מבוא

דוקטרינת ‘עצימת עיניים’ או דוקטרינת ‘העיוורון המכוון’ הינן חלק מהיסוד הנפשי Mens Ria)) המחשבה הפלילית, כחלק מהוכחת רכיב המודעות בביצוע עבירה. המחשבה הפלילית מהווה את היסוד הנפשי הנדרש להתקיימות עבירה. סוגיה זו מופיעה בסעיף 19 לחוק העונשין, התשל”ז -1977  (להלן : “החוק”) שם נקבע כי אדם אחראי בפלילים רק אם היסוד הנפשי שליווה את התנהגותו הוא מחשבה פלילית, אלא אם כן המחוקק קבע במפורש שרשלנות כיסוד נפשי היא יסוד מספיק להתקיימות העבירה.

לדוגמה, אדם רוכש מוצר בתנאים חשודים, אשר “אדם סביר” היה מעלה על דעתו כי ייתכן ומדובר ברכוש גנוב, אולם הרוכש הספציפי טוען שלא ידע שהמוצר גנוב. בפועל, הנסיבות לרכישה (למשל מחירים זולים מידי) חייבו אותו לברר את העובדות, ומשלא עשה זאת, דינו כמי שהייתה לו כוונה לקנות רכוש גנוב. “עצימת עיניים” כהגדרתה בסעיף 20 ג’1 לחוק העונשין – אדם נקלע לנסיבות של פשע והוא “עוצם עיניו” דינו כדין מתכוון, מי שחושד ונמנע מלברר עצימת עיניו תהיה שקולה למודעות, ולא תעמוד לזכותו טענת ה”לא ידעתי”, כיוון שחשד ונמנע מלברר את הדבר מלכתחילה.

יצוין כי התנהגות של “עצימת עיניים” חלה רק לגבי התנהגות ונסיבות, כלומר היא אינה חלה כאשר מדובר בתוצאה. כשמדברים על הדרישה הבסיסית למודעות לתוצאה, מדובר על חשד בלבד, לכן אם נחיל עצימת עיניים אנו בעצם נגיד: “אתה חשדת שהתוצאה תתרחש”, שלא כמו ברכיב ההתנהגות בו “עצימת עיניים” חלה בכל מקרה, ואם אדם לא מודע למה שהוא עושה, הוא לכאורה “עוצם עיניו” לאפשרות קרות התוצאה וכאן אכן ניתן לקבוע כי עצימת עיניו שקולה לידיעה. כך גם הדברים לגבי הנסיבה. ברכיב התוצאה מדובר באפשרות עתידית, עצם המודעות לאפשרות קרות התוצאה היא כבר בשלב הזה לא מלאה, ולכן עצימת העיניים של התוצאה כבר מופיעה בסעיף, לא צריך להפוך אותה לפיקציה משפטית.

עבודה זו תציע ניתוח של הפסיקה והחקיקה בהקשר של “עצימת עיניים” ותראה את ההתפתחות שחלה בהתייחסות בתי המשפט להתנהגות של נאשמים אשר “עצמו עיניהם” מלברר ולבדוק את  הסיטואציה אליה נקלעו כאשר שאלת המחקר העיקרית היא האם בעקבות העיגון הסטטוטורי של הדוקטרינה בסעיף 20 ג’1 לחוק העונשין (לאחר תיקון 39 לחוק העונשין) מסתמנת מגמה של שינוי בענישה שמטיל בית המשפט בגין העבירה של עצימת העיניים לאור תיקון ועיגונה הסטטוטורי על מנת לתת תמונת מצב מקיפה ככל האפשר יוצג המשפט הנוהג באנגליה וארה”ב (משפט משווה) ויערך ניתוח ודיון בשאלה אם יש שוני או דמיון בשיטות משפטיות אלו בהשוואה לשיטה הישראלית.

מבוא.-3

1. דוקטרינת “עצימת עיניים” או “העוורון מכוון”-4

2. המצב המשפטי לפני תיקון 39 לחוק העונשין ואחריו-7

2.1 המצב המשפטי לפני תיקון 39 לחוק העונשין-7
2.2 המצב המשפטי אחרי תיקון 39 לחוק העונשין-8
3. סוגיות בדוקטרינת ‘עצימת עיניים’ -10
3.1 החשד – האם עסקינן בחשד סובייקטיבי אובייקטיבי?-10
3.2 רמת החשד – מהי רמת החשד הנדרשת לצורך יישום דוקטרינת
“עצימת העיניים”?-12
3.3 “אם נמנע מלבררם” – מה הכוונה?-14

4. משפט משווה – התפתחות הדוקטרינה בדין האמריקאי והאנגלי-18
דיון ומסקנות-.25

ביבליוגרפיה-27