תקציר

סרטן השד היא מחלה הטרוגנית הנגרמת על ידי אינטראקציות של גורמי סיכון תורשתיים וסביבתיים, הגורמים להצטברות הדרגתית של שינויים גנטיים ואפי-גנטיים (שינויים בביטוי של גנים המושרים מהסביבה) בתאי סרטן השד. בישראל כ- 4,000 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד, כאשר, אחת מכל שמונה נשים עלולה ללקות במחלה, אשר מהווה 23% מכל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים בין הגילאים מ- 25 ל-  64.  (2004, Nissan et al.). ההבדל בשכיחות סרטן השד בין אוכלוסיות באותה מדינה אך עם אורח חיים שונה, תומך מאוד בהשפעת הסביבה והמסורת על התפתחות והתקדמות סרטן השד. כך, במחקרם של (2011, Zidan et al. ) בבחינת הבדלים פתולוגיים קליניים בחולות סרטן שד ערביות לעומת יהודיות נמצא שהגיל הממוצע בעת אבחון המחלה נמוך באופן משמעותי בקרב נשים ערביות (49.9) בהשוואה לנשים יהודיות (59.4), כאשר סרטן השד בנשים הערביות יותר אגרסיבי. גם בקרב נשים יהודיות ממוצא מזרחי בכללם ספרדיות, יוצאות צפון אפריקה ויוצאות אסיה, (שדומות לערבים בארץ מבחינת הרגלי חיים, תזונה או גנטיקה), יכול להימצא הבדל בשכיחות סרטן השד לעומת נשים יהודיות ממוצא אשכנזי (שמקורן באירופה וצפון אמריקה), למרות שאוכלוסיות אלו נטמעו זו בזו במשך מספר דורות בזכות נישואי תערובת (אשכנזים עם מזרחיים) ומעצם היותם חשופים לאותה סביבת מחייה. מחקר מסוג זה יכול להדגים את מידת ההיטמעות בין שני אוכלוסיות אלו על ידי מציאת השונות ביניהם.

לפיכך, במחקר זה ניסיתי לאפיין את ההבדלים בפרופיל הקליני של סרטן השד בנשים יהודיות ממוצא מזרחי לעומת אשכנזי בישראל, אוכלוסיות שכאמור מצד אחד נטמעו זו בזו, ומנגד משמרות מנהגים שונים ומנטאליות שונה, ובעלות גישה חופשית וקלה לטיפול רפואי מודרני, בעזרת השוואה של מאפיינים קליניים, ביולוגיים ופתולוגיים בסרטן השד וכן בחינת ההבדלים הסביבתיים באורח חיי החולות כגורמים המשפיעים על היארעות סרטן השד. לשם כך, נדגמו הנתונים קליניים ודמוגרפיים מרשומות רפואיות של 80 נשים יהודיות ממוצא אשכנזי ומזרחי החולות בסרטן השד וטופלו בבית חולים העמק שבצפון ישראל. נתונים שנדגמו כללו: גיל בעת האבחון, שלב הגידול, רמת סוכר ורמת כולסטרול, משקל וגובה. מנגד, בעזרת שאלון טלפוני נלקחו נתונים כגון מאפייני תזונה, גיל וסת ראשונה, מספר ילדים, הנקה, השכלה, היסטוריה משפחתית של מחלת סרטן השד  וכדומה. הנתונים שנדגמו מספקים מידע על גורמים סביבתיים וגנטיים המשפיעים על שתי קבוצות האוכלוסייה. למשל, שלב הגידול יכול לרמז על מידת המודעות של החולות באותה קבוצה לאבחון מוקדם ולכן על סיכויי החלמה,  הערכה האם מדובר בסרטן מורש (גיל צעיר, וקרובי משפחה חולים) או ספוראדי (אקראי), בעזרת הסמנים ההורמונאליים ניתן להעריך את הפרוגנוזה להצלחת הטיפול ואת שיטת הטיפול הרצויה, ומכאן להקיש על הבדלים במחלת סרטן השד בין שני הקבוצות. אולם, כמעט בכל הפרמטרים לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת האשכנזיות לקבוצת המזרחיות. כלומר נמצאה רגישות דומה למחלה ברוב המשתנים שנבדקו בשתי האוכלוסיות, מלבד הבדל מובהק במשתנה של מספר  ילדים שנמצא גדול יותר  לנשים מזרחיות לעומת אשכנזיות (0.0=p), הבדל משמעותי בין שתי האוכלוסיות במשתני התזונה של צריכת הדגים השבועית וצריכת הירקות השבועית שנמצאו גדולים יותר עבור נשים אשכנזיות לעומת המזרחיות, (0.009=p), ו- (0.016=p), בהתאמה והבדל משמעותי בין שתי האוכלוסיות במשתנה השכלה אקדמאית, כאשר יותר נשים אשכנזיות למדו באקדמיה לעומת נשים מזרחיות (0.017=p).

כדי להבין ולנסות לפרש את תוצאות המחקר נעזרתי בסקירת ספרות של מחקרים בנושא. החלק הראשון של סקירת הספרות יתמקד בתיאור מחלת סרטן השד מבחינה מולקולארית, שלבי המחלה ושיטות הטיפול בהתאם לשלבי המחלה. החלק השני יתמקד בגורמי הסיכון לשכיחות מחלת סרטן השד. אציג גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים שונים תוך דגש על הגורמים שהשפעתם נבחנה במחקר זה. בנוסף, אתייחס למאפיינים אתניים בגורמים אלו ואדון במידת השפעתם על שכיחות סרטן השד בעזרת מחקרים שבוצעו באוכלוסיות מהגרים בין מדינות שונות, שכן, הסיכון לסרטן השד עולה במהירות באוכלוסיות שהיגרו ממדינות עם סיכון נמוך לסרטן השד למדינות בסיכון גבוה, מה שמעיד על חשיבותם של הגורמים הסביבתיים.

תוכן עניינים
א. תקציר 3
סקירה ספרותית 4
1. סרטן השד 4
מחלת הסרטן 4
אפיון קליני ופתולוגי של סרטן השד 4
אפשרויות הטיפול במחלה 5
2. גורמי סיכון לשכיחות מחלת סרטן השד 6
גורמים גנטיים 6
גורמים סביבתיים 7
מידת השפעת גורמים סביבתיים לעומת גורמים גנטיים על שכיחות מחלת סרטן בשד 8
שכיחות סרטן השד 9
ב. שיטות מחקר 10
1. משתתפים 10
2. דגימת הנתונים 10
3. ניתוחים סטטיסטיים 10
ג. הנתונים, מתודולוגיה ותוצאות 11
1. אוכלוסיית החולות 11
2. מוצא אתני והשפעת גורמים סביבתיים 11
3. מוצא אתני ומאפיינים קליניים של הגידול 11
4. מוצא אתני ומאפיינים פתולוגיים של הגידול 12
ד. מסקנות ודיון 13
ה. ביבליוגרפיה 15
ו. נספח 17