מבוא

בעשורים האחרונים בעולם ובישראל אנחנו עדים למהפכת הזדקנות, במבט יותר ספציפי על ישראל, נמצא שהפרופיל של בני ה-65 ומעלה הוא בהשתנות מתמדת, קצב ההזדקנות הוא נהיה בשנים האחרונות מהיר יותר, אבל בזה טמונה הטיה, כי אלה שנמצאים היום על סף זקנה, הם אנשים משכילים ודומים יותר לאוכלוסייה, והם גם יותר פעילים ובעלי דעה, אבל זה לא מספיק בשביל לבלום את ההטיה הקיימת בגלל התפיסה הבין דורית על הזקנים (מכטיגר, 2010).  אבל זה אינו הצד היחיד של המטבע, הזקנה מצד שני מביאה אתה מחלות הגבלות והתדרדרות פיסית, תפקודית ולעיתים גם קוגניטיבית.

כאשר מדברים על התדרדרות קוגניטיבית אצל זקנים, אפשר לראות כדוגמא את השיטיון, האלצהיימר ותשישות הנפש,  בעבודה הנוכחית אנחנו עוסקים בנושא הזקנה ואנחנו נתייחס לסוגיות הקשורות בעבודה במוסדות לזקנים. אבל בעיקר אנחנו נבחן את תשישות הנפש אצל זקנים כסוגיה נפרדת, ונבדוק את התנאים, ההגבלות והדילמות הכרוכים בה, אנחנו נתייחס לכלל הדילמות שאשפר למצוא בהקשר הזה שכל איש מקצוע או אדם שמעורב בטיפול בזקן תשוש נפש יכול להיתקל בהן, אנחנו נתייחס לדילמות חברתיות, אתיות, משפטיות, בריאותיות ומשפחתיות, שעולות ממצב כזה.

ההנחה שלנו היא שהעבודה עם זקנים והטיפול בהם דורשים מכל איש מקצוע שיכול להיות מעורב בה, מהחברה ומקרובי המשפחה המעורבים בטיפול אחריות רגישות למצב ורמת מודעות גבוהה.

תוכן עניינים

מבוא 3
א. רקע תיאורטי 4
א.1 מיהו תשוש הנפש? 4
א.2 דילמות אתיות חוקיות ורגשיות 5
א.2.1 הקונפליקט בין החובות האתיות והחובות המעשיות 5
א.2.2 דילמות החוק 5
א.2.2.1 עקרון האוטונומיה 5
א.2.2.2 ההתערבות מוצדקת רק בשם עקרון ההטבה 6
א.2.3 חוק זכויות החולה 6
א2.4 דילמות אתיות הרלוונטיות במיוחד לזקן 6
א.2.4.1 ניסויים רפואיים 7
א.2.4.2 המשאבים המוגבלים ברפואה 7
א.2.4.3 הזקן הנוטה למות 8
א.2.4.3.1 מצבו הקומפטנטי של החולה 8
א.2.4.3.2 הטיפולים הרפואיים האפשריים 8
א.2.4.3.3 מקבל ההחלטה הסופי 9
א.2.5 העברת קשישים למסגרות מוסדיות 9
א.2.6 ההגנה על שלום הזקן -פקיד הסעד ומינוי אפוטרופוס לזקן 9
ב. תיאור מקרה 10
ג. דיון ומסקנות 12
ביבליוגרפיה 13