מבוא

טיפולי ההפריה החוץ גופית חוללו מהפכה בנושא הפוריות בעולם ואפשרו לזוגות רבים להביא ילד לעולם. עם זאת, הם עוררו לא מעט מחלוקות מוסריות בתחום החברתי והרפואי.  מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם בתחום טיפולי ההפריות, הן מבחינת ידע מקצועי והן מבחינת צריכת שירותי הפוריות. נקודה זו מבטאת את ייחודיותה של מדינת ישראל כמדינה שנחשבת מערבית ומודרנית שבה שיעורי הילודה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD (השילוני- דולב, 2013).

המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בטיפולי הפוריות, מעלים שאלות לגבי סדר העדיפויות החברתי, כאשר לא פעם נמתחת ביקורת על מחסור בתקציבים בעקבות צרכים ביטחוניים או חברתיים, וחוסר יכולת לתת משאבים לצרכים חיוניים אחרים. לאור דברים אלו ניתן בהחלט להבין שישראל היא מדינה מעודדת ילודה (Gross & Ravitzky, 2003). הסיבות לכך נובעות משורשים תרבותיים, אידיאולוגיים וביטחוניים, כאשר יחד עם סיבות אלו לא ניתן להתעלם מהזיקה החזקה למסורת היהודית השמה דגש על הבאת ילדים כמצווה וכברכה.

בתוך אקלים זה נמצאים זוגות רבים שמתקשים להביא ילדים לעולם. עם עליית רמת החיים, ישנם גורמים רבים המשפיעים על פוריות האישה והגבר וכיום, בהתאם למדינות מערביות אחרות, 10-15% מהזוגות יתקשו להביא ילדים באופן טבעי (Remmenick, 2000). ההפריה המלאכותית מהווה פתרון עבורם אך בפועל האישה היא זו שצריכה לעבור את רוב התהליכים הרפואיים, גם אם הבעיה היא אצל הגבר. טיפולי הפוריות אמנם מהווים מקור לתקווה ואופטימיות, אך יחד עם זאת מלווים בקשיים פיזיים ונפשיים עבור האישה. בנוסף, נשים מרגישות “פגומות” כאשר אינן יכולות להרות באופן טבעי בעוד שהאימהות מזוהה כחלק אינטגרלי מהנשיות. חוויה זו מתעצמת בתרבות מעודדת ילודה שביסודותיה הדתיים אף מתייחסים לחוסר פריון כעונש (Landau, 2003).

מחקר זה מבקש לבחון את נקודת המבט של נשים מטופלות פוריות בהקשר לשאלה המוסרית של הלחץ העצום שהן חוות מצד החברה להבאת ילדים. המוסר היהודי רואה בקיום המצוות כפעולה מוסרית לעומת הגישות התועלתניות המבקשות לראות את טובת הכלל ואושרו של האדם כתוצאה רצויה. דרך נקודת המבט של נשים אלו ננסה להבין האם מצבן של נשים אלו בארץ סותר או תואם למוסר היהודי, שבו ישנה שאיפה לעשיית המצוות באופן אוטונומי, או שמא הנשים שמות דגש על קשייהן ועל כן מעלות את שאלת המוסריות בהתאם לגישה התועלתנית.

תוכן עניינים

 פרק א’: מבוא – 3

פרק ב’: תיאור התופעה-  4-20

פרק ג’: מערך המחקר –  20-23

פרק ד’: ממצאים – 23-27

פרק ה’: דיון סיכום ומסקנות – 28-33

מקורות – 34-36

נספחים – 37-39