תקציר

בחרנו לחקור ולהעשיר את עולמנו בנושא סגנונות ההורות. אנו כגננות נפגשות מדי יום  עם קהל הורים רחב ומגוון שכל הורה והורה מתנהל בדרך חינוך שונה עם ילדיו. כנשות חינוך ואימהות, עניין אותנו לדעת האם התנהגותם של ילדים היא מרכיב סביבתי חינוכי התנהגותי, או אולי הילד נולד עם מאפייני מזג שהם הגורמים הבלעדיים לעיצוב התנהגותו. אנו מאמינות שילד נולד עם מאפייני אישיות משלו, אך יחד עם זאת לסגנון ההורות יש השפעה רבה על עיצוב אישיותו של הילד ולכן בחרנו לעסוק בסגנונות הורות ולנסות להבין איזו השפעות או השלכות יש לכל אחד מסגנונות ההורות. אנו מניחות שסגנון ההורה משפיע בדרכים ישירות על התנהגותו של הילד, לדוגמא: הורה דמוקרטי ייתן לילד לבחור מי יהיו חבריו של הילד וישאל אותו מה הילד רוצה לאכול והילד ילמד באופן ממשי וברור מהי זכות הבחירה, לעומת הורה סמכותי שדרך חינוכו שונה הוא בסיטואציה דומה יכול לקבוע לילד מי יהיו חבריו עם מי מותר לו לשחק ועם מי לא.

אנחנו משערות שסגנון ההורות בא לידי ביטוי כאשר נדרשים ההורים לקבל החלטות משמעותיו לגבי ילדיהם, החלטות עם השלכות לטווח ארוך. לדוגמא: הדילמה האם לעלות ילד בגיל גבולי לכיתה א’, אנו מניחות שבדילמה מסוג הזה ההחלטה בסופו של דבר היא של ההורים כאן לדעתנו נוכל לראות כיצד בא לידי ביטוי השוני בין סוגי ההורות השונים ואיך הם מקבלים את ההחלטות המשמעותיות לחיי הילד.

בעבודת הסמינריון נציג כרקע לנושא את בעיית סביבה ותורשה, נתייחס בקצרה למאפייני המזג שאיתם נולד כל ילד וננסה להבין באיזו מידה משפיעה התורשה והמאפיינים שאיתם נולד הילד  על מהלך חיוו, אך הנושא המרכזי ועיקרי בו יעסוק הסמינריון הוא סגנונות ההורות השונים והשפעתם על חיי הילד. נתייחס למספר סיווגים של סגנונות הורות אותם ערכו חוקרים שונים. לפי סולברג (2006), ישנם מספר דפוסים שונים של התנהגות הורית: הורים סמכותיים דומיננטיים, הורים מתירניים, הורים בעלי גישה סמכותית גמישה והורים אדישים. כמו כן, הוא מציין שני דפוסים נוספים,  הורים תובעניים ששולטים בהתנהגות ילדיהם והורים בלי דרישות מיוחדות ובלי ניסיון לשלוט בהתנהגות ילדיהם. אנו מתחברות לדפוס של ההורים בעלי גישה סמכותיות – גמישה. הורים אלו, מציבים דרישות ברורות המבוססות על עצם סמכותם כהורים. אולם, הם מוכנים לשתף את הילד ולעודד אותו להביע את דעתו בנושאים שהם מחליטים לגביו. אנו מתחברות לדפוס זה ממקום שאנו חושבת שילד צריך להביע את דעתו בנושאים הנוגעים אליו. זה נותן לנו נקודת מבט נוספת מה הילד חושב, מה הוא מרגיש ואיך הוא חווה דברים, אך יחד עם זאת, אנו מאמינות שילד צריך גבולות ברורים והורה צריך להציב לו גבולות ברורים. המבוגרים ההורים הם אלו אשר צריכים להחליט עבורו וצריך לתת לו את זכות הבחירה ולשמוע את דעתו בנושאים שהם פחות משמעותיים.

בניגוד לסולברג שסיווג את ההורים לארבעה סגנונות, גולדברג וסובול (2011), מציינים שלושה סגנונות שונים של הורות: הורות מתירנית, הורות סמכותית והורות דמוקרטית. הורות מתירנית – הורים אלו מתאפיינים בקשיים לנקוט כללי התנהגות בבית. הם מתנהגים בחיבה וחום כלפי ילדיהם, אך אין להם ציפיות התנהגותיות ממנו ובסופו של דבר הילד נוהג בבית כרצונו. הורות סמכותית- הורים אלו נוקטים בגישה הפוכה מהמתירנים ולעיתים כועסים ואף משתמשים בעונשים. הורים אלו אינם מביעים תמיכה רגשית בילד וכמו כן, אינם משדרים חום ואהבה. הורות דמוקרטית- מערכת יחסים זו בנויה על איזון עדין ולא על חד צדדיות של ההורים ושל הילד. ישנו ערך של כבוד הדדי בין בני המשפחה והוא מרכיב חשוב ועיקרי בהורות זו. אנו מתחברות לדפוס הורות דמוקרטית ממקום שאנו חושבות שחשוב שהורים יקנו לילדם ערך חשוב כמו כבוד הדדי. הורים אלו מתחשבים בילדם אך גם מציבים לו גבולות מאוד ברורים. אנו חושבות, שחשוב לנקוט עם הילד בגישה זו, ילד צריך גבולות מאוד ברורים אך מצד שני צריך שיכבדו ויתחשבו ברגשותיו. מודל אחר לפי ג’ונסון, וולקורסט, סיינט- מוריס ואיימלס (2012), האפיון המקורי של במרינג, כפי שצוטט במאמרם של ג’ונסון, וולקורסט, סיינט- מוריס ואיימלס, טיפולוגיות הורות ייחודיות מספק מודל שימושי לבחינת סגנונות הורות. גם כאן בדומה לגולדברג וסובול (2011), הוצג מודל המונה שלושה סגנונות שונים שניהם מהם דומים של הורות סמכותי, מתירני, אך לפי ג’ונסון סגנון ההורות השלישי שלא נמצא בתיאוריה של גולדברג וסובול הוא סגנון ההורות הרודנית. ההורה “הרודני” מאופיין בסמכות ברורה של הורים, ציות מוחלט ואסטרטגיות ענישה. הסמכותי מאופיין בחום ומעורבות, חשיבה והשתתפות דמוקרטית. כמו כן, המתירני מאופיין בסובלנות, קבלה כללית של ההחלטות של הילד ונטיות להתעלם התנהגות פסולה.

בעבודתנו בחרנו להעמיק בתיאוריה של סולברג מכיוון שהיא בעלת מספר ההגדרות האפשריות הרבות ביותר מבין התיאוריות שהצגנו. לדעתנו, כמעט כל הורה יוכל למצוא הגדרה שמשקפת אותו. כמו כן, אנו מתחברות להגדרות שנותן סולברג לכל סגנון הורות ולדעתנו הוא פחות קיצוני בהגדרותיו משאר החוקרים.

לסיכום, ישנם דרכים רבות לסיווג סגנונות ההורות ולעיתים לאותו סגנון ההורות חוקרים שונים נותנים הגדרות שונות. נושא ההורות כשלעצמו הוא נושא מורכב מאוד וסבוך אך, אין לו כללים וחוקים ברורים וכל הורה מחנך את הילד שלו בדרך שבה הוא מוצא לנכון ולעולם אינו יכול לדעת האם זוהי הדרך הנכונה. כיום יותר מבעבר, ישנו מגוון רחב של סגנונות הורות ונראה כי ההורות הופכת להיות יותר ויותר מתירנית כחלק מתפיסת עולם חינוכית “הילד במרכז” שרווחת בסמינרים לחינוך  ולדעתנו זוהי תפיסת חינוך שגויה. אנו סוברות שתפיסת חינוך זאת מגדלת דור חדש של ילדים שגודל בתוך תפיסת עולם שהכול בשבילו ולכבודו ולדעתנו, זאת תפיסה שיוצרת קשיים לילדים הללו להתמודד בעתיד ואפילו להתמודד עם בני גילם שהם לא במסגרת המשפחתית והבטוחה שלהם. אנו מתחברות לסגנון ההורה הדמוקרטי  וסמכותי  – אנו מאמינות שבמשפחה האידיאלית צריכה להיות הפרדה ברורה בין ההורים לילדים ומקומו של הורה במערכת המשפחתית הוא להיות מוביל דומיננטי ומקבל ההחלטות המרכזי בבית. בנוסף, אנו חושבות ישנו מקום לשיתוף הילדים בהחלטות משמעותיות לחייהם ולשינוים משמעותיים בבית, אך בשום פנים ואופן לא הם אלה שמנהלים את הבית ומקבלים את ההחלטות החשובות. עוד אנו מאמינות, שבמשפחה אידיאלית לצד פתיחות ושיתוף, חייבים להיות הורים עקביים ובלי גבולות ברורים, הורים שמעורבים בחיי ילדיהם ובו זמנית מחנכים את הילדים לקחת אחריות ולמלא חובות בבית. כמו כן, אנו מאמינות שמערכת יחסים שמבוססת על חלוקת תפקידם, לקיחת אחריות והקשבה היא האידיאלית ומאמינות שילדים שגדלים בבית כזה, יגדלו להיות מבוגרים אחראים עצמאים וסוציאליים.

תוכן עניינים

תקציר 2
מבוא 4
תיאוריות מקובלות ומודלים 4
גורמים המשפיעים על סגנון ההורות 6
חשיבות התיאוריות 7
השארת ילדים שנה נוספת בגן חובה 8
סיבות לבחירת הנושא 8
דיון 9
סיכום 9
סיכום ביקורתי 9
הצעת מחקר 9
השערות המחקר 10
ביבליוגרפיה 11