(18/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון בפערי השכר בישראל ובפתרונות המוצעים

מבוא

על פי הנתונים העדכניים של הארגון לשיתוף ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD), ישראל היא המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר בין מדינות הארגון (אחרי מקסיקו), והיא מדורגת במקום החמישי במדדי אי-השוויון של הארגון לפי הכנסה נטו. הדוח, המתייחס ל-2011  מציב את ישראל בדיוק באותו המקום בו הייתה בזמן פרסום הדוח הקודם, שהתייחס ל- 2007 ( בסוק, 2010).

למצב זה השלכות משמעותיות על החברה הישראלית: הוא יוצר מתחים חברתיים ופוליטיים, הוא מעורר שאלות של צדק חברתי ושל יחסי אדם ורעהו, ובנוגע ליחסי הגומלין בין אדם למדינה (סואן, 2005).

למרות האמונה שישראל צלחה את המשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות. המדינה נמצאת במשבר כלכלי וחברתי מתמשך הכולל אי שיווין עמוק בהכנסות בשוק העבודה כתוצאה מהפליה, דבר המגביר את הרגישות החברתית. ניתן לראות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית, וישראלים רבים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה דבר שגורם לגידול האי שיווין בהכנסות ברוטו בקרב האוכלוסייה. הדבר יוצר צורך בהעברת סכומים גדולים יותר של תשלומי העברה על מנת לנסות ולהקטין את האי שיווין. המדיניות הנ”ל יוצרת ניגוד בין משק המנסה לצמוח ולהתאים את עצמו לצו השעה של הכלכלה הגלובלית לבין חברה שיוונית, ערכית ובעלת רצון לקדמה של השכבות החלשות ( נתנזון 2010).

חקיקת מגן שמה לה למטרה להגן על העובד מפני ניצול לרעה על ידי המעביד ובנוסף לשמר   ולהטמיע ערכים כגון כבוד האדם וכן אינטרסים חברתיים המעוניינים בפיתוחה של חברה צודקת יותר, שיוונית יותר ובריאה יותר. אינטרסים החברתיים הקובעים בין היתר כי  העובד לא יוותר ללא הגנה מינימאלית שהוא עובד בשכר נמוך יתר על המידה, ללא שעות למנוחה אשר נועדו לזמן איכות וחיי חברה וכן תוך דאגה לבריאותו של העובד וכן שלא יהיה מופלה לרעה על רקע הסותר ערכים חברתיים דוגמת דת גזע ומין (גנדלר 2007).

במסגרת עבודה זו אנסה לענות על השאלה  האם חקיקת מגן עוזרת לצמצום הפערים החברתיים בחברה ישראלית או להיפך, גורמת להגדלתם?

בפרק הראשון אסקור את נושא האי שיווין באופן כללי, ובישראל באופן פרטני, אבחן גם את השינויים בישראל בפערי ההכנסות.

בפרק השני אנתח את הסיבות לפערים הגבוהים הללו בישראל.

בפרק השלישי אציג חלק מן חוקים המנסים לצמצם את הפערים ואת חקיקת המגן הרציונאליות שלהם. חוקים אשר בחלקם מחריגים מראש קבוצות מסוימות של עובדים, חוקים אשר קובעים רף מסוים להכנסה ואת כוונת המחוקק.

תוכן העניינים

תוכן העניינים 2
רשימת טבלאות 3
מבוא 4
פרק ראשון – פערי ההכנסות בישראל 5
פרק שני – הסיבות לפערי אי-השוויון בישראל 7
פרק שלישי –פתרון הממשלה לצמצום הפערים 10
פתרון של המחוקק הישראלי 10
העדפה מתקנת 10
חקיקת המגן – מהי ? הרציונאלים לקיומה של חקיקת מגן ? עיקרון הצדק של העובד (הצדק הפרסונאלי, עיקרון הצדק של קבוצת העובדים (הצדק הקבוצתי) 11
הפרשי הכוחות בין עובד למעביד כרציונל המצדיק קיומה של חקיקת מגן 12
דוגמאות בולטות להגשמת העקרונות של חקיקת המגן 13
איגוד העובדים 13
חוק פיצויי פיטורים 14
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות 15
חוק שעות עבודה ומנוחה 15
פרק 4 – דיון סיכום ומסקנות 17
נספחים 19
רשימה ביבליוגרפית 20

 

Additional information

מספר עמודים

21

מקורות

18

שנת הגשה

2014

There are no reviews yet.

Be the first to review “סמינריון בפערי השכר בישראל ובפתרונות המוצעים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

על פי הנתונים העדכניים של הארגון לשיתוף ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD), ישראל היא המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר בין מדינות הארגון (אחרי מקסיקו), והיא מדורגת במקום החמישי במדדי אי-השוויון של הארגון לפי הכנסה נטו. הדוח, המתייחס ל-2011  מציב את ישראל בדיוק באותו המקום בו הייתה בזמן פרסום הדוח הקודם, שהתייחס ל- 2007 ( בסוק, 2010).

למצב זה השלכות משמעותיות על החברה הישראלית: הוא יוצר מתחים חברתיים ופוליטיים, הוא מעורר שאלות של צדק חברתי ושל יחסי אדם ורעהו, ובנוגע ליחסי הגומלין בין אדם למדינה (סואן, 2005).

למרות האמונה שישראל צלחה את המשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות. המדינה נמצאת במשבר כלכלי וחברתי מתמשך הכולל אי שיווין עמוק בהכנסות בשוק העבודה כתוצאה מהפליה, דבר המגביר את הרגישות החברתית. ניתן לראות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית, וישראלים רבים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה דבר שגורם לגידול האי שיווין בהכנסות ברוטו בקרב האוכלוסייה. הדבר יוצר צורך בהעברת סכומים גדולים יותר של תשלומי העברה על מנת לנסות ולהקטין את האי שיווין. המדיניות הנ”ל יוצרת ניגוד בין משק המנסה לצמוח ולהתאים את עצמו לצו השעה של הכלכלה הגלובלית לבין חברה שיוונית, ערכית ובעלת רצון לקדמה של השכבות החלשות ( נתנזון 2010).

חקיקת מגן שמה לה למטרה להגן על העובד מפני ניצול לרעה על ידי המעביד ובנוסף לשמר   ולהטמיע ערכים כגון כבוד האדם וכן אינטרסים חברתיים המעוניינים בפיתוחה של חברה צודקת יותר, שיוונית יותר ובריאה יותר. אינטרסים החברתיים הקובעים בין היתר כי  העובד לא יוותר ללא הגנה מינימאלית שהוא עובד בשכר נמוך יתר על המידה, ללא שעות למנוחה אשר נועדו לזמן איכות וחיי חברה וכן תוך דאגה לבריאותו של העובד וכן שלא יהיה מופלה לרעה על רקע הסותר ערכים חברתיים דוגמת דת גזע ומין (גנדלר 2007).

במסגרת עבודה זו אנסה לענות על השאלה  האם חקיקת מגן עוזרת לצמצום הפערים החברתיים בחברה ישראלית או להיפך, גורמת להגדלתם?

בפרק הראשון אסקור את נושא האי שיווין באופן כללי, ובישראל באופן פרטני, אבחן גם את השינויים בישראל בפערי ההכנסות.

בפרק השני אנתח את הסיבות לפערים הגבוהים הללו בישראל.

בפרק השלישי אציג חלק מן חוקים המנסים לצמצם את הפערים ואת חקיקת המגן הרציונאליות שלהם. חוקים אשר בחלקם מחריגים מראש קבוצות מסוימות של עובדים, חוקים אשר קובעים רף מסוים להכנסה ואת כוונת המחוקק.

תוכן העניינים

תוכן העניינים 2
רשימת טבלאות 3
מבוא 4
פרק ראשון – פערי ההכנסות בישראל 5
פרק שני – הסיבות לפערי אי-השוויון בישראל 7
פרק שלישי –פתרון הממשלה לצמצום הפערים 10
פתרון של המחוקק הישראלי 10
העדפה מתקנת 10
חקיקת המגן – מהי ? הרציונאלים לקיומה של חקיקת מגן ? עיקרון הצדק של העובד (הצדק הפרסונאלי, עיקרון הצדק של קבוצת העובדים (הצדק הקבוצתי) 11
הפרשי הכוחות בין עובד למעביד כרציונל המצדיק קיומה של חקיקת מגן 12
דוגמאות בולטות להגשמת העקרונות של חקיקת המגן 13
איגוד העובדים 13
חוק פיצויי פיטורים 14
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות 15
חוק שעות עבודה ומנוחה 15
פרק 4 – דיון סיכום ומסקנות 17
נספחים 19
רשימה ביבליוגרפית 20

 

299.00 

סמינריון בפערי השכר בישראל ובפתרונות המוצעים

Additional information

מספר עמודים

21

מקורות

18

שנת הגשה

2014

סמינריון בפערי השכר בישראל ובפתרונות המוצעים

Additional information

מספר עמודים

21

מקורות

18

שנת הגשה

2014

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.