מבוא

המכון על שם דניאל זיו הוקם ב 1934 בעיר רחובות בפלסטינה ביזמתו של חיים ויצמן כמכון מחקר, ולא כמוסד אקדמי העוסק בהשכלה גבוהה, במטרה לחקור תהליכים כימיים, (בעיקר בתחום של כימיה אורגנית) אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המכון מומן על ידי ידידיו הבריטים מלונדון, ישראל ורבקה זיו, לשם הנצחת זכרו של בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר. בשנים הראשונות ויצמן פעל לאיתור עשרה מדענים שיעבדו במכון, וכן פעל לגיוס כספים ואמצעים לפעילותו. המכון נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. לקראת יום הולדתו ה-70 של ויצמן שחל בנובמבר 1944 הוחלט כי המכון יעמוד בבסיסו של ארגון מדעי רחב היקף שייקרא בהסכמת משפחת זיו, “מכון ויצמן למדע”. פעילים ציוניים מארצות הברית גייסו כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון. בשנת 1946 הונחה אבן הפינה למכון החדש, והחלו עבודות הבנייה, ואילו מכון זיו, בראשותו של פרופסור ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש. (קירש, 2014, עמ’ 8-9) (מקור מספר A25-2536, 1944, יוצג בהמשך המבוא)

בעבודה זו חקרנו את האנשים ואת הפעילות המדעית של מכון זיו בין השנים 1934-1944. הצגנו את תחומי המחקר במכון שהתמקדו בתחומי הכימיה ואת המדענים כמו גם  קולגות בארץ ובעולם. מקורות המידע של העבודה התבססו על מסמכים מהגנזך של מכון וייצמן שברחובות. המסמכים אורגנו בעבודה לפי שנים, באופן כרונולוגי, ובכל שנה ניסינו לחלק את המסמכים לפי נושאי עניין. כמו כן בתחילת כל פרק של שנה, כתבנו תקציר עם דגשים לגבי המסמכים ומה שמתואר בהם וכן תמצית של עיקר הנושאים במסמכים.

כחלק מהמבוא ובכדי לתת רקע טוב לפעילות שתתואר במכתבים/מסמכים שבין 1934-1944, בחרנו לצטט ממקור מספר A25-2536 המתאר את קורות חייו של פרופסור חיים ויצמן אשר שנכתב לקראת יום הולדתו ה-70,  אשר בעזרת מקור זה, הובהרה עבורנו חלק מתמונת הפאזל של המכתבים.

תוכן עניינים
א. מבוא 4
פרופסור חיים ויצמן – מיסד מכון זיו 4
ב. 1934- שנת ההקמה 5
1. גיוס אנשי צוות 6
2. מימון ועניינים כספיים 6
3. בניית המבנים במכון ואבזורם 6
4. המחקר במכון 8
ג. השנים 1937-1938 8
1. דר’ א. ברגמן – ניהול מכון זיו ומחקריו בנושאים שונים 9
2. כימיה של פירות 9
3. מקורות מימון למכון זיו ופרסום המחקר במכון 10
4. נושאי מחקר בכימיה נוספים 11
גומי סינטטי 11
ביקוע דלקים 11
ביוכימיה 11
ד. שנת 1939 11
1. שיתוף הפעולה עם מעבדות וחברות מוצרים כימיים בלונדון 12
2. מאמצי ויצמן לעזור לבריטים במלחמה 12
3. פיצוח דלקים 13
אפיון דלקים על סמך המרכיבים הארומאטיים שלהם באמצעות ספקטרוסקופיית UV 13
4. דר’ ב. בלוך – ניהול מכון זיו ומחקריו בנושאים שונים 13
5. הליך תסיסה ליצור אצטון ובוטיל אלכהול 14
תסיסת בוטנים 14
תסיסת תפוזים – כימיה של פירות 14
ה. שנת 1940 15
1. חוסר היוקרה של לימודי הכימיה 15
2. גיוס אנשי צוות למעבדות בלונדון ובמכון זיו 16
3. תחומי המחקר במכון ובמעבדות בלונדון 16
ניסויים למציאת פטנטים שיוכלו בהמשך לשווקם 16
ייצור חומרי צבע ושיווקם 16
ניסויים ביוכימיים במכון של פירוק חלבונים עם האנזים פפאין 16
תהליכי תסיסה בעזרת סוגים שונים של פטריות שמר 17
תעשיית הדלקים 17
תעשיית הגומי והפלסטיק 17
שנת 1941 18
1. תעשיית הדלקים 18
2. תהליכי תסיסה ייצור שמרים ומזון 19
3. כימאים מהאוניברסיטה העברית מתנדבים לשירות בצבא הבריטי 19
4. ארנסט סימון הגיע לאוניברסיטה העברית – אך ממש לא אהוד על ידי תלמידיו 19
5. הצעות לתחומי מחקר עתידיים במכון 20
ביוכימיה – בהקשר של תהליכי התסיסה 20
כימיה פיסיקלית – ספקטרוסקופיה 20
כימיה – של סינתזות של חומרי צבע ושל תרופות 20
סויה 20
ו. שנת 1942 20
1. שיתוף הפעולה בין ויצמן, בלוך והצוות במכון וברקע הקמת מפעל הפרמצבטיקה 21
2. ההתקדמות במפעל הפרבצבטיקה 24
3. שיתוף הפעולה בין ויצמן, בלוך והצוות במכון – סידרה שנייה של מכתבים 24
4. תעשיית הדלקים וגומי סינטטי – שיתוף פעולה בין ויצמן וצוותם של טוגנהרט וקיינד מחברת Manchester Oil Refinery Limited 27
5. ניצול פרי הדר 33
6. ייצור פרבמצטיקה במכון 34
7. המצב הפיננסי של מכון זיו 35
8. שיווק פטנט המתאים לתעשיית מוצרי המזון 35
ז. שנת 1943 36
ח. שנת 1944 – תכנוני הרחבת מכון זיו למרכז מחקר ויצמן 37
ט. סיכום 39
י. ביבליוגרפיה נוספת 40