תקציר

המחקר הנוכחי בוחן הנחות לגבי המודל המוסרי של ניהול הגן שהוצע על ידי טל (2010), לפיו בנוסף על הצורך ליצור סדר ולשמור עליו נדרשים גם תכנון הוראה אפקטיבית והיכולת להתייחס לתלמידים כקבוצה, מתוך היענות מקבילה לצרכים של תלמידים אינדיווידואליים. הגדרה זו של ניהול הגן קשורה בתפיסה הפרואקטיבית של הגננת, המיועדת להקדים ולמנוע בעיות משמעת וקשיים חברתיים לפני שייקרו, מתוך הכרות ושיתוף. ניהול הגן בדרך זו קשור לקיום אקלים חברתי מוסרי בגן, ולגישה משתפת ושוויונית יחסית במקום סמכותנית, כפי שהן מוגדרות בספרות אודות סגנון החינוך הקונסטרוקטיביסטי (DeVries & Zan, 2003).

מטרת המחקר הייתה למצוא האם התייחסות הגננת לילד עם ADHD בפרט ולילד עם קשיי ויסות בכלל קשורה לאקלים החברתי- מוסרי שהיא רוצה לקיים בגן או מושפעת ממנו. לשם כך נערכו ראיונות עם 5 גננות, 4 מהחינוך הרגיל ואחת מהחינוך הדמוקרטי. מתוך תיאורי מקרים נבחנה התנהלות הגננת מתנהלת כלפי ילדים עם קשיי ויסות. בהתאם להנחותיה של טל (2010) נמצא כי ככל שהגננות פעלו מתוך תחושה רבה יותר של אוטונומיה, וככל שגישתן הייתה יותר שוויונית, עלה השימוש בצעדים פרו-אקטיביים והתייחסותן לילדים עם קשיי ויסות הייתה מכילה יותר. עם זאת, בשל גודל המדגם ושיקולים נוספים, נדרש מחקר נוסף כדי לאושש את המודל של טל.

גננות- אוטונומיה- ויסות

מבוא

ניהול כיתה או גן מהווה מיומנות-על, שמושתתת על כישורי תכנון ועל כישורים של אינטליגנציה רגשית (ניהול עצמי ותקשורת בין-אישית תקינה עם  תלמידים, הורים ועמיתים). אחת התכונות הנדרשות לצורך כך היא תפיסה פרואקטיבית, המקדימה פעולות מניעה לבעיות משמעת, מתוך הכרות עם התלמידים ובשיתופם (טל, 2010). טל הציעה מודל מוסרי לניהול כיתה לפיו ניהול אפקטיבי כרוך בהכפפת הרכיבים הארגוניים של ההנהגה החינוכית לרכיבים הערכיים שלה וכולל שימוש בפרקטיקות חינוכיות הוגנות המבטיחות את רווחתם של כל התלמידים, התייחסות מתמדת לקשרים הבין-אישיים בכיתה ופעילות מתוכננת ומתמדת לטובת רווחתם הרגשית של כל התלמידים.

לפי המודל של טל ניתן לצפות לכך שגננת המנהלת את הגן באופן הוגן, מתוך התייחסות לתקשורת הבין-אישית ומתוך שיתוף, תקדיש זמן ופעילויות לתקשורת עם הילדים וביניהם, תשאף ליצירת אקלים חברתי- מוסרי כחלק מהאקלים החינוכי בגן ותתייחס מתוך הכלה לצרכיהם של כל הילדים.

השאלה היא האם יש ראיות מאוששות למודל זה. האם התייחסות הגננת לילד עם קשיי ויסות למשל, קשורה לאקלים החברתי- מוסרי שהיא רוצה לקיים בגן או מושפעת ממנו? במה תלוי קיום אקלים חברתי- מוסרי בגן? במה תלויה התייחסות לצרכים מיוחדים של ילדים? האם גננות הפועלות בהתאם למודל של טל יהיו בעלות תפיסה יותר פרואקטיבית ופחות מענישה?

נחיצות המחקר בשאלות אלה נובעת מכך שאם המודל של טל נכון, הוא מחייב שינוי בהכשרת אנשי חינוך והתייחסות שונה ותכנון כאלה, שיוכלו להפחית בעיות משמעת וקשיי תקשורת בין אנשי צוות וילדים ובינם לבין עצמם ולשפר את האקלים החינוכי בגן.

תוכן
תקציר-1
מבוא-1
סקירת ספרות-2
תפקידיה של הגננת כמנהלת הגן-2
סגנון הניהול של נשים במערכת החינוך-3
ניהול מוסרי ואקלים הגן-4
מאפייני ילדים עם הפרעת קשב היפראקטיבית-6
דרכי התערבות לשיפור תפקודם של ילדים עם ADHD -7
שאלת המחקר הנוכחי-8
מתודולוגיה-9
ממצאים-10
דיון וסיכום-16
ביבליוגרפיה-I