הקדמה ומבוא

בנימין זאב תאודור הרצל (להלן: “הרצל“) נולד בתאריך 8 במאי 1860, בבודפשט הונגריה. הפתגם האייקוני “אם תרצו אין זו אגדה” מהווה סמל עד היום. ניתן לומר “שאני מאמין” של הרצל הוא הקמת המנגנון הארגוני של תנועת הציונות. המדובר באדם אחד שקם הצהיר, כתב, הלך ממקום למקום ודיבר עם מנהיגים מכל העולם והציג את החזון הלאומי ליהודים בדגש על אם תרצו יהיה לכם בית לאומי. מותו בטרם עת של הרצל מהווה אירוע טראומתי  גדול לתנועה הציונית. במחקר דנן אבחן את המשפט “אם תרצו אין זו אגדה” בכמה הביטים בשיח הישראלי.

תולדות חייו של הרצל- הרצל גדל ולמד משפטים בווינה, היה חבר ב”אגודת הסטודנטים”, ושם נתקל באנטישמיות בפעם הראשונה. כך במהלך טקס השכבה לאחד היוצרים באוניברסיטה, שהיה ממוצא גרמני , נאמר הספד אנטישמי ואף לאחר ההספד נשמעו קריאות גזעניות נגד היהודים, החליט הרצל לפרוש מחבר הסטודנטים. בהמשך עבר לפריז, שם שימש כעיתונאי שהיה צריך לסקור את פרשת דרייפוס- יהודי שנחשד כמרגל וכל פריז שמתיימרת להיות “בירת זכויות האדם”, צעקה כמחאה “מוות ליהודים”. יצוין כי לבסוף דרייפוס יצא חף מפשע. הרצל היה מזועזע מהמקרים אלו והחליט לעזוב את פעילותו כעיתונאי וחבר בארגונים שונים והחל לכתוב את הספר “מדינת היהודים”. באותו רגע הבין הרצל שאין שחר ואין עתיד ליהודים באירופה, הם עם אחד ולכן צריכים מדינה משלהם. היהודים צריכים להגשים את המשאלה העתיקה “בשנה הבאה בירושלים הבנויה”.

הרצל החל במסע שכנועים ואיסוף תומכים לתנועה הציונית למטרת הגשמת החזון “הקמת מדינה ליהודים”.. כך בקונגרס הציוני הראשון, שהתקיים בשנת 1897 בבאזל (שבו הייתה אפשרות הצבעה לכל החברה לרבות לנשים), הקים הרצל את התנועה הציונית. את המשפט המפורסם “בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים” כתב הרצל בעקבות הקונגרס הזה. בהקשר זה, יצוין כי הרצל זכה לכנס ולנהל חמישה קונגרסים נוספים טרם פטירתו. כך בעצם הרצל  נחשב לאבי הציונות המדינית וחוזה המדינה. הרצל אמנם לא המציא את הציונות, היו לפניו את מי שנחשבו ל”מבשרי” הציונות ביניהם משה הס ופינסקר, ואף כבר החלה עליה לירושלים למשכנות שאננים אך הרצל הוא זה שהפך את הציונות מתנועה קטנה, מבשורה, לתנועת המונים אפקטיבית ששינתה את פני ההיסטוריה ללא הכר. בקיץ 1904 נפטר הרצל ונקבר לבקשתו בארון ממתכת בלי הספדים וטקסים. על אף בקשתו היו נאומים קצרים שנחתמו בפתגם “אם אשכח ירושלים תשכח ימיני”.

עבודה זו עוסקת בבחינת משפט המפתח “אם תרצו אין זו אגדה”. משמעויותיו של המשפט נקשרות לתחומים רבים ביניהם: הוגים ציוניים, אירופה, תרבויות, אנטישמיות, אוטופיה, מדינת היהודים, חזון ועוד. כל אלו בעצם תחומים הנקשרים ישירות לסיפור מלפני 1800 שנה שבו היהודים נודדים בכל העולם ללא מדינה.

בעמוד הראשון ברומן שנכתב על ידי הרצל “אלטנוילנד” (רומן אוטופי), נ הרצל כתב את  המשפט “אם תרצו אין זו אגדה”. כלומר, המטרה היא להקים חברה החדשה, שתאמץ את התרבות האירופית אך תשמיט חלקים ממנה, למשל, המתחים המעמדיים והדתיים. כפי שמתואר ברומן, כדי לממש מטרה זו, יש להקים חברה חילונית ושוויונית ומדינת רווחה, אם כי זו אינה סוציאליסטית לגמרי, שכן יש בה מקום רב גם ליוזמה פרטית. (אלכס ביין 1976)

כיום משתמשים בפתגם העתיק האמור לעיל בסיטואציות רבות בחברה הישראלית. בעבודה זו, בחרתי לחקור את משמעות הפתגם באופן מעמיק, תוך בחינתו באמצעות ארבע מודלים בהם נעשה שימוש בפתגם. ארבעת המודלים הם: המודל הציוני שהרי כל מהותו של הרצל היא המהפך לציונות מעשית, המודל הקלאסי שבו משתמשים כאשר משיגים יעדים, המודל הכלכלי שמשמעותו שאנחנו מדינה אחת שמחולקת עם מדינה נוספת, והרצון להיות מדינה משגשגת בצורה בין לאומית  והמודל הציני שמדגיש איך אפשר לצאת מסיטואציות לא נעימות שמצריכות דין וחשבון  על ידי חוש הומור שמקליל את הסיטואציה, על כולן ארחיב בפרק המתודולוגי.

הפרק הראשון בעבודה יעסוק בפירוש של סמלי מפתח וההבניה מיקומם של משפטי מפתח בשיח הישראלי. אני אעסוק גם בספרים שכתב הרצל , באוטופיה פירוש המילה ופרשנות של נושא זה. בנוסף אדבר על להתייחסות לערבים וליהודים בעת יצירת החזון. הפרק השני של המחקר יעסוק בממצאים שמחולקים למודלים שבהם מוזכר משפט המפתח אם תרצו אין זו אגדה בכל מידי פרמטרים בחיים. סקירת הממצאים תביא לתובנות בכל הנוגע לסיפור העומד מאחורי החזון של בנימין הרצל. לבסוף אבצע דיון המקשר בין הממצאים לבין סקירת הספרות ואסכם את המחקר.

תוכן עניינים

מבוא……………………………………………………………………………………….3
סקירת ספרות…………………………………………………………………………….5
1. סמלי מפתח ……………………………………………………………………5
2. דיאלוג אוטנטי…………………………………………………………………6
3. אוטופיה…………………………………………………………………………7
4. האוטופיה על פי הרצל ……………………………………………………….8
5. רעיון הציונות יהודים וערבים………………………………………………9
מתודולוגיה וקורפוס המחקר ………………………………………………………..10
ממצאים…………………………………………………………………………………..12
1. מודל ציוני………………………………………………………………………12
2. מודל קלאסי……………………………………………………………………16
3. מודל כלכלי…………………………………………………………………….18
4. מודל ציני……………………………………………………………………….21
דיון…………………………………………………………………………………………23
סיכום……………………………………………………………………………………..25
ביבליוגרפיה………………………………………………………………………………26