מבוא

1.1 הצגת הנושא

הנשים המזרחיות שהגיעו לארץ היו ברמה נמוכה מבחינת השכלה.

בחו”ל , בעיקר במרוקו, הנשים לא למדו כמו הגברים ולכן כאשר הגיעו לישראל מצבן היה גרוע משל הגברים.

רובן המכריע עבד בעבודות שלא הצריכו מיומנות מיוחדת. רוב הנשים עבדו בעבודות פשוטות: עוזרות לגננות, סייעות, עובדות יצור, עבודות משק בית, מבשלות ועוד.

נשים אלו לא השכילו, ולמעשה לא יכלו להתקדם מבחינה תעסוקתית היות והיו חסרות השכלה. אי לכך הנשים הללו הוצגו בתקשורת, קולנוע ובספרות כנבערות מדעת.

גם הדור השני של העולות התקשה לעלות בסולם החברתי. כלומר גם כיום יש פער בין מזרחיים לאשכנזים

את ההצגה “פרחה שם יפה”, ביימה חנה ואזנה גרינולד, במאית ומנחת קבוצות בתיאטרון הקהילתי. מנחת פרויקטים באוניברסיטת תל אביב, כותבת ויוצרת.

ההצגה מורכבת משירים וטקסטים של שירים וטקסטים מאת יוצרות ויוצרים מזרחיות, בהם ויקי שירן, מירי בן שמחון, ארז ביטון, אלמוג בהר.

ההצגה נוצרה  במסלול שחר יוצר בלימודי תואר שני בחוג לתיאטרון באוניברסיטת ת”א והייתה פרויקט הגמר של אחת השחקניות, סלי ארקדש

שלוש  הדמויות, סלי ארקדש, אביטל מישל מאיר ועדן אוליאל, מבטאות את מעמדן כנשים מזרחיות פועלות במדינה ישראל

1.2 תקציר העלילה

המדובר הוא בשלוש בחורות העובדות במפעל בדרום הארץ. אין להן אופק תעסוקתי ואין להן השכלה. יש להם תאוות החיים ורצון להתקדם שלא כמו אימהותיהן.

“פרחה שם יפה” מביאה לידי ביטוי את האחריות הכפולה של נשים רבות בישראל ­- אלה החוות אפליה הן כנשים, הן כמזרחיות. היא קיימת כמובן גם בקרב עולות מרוסיה, ומאתיופיה, ועל אחת כמה וכמה בקרב פלסטיניות.

שלוש הכוכבות של התוכנית – סלי, אביטל מאיר ועדן –מראות מה זה אישה מזרחית – כפי שרצה הבנאי להאות: פועלת, במדינת ישראל. במפעל שבו הן עובדות הן תופרות בדים שעליהם אמרי שפר מפי גדולי האומה: “דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים” או “הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך” מפי דוד בן גוריון, למשל. או “הם אינם רגילים לכל כך הרבה חינוך”. למעשה יש כאן את הניגודיות הרבה בין המעשה, החזון והמעש

המסע כאן מורכב משלושה חלקים- שלושתם מסביב לעיירה:

א. ההמתנה לאוטובוס

ב.  ההגעה למפעל

ג.  הופכות להיות אימהות של הדור החדש, ישנה הצלבה ההלחמה והתפירה הופכת מורכבת גם מדימוי הפרחה בסטריאוטיפ של טעוני טיפוח פרחה כדימוי חתרני והשל מייצג את העבודה העברית ויוצרת זהות שמורכבת מ3 פרמטרים האלה.

1.3 תקציר פרקי העבודה

הפרק הראשון הוא סקירה ספרותית של מחקרים הסטורים וסוציולוגיים. הסבר מהי זהות מזרחית, זהות מזרחית נשית

שדה

ניתוח את ההצגה ביחס לשדה התאטרון ביחס של מרכז ושוליים, ניתוח תאטרון יפו, מידע על התיאטרון מיקומו בשדה, מדוע ההצגה הועלתה דווקא בתאטרון זה.

רפרטואר – ההצגה ביחס לרפרטואר הרלוונטי וביחס להצגות אחרות שהועלו בנושא זה,

התכוונות- מה התכוונה הבמאית להשיג ולהביע

ניתוח ההצגה דמויות, סוציונרטיב: סוציוסמנטיקה: סוציולינגוויסטיקה – התקבלות

סיכום העבודה אשר יסכם את הפרקים ויכלול את דעה אישי.