבלת ההחלטות של ארגון חזבאללה.

חשיבותו של הנושא, לדעתי, היא בהבנת אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר בכל הקשור להליך קבלת ההחלטות של ארגון חזבאללה. ארגון זה שכל מי שחי במזרח התיכון ב-30 השנים האחרונות למד להכיר, הוא גורם משפיע ביותר במזרח התיכון בכלל ובסכסוך הישראלי ערבי בפרט. כמו כן, הוא מהווה גוף פוליטי חשוב מאוד בלבנון, כזה בעל קשרים ענפים באזור ובעיקר עם סוריה ועם איראן, שני כוחות מרכזיים בו. היכולת להבין מה עומד מאחורי פעולותיו, או לפחות חלק מהן, יכול לסייע בהבנת הכיוון שאליו הולך הארגון, מה עומד מאחורי החלטות שונות ומהו תפקידן של אידיאולוגיה ופרגמאטיקה בפוליטיקה של ארגונים לא מדינתיים.

יש לציין כי מקרי הבוחן כולם מורכבים יותר ממה שיוצג בעבודה, אך לא אכנס לפרטי פרטיהם בשל הצורך להתמקד בהיבטים מסוימים שלהם בלבד. כמו כן, עקב כך שחלק ממקרי הבוחן עדיין מתרחשים או שהתרחשו בשנים האחרונות, המידע אודותם לא לגמרי מספק והשלכותיהם ומניעיהם עשויים שלא להיות ברורים לחלוטין.

תוכן עניינים
מבוא 2
רקע היסטורי 4
מסגרת תיאורטית 8
מקרה בוחן: רצח רפיק אל-חרירי 12
מקרה בוחן: מלחמת 2006. 18
מקרה בוחן: מעורבות במלחמת האזרחים בסוריה 22
דיון ומסקנות 27