(17/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

לרכישה גלול למטה לסוף הדוגמית

סמינריון הסיבות למבוי הסתום במשא ומתן הישראלי-פלסטיני

מבוא

 

כאחד מהסכסוכים ה”בלתי נשלטים” הבולטים במאות ה-21-20 (בר-טל, 2007) הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא גם אחד המורכבים והמסובכים שהם. הוא עבר תהליכי יישוב, אך נוכח משבר האמון בין הצדדים הסכסוך התמוטט ושב וחזר למעגל האלימות ובהמשך לכך גם לתהליכי ניהול הסכסוך. חוסר האיזון – סכסוך בין שחקן מדינתי לשחקן לא מדינתי – גרם לכישלון התהליך המדיני שוב ושב. בעבודה זו אחקור את המרכיבים והנסיבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת השפעת התהליכים המדיניים על ניהולו. אתמקד בהשפעת ניהול הסכסוך על התהליכים המדיניים  בתקופה שמ-1987 (האינתיפאדה הראשונה) ועד היום. אבחן את המקרים בהם מהלכים מדיניים לא בשלים (פעולות צבאיות, משאים ומתנים והסכמי שלום), גרמו להפחתת האמון ההדדי ולמעגל חוזר ונשנה של סכסוכים אלימים. אבדוק את החסמים השונים שהיו לרועץ למציאת פתרון לסכסוך: פסיכולוגיים, מוסדיים, חברתיים, פוליטיים, ואחרים. השערת המחקר שלי היא כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא במבוי סתום עקב היעדר בשלות של שני הצדדים לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע. בין היתר אולי משום אי-מיצוי השימוש באלימות.

אנסה לענות בעבודה זו על כמה שאלות מחקר: האם  הסיבה למבוי הסתום בסכסוך היא העמדות הנוקשות של הצדדים וחוסר המוכנות לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע? מהם ההבדלים שבתפיסת שני הצדדים את נושאי הליבה? מה היה משקלה של האידיאולוגיה והדת בהגעה למבוי סתום? מה היה משקלה של הפוליטיקה הפנימית? האם היעדר אחדות בצד הפלסטיני השפיע על היכולת להגיע להסדרים עם מדינת ישראל? מהו משקלה של האינדוקטרינציה החינוכית הנגטיבית של שני הצדדים בהגעה למבוי סתום? מהו משקלם של הפערים באתוס של הצדדים ובמטה-נרטיב הלאומי בהגעה למבוי סתום?

לצורך עבודה זו בחרתי בשיטת המחקר האיכותני תוך שימוש בחומרים ראשוניים ושניוניים. לצד ניתוח מסמכים ותעודות המכילים מידע רלוונטי אנתח את השתלשלות התהליכים המדיניים במזרח התיכון ואסיק מסקנות ביחס להשערת המחקר. בעיקר ברצוני לבדוק את התקופה שקדמה לתהליך אוסלו ואחריו (ספטמבר 1993) ולנתח את נאומיהם ודבריהם של מקבלי ההחלטות הישראלים והפלסטיניים כדי לראות אם ניכרת בהם בשלות לפני ואחרי האירועים. לאור הניתוח התיאורטי והאמפירי של תהליך הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתקופה הנחקרת, יוצגו בסיכום העבודה המסקנות יושוו/יועמדו באור השערת המחקר .היות שישראל והרשות הפלסטינית פועלות בצורה רציונאלית, אבחר בתיאוריית השחקן הרציונאלי ובתורת המשחקים כדי להסביר את ההתנהגות הפוליטית של שתי הישויות.

 

 

תוכן עניינים

מבוא- 2
1. שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשא ומתן לאורך השנים- 3
2. אסטרטגיות משא ומתן בין ישראל לפלסטינים- 10
2.1 השחקן הרציונלי ותורת המשחקים- 10
2.2 המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים- 11
3. הסיבות למבוי הסתום במשא ומתן הישראלי-פלסטיני- 14
3.1 חסמים סוציולוגיים-פסיכולוגיים- 14
3.1.1 אמונות נוקשות- 14
3.1.2 תפיסות עולם כלליות- 17
3.1.3 רגשות- 17
3.2 חסמים אסטרטגיים- 21
3.2.1 תהליך אוסלו כדוגמא לניהול כושל של משא ומתן- 24
3.3 חסמים מבניים- 29
סיכום- 32
מקורות- 34
נספח 1: עמדות הצדדים בנוגע לסוגיות הליבה- 41

Additional information

מספר עמודים כולל נספחים

42

מספר עמודים

41

מקורות

100

שנת הגשה

2013

There are no reviews yet.

Be the first to review “סמינריון הסיבות למבוי הסתום במשא ומתן הישראלי-פלסטיני”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מבוא

 

כאחד מהסכסוכים ה”בלתי נשלטים” הבולטים במאות ה-21-20 (בר-טל, 2007) הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא גם אחד המורכבים והמסובכים שהם. הוא עבר תהליכי יישוב, אך נוכח משבר האמון בין הצדדים הסכסוך התמוטט ושב וחזר למעגל האלימות ובהמשך לכך גם לתהליכי ניהול הסכסוך. חוסר האיזון – סכסוך בין שחקן מדינתי לשחקן לא מדינתי – גרם לכישלון התהליך המדיני שוב ושב. בעבודה זו אחקור את המרכיבים והנסיבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת השפעת התהליכים המדיניים על ניהולו. אתמקד בהשפעת ניהול הסכסוך על התהליכים המדיניים  בתקופה שמ-1987 (האינתיפאדה הראשונה) ועד היום. אבחן את המקרים בהם מהלכים מדיניים לא בשלים (פעולות צבאיות, משאים ומתנים והסכמי שלום), גרמו להפחתת האמון ההדדי ולמעגל חוזר ונשנה של סכסוכים אלימים. אבדוק את החסמים השונים שהיו לרועץ למציאת פתרון לסכסוך: פסיכולוגיים, מוסדיים, חברתיים, פוליטיים, ואחרים. השערת המחקר שלי היא כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני נמצא במבוי סתום עקב היעדר בשלות של שני הצדדים לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע. בין היתר אולי משום אי-מיצוי השימוש באלימות.

אנסה לענות בעבודה זו על כמה שאלות מחקר: האם  הסיבה למבוי הסתום בסכסוך היא העמדות הנוקשות של הצדדים וחוסר המוכנות לוויתורים בנושאי הליבה של הסדר הקבע? מהם ההבדלים שבתפיסת שני הצדדים את נושאי הליבה? מה היה משקלה של האידיאולוגיה והדת בהגעה למבוי סתום? מה היה משקלה של הפוליטיקה הפנימית? האם היעדר אחדות בצד הפלסטיני השפיע על היכולת להגיע להסדרים עם מדינת ישראל? מהו משקלה של האינדוקטרינציה החינוכית הנגטיבית של שני הצדדים בהגעה למבוי סתום? מהו משקלם של הפערים באתוס של הצדדים ובמטה-נרטיב הלאומי בהגעה למבוי סתום?

לצורך עבודה זו בחרתי בשיטת המחקר האיכותני תוך שימוש בחומרים ראשוניים ושניוניים. לצד ניתוח מסמכים ותעודות המכילים מידע רלוונטי אנתח את השתלשלות התהליכים המדיניים במזרח התיכון ואסיק מסקנות ביחס להשערת המחקר. בעיקר ברצוני לבדוק את התקופה שקדמה לתהליך אוסלו ואחריו (ספטמבר 1993) ולנתח את נאומיהם ודבריהם של מקבלי ההחלטות הישראלים והפלסטיניים כדי לראות אם ניכרת בהם בשלות לפני ואחרי האירועים. לאור הניתוח התיאורטי והאמפירי של תהליך הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתקופה הנחקרת, יוצגו בסיכום העבודה המסקנות יושוו/יועמדו באור השערת המחקר .היות שישראל והרשות הפלסטינית פועלות בצורה רציונאלית, אבחר בתיאוריית השחקן הרציונאלי ובתורת המשחקים כדי להסביר את ההתנהגות הפוליטית של שתי הישויות.

 

 

תוכן עניינים

מבוא- 2
1. שורשי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמשא ומתן לאורך השנים- 3
2. אסטרטגיות משא ומתן בין ישראל לפלסטינים- 10
2.1 השחקן הרציונלי ותורת המשחקים- 10
2.2 המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים- 11
3. הסיבות למבוי הסתום במשא ומתן הישראלי-פלסטיני- 14
3.1 חסמים סוציולוגיים-פסיכולוגיים- 14
3.1.1 אמונות נוקשות- 14
3.1.2 תפיסות עולם כלליות- 17
3.1.3 רגשות- 17
3.2 חסמים אסטרטגיים- 21
3.2.1 תהליך אוסלו כדוגמא לניהול כושל של משא ומתן- 24
3.3 חסמים מבניים- 29
סיכום- 32
מקורות- 34
נספח 1: עמדות הצדדים בנוגע לסוגיות הליבה- 41

299.00 

סמינריון הסיבות למבוי הסתום במשא ומתן הישראלי-פלסטיני

Additional information

מספר עמודים כולל נספחים

42

מספר עמודים

41

מקורות

100

שנת הגשה

2013

סמינריון הסיבות למבוי הסתום במשא ומתן הישראלי-פלסטיני

Additional information

מספר עמודים כולל נספחים

42

מספר עמודים

41

מקורות

100

שנת הגשה

2013

299.00 

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.