מבוא: היסטוריה של הנקה:

מתחילת הווייתו של האדם התבססה הזנת התינוק על הנקה. הספרות ההיסטורית מתייחסת אל ההנקה כפעילות בסיסית, טבעית ומובנת מאליה. בכתביהם של היפוקרטס, סורנוס וגלן ישנם תיאורים של הנקת תינוקות[1]. כמו-כן, משחר הציוויליזציה העסיקו משפחות עשירות נשים מיניקות: עדות לכך ניתן למצוא בספר שמות בדבריה של בת פרעה:” היליכי את-הילד הזה והניקהו לי ואני אתן את שכרך”.

כאשר אנו מתארים לעצמנו כיצד חברות פרה-מודרניות תפסו את יחסי האמהות והינקות, שום התנהגות לא מאפיינת יותר יחסי אמא-ילד מאשר הנקה: האקט האינסטינקטיבי המעניק חיים שבני אדם חולקים עם שאר בני משפחת היונקים.

הכרחי בשביל ההישרדות של ילודים שרק נולדו ולהתפתחותם, ההנקה היא הרבה יותר מאשר רק צורך ביולוגי, זה אספקט של “אמהות”, שבאופן תרבותי מתקשר לבניית הקשר בין האם והילד, המעוגן בתוך פרקטיקות תרבותיות או היסטוריות ספציפיות. זה גם אמצעי בסיסי של תהליך החברות. באופן לא מפתיע, הדרך שבה הפונקציות של הנקה נתפסות משתנות מתרבות לתרבות או אפילו מקבוצה חברתית אחת לבין רעותה.

ניסיון להבין את טבע האכלת העוללים בעבר והשכיחות של השיטות הכרוכות בכך עוזרות לשפוך אור על אספקטים חשובים בחייהם של ילדים ונשים בתקופות הפרה-היסטוריות: הסטטוס של נשים בתוך המשפחה ומערכת היחסים שלהן עם הבעלים והתינוקות, היחס הפיזי שילדים קיבלו ומערכת היחסים הפסיכולוגית שהתפתחה בין ילדים והוריהם ומינקות.

כאשר מסתכלים על הגישות והנטיות ההיסטוריות של ההנקה, חשוב לקחת בחשבון את החשיבות שהפסיכולוגיה המודרנית מעניקה לקשר הנוצר בין התינוק לאמא כאשר יש הרואים בכך את מערכת היחסים האנושית החזקה ביותר.

D.W. Winnicott רשם כי: “המטרה בגידול תינוק היא לא רק לדאוג לבריאותו, אלא גם כולל את הדאגה להתנסות האופטימאלית ביותר עם השלכות ארוכות טווח עמוקות ובעלות ערך באופי ובאישיות של האינדיבידואל”[2].

[1] ד”ר דורית ניצן קלוסקי וד”ר פליציה שטרן (2005). חלב אם המזון המועדף לתינוק, סיינטיפיק אמריקן ישראל, 81.

[2] D.W. Winnicot, The Child , the Family and the Outside World, Harmondsworth, 1973, p. 51.

תוכן עניינים:

מבוא- היסטוריה של ההנקה-עמ’ 2- 4

ההנקה באסלאם-עמ’ 5- 9

הנקה בפולקלור המוסלמי-עמ’ 10- 13

סיכום-עמ’ 14- 15

רשימה ביבליוגרפית-עמ’ 16- 17